למה אתם רוצים להתחתן?
ולמה אתם רוצים ילדים?
בבקשה תענו באמת, אפשר גם מפצל״ש.
למה נראה לכם
חברים, מסיבות, לימוד תורה בישיבה ואפילו עיסוק בחינוך והנחלת תורה לדור הבא, לא עולים להקמת משפחה ועשיית כל זה עם בשר מבשרך.
יש לי גם צורך להרחיב במילים אחרות: אדם שלם בונה עולם, אבל כשאין לו משפחה משלו הקרובה אליו ובונה אליהם אהבה בכל נימי ליבו, כל זה יורד לרזולוציה שלא שווה כלום. כשאין לו משפחה להם הוא מנחיל את כולו, אם מחנך דגול הוא, הוא רוצה שכך יהיה לבנו והטוב לאישתו.
שהוא עדיין לא עמד מתחת לחופה.
ואנחנו לא יכולים לדעת עכשיו מה נרגיש באותו רגע..
אתה בחרת לכתוב את השורש של כל הסיבות (לפי הבנתך עכשיו), והוא בחר לפרט.
ואני חשבתי שיש הרבה מתנדבים למשימה הזו, סביב כל אחדמחפשת^אם לאף אחד אין סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בו - למה לפחד מבעל אלים? הרי הוא לא יפגע בה בלי סיבה?
אבל אני אומר שאי אפשר לומר שאף פמיניסטית לא תפגע בגבר בלי סיבה, זה פשוט לא נכון.
כנראה שאת לא.
כדי לראות את זה.
לא, אני חושב שאין שום סיבה שאשה תרצה לנקום בבעלה, או להפך.
למה לך זה נראה סביר?
תקראי שם. מי יוזם את החוקים האלה? ארגונים פמיניסטיים קיצוניים.
ואני לא חושב ככה.
אבל מה הם עושים? קראת בעצמך.
לא שכל הפמיניסטיות מרושעות
לפעמים צריך להגיש תלונת שוא על הגרוש? מתי בדיוק?
היא תוצאה של פמיניזם קיצוני.
את יודעת כמה גרושים התאבדו בגלל זה? כמה הורחקו מהילדים בגלל תלונות שוא?
פמיניזם מתון זה טוב וחשוב.
פמיניזם קיצוני זה רע ומסוכן.
אותו דבר להפך.
שובינזם מתון (כמו זה של היהדות), כזה שבא ממקום של כבוד לאשה, זה טוב.
שובינזם קיצוני זה רע ומסוכן.
מי שרוצח בנאדם כדי לתת את הכסף שלו לאדם אחר, לא פחות רוצח מאדם שסתם רוצח משנאה.
ובכלל לא בטוח שהן לא רוצות סתם לעשות רע לגרושים.
התורה שובניסטית בזה שהיא מייעדת תפקידים שונים, וזכויות וחובות שונים לגברים ולנשים.
מוגדר, והוא לא אמור לשנות אותו. זה לא מה שהתלוננת עליו? נשים למטבח?
גברים - מצוות עשה שהזמן גרמן, לימוד תורה מעמיק, כיבוש ומלחמה.
נשים - לימוד תורה פשוט יותר, אמהות צניעות ו'כל כבודה בת מלך פנימה'.
לבין חלוקת התפקידים כך שבפועל האיש יוצא לעבוד, ללמוד ובאופן כללי לתפקידים ציבוריים, והאשה נשארת בבית?
זה השובינזם של התורה. והוא לא בא ממקום של זלזול באשה, להפך.
מה שכתבת על צבא - לא דיברתי על איסור. לנשים גם מותר לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וללמוד תורה, אבל כוונת התורה היא שהן לאו דווקא יעשו את זה, ולכן הן פטורות.
שבסופם של גרושים בדרך כלל כל אחד מהצדדים מרגיש פגוע, ומאשים בזה את האחר.
ובהחלט ייתכן שנשים שרוצות לקבל את הילדים חוששת שהבעל יפגע בהם, גם אם מבחינה אוביייקטיבית זה בבירור לא נכון.
מיכל318שזה שהם חוששת שהבעל יפגע בילדים זאת לא סיבה לקחת את הילדים מהאבא, זאת כן סיבה לברר את המקרה, ולבדוק האם זה נכון. כי בגירושין הרגשות מאוד סוערים, ובהחלט ייתכן שבלי שום כוונה רעה הן שוגות לחלוטין, ומונעות מהבעל את הילדים שלו.
את דברי, ועלול להגיע למסקנה שאני תומך בלקיחת הילדים מהאיש במקרה שהאישה דורשת.
שאת לא יכולה לומר שיש סיבה לחשוש מגברים אלימים. וכשהוא אומר שיש סיבה לחשוש מפמיניסטיות, לומר שהוא אף פעם לא היה פמיניסטית, אז הוא לא יכול לקבוע. זה שאת פמיניסטית זה לא קשור.
חוץ מזה, האמירה שאם לא היית משהו אתה לא יכול להגיד עליו דברים היא די מוזרה, את יכולה להגיד שאבן תיפול עם יעזבו אותה, למרות שאת לא אבן.
אולי אפשר לפצל את הניצלוש לשרשור חדש.
זה להגיד שאת מאמינה בגישה של שיוויון הזדמנויות וזכויות בין המינים
כנראה שהיא מאמינה בזה
בין להגיד: אני יכולה לעשות כמו גבר - למה? כי אין הבדל רלוונטי בין גברים לנשים בתחום הזה.
לבין: אני יכולה לעשות את זה כאשה, בלי להשתוות לגבר - למה? כי ההבדלים בין גברים לנשים לא רלוונטים לתחום הזה.
מה ההבדל בפועל?
ותייגתי אותך שם
ושום פמיניסטית לא תיפגע בגבר ביגלל שהוא גבר.
אין לאף אחת סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בה.
כמו שיש גברים אלימים, יש פמיניסטיות מרושעות.
בכל אופן, אם זאת העמדה שלך, אני חותם על כל מילה.
שהבעל יהיה אלים.
זה כמו לשאול: למה גברים רוצים לנשום.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא על אלו שלא רוצים להתחתן.
יש מצווה וקיימתי מצווה, ובוודאי לא מצאתי שום היגיון אמיתי בקיום המצווה בעולם הממשי (ב"העלם") אלא רק כשמחה של מצווה, כשם ששמחים בהנחת תפילין ובלימוד תורה ובאכילת כזית מצה שמורה בליל הסדר.
כל ההמצאות האחרות בעניין הן המצאות חילוניות ואף הוליוודיות אנטי-אורתודוכסיות, שכשלעצמן אינן מתיישבות עם המציאות הנצפית, לא בהקשר המשפחתי, לא בהקשר הכלכלי ובטח שלא בהקשר הרומנטי.
שהרי גם היד החזקה פותח הלכות קידושין בתיאור המצב למי שאינו שייך לדיני ישראל (אישות פרק א' הלכה א'). והחברה בישראל (אולי חוץ מהתורנית לאומית בשלבי חיים מסויימים, וגם זה כמובן בכוכבית גדולה) רחוקה מכל מקום מלהציע סביבה תומכת ומחזקת דווקא למונוגמיה ההלכתית.
פוק חזי מאי עמא דבר. יש את תל אביב.
מכירה מספיק שהם נמצאים ללא גבולות הלכה וחברה.
ותאמין לי, גם ה"חזקים" שבהם "נשברים" וצריכים מישהי או מישהו לישון ולקום איתו.
אתה בזוגיות? סליחה שאני שואלת.
חלק מהטיעון שלך היה לדמיין עולם ללא הלכה.
יכול להיות שהם חלשים, זה לא הוויכוח.
עזוב, טיעוני מסתכם בזה שאתה לא נשוי/בקשר.
לא נאמר שאין "צורך בקשר" ולא נאמר שזה לא אמור "לבוא באופן טבעי". דובר על שאלת המסגרת והמשפחתיות.
תמיד מומלץ לקרוא. עייני "אחיי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט, המתאר (בין שאר תיאוריו המטלטלים) את השוני בקשר בין שמעון לתמר, לבין הקשר בינו לאסתר. שנית, לא נשמע לי סביר שתדעי "איזו זוגיות יש לי" או לכל אחד אחר. הציר הרומאי סילאנוס (בחלקו האחרון של הספר האמור) טוען כי בנישואי שמעון ואסתר "מרובה הכבוד על האהבה", אבל נשמע שהוא לא מכחיש כי גם אהבה יש שם. ברור כמובן שזו אהבה שנמצאת בצל עבר כבד, וזה אולי אף דרוש, אבל זה לא סותר את קיומה כשלעצמה. ואפילו אהבה זו גדולה לאין ערוך ושיעור מה"אהבה" הקאטוליאנית (משירת קאטולוס הרומאי) הנוכרית, שאין עימה את התום והאור היהודי התורני.
לכל אדם ישנה חבילת צרכים נדרשת לקיום (פרמידת מסלאו)
בחבילת הצרכים הבסיסית ישנם צרכים כמו מזון, פרנסה, לבוש וכו'.
חלק מהצרכים הנדרשים לאדם הם מין, אהבה, הכלה, סיפוק ועוד.
כנ"ל לגבי ילדים זהו צורך בסיסי שיהיה לי המשכיות.
אדם שמתחתן בעצם מצהיר: אני זקוק לך כאשה שתספקי לי את הצרכים שלי (מין, אהבה, הכלה כו') וגם שנעשה יחד ילדים.
תמורת זה אני מוכן לספק לך את הצרכים שלך. אהבה, הכלה, מין, בטחון, וכו'. בזמן שהצרכים מווסתים אז הזוגיות הינה באיזון.
בזמן שהצרכים אינם ממומשים הזוגיות נתקעת.
זה בבסיס...
א"א לחיות רק על בסיס מה שצריך לעשות.
לכל אדם יש צרכים. אדם שנכנס לזוגיות ממפה את הצרכים שלו ורואה בבן/בת הזוג את מי שיממש את הצרכים שלו.
כשזה לא קורה זה נתקע. ואז יש עבודה למטפלים.
אם לא היינו מצווים מהתורה להתחתן היינו מתחתנים גם ללא ציווי. כי חתונה זה לא רק מצוה. חתונה זה החיים בעצמם
ובחיים עצמם ישנם רגשות וציפיות, אהבות ואכזבות וכו'.
לכן, לטעמי, התשובה האמיתית ללמה אני רוצה להתחתן היא כי אני צריך להתחתן. ולמה אני צריך להתחתן כי יש בי צרכים לא ממומשים.
זהו בקצרה
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
זה לא קל בכלל להיות עם התחושות האלו...
וזה לגמרי תקין. כל פרידה יכולה להיות קשה, זה שהוא לא מתאים לך כבן זוג ושותף לחיים, לא אומר שכל התקופה שהייתם ביחד, הלכה לפח. את עדיין מעריכה את הבנאדם, ואולי גם אוהבת אותו. אל תילחמי בעצמך.
קחי את הזמן, אל תלחצי על עצמך❤️
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
חתן מתוק מדבש*
אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה
שיעור ד' זה לא צעיר
לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?
אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך
זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן
לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפתאת הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא
מתחיל שיעור ג'
להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.
אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות
אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.
תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.
לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..
איך למה וכמה ? אין לי מושג.
אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.
אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.
לכן....אההמ אההמ...
אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,
אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.
מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.
בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.
תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.
אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,
כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון
כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,
בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.
תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,
אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.
לא הייתי חושש מזה לשניה
במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.
ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא
יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.
אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?
מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.
הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".
"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".
"על הפטפטנות", פלוטרכוס.
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.
ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.
אוקי,
למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,
איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?
כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב
ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.
ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.
אחרי ההבהרה הזו,
איזה אופי תעדיפו יותר ?
גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)
אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.
אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.
רואה ? עניתי על התשובה.
עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)
מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)
או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.
זו השאלה.
שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,
גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.
זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
שייך,
סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.
כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..
אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .
ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע
אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.
ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף
זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב
רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
קשה לדעת.