נשמה יקרה

כ"כ מכירה את המחשבות האלו, הפחד שאולי פספסת, ומה אם טעית.
אני לא מכירה את נבכי הסוגיות וענייני שמיים, אבל אני יכולה להגיד שפשוט תבטחי באבא שבשמיים. הוא לא משאיר אותך לבד!
מנסיון, היה לי קשר שבו גם אני נפרדתי, והיה לי הכי קשה בעולם. אבל הרגשתי באותו זמן שאני לא ראויה לבחור הזה, ולא במקום שהוא נמצא.
ולא הצלחתי לשחרר תקופה ארוכה ארוכה, למרות שהתפללתי כל הזמן שימצא את האחת שלו ושיהיה לו טוב גם אם זה לא איתי.
אבל עדיין ברגש היה לי קשה להאמין שזה לא זה!
גם אחרי שידעתי שהוא יוצא וגם אחרי שידעתי שהוא התארס ושמחתי בשבילו. אבל לעצמי חשבתי שאולי פיספסתי/טעיתי, ולמה לא הייתי אחרת, מוכנה יותר וטובה יותר ואז אולי הכל היה אחרת.
וכנראה שיש אנשים (כמוני, למשל) שיותר שקשה להם לשחרר.
החיים המשיכו וב"ה לאט לאט בהשקעת כוחות וחסדי שמיים, זה עבר.
והיום בפה מלא אני יכולה להגיד לך שאותו הבחור לא היה בשבילי בכלל, ואני הכי שמחה בעולם בשבילו ואם בטעות אראה אותו ברחוב, לא תהיה לי אפילו דקירה, רק שמחה שפגשתי בחור טוב מעם ישראל, ושטוב לו והוא מאושר

אז אל תפחדי!
את תמיד יכולה להתייעץ עם אנשים(בסופו של דבר, הם מכירים אותך יותר מאנשים בפורום)
לבדוק (אפילו מאותו גורם שלישי) אם הבחור רוצה שתפגשו כדי לדבר על מה שהיה ולתת לשניכם הזדמנות להמשיך הלאה עם פחות משקעים.
אבל פשוט תדעי שהקב'ה מכוון ושומר בכל צעד.
חיבוק ענק!!