מחמאות, איך מדברים על זה?נשואה8
שלום לכולם, אני נשואה כבר יותר מחצי שנה וב"ה בהריון מתקדם יחסית. מי שזוכר, בתחילת הנישואים היתה לי התמודדות לא פשוטה עם בעלי שלא ממש התחבר לנושא של יחסי אישות מה שגרם להמון צער ותסכול ולדימוי העצמי שלי לרדת לרצפה..אבל כרגע המצב השתפר באין ערוך, ויש באופן כללי בערך פעם בשבוע מגע אינטימי.
הבעיה היא שבעלי יודע שתמיד היה לי 'אישיו' עם המשקל שלי, והמראה החיצוני שלי. אף פעם לא האמנתי שאני נראית טוב, ולו זה הפריע. הוא אמר לי שאני צריכה להגיד לעצמי שאני יפה, ואז הגבתי לו שחשוב לי לשמוע את זה ממנו, כי אני יותר אאמין לו מאשר לעצמי.
אבל הוא לא אומר את זה, בשום צורה.
גם בזמן מגע אינטימי, שאני הכי משוועת למחמאה חמה, הכל קורה בשקט. ומרגיש לי שזה סתם זמן של "פריקת יצרים" כזה ולא באמת אינטימיות אמיתית ואוהבת.
אני בדכ אומרת ומחמיאה לו בעצמי, תוך כדי, ושוברת את השקט. מילות חיבה אהבה וכו, אבל לרוב הוא לא מגיב בחזרה, סוג של עסוק מדי..
לפעמים הוא מגיב בחזרה ואומר לי מחמאה או משפט שאני זוכרת בראש המון זמן (זה נחרט לי בראש גם מחמאות על מראה חיצוני שהוא אמר לי לפני חצי שנה, כי זה מאוד נדיר ..)
מצד שני, אני יודעת שאם הוא יחמיא, אני לא אאמין לו בהתחלה, אבל לפחות אשמע את זה וזה יעודד אותי ביני לבין עצמי, כי בכללי, אין לי מושג מה הוא באמת חושב עלי, לפעמים הוא זורק כל מיני הערות- אני אוהב שאת מתאפרת, אני אוהב שאת מתלבשת יפה לשבת, אבל לעיתים רחוקות מאוד. אבל תכלס, לא יודעת אם אני יפה מספיק בשבילו או מושכת.. אין לי שמץ של מושג.
פעם אחת הוא החמיא לי על איך שהתלבשתי (נדיר מאוד ) והגבתי, אה, באמת? במין חיוך מופתע כזה..
במיוחד עכשיו שאני בהריון ומרגישה ככ רע לפעמים, (בוכה על זה המון, שהגוף משתנה ואני נראית לא טוב בעיני. הבגדים לא ממש עולים עלי ולמרות שקניתי הרבה בגדים חדשים זה עדיין לא מספיק. (אפילו שעליתי רק 5 קילו, ואני בחודש שישי). דווקא בזמן כזה הייתי מצפה שידבר/יחמיא על המראה, אבל-שקט. אין דיבורים על זה בכלל..
אתן דוגמא שקרתה לאחרונה, בזמן שהיינו במצב אינטימי קרוב, הוא הסתכל עלי ואמר "איזה חמודה". הרגשתי מושפלת האמת. חמודה? לא יפה, לא מהממת, לא איזה מילה מחמיאה באמת, סתם "חמודה".
זה מה שאני בעיניך?
ייתכן ו'אין לו את זה' באוצר מילים מחמיא, אבל זה לא הפעם הראשונה.
אני מפחדת להעיר לו כי הוא באמת התקדם בכל הקטע האינטימי מאז החתונה, וחבל לי שהוא יתעצבן שאני לא מעריכה שהוא משקיע עבורי..

אני גם במצב רגשי מאוד רגיש, כל דבר פוגע בי ומעליב אותי. אני משתדלת לא לבכות לידו כי זה לא מרגש אותו בכלל, אז מסתגרת עם עצמי מתחת לשמיכה ושם בוכה בלי הפסקה. זה קורה לפחות פעם בשבוע.

מרגישה לפעמים כפוית טובה כי הוא באמת אדם טוב, ומשתדל לעזור בדברים אחרים. אבל דווקא בתחום הזה, הוא פשוט לא עושה, וזה כואב לי מאוד.

אדגיש שכן דיברתי איתו על זה שחשוב לי מאוד שהוא יחמיא (פעמיים לפחות) אבל המצב לא השתפר. מה גם שלא באלי שהוא ישקר שאני נראית טוב. אם אתה לא חושב ככה אז אל תגיד כלום, אבל מצד שני, למה התחתנת איתי.. (ותאמת שעצוב לי לחשוב שייתכן וזה כך)

היה לי קשה קצת לנסח את ההודעה כי יש לי המון דברים בראש בנושא, לכן ההודעה קצת מבולבלת מבחינת התוכן. אבל מקווה שהבנתם בערך את הרעיון.
אשמח לעצות.
היי יקרה, מבינה אותך כ''כ..חלק ממש
ממליצה לך ממש לצפות יחד עם בעלך בשיעור של הרב יצחק פנגר על ההבדלים בין גברים לנשים, אנחנו עשינו את זה וזה עזר פלאים ב''ה! תשבו יחד לארוחה מפנקת ותצפו ולאחר מכן תדברו על מה נגע בכם, מה התחדש לכם וכו'. בהצלחה רבה והרבה אושר ואהבה בע''ה ❤️
תודה!נשואה8
יש את השיעור הזה ביוטיוב?
אשתף קצת יותר..חלק ממש
הרגשתי כל כך מיואשת ואבודה.. פשוט שמעתי שיעור אחרי שיעור על זוגיות. וכששמעתי את השיעור הזה זה כל כך תפס אותי, הרגשתי שהרב פשוט מבין ונותן שם לכל מה שקשה לי. ביקשתי מבעלי שנצפה יחד וכך בע''ה נוכל לפתור את העניינים באופן מעמיק יותר. הרב היה מעין 'צד ג' ' שעזר לכל אחד מאיתנו להבין את הראש של השני בלי להתגונן ולטייח, זה באמת היה כל כך משמעותי ב''ה!
בעלך נשמע אדם טוביוניס

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

כן נראה לי שאת צודקתנשואה8
הוא באמת אדם טוב,
והאמת שהוא הציע בעבר שנלך לטיפול(על דברים אחרים) רק שזה מאוד יקר,350 לפגישה ואני לא עובדת אלא לומדת כל היום , שבוע מאוד לחוץ ועמוס וגם הוא לא ממש עובד.. אז מרגיש לי חוסר אחריות להוציא כאלו סכומים לפגישה של 50 דקות במיוחד שלא תספיק רק פגישה אחת. (וגם עוד 3 חודשים יצטרף תינוק למשפחה, מאיפה נשלם את כל ההוצאות האלו? שכירות אוכל מחיה בסיסית והוצאות בלתי נגמרות עבור התינוק..)
אם הוא משתף פעולה עם הרעיון אז באמתיפית8

אפשר ללכת על שיעורים שרואים ביחד וזה לא עולה כסף ופותח את הראש להבנה של מה זה איש מה זה אישה מה זה זוגיות

 

יש שיעורים של הרב זמיר כהן, הרב פנגר, הרב קוואס, הרב שמחה כהן, תנסו ותראו למה אתם מתחברים

זה גם מוביל לזמן איכות זוגי ושיח זוגי על דברים שהרב אמר - למה התחברתם ולמה, מה נראה לכן ומה לא, מה התחדש לכם

גברים, בהכללה גורפת, חלשים מאוד בהבעת רגשות.קרן-הפוך
לגברים יש נטייה להיות ״בונקר״ - סגורים ומאוד מאופקים בהבעת רגשות.
הבעיה היא שאנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל בסיטואציה שצריך לשמוע ממנו מילה טובה, מחמאה, לבטא מה הוא חש או מרגיש - צריך לסחוט זאת ממנו.
זה לא בא להם בטבעיות.
וכשאת רוצה לשתף ולדבר- הוא נותן לך את ההרגשה שאת "חופרת".

הבדל בולט מאוד בין המינים הוא ההתייחסות לרגשות והפתיחות לדבר עליהם. אחת הטענות הנפוצות ביותר של נשים כלפי בני הזוג שלהן היא הקושי שלהם לדבר על רגשות - בין אם מדובר בלשתף במשהו שמציק להם, או לחלופין - להוות אוזן קשבת לאשה שרוצה לפתוח בפניהם את הלב.

כמובן שלא כולם, אך מניסיון אני יכולה לומר לכם שגברים רבים היו נוהגים כך, וכשבת הזוג שואלת איך עבר היום, הם נוטים להשיב בכמה משפטים קצרים וברורים: "יום סיוט, פאנצ'ר, בלאגן בעבודה...". לגברים יש הרי נטייה להעביר מסרים באופן מאוד ברור וענייני, בלי יותר מדי בלבולי מוח, וכשעובר עליהם יום קשה, רובם הגדול מעדיף להסיח את הדעת מאשר להתעסק עם מה שקרה, לדבר על זה ולנבור בפרטים הקטנים.

אנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל כשקורה משהו כזה, אנחנו אוהבות לדבר על זה ללא הרף, ובואו נודה על האמת - לפעמים אפילו עד גבול ה"חפירות". אנחנו מריצות אחורה את כל השתלשלות העניינים וחושבות מה היה קורה לו היינו מגיבות אחרת. אנחנו מספרות את זה לכל מי שרק מוכן לשמוע, העיקר לשחרר ולהוריד מהלב. ככה אנחנו בנויות (או לפחות רובנו), וקשה לנו לקבל את העובדה שגברים לא בנויים באותה הצורה.


