למה אתם רוצים להתחתן?
ולמה אתם רוצים ילדים?
בבקשה תענו באמת, אפשר גם מפצל״ש.
למה נראה לכם
חברים, מסיבות, לימוד תורה בישיבה ואפילו עיסוק בחינוך והנחלת תורה לדור הבא, לא עולים להקמת משפחה ועשיית כל זה עם בשר מבשרך.
יש לי גם צורך להרחיב במילים אחרות: אדם שלם בונה עולם, אבל כשאין לו משפחה משלו הקרובה אליו ובונה אליהם אהבה בכל נימי ליבו, כל זה יורד לרזולוציה שלא שווה כלום. כשאין לו משפחה להם הוא מנחיל את כולו, אם מחנך דגול הוא, הוא רוצה שכך יהיה לבנו והטוב לאישתו.
שהוא עדיין לא עמד מתחת לחופה.
ואנחנו לא יכולים לדעת עכשיו מה נרגיש באותו רגע..
אתה בחרת לכתוב את השורש של כל הסיבות (לפי הבנתך עכשיו), והוא בחר לפרט.
ואני חשבתי שיש הרבה מתנדבים למשימה הזו, סביב כל אחדמחפשת^אם לאף אחד אין סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בו - למה לפחד מבעל אלים? הרי הוא לא יפגע בה בלי סיבה?
אבל אני אומר שאי אפשר לומר שאף פמיניסטית לא תפגע בגבר בלי סיבה, זה פשוט לא נכון.
כנראה שאת לא.
כדי לראות את זה.
לא, אני חושב שאין שום סיבה שאשה תרצה לנקום בבעלה, או להפך.
למה לך זה נראה סביר?
תקראי שם. מי יוזם את החוקים האלה? ארגונים פמיניסטיים קיצוניים.
ואני לא חושב ככה.
אבל מה הם עושים? קראת בעצמך.
לא שכל הפמיניסטיות מרושעות
לפעמים צריך להגיש תלונת שוא על הגרוש? מתי בדיוק?
היא תוצאה של פמיניזם קיצוני.
את יודעת כמה גרושים התאבדו בגלל זה? כמה הורחקו מהילדים בגלל תלונות שוא?
פמיניזם מתון זה טוב וחשוב.
פמיניזם קיצוני זה רע ומסוכן.
אותו דבר להפך.
שובינזם מתון (כמו זה של היהדות), כזה שבא ממקום של כבוד לאשה, זה טוב.
שובינזם קיצוני זה רע ומסוכן.
מי שרוצח בנאדם כדי לתת את הכסף שלו לאדם אחר, לא פחות רוצח מאדם שסתם רוצח משנאה.
ובכלל לא בטוח שהן לא רוצות סתם לעשות רע לגרושים.
התורה שובניסטית בזה שהיא מייעדת תפקידים שונים, וזכויות וחובות שונים לגברים ולנשים.
מוגדר, והוא לא אמור לשנות אותו. זה לא מה שהתלוננת עליו? נשים למטבח?
גברים - מצוות עשה שהזמן גרמן, לימוד תורה מעמיק, כיבוש ומלחמה.
נשים - לימוד תורה פשוט יותר, אמהות צניעות ו'כל כבודה בת מלך פנימה'.
לבין חלוקת התפקידים כך שבפועל האיש יוצא לעבוד, ללמוד ובאופן כללי לתפקידים ציבוריים, והאשה נשארת בבית?
זה השובינזם של התורה. והוא לא בא ממקום של זלזול באשה, להפך.
מה שכתבת על צבא - לא דיברתי על איסור. לנשים גם מותר לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וללמוד תורה, אבל כוונת התורה היא שהן לאו דווקא יעשו את זה, ולכן הן פטורות.
שבסופם של גרושים בדרך כלל כל אחד מהצדדים מרגיש פגוע, ומאשים בזה את האחר.
ובהחלט ייתכן שנשים שרוצות לקבל את הילדים חוששת שהבעל יפגע בהם, גם אם מבחינה אוביייקטיבית זה בבירור לא נכון.
מיכל318שזה שהם חוששת שהבעל יפגע בילדים זאת לא סיבה לקחת את הילדים מהאבא, זאת כן סיבה לברר את המקרה, ולבדוק האם זה נכון. כי בגירושין הרגשות מאוד סוערים, ובהחלט ייתכן שבלי שום כוונה רעה הן שוגות לחלוטין, ומונעות מהבעל את הילדים שלו.
את דברי, ועלול להגיע למסקנה שאני תומך בלקיחת הילדים מהאיש במקרה שהאישה דורשת.
שאת לא יכולה לומר שיש סיבה לחשוש מגברים אלימים. וכשהוא אומר שיש סיבה לחשוש מפמיניסטיות, לומר שהוא אף פעם לא היה פמיניסטית, אז הוא לא יכול לקבוע. זה שאת פמיניסטית זה לא קשור.
חוץ מזה, האמירה שאם לא היית משהו אתה לא יכול להגיד עליו דברים היא די מוזרה, את יכולה להגיד שאבן תיפול עם יעזבו אותה, למרות שאת לא אבן.
אולי אפשר לפצל את הניצלוש לשרשור חדש.
זה להגיד שאת מאמינה בגישה של שיוויון הזדמנויות וזכויות בין המינים
כנראה שהיא מאמינה בזה
בין להגיד: אני יכולה לעשות כמו גבר - למה? כי אין הבדל רלוונטי בין גברים לנשים בתחום הזה.
לבין: אני יכולה לעשות את זה כאשה, בלי להשתוות לגבר - למה? כי ההבדלים בין גברים לנשים לא רלוונטים לתחום הזה.
מה ההבדל בפועל?
ותייגתי אותך שם
ושום פמיניסטית לא תיפגע בגבר ביגלל שהוא גבר.
אין לאף אחת סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בה.
כמו שיש גברים אלימים, יש פמיניסטיות מרושעות.
בכל אופן, אם זאת העמדה שלך, אני חותם על כל מילה.
שהבעל יהיה אלים.
זה כמו לשאול: למה גברים רוצים לנשום.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא על אלו שלא רוצים להתחתן.
יש מצווה וקיימתי מצווה, ובוודאי לא מצאתי שום היגיון אמיתי בקיום המצווה בעולם הממשי (ב"העלם") אלא רק כשמחה של מצווה, כשם ששמחים בהנחת תפילין ובלימוד תורה ובאכילת כזית מצה שמורה בליל הסדר.
כל ההמצאות האחרות בעניין הן המצאות חילוניות ואף הוליוודיות אנטי-אורתודוכסיות, שכשלעצמן אינן מתיישבות עם המציאות הנצפית, לא בהקשר המשפחתי, לא בהקשר הכלכלי ובטח שלא בהקשר הרומנטי.
שהרי גם היד החזקה פותח הלכות קידושין בתיאור המצב למי שאינו שייך לדיני ישראל (אישות פרק א' הלכה א'). והחברה בישראל (אולי חוץ מהתורנית לאומית בשלבי חיים מסויימים, וגם זה כמובן בכוכבית גדולה) רחוקה מכל מקום מלהציע סביבה תומכת ומחזקת דווקא למונוגמיה ההלכתית.
פוק חזי מאי עמא דבר. יש את תל אביב.
מכירה מספיק שהם נמצאים ללא גבולות הלכה וחברה.
ותאמין לי, גם ה"חזקים" שבהם "נשברים" וצריכים מישהי או מישהו לישון ולקום איתו.
אתה בזוגיות? סליחה שאני שואלת.
חלק מהטיעון שלך היה לדמיין עולם ללא הלכה.
יכול להיות שהם חלשים, זה לא הוויכוח.
עזוב, טיעוני מסתכם בזה שאתה לא נשוי/בקשר.
לא נאמר שאין "צורך בקשר" ולא נאמר שזה לא אמור "לבוא באופן טבעי". דובר על שאלת המסגרת והמשפחתיות.
תמיד מומלץ לקרוא. עייני "אחיי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט, המתאר (בין שאר תיאוריו המטלטלים) את השוני בקשר בין שמעון לתמר, לבין הקשר בינו לאסתר. שנית, לא נשמע לי סביר שתדעי "איזו זוגיות יש לי" או לכל אחד אחר. הציר הרומאי סילאנוס (בחלקו האחרון של הספר האמור) טוען כי בנישואי שמעון ואסתר "מרובה הכבוד על האהבה", אבל נשמע שהוא לא מכחיש כי גם אהבה יש שם. ברור כמובן שזו אהבה שנמצאת בצל עבר כבד, וזה אולי אף דרוש, אבל זה לא סותר את קיומה כשלעצמה. ואפילו אהבה זו גדולה לאין ערוך ושיעור מה"אהבה" הקאטוליאנית (משירת קאטולוס הרומאי) הנוכרית, שאין עימה את התום והאור היהודי התורני.
לכל אדם ישנה חבילת צרכים נדרשת לקיום (פרמידת מסלאו)
בחבילת הצרכים הבסיסית ישנם צרכים כמו מזון, פרנסה, לבוש וכו'.
חלק מהצרכים הנדרשים לאדם הם מין, אהבה, הכלה, סיפוק ועוד.
כנ"ל לגבי ילדים זהו צורך בסיסי שיהיה לי המשכיות.
אדם שמתחתן בעצם מצהיר: אני זקוק לך כאשה שתספקי לי את הצרכים שלי (מין, אהבה, הכלה כו') וגם שנעשה יחד ילדים.
תמורת זה אני מוכן לספק לך את הצרכים שלך. אהבה, הכלה, מין, בטחון, וכו'. בזמן שהצרכים מווסתים אז הזוגיות הינה באיזון.
בזמן שהצרכים אינם ממומשים הזוגיות נתקעת.
זה בבסיס...
א"א לחיות רק על בסיס מה שצריך לעשות.
לכל אדם יש צרכים. אדם שנכנס לזוגיות ממפה את הצרכים שלו ורואה בבן/בת הזוג את מי שיממש את הצרכים שלו.
כשזה לא קורה זה נתקע. ואז יש עבודה למטפלים.
אם לא היינו מצווים מהתורה להתחתן היינו מתחתנים גם ללא ציווי. כי חתונה זה לא רק מצוה. חתונה זה החיים בעצמם
ובחיים עצמם ישנם רגשות וציפיות, אהבות ואכזבות וכו'.
לכן, לטעמי, התשובה האמיתית ללמה אני רוצה להתחתן היא כי אני צריך להתחתן. ולמה אני צריך להתחתן כי יש בי צרכים לא ממומשים.
זהו בקצרה
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
זו הדרך שהיא בוחרת להתלבש בה.
מעטות אלה שלא מכירות את ההלכה ובדכ הן לא גדלו בחינוך הדתי.
אם היא דתיה מבית לדעתי אין מה לדבר.
זו מי שהיא בחרה להיות ואתה יכול לבחור אם מתאים לך להתחתן אם לא.
אם לא דתיה מבית זה יותר מורכב ואולי אפשר לברר בעדינות.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
אחד של ההורים
השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש
הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.
מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא
מהסבא וסבתא קיבלתי המון.
אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.
היא היתה ממש נסיכה שלו.
בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,
בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.
אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
ואני הכי לומדת זכותראומה1גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.
וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.
התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.
יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.
ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?
יש לכם מצלמה קצת אחרת
שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...
צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות