מחמאות, איך מדברים על זה?נשואה8
שלום לכולם, אני נשואה כבר יותר מחצי שנה וב"ה בהריון מתקדם יחסית. מי שזוכר, בתחילת הנישואים היתה לי התמודדות לא פשוטה עם בעלי שלא ממש התחבר לנושא של יחסי אישות מה שגרם להמון צער ותסכול ולדימוי העצמי שלי לרדת לרצפה..אבל כרגע המצב השתפר באין ערוך, ויש באופן כללי בערך פעם בשבוע מגע אינטימי.
הבעיה היא שבעלי יודע שתמיד היה לי 'אישיו' עם המשקל שלי, והמראה החיצוני שלי. אף פעם לא האמנתי שאני נראית טוב, ולו זה הפריע. הוא אמר לי שאני צריכה להגיד לעצמי שאני יפה, ואז הגבתי לו שחשוב לי לשמוע את זה ממנו, כי אני יותר אאמין לו מאשר לעצמי.
אבל הוא לא אומר את זה, בשום צורה.
גם בזמן מגע אינטימי, שאני הכי משוועת למחמאה חמה, הכל קורה בשקט. ומרגיש לי שזה סתם זמן של "פריקת יצרים" כזה ולא באמת אינטימיות אמיתית ואוהבת.
אני בדכ אומרת ומחמיאה לו בעצמי, תוך כדי, ושוברת את השקט. מילות חיבה אהבה וכו, אבל לרוב הוא לא מגיב בחזרה, סוג של עסוק מדי..
לפעמים הוא מגיב בחזרה ואומר לי מחמאה או משפט שאני זוכרת בראש המון זמן (זה נחרט לי בראש גם מחמאות על מראה חיצוני שהוא אמר לי לפני חצי שנה, כי זה מאוד נדיר ..)
מצד שני, אני יודעת שאם הוא יחמיא, אני לא אאמין לו בהתחלה, אבל לפחות אשמע את זה וזה יעודד אותי ביני לבין עצמי, כי בכללי, אין לי מושג מה הוא באמת חושב עלי, לפעמים הוא זורק כל מיני הערות- אני אוהב שאת מתאפרת, אני אוהב שאת מתלבשת יפה לשבת, אבל לעיתים רחוקות מאוד. אבל תכלס, לא יודעת אם אני יפה מספיק בשבילו או מושכת.. אין לי שמץ של מושג.
פעם אחת הוא החמיא לי על איך שהתלבשתי (נדיר מאוד ) והגבתי, אה, באמת? במין חיוך מופתע כזה..
במיוחד עכשיו שאני בהריון ומרגישה ככ רע לפעמים, (בוכה על זה המון, שהגוף משתנה ואני נראית לא טוב בעיני. הבגדים לא ממש עולים עלי ולמרות שקניתי הרבה בגדים חדשים זה עדיין לא מספיק. (אפילו שעליתי רק 5 קילו, ואני בחודש שישי). דווקא בזמן כזה הייתי מצפה שידבר/יחמיא על המראה, אבל-שקט. אין דיבורים על זה בכלל..
אתן דוגמא שקרתה לאחרונה, בזמן שהיינו במצב אינטימי קרוב, הוא הסתכל עלי ואמר "איזה חמודה". הרגשתי מושפלת האמת. חמודה? לא יפה, לא מהממת, לא איזה מילה מחמיאה באמת, סתם "חמודה".
זה מה שאני בעיניך?
ייתכן ו'אין לו את זה' באוצר מילים מחמיא, אבל זה לא הפעם הראשונה.
אני מפחדת להעיר לו כי הוא באמת התקדם בכל הקטע האינטימי מאז החתונה, וחבל לי שהוא יתעצבן שאני לא מעריכה שהוא משקיע עבורי..

אני גם במצב רגשי מאוד רגיש, כל דבר פוגע בי ומעליב אותי. אני משתדלת לא לבכות לידו כי זה לא מרגש אותו בכלל, אז מסתגרת עם עצמי מתחת לשמיכה ושם בוכה בלי הפסקה. זה קורה לפחות פעם בשבוע.

מרגישה לפעמים כפוית טובה כי הוא באמת אדם טוב, ומשתדל לעזור בדברים אחרים. אבל דווקא בתחום הזה, הוא פשוט לא עושה, וזה כואב לי מאוד.

אדגיש שכן דיברתי איתו על זה שחשוב לי מאוד שהוא יחמיא (פעמיים לפחות) אבל המצב לא השתפר. מה גם שלא באלי שהוא ישקר שאני נראית טוב. אם אתה לא חושב ככה אז אל תגיד כלום, אבל מצד שני, למה התחתנת איתי.. (ותאמת שעצוב לי לחשוב שייתכן וזה כך)

היה לי קשה קצת לנסח את ההודעה כי יש לי המון דברים בראש בנושא, לכן ההודעה קצת מבולבלת מבחינת התוכן. אבל מקווה שהבנתם בערך את הרעיון.
אשמח לעצות.
היי יקרה, מבינה אותך כ''כ..חלק ממש
ממליצה לך ממש לצפות יחד עם בעלך בשיעור של הרב יצחק פנגר על ההבדלים בין גברים לנשים, אנחנו עשינו את זה וזה עזר פלאים ב''ה! תשבו יחד לארוחה מפנקת ותצפו ולאחר מכן תדברו על מה נגע בכם, מה התחדש לכם וכו'. בהצלחה רבה והרבה אושר ואהבה בע''ה ❤️
תודה!נשואה8
יש את השיעור הזה ביוטיוב?
אשתף קצת יותר..חלק ממש
הרגשתי כל כך מיואשת ואבודה.. פשוט שמעתי שיעור אחרי שיעור על זוגיות. וכששמעתי את השיעור הזה זה כל כך תפס אותי, הרגשתי שהרב פשוט מבין ונותן שם לכל מה שקשה לי. ביקשתי מבעלי שנצפה יחד וכך בע''ה נוכל לפתור את העניינים באופן מעמיק יותר. הרב היה מעין 'צד ג' ' שעזר לכל אחד מאיתנו להבין את הראש של השני בלי להתגונן ולטייח, זה באמת היה כל כך משמעותי ב''ה!
בעלך נשמע אדם טוביוניס

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

כן נראה לי שאת צודקתנשואה8
הוא באמת אדם טוב,
והאמת שהוא הציע בעבר שנלך לטיפול(על דברים אחרים) רק שזה מאוד יקר,350 לפגישה ואני לא עובדת אלא לומדת כל היום , שבוע מאוד לחוץ ועמוס וגם הוא לא ממש עובד.. אז מרגיש לי חוסר אחריות להוציא כאלו סכומים לפגישה של 50 דקות במיוחד שלא תספיק רק פגישה אחת. (וגם עוד 3 חודשים יצטרף תינוק למשפחה, מאיפה נשלם את כל ההוצאות האלו? שכירות אוכל מחיה בסיסית והוצאות בלתי נגמרות עבור התינוק..)
אם הוא משתף פעולה עם הרעיון אז באמתיפית8

אפשר ללכת על שיעורים שרואים ביחד וזה לא עולה כסף ופותח את הראש להבנה של מה זה איש מה זה אישה מה זה זוגיות

 

יש שיעורים של הרב זמיר כהן, הרב פנגר, הרב קוואס, הרב שמחה כהן, תנסו ותראו למה אתם מתחברים

זה גם מוביל לזמן איכות זוגי ושיח זוגי על דברים שהרב אמר - למה התחברתם ולמה, מה נראה לכן ומה לא, מה התחדש לכם

גברים, בהכללה גורפת, חלשים מאוד בהבעת רגשות.קרן-הפוך
לגברים יש נטייה להיות ״בונקר״ - סגורים ומאוד מאופקים בהבעת רגשות.
הבעיה היא שאנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל בסיטואציה שצריך לשמוע ממנו מילה טובה, מחמאה, לבטא מה הוא חש או מרגיש - צריך לסחוט זאת ממנו.
זה לא בא להם בטבעיות.
וכשאת רוצה לשתף ולדבר- הוא נותן לך את ההרגשה שאת "חופרת".

הבדל בולט מאוד בין המינים הוא ההתייחסות לרגשות והפתיחות לדבר עליהם. אחת הטענות הנפוצות ביותר של נשים כלפי בני הזוג שלהן היא הקושי שלהם לדבר על רגשות - בין אם מדובר בלשתף במשהו שמציק להם, או לחלופין - להוות אוזן קשבת לאשה שרוצה לפתוח בפניהם את הלב.

כמובן שלא כולם, אך מניסיון אני יכולה לומר לכם שגברים רבים היו נוהגים כך, וכשבת הזוג שואלת איך עבר היום, הם נוטים להשיב בכמה משפטים קצרים וברורים: "יום סיוט, פאנצ'ר, בלאגן בעבודה...". לגברים יש הרי נטייה להעביר מסרים באופן מאוד ברור וענייני, בלי יותר מדי בלבולי מוח, וכשעובר עליהם יום קשה, רובם הגדול מעדיף להסיח את הדעת מאשר להתעסק עם מה שקרה, לדבר על זה ולנבור בפרטים הקטנים.

אנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל כשקורה משהו כזה, אנחנו אוהבות לדבר על זה ללא הרף, ובואו נודה על האמת - לפעמים אפילו עד גבול ה"חפירות". אנחנו מריצות אחורה את כל השתלשלות העניינים וחושבות מה היה קורה לו היינו מגיבות אחרת. אנחנו מספרות את זה לכל מי שרק מוכן לשמוע, העיקר לשחרר ולהוריד מהלב. ככה אנחנו בנויות (או לפחות רובנו), וקשה לנו לקבל את העובדה שגברים לא בנויים באותה הצורה.


ואז, כשהם לא משתפים אותנו, אלא מספרים לנו תקציר בלבד של מה שעובר עליהם - אנחנו מפרשות את זה כריחוק. " מה, אנחנו לא מספיק קרובים כדי שתשתף אותי ברגשות שלך?", ואז אנחנו מפצירות בהם לשתף והם מרגישים שאנחנו מציקות ("שוב היא יושבת לי על הוריד, במקום לתת לי ספייס כשאני הכי צריך שקט").

אז מה עושים?
קודם כל, חייבים לקבל את העובדה שאנחנו פשוט בנויים אחרת. נשים אוהבות לשתף יותר, לדבר על רגשות, להתייחס לפרטים הקטנים, בעוד שגברים לעומתן, יותר סגורים וקצרים. אני כמובן מדברת כרגע בהכללות, אך הן תקפות לרוב האוכלוסייה. לכן בנות, אם הגבר שלכן לא פותח בפניכן את לבו, אל תמהרו להסיק שהוא לא מרגיש קרוב אליכן או שיש בעיה בתקשורת ביניכם.

מכאן להתייחסות הגופנית:
אני די בטוחה שההתייחסות שלו לגוף ההריוני שלך - הפוכה לגמרי ממה שאת מרגישה.
מה שאת רואה באופן שלילי, ההשמנה, הבטן, החזה, הכל גדל וממשיך לגדול, הגוף הנשי קיבל צורה שונה בגלל ההריון - מנקודת מבט הגברית את הרבה יותר מושכת, התשוקה גבוהה יותר, הנשיות שלך הרבה יותר דומיננטית בהריון.

מציעה שתבררי איתו את הנקודה הזו - האם הוא יותר נמשך כעת לגוף שלך...

ומחמאות צריך גם לבקש... לא נורא, בהמשך הוא כן ישתפר לבטא ביטויי חיבה והערכה כלפייך.

לקרן,נשואה8
אני מסכימה איתך בנושא של שיתוף רגשות, זה בהחלט נכון. הוא רואה את זה כחולשה, אני דווקא רואה את זה כדבר שראוי להערכה. בזמנים הנדירים שהוא משתף את הרגשות שלו אני מרגישה מאוד קרובה אליו ואוהבת אותו יותר מתמיד.
בקשר אלי, הוא למד ויודע וזה לא סוד שאישה צריכה מחמאות. אולי הוא לא.. אבל אני כן.
בקשר למראה חיצוני, בתחילת ההריון כשמאוד כעסתי שזה בכלל קרה, הוא אמר לי שאישה בהריון זה דבר יפה. אבל הוא מעולם לא אמר את זה לי בעצמי אח"כ, שכבר באמת נראיתי בהריון. רק זרק פעם אחת 'וואי גדלה לך הבטן'.
שלחתי לו פעם הסרטה(שהתלבטתי רבות אם לשלוח ,שמא זה חושפני מדי) של תזוזות התינוק(כמובן בבגדים). קיבלתי תשובה -"מעניין". זהו.
אין התרגשות, כאילו הכל מובן מאליו. כאילו זנ טבעי שאני סובלת לפעמים(ואין לי כח לזה! כשאין תמיכה מרגישים מרוקנים..) ושוב, כשאני פותחת איזשהו נושא רגיש כזה, אוטמטית יורדות לי דמעות וזה מעצבן אותו מאוד..
מה את יודעת על הסגנון שבו הוא גדל?יפית8

למשל אם אמא שלו היתה מפעילה עליו סחיטה רגשית ודמעות

או שגדל בבית שלא מאפשר גילוי רגשות וסערת רגשות

 

אם מעצבן אותו שיורדות לך דמעות זה יושב לו על משהו, אם תצליחו לדבר על זה ולהבין על מה זה יושב תוכלי למצוא את הדרך איך לתקשר איתו ככה שהוא יהיה מסוגל לתמוך בך

 

לא הגדרתי נכון, לא שמעצבןנשואה8
אלא הוא פשוט לא מתרגש מזה לא מזיז לו.
אני מצפה שאם אני בוכה לפחות שיתן חיבוק, משהו.. אבל הוא מתעלם
דווקא הבית שלו נראה לי ממש בסדר בקטע הזה, אולי בשנים של הישיבה הוא נחסם רגשית..
דברתם על זה?יפית8

הסברת לו פעם למה את מצפה כשאת בוכה?

האמת שלאנשואה8
אני די מפחדת להעלות נושאים טעונים, אבל אנסה לעשות את זה..
וואלה. אז למה שהוא ידע אם לא דברתם על זה אף פעם?יפית8

טיפ ראשון לתסכולים בזוגיות - לא לצפות!

במיוחד כשמדובר בהבדלים בין גברים לנשים ואת מצפה למשהו שאין סיכוי שהוא ינחש אותו בעצמו 

 

באמת אני מציעה לך לא להעלות את זה כשאת מרגישה טעונה, רק כשאת מרגישה שאת מסוגלת לדבר ממקום רגוע, ממקום שמבין ומקבל את ההבדלים ביניכם, לא ממקום מתוסכל או מאשים

הוא גבר, הוא לא מבין את זה לבד. אם תכניסי לך את זה טוב לראש תוכלי לדבר איתו בצורה שיהיה לו יותר קל לקבל. לא תאשימי אותו

 

 

 

התלבטתי אם לכתוב אז בבקשה תקחי ממקום טובסודית

כשאת בוכה את מצפה שהוא ינחם אותך ויעודד אותך,

אבל אולי את בוכה לעיתים קרובות וזה יוצר תחושה של מסכנות/ בכיינות שמרחיקה..

 

יש לי מכרה עם עודף משקל ממש גדול. ברמה שזו כבר סכנה בריאותית ממשית, ולא אסטטי. אבל היא כמעט תמיד עם מצב רוח טוב, יש לה חוש הומור מצוין והיא מאד מקפידה כן להתנאות.

ממש אין להם כסף. אז היא רוקמת על הבגדים שלה, מקשטת בפאייטים, סורגת לעצמה צעיפים יפים, יש לה כישרון.

היא תמיד תשים עגילים יפים או שרשרת או טבעות- משהו מיוחד שעושה כיף לראות, גם אם היא עצמה ממש לא דוגמנית.

ואת מה שכן יפה אצלה- את העיניים הכחולות, היא מדגישה באיפור עדין. והיא לא דתית - אז קל לראות שהיא מטפחת את השיער, וכו'.. והעיקר יש איזה חוסן נפשי שהאשה הזאת מקרינה, והוא עושה את העבודה.. ולא שלא מדברות עליה 'נשמות טובות' מאחורי הגב. מדברות.. אבל זה תמיד מתחיל ב"כמה שהיא שמנה", ונגמר ב"זה לא מזיז לה, נהנית מהחיים וזהו..,

אני חושבת שהבעיה יותר העצבות שאת מקרינה (אן לפחות ככה נדמה מהשרשור, סליחה אם לא)

והתלותיות - זה שאם את לא מקבלת את המחמאה מבחוץ, את כבר "לא שוה"

זה turn off יותר רציני מהמשקל...

בסך הכל מעט מאד אנשים נמשכים למסכנות, ולא טוב לשדר את זה. 

תתחילי מלהתנאות במה שאפשר. יש בגד שאת חושבת שכן מתאים לך? אז תלבשי אותו, תתאפרי, קצת בושם נעים, וכן- מותר לך להיות שמחה בלי אישור מאף אחד

 

ב"ה יש לך בית, את לא בטיפולי פוריות מתישים, את ב"ה בהריון, בעלך כן נמשך אליך (נעזוב רגע את הדיון אם זאת "פריקת יצרים"), אפשר גם להתחיל לשמוח במה שיש, ועם הזמן יהיה לך יותר ביטחון.

בעיני הילד/ה שלך את תהיי הכי נהדרת בעולם, אולי דרך העיניים שלו/ה תתחילי קצת לחשוב על עצמך דברים טובים.

וזה לא נכון, שאשה יפה יותר, בהכרח טוב לה יותר.

רוב הדוגמניות שאת רואה חיות במשטר ברזל של דיאטה, זוגיות דפוקה (כי עצבנים כשרעבים, מה לעשות), נמנעות מהריון כי זה יחסל את הקריירה, ועוד כהנה וכהנה...

אני לא הייתי מנסה לבקש מחמאות מלאכותיות. זה הרבה יותר קשה לעבוד על עצמינו מאשר לבקש מהבעל, אבל פה אני חושבת שאם את רוצה במחמאות אמיתיות, יש לך את הכוח לשנות.

 

אולי את יכולה לבשל טוב, או לטפח את הבית, או לשמח אותו בעוד דברים, ולא להתעסק עם המשקל של הגוף..

לא צריך להיות כל הזמן בסטרס ולבקש אישורים..

לפחות בהריון, כשמותרים, וממילא אין תוכנית לרדת במשקל, אז פשוט לקחת את החודשים היקרים האלה, לשמח ולשמוח..

 

 

אולי יש אפשרות עקיפה לגרום לו להחמיאלמה לא123

תשאלי אותו,איך הבגד הזה יושב עלי? וכו

אני מפחדת לשאולנשואה8
גם מתביישת (נשמע מוזר, אני יודעת)
וגם מפחדת לשמוע את ה'לא'..
תקשיבילמה לא123

אני חושבת שלפני הכל,תחזקי את הביטחון העצמי שלך לגבי הגוף שלך. כשגבר מרגיש את זה,זה הרבה יותר מושך.

 

אני לא מסוגלתנשואה8
כמה שניסיתי, ברגע שאני ארגיש ,אפילו קצת, שהוא לא אוהב את המראה שלי אני אשבר לגמרי.
אני ארגיש טוב יותר רק אם ארזה מה שלא מתאפשר עכשיו בהריון.. (לפעמים אני בכוונה לא אוכלת כדי לא לעלות הרבה. אבל כן עליתי לאחרונה בגלל שטויות. בתחילת ההריון שקלתי 64 שזה מספיק הרבה מבחינתי, ועכשיו אני 68 בערך (שבוע 25) ואני ממש רוצה לא לעלות יותר.
זה לא משהו חדש, אני כבר שנים חסרת ביטחון עם דימוי גוף נמוך, ורציתי ככ שבעלי הוא זה שיעזור לי בזה ויחזק אותי..
ממש מבינה אותךיפית8

ויש פה גם סוג של אכזבה. תמיד קווית שבעלך יחזק לך את זה ועכשיו את מגלה שהחלום הזה לא התגשם בינתיים. 

 

אולי את צריכה לעשות איזה סוויץ' בראש, ולהחליט שזהו זה, "אם אין אני לי מי לי" את עובדת על זה בעצמך בכל דרך אפשרית - קאוצ'ינג, טיפול אישי נקודתי אצל מטפלת טובה או יועצת, קריאת מאמרים באינטרנט בנושא "שיפור הדימוי העצמי"

לפעמים אני באמת חושבת כךנשואה8
אבל זה לא נובע ממקום חיובי.
יותר ממקום של "לא צריכה טובות". שלא יתקרב אלי, שלא יחמיא לי, לא צריך, הוא לא חייב לי כלום וזהו (אבל זה לא נכון ואז זה עוד יותר כואב לי).
לפעמים באלי שנהיה אסורים ואז אולי הוא ירגיש קצת יותר געגוע אלי. רק שעכשיו בהריון זה לא קורה..
אף אחד לא יעזור לך בזהלמה לא123

את לא יכולה להיות תלויה כל החיים במחמאות מבעלך,את צריכה לעשות עבודה בעצמך.אני אומרת לך מניסיון,גם בנושא הזה וגם בנושאים אחרים.

את כנראה אובססיבית קצת סביב דימוי הגוף שלך,תטפלי בזה.

עדיין בעלך צריך לתת לך מחמאות,אין קשר

לפני החתונה כן טיפלתי בזהנשואה8
אבל זה לא היה מספיק. ועכשיו אין לי זמן כח וכסף לזה.. מנסה לבדוק מה אני יכולה לעשות מולו
בטוח יש משהו שאת אוהבתלמה לא123

בגוף שלך,תתחילי משם,תגרמי לו להחמיא לך בזה

הוא עבר הדרכת חתנים??כלה נאה
מאמינה דאם הוא בחר להתחתן איתך אז בשבילו את יפה נאה וטובה. אחרת הוא היה ממשיך לחפש.

זה שהוא צריך להחמיא ולתת לך להרגיש את זה. הוא חייב. וככה צריך.
רק שיש גברים סגורים ריגשית שלא יודעים איך לעשות את זה. אין להם ביטחון להוציא את זה מהפה.
ואולי הוא גם קיבל ממך כמה פעמים תגובה לא נחמדה על זה שהוא החמיא לך.כי את לא מאמינה שאת יפה.

וגם שמאוד משפיע איך שאת מרגישה.
אם את אומרת לו שאת לא אוהבת את עצמך... זה ישפיע עליו. הוא יתחיל לחשוב שאולי אני לא מבין והיא צודקת!
חבל. תרגישי טוב עם עצמך.
הריון זה דבר חמוד. יש גברים שמאוד אוהבים את האישה בהריון ואיך שהיא ניראת. אל תכניסי לך שטויות לראש.
כדאי שתעשי שיעור אצל מדריכת כלות חזקה בתחום. או תפנו ביחד ליועץ זוגי ותפתרו את הבעיה שהיא עוד קטנה.

זה מה שאני מנסה לומר לעצמינשואה8
אבל זה לא עובד עלי תמיד
לפעמים אני מרגישה שאין לי כח לכלום ואולי עדיף לשתוק ולא לחשוב על מה יקרה אם ולא לפתוח את זה בכלל. ככה זה וזהו
לא באלו להחמיא לי כי ככה...(לדעתי זה כי אני כרגע לא נראית טוב והוא לא רואה צורך בזה..למרות שגם שנראיתי מצויין לא קיבלתי ממנו מחמאות על זה)
לא. לדעתי ממש לא בגלל שאת לא ניראת טוב.כלה נאה
אלא כי הוא כמו נכה בנושא הזה. ולא שאין לו מה להגיד.
נישמע אדם סגור רגשית. ועם עזרה שתקבלו תצליחו.
יפה שהוא רוצה הוא מבין את הבעיה ורוצה להצליח.

ולמה את בטוחה שכרגע את לא ניראת טוב??
לא כולם משוגעים על אישה רזה. זה לא נכון.
כל אחד וטעמו.

פשוט מאוד. מה שהיית רוצה וחולמת להיות את בטוחה שבעלך רוצה אותך גם.
זה לא נכון.
תצאי מהדימיונות. חבל.



לא קראתי הכל אבל מה שכןבסדר גמור

לדעתי צריך להתחיל בצורה מאולצת ואחכ לתת לדברים לזרום וזה יבוא ממנו. 
אני אומר לאישתי שהיא הכי יפה בעולם - לא בהכרח כי היא נצחה בתחרות היופי אלא אני אומר את זה גם בשבילי וגם בשבילה. תזכורת ל מה חשוב בחיים. 
אז נסי לעודד אותו בצורה מאולצת להגיד ומתוך שלא לשמא יבוא לשמא.

אני לא רוצה שיגיד באילוץנשואה8
אני רוצה שיגיד כי הוא באמת חושב כך ומאמין בזה!
אם הוא לא חושב שאני יפה בשבילו אז למה הוא התחתן איתי בכלל?
מבחינתו אם הוא יגיד שקר זה יותר יכאב לי מאשר שלא יגיד כלום..
"חן אישה על בעלה"יפית8

זה מתנה שה' נותן לנו בנישואין

רק מה - אישה צריכה להזהר לא להרוס את זה באיוולתה

 

אם אשה מטפטפת לבעלה שהיא שמנה/מכוערת/דוחה את המחמאות שלו כשהוא כן מחמיא - היא עלולה לשכנע אותו, בסוף הוא יאמין לה והיא כבר לא תהיה יפה בעיניו

וכן להפך - אישה יכולה לטפח ולהעצים את החן שלה בעיניו

 

יש לי הצעה - במקום לשאול אותו אם יפה מה שאת לובשת, תשאלי אותו לפני, נניח שאתם יוצאים לאיזה מקום תשאלי אותו מה אתה מעדיף שאני אלבש - זה או זה? אם הוא יגיד שלא אכפת לו, תגידי לו שאכפת לך ללבוש משהו שהוא אוהב כי חשוב לך להיות יפה בעיניו ותבקשי שכן יבחר משהו מהאופציות שנתת לו

 

כנ"ל לגבי האיפור - איזה צללית אתה מעדיף שאני אשים - ורודה או חומה? בהתחלה זה יהיה לו מוזר כי הוא גבר וזה חדש לו אבל אל תצפי שמהתחלה הוא יגיב איך שאת רוצה, תזהרי לא לקרר את הרצון הטוב שלו עם תגובות לא מעריכות שלך.

אם הוא יראה שכשהוא עונה לך ומשתף פעולה את נהיית יותר שמחה אז לאט לאט הוא יתרגל לזה. במשך הזמן זה כבר יהיה לו כיף כי הוא יבין שהוא מצא דרך לעשות אותך שמחה.

 

 

 

מקסים !קרן-הפוך
בגלל 'חן אישה על בעלה'שוקולדד ציפס

הוא חושב שאת יפה.

במקום להגיד לו כל היום כמו שאנחנו הנשים עושות 'אני שמנה , מכוערת, ..' תגידי לו 'נכון יפה לי הבגד הזה?'

דיבור חיובי. קודם כל את תשמעי את עצמך, וגם קשה לי להאמין השוא יגיד בשלילה.

יקרה יש לי רעיון בשבילךנשואה פלוס+
במקום לצפות ולצפות אז תשאלי- מה דעתך על המראה? על מה אתה חושב? כנראה שתגלי שהוא פשוט לא יודע כל כך איך לבטא. למשל זה שאמר "איזה חמודה" יכול להיות שרצה לבטא חיבה אבל לא ידע מה ואיך אז ככה יצא לו.. את יכולה לפתוח אותו לאט לאט. ותעזרי בשאלות.. איך התאפרתי? נו איך אני? וכאלה.. את יכולה גם להחמיא לעצמך לידו.. אבל קודם כל את צריכה לשנות את התפיסה. לאהוב את עצמך כמו שאת. לקבל את עצמך.
את צודקת מאוד אבלנשואה8
אני מפחדת שהוא יגיד 'לא, אני לא אוהב את איך שהתאפרת', או ' הבגד הזה ממש לא יפה לדעתי', ואז זה יכאב לי יותר.
ומה עם להחמיא לעצמךנשואה פלוס+
"תראה איזה צבע יפה יש לי בעיניים" וכו..
יש כאן 2 עבודות: לפתוח אותו רגשית בנושא (ואולי בכלל) ולשקם את הדימוי העצמי שלך. זה שני דברים שונים אבל בגלל שיש נקודות חיכוך קשה להתקדם. את לא פותחת אותו כי את מפחדת מביקורת שלילית. וזה תוקע לכם את הזרימה והפתיחות בנושא. כשיהיה לך ביטחון שהוא ( וגם את) אוהב איך את נראית ואותך בכלל, זה לא כל כך יפגע בך אם יהיו דברים ספציפיים שהוא לא יאהב.
מזכיר את בעלי..חושבת4321
אני ממרום שנות נישואינו (10) כבר התרגלתי.
זה לא נובע מחוסר אהבה, הוא מדבר בשפה אחרת..
לי למשל מאד טבעי לומר לו: מאמי התגעגעתי אליך היום בעבודה. הוא לא יאמר דבר כזה. אבל מצד שני, אם בדרך חזור מהעבודה הוא מתקשר אלי ומקשקש על איך עבר היום, אני מבינה מזה שהוא מתגעגע אלי..
למען האמת יצא לנו לדבר על זה בעבר והוא אמר לי: אני לא מביע אהבה במילים אלא במעשים. אם חזרתי מקניות וקניתי משהו במיוחד בשבילך זה אומר אני אוהב אותך.. אם אני יוזם רגעים אינטימיים זה מראה שאני נמשך אליך..
חשוב להבין בזוגיות שכל אחד חושב ומתנהג אחרת, ולמה לצפות שהוא יתנהג דווקא כמו שאת חושבת שהוא צריך להתנהג? אולי את תבואי לקראתו ותקבלי את הדרך שלו?
מה שבטוח, חצי שנה של נישואין זה טרי, תדברי איתו על התחושות שלך, תשמעי מה שיש לו לומר בלי שיפוטיות. ככה בונים זוגיות, לאט לאט ובעבודה תמידית.
שלום לך תוהה לי
את כותבת בכזו כנות מקסימה
וכמו שענו לך לגברים ולנשים יש שפות שונות אבל זה לא סותר בכלל לנהל שיחות של הבעת צרכים. אני מאד מאמינה שאם יש לך צרכים רגשיים את יכולה להביע אותם ולהסביר אותם ולהדגיש את הצורך שלך שהם ימולאו. אני גם התמודדתי עם קושי דומה כשחשתי שבעלי לא מספיק מחמיא לי על המראה שלי ועל בגדים שאני לובשת. אז בהתחלה שאלתי אותו אם הוא חושב שאני יפה והוא ענה לי שמרוב שזה ברור לו הוא חשב שזה גם ברור לי. הסברתי לו שגם זה לא תמיד ברור לי בגלל דימוי גוף שיודע עליות ומורדות וגם כשזה ברור לי אני עדיין רוצה להרגיש שהוא רואה אותי ולדעת שהוא מעריך את זה שהתאמתי את הגרביון לחצאית ואת החצאית לחולצה וכו'.
ואז ביקשתי ממנו שחשוב לי לפני שאני יוצאת מהבית שיגיד לי משהו טוב על המראה שלי. וגם כשאנחנו ביחד שיחמיא לי. ממש ביקשתי ממנו להגיד לי דברים נעימים וטובים.
ולאט לאט זה נהיה לו יותר טבעי וזה גם נשמע יותר אמין
ואם בעלך ימשיך להתקשות בנושא, אני עדיין חושבת שבגלל שזה כזה צורך בסיסי ומהותי, אל תוותרי על זה ותעבדו יחד כדי שזה יקרה.
בהצלחה רבה!!
מיוחד!יפית8

מה שבעיקר מיוחד פה בעיני זה שאת לקחת אחריות על לבקש ממנו ולהסביר לו ולא לצפות שיבין את מעצמו

 

וואו את כזאת נשמה, בא לי לתת לך חיבוק ענקסוסה אדומה
לא יודעת... נגעת בי בהודעה שלך...

אני חושבת שאת בכלל לא צריכה להלקות את עצמך על כפיות טובה, את נשמעת דווקא מאוד מאוד סבלנית, מכילה ומפרגנת. המסת אותי.
את מאוד מעריכה את הדרך שלו, ונשארת בטוב גם ברגעים קשים, את מחמיאה לו ברגעים אינטימיים למרות שהוא לא עושה את זה, וזה כל כך ראוי להערכה!! במיוחד כאישה. כל הכבוד לך!
וזה שאת בוכה מתחת לשמיכה לבד, נגע בי מאוד...

(את חושבת שזה באמת לא מרגש אותו? אולי הוא לא יודע איך להתמודד עם זה וזה מה שמשתדר לך?)

לגבי המחמאות, עוד סיבה שאין לך מה להלקות את עצמך.
את תיארת צורך מאוד בסיסי.
זה שהוא מתקדם, זה לא נוגע בזה שיש לך צורך שלא בא לידי סיפוקו.
אישה צריכה א. להרגיש מושכת בפני בעלה. ב. הצורך במחמאות הוא די מובן. זה אחד משפות האהבה...

אז קודם כל אל תאשימי את עצמך על זה שיש לך צרכים זה בסדר גמור. ושוב, זה לא מפחית כהוא זה מהתהליכים שהוא עושה.
הצרכים לא נגמרים, וגם העבודה לא נגמרת ב"ה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך כמה דברים

א. גבר, לעולם יהיה מושפע ממה שהאישה חושבת על עצמה.
ככל שאת תרגישי יותר בטוחה בעצמך ויפה, הוא ירגיש את זה גם.
פעם מישהי חכמה אמרה לי, בעלך תמיד יאהב אותך קצת פחות ממך. אז כדאי לך לאהוב את עצמך מאוד
בזמנו לא הייתי נשואה... עכשיו אני רואה שהיא צודקת.

נשמה, תקשיבי לי טוב. אני לא מכירה אותך... אבל היו מקרים נדירים מאוד שראיתי אישה שיכלתי להגיד עליה שהיא לא יפה.
נשמה תסתכלי במראה ועדיף כביום היוולדך, בלי איפור ובלי בגדים, ותראי כמה את יפה. באמת... יש לך גוף של אישה ואין דבר בעולם יותר יפה מזה!!!
ובאמת שזה אפילו לא משנה כמה את שוקלת.
יש נשים מלאות מאוד שאני מסתכלת עליהן ואומרת לעצמי שיתכן שאם הייתי גבר דווקא היה בזה משהו מאוד מושך בעיני.
באמת, תאהבי את עצמך... תאהבי את מה שאת רואה כי אני בטוחה ב100% שיש מה לאהוב.

יש לנו נטיה טבעית כזאת, אנחנו רוצים שיעשו בשבילנו את העבודה
יותר נוח לנו שיאהבו אותנו ויתנו לנו מחמאות מאשר שאנחנו נעשה את זה... מה שאנחנו לא מבינים שזה לא עובד ככה.
אפשר להתבאס מזה ואפשר להשלים עם זה, ככל שאת תאהבי את עצמך יותר ותראי את עצמך כיפה, ככה יראו אותך כל שכן בעלך... ככה הם.
חלק גדול מהיופי, זה הביטחון שאנחנו משדרים...
כמובן כשמדובר על ביטחון אמיתי ובריא... ולא מזוייף.

ב. אני גיליתי שהדרך הכי טובה לבקש מבעלך משהו, היא על ידי מתן משוב חיובי...
במקום לבקש ממנו שיחמיא לך, ברגע שהוא מחמיא לך תחמיאי לו על זה באופן שיחזק את הגבריות שלו.
כשיגיד לך שאת יפה, תגידי לו וואו תודה! ותגידי לו "אתה יודע? זה ממש עושה לי טוב לקבל ממך מחמאות! זה אפילו מושך אותי (מה שנכון... אישה מסוגלת להימשך רק ממחמאות) כשאנשים אחרים מחמיאים לך זה פחות משמעותי בשבילי כי הוא לא הגבר שלי".
ככה את נותנת לו פידבק על משהו שהוא עשה מיוזמתו, ואומרת לו שהוא עשה לך טוב, גברים מטבעם רוצים להשפיע טוב. ולא רוצים שיגידו להם מה לעשות.
הם שמש, כשהירח באה ואומרת להם מה לעשות, זה מקטין אותם.
זאת הדרך הנשית להשפיע על בעלה... בעקיפין. זה מחרפן לפעמים, אבל אין ברירה כנראה... מכפרים על חטא הלבנה

ג. תדעי שהנושא הזה של יחסי אישות הוא תהליך... לוקח זמן לזוג ללמוד מה עושה להם טוב. לפעמים יש פערים בין מה שעושה לך טוב למה שעושה לו טוב, לפעמים צריך לדבר על זה פשוט (ולדעת איך לדבר על זה)... ולפעמים במיוחד בהתחלה, כמו בנהיגה, לנהג חדש קשה לפעמים לדבר בטלפון, כי הוא ממש עסוק בנהיגה.
יכול להיות שכשהוא יהיה בטוח יותר על הכביש, תהיה לו יכולת להתרכז בדברים נוספים.
אותו דבר ביחסי אישות, נשמע שהוא עובד קשה, והוא באמת עסוק מידי, במיוחד כשהוא עושה שם תהליך
אבל ב"ה נשמע שאת גם סבלנית ומכילה, וכשתדעי שזה יבוא עם הזמן, יהיה לך קל יותר.
בינתיים, אל תתעלמי מהצורך שלך, ועם זאת תנסי להנות גם בלי המחמאות תוך כדי.
ושוב, תחמיאי לעצמך... לפני, תוך כדי ואחרי...
תעזי לפתות אותו... אין דבר יותר כיף ומושך מלפתות את הגבר שלך (ואגב, זו מצווה... הקב"ה מתפאר בה). בשביל זה צריך ביטחון... וזה יבוא לך. את ממש נשמעת בכיוון.

ד. את כזאת מתוקה ונשית שאת רוצה את המחמאות שלו, ושאת זוכרת אותן להרבה זמן.
אני קצת מקנאה בך...

❤❤❤בהצלחה!!
נהניתי לקרוא את התגובה שלך!יערת דבש


אני גםהעוגב
וואו!רק שאלה לי
לגזור ולשמור.
אימצתי הרבה תובנות מכאן, וזה לא שיש לי איזו בעיה גדולה בנושא...
תודה לך!!
תקני לו את הספר של..ערנושאחרונה
הרב הראש
בגן השלום
ושיקרא אותו מהר.
בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה

אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז

אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו

זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)

עברת ילדות לא הכי פשוטה

ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם

אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת

לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח

אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה

שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי

שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם

מה אני עושה פה בעצם?

לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה

רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה

להיפטר מהסוד המעיק

ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני

אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?

קשה לי נורא

אני רוצה הזדהות

אני רוצה עזרה

לא יודעת ממיל בקש

אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)

לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה

טוב, פרקתי קצת

מקווה שיהיה לתועלת

יש תוכנית חינמיתנעמי28

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

אוליoo

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

תיוג - עזרהלילה שולה

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

משתמשים בסימן של @סיר לחץ

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

כמו כל התמכרותמשה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25

ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.

אתם לא צריכים טיפול זוגימשה

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

אנחנו מרגישיםגאיה25

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

תחפשו ברשת תמצאוshindov

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

באיזה אזור בארץ? אפשר גם בזום?פשוט אני..

מרכז, כןגאיה25

אז אני ממליץ מכל הלבפשוט אני..

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?gggאחרונה

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.