ואז, כשהם לא משתפים אותנו, אלא מספרים לנו תקציר בלבד של מה שעובר עליהם - אנחנו מפרשות את זה כריחוק. " מה, אנחנו לא מספיק קרובים כדי שתשתף אותי ברגשות שלך?", ואז אנחנו מפצירות בהם לשתף והם מרגישים שאנחנו מציקות ("שוב היא יושבת לי על הוריד, במקום לתת לי ספייס כשאני הכי צריך שקט").

אז מה עושים?
קודם כל, חייבים לקבל את העובדה שאנחנו פשוט בנויים אחרת. נשים אוהבות לשתף יותר, לדבר על רגשות, להתייחס לפרטים הקטנים, בעוד שגברים לעומתן, יותר סגורים וקצרים. אני כמובן מדברת כרגע בהכללות, אך הן תקפות לרוב האוכלוסייה. לכן בנות, אם הגבר שלכן לא פותח בפניכן את לבו, אל תמהרו להסיק שהוא לא מרגיש קרוב אליכן או שיש בעיה בתקשורת ביניכם.

מכאן להתייחסות הגופנית:
אני די בטוחה שההתייחסות שלו לגוף ההריוני שלך - הפוכה לגמרי ממה שאת מרגישה.
מה שאת רואה באופן שלילי, ההשמנה, הבטן, החזה, הכל גדל וממשיך לגדול, הגוף הנשי קיבל צורה שונה בגלל ההריון - מנקודת מבט הגברית את הרבה יותר מושכת, התשוקה גבוהה יותר, הנשיות שלך הרבה יותר דומיננטית בהריון.

מציעה שתבררי איתו את הנקודה הזו - האם הוא יותר נמשך כעת לגוף שלך...

ומחמאות צריך גם לבקש... לא נורא, בהמשך הוא כן ישתפר לבטא ביטויי חיבה והערכה כלפייך.

לקרן,נשואה8
אני מסכימה איתך בנושא של שיתוף רגשות, זה בהחלט נכון. הוא רואה את זה כחולשה, אני דווקא רואה את זה כדבר שראוי להערכה. בזמנים הנדירים שהוא משתף את הרגשות שלו אני מרגישה מאוד קרובה אליו ואוהבת אותו יותר מתמיד.
בקשר אלי, הוא למד ויודע וזה לא סוד שאישה צריכה מחמאות. אולי הוא לא.. אבל אני כן.
בקשר למראה חיצוני, בתחילת ההריון כשמאוד כעסתי שזה בכלל קרה, הוא אמר לי שאישה בהריון זה דבר יפה. אבל הוא מעולם לא אמר את זה לי בעצמי אח"כ, שכבר באמת נראיתי בהריון. רק זרק פעם אחת 'וואי גדלה לך הבטן'.
שלחתי לו פעם הסרטה(שהתלבטתי רבות אם לשלוח ,שמא זה חושפני מדי) של תזוזות התינוק(כמובן בבגדים). קיבלתי תשובה -"מעניין". זהו.
אין התרגשות, כאילו הכל מובן מאליו. כאילו זנ טבעי שאני סובלת לפעמים(ואין לי כח לזה! כשאין תמיכה מרגישים מרוקנים..) ושוב, כשאני פותחת איזשהו נושא רגיש כזה, אוטמטית יורדות לי דמעות וזה מעצבן אותו מאוד..
מה את יודעת על הסגנון שבו הוא גדל?יפית8

למשל אם אמא שלו היתה מפעילה עליו סחיטה רגשית ודמעות

או שגדל בבית שלא מאפשר גילוי רגשות וסערת רגשות

 

אם מעצבן אותו שיורדות לך דמעות זה יושב לו על משהו, אם תצליחו לדבר על זה ולהבין על מה זה יושב תוכלי למצוא את הדרך איך לתקשר איתו ככה שהוא יהיה מסוגל לתמוך בך

 

לא הגדרתי נכון, לא שמעצבןנשואה8
אלא הוא פשוט לא מתרגש מזה לא מזיז לו.
אני מצפה שאם אני בוכה לפחות שיתן חיבוק, משהו.. אבל הוא מתעלם
דווקא הבית שלו נראה לי ממש בסדר בקטע הזה, אולי בשנים של הישיבה הוא נחסם רגשית..
דברתם על זה?יפית8

הסברת לו פעם למה את מצפה כשאת בוכה?

האמת שלאנשואה8
אני די מפחדת להעלות נושאים טעונים, אבל אנסה לעשות את זה..
וואלה. אז למה שהוא ידע אם לא דברתם על זה אף פעם?יפית8

טיפ ראשון לתסכולים בזוגיות - לא לצפות!

במיוחד כשמדובר בהבדלים בין גברים לנשים ואת מצפה למשהו שאין סיכוי שהוא ינחש אותו בעצמו 

 

באמת אני מציעה לך לא להעלות את זה כשאת מרגישה טעונה, רק כשאת מרגישה שאת מסוגלת לדבר ממקום רגוע, ממקום שמבין ומקבל את ההבדלים ביניכם, לא ממקום מתוסכל או מאשים

הוא גבר, הוא לא מבין את זה לבד. אם תכניסי לך את זה טוב לראש תוכלי לדבר איתו בצורה שיהיה לו יותר קל לקבל. לא תאשימי אותו

 

 

 

התלבטתי אם לכתוב אז בבקשה תקחי ממקום טובסודית

כשאת בוכה את מצפה שהוא ינחם אותך ויעודד אותך,

אבל אולי את בוכה לעיתים קרובות וזה יוצר תחושה של מסכנות/ בכיינות שמרחיקה..

 

יש לי מכרה עם עודף משקל ממש גדול. ברמה שזו כבר סכנה בריאותית ממשית, ולא אסטטי. אבל היא כמעט תמיד עם מצב רוח טוב, יש לה חוש הומור מצוין והיא מאד מקפידה כן להתנאות.

ממש אין להם כסף. אז היא רוקמת על הבגדים שלה, מקשטת בפאייטים, סורגת לעצמה צעיפים יפים, יש לה כישרון.

היא תמיד תשים עגילים יפים או שרשרת או טבעות- משהו מיוחד שעושה כיף לראות, גם אם היא עצמה ממש לא דוגמנית.

ואת מה שכן יפה אצלה- את העיניים הכחולות, היא מדגישה באיפור עדין. והיא לא דתית - אז קל לראות שהיא מטפחת את השיער, וכו'.. והעיקר יש איזה חוסן נפשי שהאשה הזאת מקרינה, והוא עושה את העבודה.. ולא שלא מדברות עליה 'נשמות טובות' מאחורי הגב. מדברות.. אבל זה תמיד מתחיל ב"כמה שהיא שמנה", ונגמר ב"זה לא מזיז לה, נהנית מהחיים וזהו..,

אני חושבת שהבעיה יותר העצבות שאת מקרינה (אן לפחות ככה נדמה מהשרשור, סליחה אם לא)

והתלותיות - זה שאם את לא מקבלת את המחמאה מבחוץ, את כבר "לא שוה"

זה turn off יותר רציני מהמשקל...

בסך הכל מעט מאד אנשים נמשכים למסכנות, ולא טוב לשדר את זה. 

תתחילי מלהתנאות במה שאפשר. יש בגד שאת חושבת שכן מתאים לך? אז תלבשי אותו, תתאפרי, קצת בושם נעים, וכן- מותר לך להיות שמחה בלי אישור מאף אחד

 

ב"ה יש לך בית, את לא בטיפולי פוריות מתישים, את ב"ה בהריון, בעלך כן נמשך אליך (נעזוב רגע את הדיון אם זאת "פריקת יצרים"), אפשר גם להתחיל לשמוח במה שיש, ועם הזמן יהיה לך יותר ביטחון.

בעיני הילד/ה שלך את תהיי הכי נהדרת בעולם, אולי דרך העיניים שלו/ה תתחילי קצת לחשוב על עצמך דברים טובים.

וזה לא נכון, שאשה יפה יותר, בהכרח טוב לה יותר.

רוב הדוגמניות שאת רואה חיות במשטר ברזל של דיאטה, זוגיות דפוקה (כי עצבנים כשרעבים, מה לעשות), נמנעות מהריון כי זה יחסל את הקריירה, ועוד כהנה וכהנה...

אני לא הייתי מנסה לבקש מחמאות מלאכותיות. זה הרבה יותר קשה לעבוד על עצמינו מאשר לבקש מהבעל, אבל פה אני חושבת שאם את רוצה במחמאות אמיתיות, יש לך את הכוח לשנות.

 

אולי את יכולה לבשל טוב, או לטפח את הבית, או לשמח אותו בעוד דברים, ולא להתעסק עם המשקל של הגוף..

לא צריך להיות כל הזמן בסטרס ולבקש אישורים..

לפחות בהריון, כשמותרים, וממילא אין תוכנית לרדת במשקל, אז פשוט לקחת את החודשים היקרים האלה, לשמח ולשמוח..

 

 

אולי יש אפשרות עקיפה לגרום לו להחמיאלמה לא123

תשאלי אותו,איך הבגד הזה יושב עלי? וכו

אני מפחדת לשאולנשואה8
גם מתביישת (נשמע מוזר, אני יודעת)
וגם מפחדת לשמוע את ה'לא'..
תקשיבילמה לא123

אני חושבת שלפני הכל,תחזקי את הביטחון העצמי שלך לגבי הגוף שלך. כשגבר מרגיש את זה,זה הרבה יותר מושך.

 

אני לא מסוגלתנשואה8
כמה שניסיתי, ברגע שאני ארגיש ,אפילו קצת, שהוא לא אוהב את המראה שלי אני אשבר לגמרי.
אני ארגיש טוב יותר רק אם ארזה מה שלא מתאפשר עכשיו בהריון.. (לפעמים אני בכוונה לא אוכלת כדי לא לעלות הרבה. אבל כן עליתי לאחרונה בגלל שטויות. בתחילת ההריון שקלתי 64 שזה מספיק הרבה מבחינתי, ועכשיו אני 68 בערך (שבוע 25) ואני ממש רוצה לא לעלות יותר.
זה לא משהו חדש, אני כבר שנים חסרת ביטחון עם דימוי גוף נמוך, ורציתי ככ שבעלי הוא זה שיעזור לי בזה ויחזק אותי..
ממש מבינה אותךיפית8

ויש פה גם סוג של אכזבה. תמיד קווית שבעלך יחזק לך את זה ועכשיו את מגלה שהחלום הזה לא התגשם בינתיים. 

 

אולי את צריכה לעשות איזה סוויץ' בראש, ולהחליט שזהו זה, "אם אין אני לי מי לי" את עובדת על זה בעצמך בכל דרך אפשרית - קאוצ'ינג, טיפול אישי נקודתי אצל מטפלת טובה או יועצת, קריאת מאמרים באינטרנט בנושא "שיפור הדימוי העצמי"

לפעמים אני באמת חושבת כךנשואה8
אבל זה לא נובע ממקום חיובי.
יותר ממקום של "לא צריכה טובות". שלא יתקרב אלי, שלא יחמיא לי, לא צריך, הוא לא חייב לי כלום וזהו (אבל זה לא נכון ואז זה עוד יותר כואב לי).
לפעמים באלי שנהיה אסורים ואז אולי הוא ירגיש קצת יותר געגוע אלי. רק שעכשיו בהריון זה לא קורה..
אף אחד לא יעזור לך בזהלמה לא123

את לא יכולה להיות תלויה כל החיים במחמאות מבעלך,את צריכה לעשות עבודה בעצמך.אני אומרת לך מניסיון,גם בנושא הזה וגם בנושאים אחרים.

את כנראה אובססיבית קצת סביב דימוי הגוף שלך,תטפלי בזה.

עדיין בעלך צריך לתת לך מחמאות,אין קשר

לפני החתונה כן טיפלתי בזהנשואה8
אבל זה לא היה מספיק. ועכשיו אין לי זמן כח וכסף לזה.. מנסה לבדוק מה אני יכולה לעשות מולו
בטוח יש משהו שאת אוהבתלמה לא123

בגוף שלך,תתחילי משם,תגרמי לו להחמיא לך בזה

הוא עבר הדרכת חתנים??כלה נאה
מאמינה דאם הוא בחר להתחתן איתך אז בשבילו את יפה נאה וטובה. אחרת הוא היה ממשיך לחפש.

זה שהוא צריך להחמיא ולתת לך להרגיש את זה. הוא חייב. וככה צריך.
רק שיש גברים סגורים ריגשית שלא יודעים איך לעשות את זה. אין להם ביטחון להוציא את זה מהפה.
ואולי הוא גם קיבל ממך כמה פעמים תגובה לא נחמדה על זה שהוא החמיא לך.כי את לא מאמינה שאת יפה.

וגם שמאוד משפיע איך שאת מרגישה.
אם את אומרת לו שאת לא אוהבת את עצמך... זה ישפיע עליו. הוא יתחיל לחשוב שאולי אני לא מבין והיא צודקת!
חבל. תרגישי טוב עם עצמך.
הריון זה דבר חמוד. יש גברים שמאוד אוהבים את האישה בהריון ואיך שהיא ניראת. אל תכניסי לך שטויות לראש.
כדאי שתעשי שיעור אצל מדריכת כלות חזקה בתחום. או תפנו ביחד ליועץ זוגי ותפתרו את הבעיה שהיא עוד קטנה.

זה מה שאני מנסה לומר לעצמינשואה8
אבל זה לא עובד עלי תמיד
לפעמים אני מרגישה שאין לי כח לכלום ואולי עדיף לשתוק ולא לחשוב על מה יקרה אם ולא לפתוח את זה בכלל. ככה זה וזהו
לא באלו להחמיא לי כי ככה...(לדעתי זה כי אני כרגע לא נראית טוב והוא לא רואה צורך בזה..למרות שגם שנראיתי מצויין לא קיבלתי ממנו מחמאות על זה)
לא. לדעתי ממש לא בגלל שאת לא ניראת טוב.כלה נאה
אלא כי הוא כמו נכה בנושא הזה. ולא שאין לו מה להגיד.
נישמע אדם סגור רגשית. ועם עזרה שתקבלו תצליחו.
יפה שהוא רוצה הוא מבין את הבעיה ורוצה להצליח.

ולמה את בטוחה שכרגע את לא ניראת טוב??
לא כולם משוגעים על אישה רזה. זה לא נכון.
כל אחד וטעמו.

פשוט מאוד. מה שהיית רוצה וחולמת להיות את בטוחה שבעלך רוצה אותך גם.
זה לא נכון.
תצאי מהדימיונות. חבל.



לא קראתי הכל אבל מה שכןבסדר גמור

לדעתי צריך להתחיל בצורה מאולצת ואחכ לתת לדברים לזרום וזה יבוא ממנו. 
אני אומר לאישתי שהיא הכי יפה בעולם - לא בהכרח כי היא נצחה בתחרות היופי אלא אני אומר את זה גם בשבילי וגם בשבילה. תזכורת ל מה חשוב בחיים. 
אז נסי לעודד אותו בצורה מאולצת להגיד ומתוך שלא לשמא יבוא לשמא.

אני לא רוצה שיגיד באילוץנשואה8
אני רוצה שיגיד כי הוא באמת חושב כך ומאמין בזה!
אם הוא לא חושב שאני יפה בשבילו אז למה הוא התחתן איתי בכלל?
מבחינתו אם הוא יגיד שקר זה יותר יכאב לי מאשר שלא יגיד כלום..
"חן אישה על בעלה"יפית8

זה מתנה שה' נותן לנו בנישואין

רק מה - אישה צריכה להזהר לא להרוס את זה באיוולתה

 

אם אשה מטפטפת לבעלה שהיא שמנה/מכוערת/דוחה את המחמאות שלו כשהוא כן מחמיא - היא עלולה לשכנע אותו, בסוף הוא יאמין לה והיא כבר לא תהיה יפה בעיניו

וכן להפך - אישה יכולה לטפח ולהעצים את החן שלה בעיניו

 

יש לי הצעה - במקום לשאול אותו אם יפה מה שאת לובשת, תשאלי אותו לפני, נניח שאתם יוצאים לאיזה מקום תשאלי אותו מה אתה מעדיף שאני אלבש - זה או זה? אם הוא יגיד שלא אכפת לו, תגידי לו שאכפת לך ללבוש משהו שהוא אוהב כי חשוב לך להיות יפה בעיניו ותבקשי שכן יבחר משהו מהאופציות שנתת לו

 

כנ"ל לגבי האיפור - איזה צללית אתה מעדיף שאני אשים - ורודה או חומה? בהתחלה זה יהיה לו מוזר כי הוא גבר וזה חדש לו אבל אל תצפי שמהתחלה הוא יגיב איך שאת רוצה, תזהרי לא לקרר את הרצון הטוב שלו עם תגובות לא מעריכות שלך.

אם הוא יראה שכשהוא עונה לך ומשתף פעולה את נהיית יותר שמחה אז לאט לאט הוא יתרגל לזה. במשך הזמן זה כבר יהיה לו כיף כי הוא יבין שהוא מצא דרך לעשות אותך שמחה.

 

 

 

מקסים !קרן-הפוך
בגלל 'חן אישה על בעלה'שוקולדד ציפס

הוא חושב שאת יפה.

במקום להגיד לו כל היום כמו שאנחנו הנשים עושות 'אני שמנה , מכוערת, ..' תגידי לו 'נכון יפה לי הבגד הזה?'

דיבור חיובי. קודם כל את תשמעי את עצמך, וגם קשה לי להאמין השוא יגיד בשלילה.

יקרה יש לי רעיון בשבילךנשואה פלוס+
במקום לצפות ולצפות אז תשאלי- מה דעתך על המראה? על מה אתה חושב? כנראה שתגלי שהוא פשוט לא יודע כל כך איך לבטא. למשל זה שאמר "איזה חמודה" יכול להיות שרצה לבטא חיבה אבל לא ידע מה ואיך אז ככה יצא לו.. את יכולה לפתוח אותו לאט לאט. ותעזרי בשאלות.. איך התאפרתי? נו איך אני? וכאלה.. את יכולה גם להחמיא לעצמך לידו.. אבל קודם כל את צריכה לשנות את התפיסה. לאהוב את עצמך כמו שאת. לקבל את עצמך.
את צודקת מאוד אבלנשואה8
אני מפחדת שהוא יגיד 'לא, אני לא אוהב את איך שהתאפרת', או ' הבגד הזה ממש לא יפה לדעתי', ואז זה יכאב לי יותר.
ומה עם להחמיא לעצמךנשואה פלוס+
"תראה איזה צבע יפה יש לי בעיניים" וכו..
יש כאן 2 עבודות: לפתוח אותו רגשית בנושא (ואולי בכלל) ולשקם את הדימוי העצמי שלך. זה שני דברים שונים אבל בגלל שיש נקודות חיכוך קשה להתקדם. את לא פותחת אותו כי את מפחדת מביקורת שלילית. וזה תוקע לכם את הזרימה והפתיחות בנושא. כשיהיה לך ביטחון שהוא ( וגם את) אוהב איך את נראית ואותך בכלל, זה לא כל כך יפגע בך אם יהיו דברים ספציפיים שהוא לא יאהב.
מזכיר את בעלי..חושבת4321
אני ממרום שנות נישואינו (10) כבר התרגלתי.
זה לא נובע מחוסר אהבה, הוא מדבר בשפה אחרת..
לי למשל מאד טבעי לומר לו: מאמי התגעגעתי אליך היום בעבודה. הוא לא יאמר דבר כזה. אבל מצד שני, אם בדרך חזור מהעבודה הוא מתקשר אלי ומקשקש על איך עבר היום, אני מבינה מזה שהוא מתגעגע אלי..
למען האמת יצא לנו לדבר על זה בעבר והוא אמר לי: אני לא מביע אהבה במילים אלא במעשים. אם חזרתי מקניות וקניתי משהו במיוחד בשבילך זה אומר אני אוהב אותך.. אם אני יוזם רגעים אינטימיים זה מראה שאני נמשך אליך..
חשוב להבין בזוגיות שכל אחד חושב ומתנהג אחרת, ולמה לצפות שהוא יתנהג דווקא כמו שאת חושבת שהוא צריך להתנהג? אולי את תבואי לקראתו ותקבלי את הדרך שלו?
מה שבטוח, חצי שנה של נישואין זה טרי, תדברי איתו על התחושות שלך, תשמעי מה שיש לו לומר בלי שיפוטיות. ככה בונים זוגיות, לאט לאט ובעבודה תמידית.
שלום לך תוהה לי
את כותבת בכזו כנות מקסימה
וכמו שענו לך לגברים ולנשים יש שפות שונות אבל זה לא סותר בכלל לנהל שיחות של הבעת צרכים. אני מאד מאמינה שאם יש לך צרכים רגשיים את יכולה להביע אותם ולהסביר אותם ולהדגיש את הצורך שלך שהם ימולאו. אני גם התמודדתי עם קושי דומה כשחשתי שבעלי לא מספיק מחמיא לי על המראה שלי ועל בגדים שאני לובשת. אז בהתחלה שאלתי אותו אם הוא חושב שאני יפה והוא ענה לי שמרוב שזה ברור לו הוא חשב שזה גם ברור לי. הסברתי לו שגם זה לא תמיד ברור לי בגלל דימוי גוף שיודע עליות ומורדות וגם כשזה ברור לי אני עדיין רוצה להרגיש שהוא רואה אותי ולדעת שהוא מעריך את זה שהתאמתי את הגרביון לחצאית ואת החצאית לחולצה וכו'.
ואז ביקשתי ממנו שחשוב לי לפני שאני יוצאת מהבית שיגיד לי משהו טוב על המראה שלי. וגם כשאנחנו ביחד שיחמיא לי. ממש ביקשתי ממנו להגיד לי דברים נעימים וטובים.
ולאט לאט זה נהיה לו יותר טבעי וזה גם נשמע יותר אמין
ואם בעלך ימשיך להתקשות בנושא, אני עדיין חושבת שבגלל שזה כזה צורך בסיסי ומהותי, אל תוותרי על זה ותעבדו יחד כדי שזה יקרה.
בהצלחה רבה!!
מיוחד!יפית8

מה שבעיקר מיוחד פה בעיני זה שאת לקחת אחריות על לבקש ממנו ולהסביר לו ולא לצפות שיבין את מעצמו

 

וואו את כזאת נשמה, בא לי לתת לך חיבוק ענקסוסה אדומה
לא יודעת... נגעת בי בהודעה שלך...

אני חושבת שאת בכלל לא צריכה להלקות את עצמך על כפיות טובה, את נשמעת דווקא מאוד מאוד סבלנית, מכילה ומפרגנת. המסת אותי.
את מאוד מעריכה את הדרך שלו, ונשארת בטוב גם ברגעים קשים, את מחמיאה לו ברגעים אינטימיים למרות שהוא לא עושה את זה, וזה כל כך ראוי להערכה!! במיוחד כאישה. כל הכבוד לך!
וזה שאת בוכה מתחת לשמיכה לבד, נגע בי מאוד...

(את חושבת שזה באמת לא מרגש אותו? אולי הוא לא יודע איך להתמודד עם זה וזה מה שמשתדר לך?)

לגבי המחמאות, עוד סיבה שאין לך מה להלקות את עצמך.
את תיארת צורך מאוד בסיסי.
זה שהוא מתקדם, זה לא נוגע בזה שיש לך צורך שלא בא לידי סיפוקו.
אישה צריכה א. להרגיש מושכת בפני בעלה. ב. הצורך במחמאות הוא די מובן. זה אחד משפות האהבה...

אז קודם כל אל תאשימי את עצמך על זה שיש לך צרכים זה בסדר גמור. ושוב, זה לא מפחית כהוא זה מהתהליכים שהוא עושה.
הצרכים לא נגמרים, וגם העבודה לא נגמרת ב"ה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך כמה דברים

א. גבר, לעולם יהיה מושפע ממה שהאישה חושבת על עצמה.
ככל שאת תרגישי יותר בטוחה בעצמך ויפה, הוא ירגיש את זה גם.
פעם מישהי חכמה אמרה לי, בעלך תמיד יאהב אותך קצת פחות ממך. אז כדאי לך לאהוב את עצמך מאוד
בזמנו לא הייתי נשואה... עכשיו אני רואה שהיא צודקת.

נשמה, תקשיבי לי טוב. אני לא מכירה אותך... אבל היו מקרים נדירים מאוד שראיתי אישה שיכלתי להגיד עליה שהיא לא יפה.
נשמה תסתכלי במראה ועדיף כביום היוולדך, בלי איפור ובלי בגדים, ותראי כמה את יפה. באמת... יש לך גוף של אישה ואין דבר בעולם יותר יפה מזה!!!
ובאמת שזה אפילו לא משנה כמה את שוקלת.
יש נשים מלאות מאוד שאני מסתכלת עליהן ואומרת לעצמי שיתכן שאם הייתי גבר דווקא היה בזה משהו מאוד מושך בעיני.
באמת, תאהבי את עצמך... תאהבי את מה שאת רואה כי אני בטוחה ב100% שיש מה לאהוב.

יש לנו נטיה טבעית כזאת, אנחנו רוצים שיעשו בשבילנו את העבודה
יותר נוח לנו שיאהבו אותנו ויתנו לנו מחמאות מאשר שאנחנו נעשה את זה... מה שאנחנו לא מבינים שזה לא עובד ככה.
אפשר להתבאס מזה ואפשר להשלים עם זה, ככל שאת תאהבי את עצמך יותר ותראי את עצמך כיפה, ככה יראו אותך כל שכן בעלך... ככה הם.
חלק גדול מהיופי, זה הביטחון שאנחנו משדרים...
כמובן כשמדובר על ביטחון אמיתי ובריא... ולא מזוייף.

ב. אני גיליתי שהדרך הכי טובה לבקש מבעלך משהו, היא על ידי מתן משוב חיובי...
במקום לבקש ממנו שיחמיא לך, ברגע שהוא מחמיא לך תחמיאי לו על זה באופן שיחזק את הגבריות שלו.
כשיגיד לך שאת יפה, תגידי לו וואו תודה! ותגידי לו "אתה יודע? זה ממש עושה לי טוב לקבל ממך מחמאות! זה אפילו מושך אותי (מה שנכון... אישה מסוגלת להימשך רק ממחמאות) כשאנשים אחרים מחמיאים לך זה פחות משמעותי בשבילי כי הוא לא הגבר שלי".
ככה את נותנת לו פידבק על משהו שהוא עשה מיוזמתו, ואומרת לו שהוא עשה לך טוב, גברים מטבעם רוצים להשפיע טוב. ולא רוצים שיגידו להם מה לעשות.
הם שמש, כשהירח באה ואומרת להם מה לעשות, זה מקטין אותם.
זאת הדרך הנשית להשפיע על בעלה... בעקיפין. זה מחרפן לפעמים, אבל אין ברירה כנראה... מכפרים על חטא הלבנה

ג. תדעי שהנושא הזה של יחסי אישות הוא תהליך... לוקח זמן לזוג ללמוד מה עושה להם טוב. לפעמים יש פערים בין מה שעושה לך טוב למה שעושה לו טוב, לפעמים צריך לדבר על זה פשוט (ולדעת איך לדבר על זה)... ולפעמים במיוחד בהתחלה, כמו בנהיגה, לנהג חדש קשה לפעמים לדבר בטלפון, כי הוא ממש עסוק בנהיגה.
יכול להיות שכשהוא יהיה בטוח יותר על הכביש, תהיה לו יכולת להתרכז בדברים נוספים.
אותו דבר ביחסי אישות, נשמע שהוא עובד קשה, והוא באמת עסוק מידי, במיוחד כשהוא עושה שם תהליך
אבל ב"ה נשמע שאת גם סבלנית ומכילה, וכשתדעי שזה יבוא עם הזמן, יהיה לך קל יותר.
בינתיים, אל תתעלמי מהצורך שלך, ועם זאת תנסי להנות גם בלי המחמאות תוך כדי.
ושוב, תחמיאי לעצמך... לפני, תוך כדי ואחרי...
תעזי לפתות אותו... אין דבר יותר כיף ומושך מלפתות את הגבר שלך (ואגב, זו מצווה... הקב"ה מתפאר בה). בשביל זה צריך ביטחון... וזה יבוא לך. את ממש נשמעת בכיוון.

ד. את כזאת מתוקה ונשית שאת רוצה את המחמאות שלו, ושאת זוכרת אותן להרבה זמן.
אני קצת מקנאה בך...

❤❤❤בהצלחה!!
נהניתי לקרוא את התגובה שלך!יערת דבש


אני גםהעוגב
וואו!רק שאלה לי
לגזור ולשמור.
אימצתי הרבה תובנות מכאן, וזה לא שיש לי איזו בעיה גדולה בנושא...
תודה לך!!
תקני לו את הספר של..ערנושאחרונה
הרב הראש
בגן השלום
ושיקרא אותו מהר.
לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך