למה אתם רוצים להתחתן?
ולמה אתם רוצים ילדים?
בבקשה תענו באמת, אפשר גם מפצל״ש.
למה נראה לכם
חברים, מסיבות, לימוד תורה בישיבה ואפילו עיסוק בחינוך והנחלת תורה לדור הבא, לא עולים להקמת משפחה ועשיית כל זה עם בשר מבשרך.
יש לי גם צורך להרחיב במילים אחרות: אדם שלם בונה עולם, אבל כשאין לו משפחה משלו הקרובה אליו ובונה אליהם אהבה בכל נימי ליבו, כל זה יורד לרזולוציה שלא שווה כלום. כשאין לו משפחה להם הוא מנחיל את כולו, אם מחנך דגול הוא, הוא רוצה שכך יהיה לבנו והטוב לאישתו.
שהוא עדיין לא עמד מתחת לחופה.
ואנחנו לא יכולים לדעת עכשיו מה נרגיש באותו רגע..
אתה בחרת לכתוב את השורש של כל הסיבות (לפי הבנתך עכשיו), והוא בחר לפרט.
ואני חשבתי שיש הרבה מתנדבים למשימה הזו, סביב כל אחדמחפשת^אם לאף אחד אין סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בו - למה לפחד מבעל אלים? הרי הוא לא יפגע בה בלי סיבה?
אבל אני אומר שאי אפשר לומר שאף פמיניסטית לא תפגע בגבר בלי סיבה, זה פשוט לא נכון.
כנראה שאת לא.
כדי לראות את זה.
לא, אני חושב שאין שום סיבה שאשה תרצה לנקום בבעלה, או להפך.
למה לך זה נראה סביר?
תקראי שם. מי יוזם את החוקים האלה? ארגונים פמיניסטיים קיצוניים.
ואני לא חושב ככה.
אבל מה הם עושים? קראת בעצמך.
לא שכל הפמיניסטיות מרושעות
לפעמים צריך להגיש תלונת שוא על הגרוש? מתי בדיוק?
היא תוצאה של פמיניזם קיצוני.
את יודעת כמה גרושים התאבדו בגלל זה? כמה הורחקו מהילדים בגלל תלונות שוא?
פמיניזם מתון זה טוב וחשוב.
פמיניזם קיצוני זה רע ומסוכן.
אותו דבר להפך.
שובינזם מתון (כמו זה של היהדות), כזה שבא ממקום של כבוד לאשה, זה טוב.
שובינזם קיצוני זה רע ומסוכן.
מי שרוצח בנאדם כדי לתת את הכסף שלו לאדם אחר, לא פחות רוצח מאדם שסתם רוצח משנאה.
ובכלל לא בטוח שהן לא רוצות סתם לעשות רע לגרושים.
התורה שובניסטית בזה שהיא מייעדת תפקידים שונים, וזכויות וחובות שונים לגברים ולנשים.
מוגדר, והוא לא אמור לשנות אותו. זה לא מה שהתלוננת עליו? נשים למטבח?
גברים - מצוות עשה שהזמן גרמן, לימוד תורה מעמיק, כיבוש ומלחמה.
נשים - לימוד תורה פשוט יותר, אמהות צניעות ו'כל כבודה בת מלך פנימה'.
לבין חלוקת התפקידים כך שבפועל האיש יוצא לעבוד, ללמוד ובאופן כללי לתפקידים ציבוריים, והאשה נשארת בבית?
זה השובינזם של התורה. והוא לא בא ממקום של זלזול באשה, להפך.
מה שכתבת על צבא - לא דיברתי על איסור. לנשים גם מותר לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וללמוד תורה, אבל כוונת התורה היא שהן לאו דווקא יעשו את זה, ולכן הן פטורות.
שבסופם של גרושים בדרך כלל כל אחד מהצדדים מרגיש פגוע, ומאשים בזה את האחר.
ובהחלט ייתכן שנשים שרוצות לקבל את הילדים חוששת שהבעל יפגע בהם, גם אם מבחינה אוביייקטיבית זה בבירור לא נכון.
מיכל318שזה שהם חוששת שהבעל יפגע בילדים זאת לא סיבה לקחת את הילדים מהאבא, זאת כן סיבה לברר את המקרה, ולבדוק האם זה נכון. כי בגירושין הרגשות מאוד סוערים, ובהחלט ייתכן שבלי שום כוונה רעה הן שוגות לחלוטין, ומונעות מהבעל את הילדים שלו.
את דברי, ועלול להגיע למסקנה שאני תומך בלקיחת הילדים מהאיש במקרה שהאישה דורשת.
שאת לא יכולה לומר שיש סיבה לחשוש מגברים אלימים. וכשהוא אומר שיש סיבה לחשוש מפמיניסטיות, לומר שהוא אף פעם לא היה פמיניסטית, אז הוא לא יכול לקבוע. זה שאת פמיניסטית זה לא קשור.
חוץ מזה, האמירה שאם לא היית משהו אתה לא יכול להגיד עליו דברים היא די מוזרה, את יכולה להגיד שאבן תיפול עם יעזבו אותה, למרות שאת לא אבן.
אולי אפשר לפצל את הניצלוש לשרשור חדש.
זה להגיד שאת מאמינה בגישה של שיוויון הזדמנויות וזכויות בין המינים
כנראה שהיא מאמינה בזה
בין להגיד: אני יכולה לעשות כמו גבר - למה? כי אין הבדל רלוונטי בין גברים לנשים בתחום הזה.
לבין: אני יכולה לעשות את זה כאשה, בלי להשתוות לגבר - למה? כי ההבדלים בין גברים לנשים לא רלוונטים לתחום הזה.
מה ההבדל בפועל?
ותייגתי אותך שם
ושום פמיניסטית לא תיפגע בגבר ביגלל שהוא גבר.
אין לאף אחת סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בה.
כמו שיש גברים אלימים, יש פמיניסטיות מרושעות.
בכל אופן, אם זאת העמדה שלך, אני חותם על כל מילה.
שהבעל יהיה אלים.
זה כמו לשאול: למה גברים רוצים לנשום.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא על אלו שלא רוצים להתחתן.
יש מצווה וקיימתי מצווה, ובוודאי לא מצאתי שום היגיון אמיתי בקיום המצווה בעולם הממשי (ב"העלם") אלא רק כשמחה של מצווה, כשם ששמחים בהנחת תפילין ובלימוד תורה ובאכילת כזית מצה שמורה בליל הסדר.
כל ההמצאות האחרות בעניין הן המצאות חילוניות ואף הוליוודיות אנטי-אורתודוכסיות, שכשלעצמן אינן מתיישבות עם המציאות הנצפית, לא בהקשר המשפחתי, לא בהקשר הכלכלי ובטח שלא בהקשר הרומנטי.
שהרי גם היד החזקה פותח הלכות קידושין בתיאור המצב למי שאינו שייך לדיני ישראל (אישות פרק א' הלכה א'). והחברה בישראל (אולי חוץ מהתורנית לאומית בשלבי חיים מסויימים, וגם זה כמובן בכוכבית גדולה) רחוקה מכל מקום מלהציע סביבה תומכת ומחזקת דווקא למונוגמיה ההלכתית.
פוק חזי מאי עמא דבר. יש את תל אביב.
מכירה מספיק שהם נמצאים ללא גבולות הלכה וחברה.
ותאמין לי, גם ה"חזקים" שבהם "נשברים" וצריכים מישהי או מישהו לישון ולקום איתו.
אתה בזוגיות? סליחה שאני שואלת.
חלק מהטיעון שלך היה לדמיין עולם ללא הלכה.
יכול להיות שהם חלשים, זה לא הוויכוח.
עזוב, טיעוני מסתכם בזה שאתה לא נשוי/בקשר.
לא נאמר שאין "צורך בקשר" ולא נאמר שזה לא אמור "לבוא באופן טבעי". דובר על שאלת המסגרת והמשפחתיות.
תמיד מומלץ לקרוא. עייני "אחיי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט, המתאר (בין שאר תיאוריו המטלטלים) את השוני בקשר בין שמעון לתמר, לבין הקשר בינו לאסתר. שנית, לא נשמע לי סביר שתדעי "איזו זוגיות יש לי" או לכל אחד אחר. הציר הרומאי סילאנוס (בחלקו האחרון של הספר האמור) טוען כי בנישואי שמעון ואסתר "מרובה הכבוד על האהבה", אבל נשמע שהוא לא מכחיש כי גם אהבה יש שם. ברור כמובן שזו אהבה שנמצאת בצל עבר כבד, וזה אולי אף דרוש, אבל זה לא סותר את קיומה כשלעצמה. ואפילו אהבה זו גדולה לאין ערוך ושיעור מה"אהבה" הקאטוליאנית (משירת קאטולוס הרומאי) הנוכרית, שאין עימה את התום והאור היהודי התורני.
לכל אדם ישנה חבילת צרכים נדרשת לקיום (פרמידת מסלאו)
בחבילת הצרכים הבסיסית ישנם צרכים כמו מזון, פרנסה, לבוש וכו'.
חלק מהצרכים הנדרשים לאדם הם מין, אהבה, הכלה, סיפוק ועוד.
כנ"ל לגבי ילדים זהו צורך בסיסי שיהיה לי המשכיות.
אדם שמתחתן בעצם מצהיר: אני זקוק לך כאשה שתספקי לי את הצרכים שלי (מין, אהבה, הכלה כו') וגם שנעשה יחד ילדים.
תמורת זה אני מוכן לספק לך את הצרכים שלך. אהבה, הכלה, מין, בטחון, וכו'. בזמן שהצרכים מווסתים אז הזוגיות הינה באיזון.
בזמן שהצרכים אינם ממומשים הזוגיות נתקעת.
זה בבסיס...
א"א לחיות רק על בסיס מה שצריך לעשות.
לכל אדם יש צרכים. אדם שנכנס לזוגיות ממפה את הצרכים שלו ורואה בבן/בת הזוג את מי שיממש את הצרכים שלו.
כשזה לא קורה זה נתקע. ואז יש עבודה למטפלים.
אם לא היינו מצווים מהתורה להתחתן היינו מתחתנים גם ללא ציווי. כי חתונה זה לא רק מצוה. חתונה זה החיים בעצמם
ובחיים עצמם ישנם רגשות וציפיות, אהבות ואכזבות וכו'.
לכן, לטעמי, התשובה האמיתית ללמה אני רוצה להתחתן היא כי אני צריך להתחתן. ולמה אני צריך להתחתן כי יש בי צרכים לא ממומשים.
זהו בקצרה
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי