כשהגעת לנישואין, הגעת לעבוד. עבודה כייפית. ללמוד. כל גבר חייב ללמוד על הצד הנשי. ולהיפך.

נפש הגבר היא שונה לגמרי מנפש האשה. יש ללמוד על כך!!!!!

 אנחנו, למשל, יוצאים לשבתות זוגיות עם רבנים ופסיכולוגים ולומדים המון. חוזרים משבת כזו עם המון תובנות ה כ ר כ י ו ת.

 מי שלא משקיע בזוגיות, שלא יתלונן. זוגיות זה כייף!!!!! לדעת שמישהו אוהב אותך באמת. ללא אינטרסים. וכן להחזיר אהבה. אמיתית!!!! כאמור: תשקיע. זו השקעה כדאית וכייפית. אין זוג לא מתאים. יש זוג לא מודרך.

ששורשם בקודש ובעולם רוחני המתבטאים בערכים, מידות, שאיפות, חלומות טובים ומשותפים של שני הצדדים מתוך מחויבות ורצון לתקן כשצריך ולהתקדם ומנגד לשמוח במה שיש.

אם אתה מתכוון להשקיע בזוגיות וגם הצד השני ישקיע אז בעזרת ה' תצליחו, מי ששקוע בעבודה, סמארטפון וכל מיני שטויות ומזניח את משפחתו אז שיחשוב טוב כיצד הוא פועל...

שמעתי מהרב ראובן פיירמן, שהוא גם יועץ נישואין,

שיש יותר הסתברות שזוגות שהתגרשו פעם,

(ואולי גם בנים להורים גרושים, מסברא שלי),

שהנישואין שלהם יהיו הרבה יותר שמחים ומספקים,

מאשר נשואים פעם ראשונה על מי מנוחות.

הסברא: הם ממש לא רוצים להיות גרושים שוב,

וממילא הם יעשו עבודה מאוד רצינית,

וממילא הנישואין שלהם ישתפרו פלאים.

יש לו סיפורים ממש מפליאים על זה

מזוגות שבאו אליו לטיפול.

אנשים ממש שונים,

או רגע אחרי פתיחת תיק ברבנות שבאו לפרוטוקול,

שאתה לא מבין מה הם עושים ביחד,

שאחרי עבודה נכונה ותקשורת טובה הם מאושרים.

(השיעור נמצא באתר של מכון מאיר).

אחי היקר!

הקב"ה מנהל את העולם,

והחלק שלנו הוא להשתדל לעשות טוב.

אם שניכם תעבדו נכון ותודרכו נכון,

ותהיה ביניכם התאמה די בסיסית,

בע"ה תהיה לכם המון שמחה בבית

אדם חייב להתחתן וללדת ילדים זאת מטרת האדם, כדי שמשפחתו תהיה משפחה טובה  עם שלום בית ואהבה,אדם צריך לעבוד על מידותיו.להיות ותרן מודרך לחיי נשואים.כמו שלא תפעיל מכונה בלי ללמד כצד היא פועלת, כך נשואים צריך ללמד איך מפעלים את העסק הזה. אתה תתחיל והק' יעזור לך להבין שבאת לעולם לעמול ולשמוח, כי כלום לא בידים שלך חוץ מהמידות שלך.

ואני יכול להעיד על זה מכלי ראשון.

נישואים עם האדם הלא נכון זה גיהנום.

ב"ה הורי נשואים באושר כבר 32 שנים, אבל אני יכול להגיד לך מתוך הניסיון האישי שלי שחוויתי גירושין ונישואים שניים.

ראשית צריך לדעת שנישואים זו עבודה תמידית, לא על שיפור האחר אלא עבודה עצמית על עצמך ועל החיבור שלך עם בן/בת הזוג. עובדת החיבור היא הדבר היחיד שנעשה ביחד עם בן/בת הזוג, כל השאר זה עליך. לעיתים אפשר להיעזר בבת הזוג שתעזור לך לשפר את עצמך, אבל היא לא חייבת לעזור לך אם לא מתאים לה.

שנית, כמי שחווה גירושין בעצמו אני מכיר את הקושי לבנות אמון ברעיון שכל כך נפגעת ממנו בעבר. במהלך תקופת הפגישות שלפני החתונה השניה לקח לי המון שנים לבנות מחדש את האמון באפשרות לאהבה ולנישואין טובים ובריאים. והאמת היא שעד שהתחתנתי זה לא עבר לגמרי. רק אחרי שהתחתנתי עם אישתי אני יודע שנישואין יכול להיות אחרת וזה יכול להיות ממש גן עדן.

נישואין טובים זה דבר שממלא אותך ומשלים אותך בצורה שאתה לא יכול להגיע אליו ללא נישואין. במונח של "החצי השני" שלך איננה רק משל אלא משהו אמיתי. ומכיוון שאני ממש לא מקל בנושא הזה, אני מוחה כנגד אלו שטוענים ש"כל אחד יכול להתחתן עם כל אחת". אמנם אני מבין שהם רוצים לדחוף את הבררנים בהגזמה, אבל צריך לדעת שזה פשוט לא נכון.

שלישית, בן/בת הזוג צריכה להתאים לך. לא סתם המדרשים מספרים עד כמה קשה זיווגו של האדם (כקריעת ים סוף, 40 יום לפני וכו'). לדוגמא צריך שלשניכם יהיו השקפות דומות בנושאים מרכזיים (תורה, חינוך וכדומה), וזה כולל נושאים שאולי אינם חשובים לכולם, אבל הם קריטיים אצלך.

אבל הכי חשוב זה לוודא שלצד השני יש מידות טובות ואולי יותר מהכל - היכולת לעבודת המידות. זה הדבר הקריטי ביותר שבלעדיו אסור להתחתן מכיוון שזה בוודאות יוביל לגירושין כאלו או אחרים.

בסוף אני רק אגיד, לעיתים דווקא כשמכירים את מחיר הגירושין זה עשוי דווקא לתת דחיפה לזוג ומוכנות גבוהה יותר להשקיע הרבהיותר בעבודה על הנישואין.

גם אם בנסיבות לא משהו...

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

אחרת זה עוד יותר מוזר...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?