למה נראה לכם

חברים, מסיבות, לימוד תורה בישיבה ואפילו עיסוק בחינוך והנחלת תורה לדור הבא, לא עולים להקמת משפחה ועשיית כל זה עם בשר מבשרך.

יש לי גם צורך להרחיב במילים אחרות: אדם שלם בונה עולם, אבל כשאין לו משפחה משלו הקרובה אליו ובונה אליהם אהבה בכל נימי ליבו, כל זה יורד לרזולוציה שלא שווה כלום. כשאין לו משפחה להם הוא מנחיל את כולו, אם מחנך דגול הוא, הוא רוצה שכך יהיה לבנו והטוב לאישתו.

שהוא עדיין לא עמד מתחת לחופה.

ואנחנו לא יכולים לדעת עכשיו מה נרגיש באותו רגע.. 

אתה בחרת לכתוב את השורש של כל הסיבות (לפי הבנתך עכשיו), והוא בחר לפרט.

אם לאף אחד אין סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בו - למה לפחד מבעל אלים? הרי הוא לא יפגע בה בלי סיבה?

אבל אני אומר שאי אפשר לומר שאף פמיניסטית לא תפגע בגבר בלי סיבה, זה פשוט לא נכון.

כנראה שאת לא.

תראי פה:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/392295

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/390649

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/367398

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/368265

ושאר הכתבות במדור

כדי לראות את זה.

לא, אני חושב שאין שום סיבה שאשה תרצה לנקום בבעלה, או להפך.

למה לך זה נראה סביר?

תקראי שם. מי יוזם את החוקים האלה? ארגונים פמיניסטיים קיצוניים. 

ואני לא חושב ככה.

אבל מה הם עושים? קראת בעצמך.

לא שכל הפמיניסטיות מרושעות

לפעמים צריך להגיש תלונת שוא על הגרוש? מתי בדיוק?

כי האיש ההוא כתב - לקראת ניסויים בזוגיות

היא תוצאה של פמיניזם קיצוני.

את יודעת כמה גרושים התאבדו בגלל זה? כמה הורחקו מהילדים בגלל תלונות שוא?

פמיניזם מתון זה טוב וחשוב.

פמיניזם קיצוני זה רע ומסוכן.

אותו דבר להפך.

שובינזם מתון (כמו זה של היהדות), כזה שבא ממקום של כבוד לאשה, זה טוב.

שובינזם קיצוני זה רע ומסוכן.

מי שרוצח בנאדם כדי לתת את הכסף שלו לאדם אחר, לא פחות רוצח מאדם שסתם רוצח משנאה.

ובכלל לא בטוח שהן לא רוצות סתם לעשות רע לגרושים.

התורה שובניסטית בזה שהיא מייעדת תפקידים שונים, וזכויות וחובות שונים לגברים ולנשים.

מוגדר, והוא לא אמור לשנות אותו. זה לא מה שהתלוננת עליו? נשים למטבח?

גברים - מצוות עשה שהזמן גרמן, לימוד תורה מעמיק, כיבוש ומלחמה.

נשים - לימוד תורה פשוט יותר, אמהות צניעות ו'כל כבודה בת מלך פנימה'.

לבין חלוקת התפקידים כך שבפועל האיש יוצא לעבוד, ללמוד ובאופן כללי לתפקידים ציבוריים, והאשה נשארת בבית?

זה השובינזם של התורה. והוא לא בא ממקום של זלזול באשה, להפך.

מה שכתבת על צבא - לא דיברתי על איסור. לנשים גם מותר לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וללמוד תורה, אבל כוונת התורה היא שהן לאו דווקא יעשו את זה, ולכן הן פטורות.

שבסופם של גרושים בדרך כלל כל אחד מהצדדים מרגיש פגוע, ומאשים בזה את האחר.

ובהחלט ייתכן שנשים שרוצות לקבל את הילדים חוששת שהבעל יפגע בהם, גם אם מבחינה אוביייקטיבית זה בבירור לא נכון.

שזה שהם חוששת שהבעל יפגע בילדים זאת לא סיבה לקחת את הילדים מהאבא, זאת כן סיבה לברר את המקרה, ולבדוק האם זה נכון. כי בגירושין הרגשות מאוד סוערים, ובהחלט ייתכן שבלי שום כוונה רעה הן שוגות לחלוטין, ומונעות מהבעל את הילדים שלו.

את דברי, ועלול להגיע למסקנה שאני תומך בלקיחת הילדים מהאיש במקרה שהאישה דורשת.

שאת לא יכולה לומר שיש סיבה לחשוש מגברים אלימים. וכשהוא אומר שיש סיבה לחשוש מפמיניסטיות, לומר שהוא אף פעם לא היה פמיניסטית, אז הוא לא יכול לקבוע. זה שאת פמיניסטית זה לא קשור.

חוץ מזה, האמירה שאם לא היית משהו אתה לא יכול להגיד עליו דברים היא די מוזרה, את יכולה להגיד שאבן תיפול עם יעזבו אותה, למרות שאת לא אבן.

אולי אפשר לפצל את הניצלוש לשרשור חדש.

@קוד אבל פתוח

זה להגיד שאת מאמינה בגישה של שיוויון הזדמנויות וזכויות בין המינים

כנראה שהיא מאמינה בזה

בין להגיד: אני יכולה לעשות כמו גבר - למה? כי אין הבדל רלוונטי בין גברים לנשים בתחום הזה.

לבין: אני יכולה לעשות את זה כאשה, בלי להשתוות לגבר - למה? כי ההבדלים בין גברים לנשים לא רלוונטים לתחום הזה.

מה ההבדל בפועל?

ותייגתי אותך שם

ושום פמיניסטית לא תיפגע בגבר ביגלל שהוא גבר.
אין לאף אחת סיבה לפגוע בבנאדם כל עוד הוא לא פגע בה.

כמו שיש גברים אלימים, יש פמיניסטיות מרושעות.

בכל אופן, אם זאת העמדה שלך, אני חותם על כל מילה.

שהבעל יהיה אלים.

זה כמו לשאול: למה גברים רוצים לנשום.

השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא על אלו שלא רוצים להתחתן.

יש מצווה וקיימתי מצווה, ובוודאי לא מצאתי שום היגיון אמיתי בקיום המצווה בעולם הממשי (ב"העלם") אלא רק כשמחה של מצווה, כשם ששמחים בהנחת תפילין ובלימוד תורה ובאכילת כזית מצה שמורה בליל הסדר.
כל ההמצאות האחרות בעניין הן המצאות חילוניות ואף הוליוודיות אנטי-אורתודוכסיות, שכשלעצמן אינן מתיישבות עם המציאות הנצפית, לא בהקשר המשפחתי, לא בהקשר הכלכלי ובטח שלא בהקשר הרומנטי.

שהרי גם היד החזקה פותח הלכות קידושין בתיאור המצב למי שאינו שייך לדיני ישראל (אישות פרק א' הלכה א'). והחברה בישראל (אולי חוץ מהתורנית לאומית בשלבי חיים מסויימים, וגם זה כמובן בכוכבית גדולה) רחוקה מכל מקום מלהציע סביבה תומכת ומחזקת דווקא למונוגמיה ההלכתית.

פוק חזי מאי עמא דבר. יש את תל אביב.

מכירה מספיק שהם נמצאים ללא גבולות הלכה וחברה.

ותאמין לי, גם ה"חזקים" שבהם "נשברים" וצריכים מישהי או מישהו לישון ולקום איתו.

אתה בזוגיות? סליחה שאני שואלת.

חלק מהטיעון שלך היה לדמיין עולם ללא הלכה.

יכול להיות שהם חלשים, זה לא הוויכוח.

עזוב, טיעוני מסתכם בזה שאתה לא נשוי/בקשר.

לא נאמר שאין "צורך בקשר" ולא נאמר שזה לא אמור "לבוא באופן טבעי". דובר על שאלת המסגרת והמשפחתיות.

תמיד מומלץ לקרוא. עייני "אחיי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט, המתאר (בין שאר תיאוריו המטלטלים) את השוני בקשר בין שמעון לתמר, לבין הקשר בינו לאסתר. שנית, לא נשמע לי סביר שתדעי "איזו זוגיות יש לי" או לכל אחד אחר. הציר הרומאי סילאנוס (בחלקו האחרון של הספר האמור) טוען כי בנישואי שמעון ואסתר "מרובה הכבוד על האהבה", אבל נשמע שהוא לא מכחיש כי גם אהבה יש שם. ברור כמובן שזו אהבה שנמצאת בצל עבר כבד, וזה אולי אף דרוש, אבל זה לא סותר את קיומה כשלעצמה. ואפילו אהבה זו גדולה לאין ערוך ושיעור מה"אהבה" הקאטוליאנית (משירת קאטולוס הרומאי) הנוכרית, שאין עימה את התום והאור היהודי התורני.

לכל אדם ישנה חבילת צרכים נדרשת לקיום (פרמידת מסלאו)

בחבילת הצרכים הבסיסית ישנם  צרכים כמו מזון, פרנסה, לבוש וכו'. 

חלק מהצרכים הנדרשים לאדם הם מין, אהבה, הכלה, סיפוק ועוד. 

כנ"ל לגבי ילדים זהו צורך בסיסי שיהיה לי המשכיות. 

אדם שמתחתן בעצם מצהיר: אני זקוק לך כאשה שתספקי לי את הצרכים שלי (מין, אהבה, הכלה כו') וגם שנעשה יחד ילדים.

תמורת זה אני מוכן לספק לך את הצרכים שלך. אהבה, הכלה, מין, בטחון, וכו'. בזמן שהצרכים מווסתים אז הזוגיות הינה באיזון. 

בזמן שהצרכים אינם ממומשים הזוגיות נתקעת. 

זה בבסיס...

א"א לחיות רק על בסיס מה שצריך לעשות.

לכל אדם יש צרכים. אדם שנכנס לזוגיות ממפה את הצרכים שלו ורואה בבן/בת הזוג את מי שיממש את הצרכים שלו.

כשזה לא קורה זה נתקע. ואז יש עבודה למטפלים.

אם לא היינו מצווים מהתורה להתחתן היינו מתחתנים גם ללא ציווי. כי חתונה זה לא רק מצוה. חתונה זה החיים בעצמם

ובחיים עצמם ישנם רגשות וציפיות, אהבות ואכזבות וכו'.

לכן, לטעמי, התשובה האמיתית ללמה אני רוצה להתחתן היא כי אני צריך להתחתן. ולמה אני צריך להתחתן כי יש בי צרכים לא ממומשים. 

זהו בקצרה

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים