רבות נאמר על משקלו של המראה החיצוני ביחס לדברים החשובים באמת כגון, מידות, יר"ש וכו'. (על המשפטים כמו- אם תעצים את הפנים, החוץ פחות יפריע. יש בזה מן האמת, אבל ההשפעה מאוד מינורית) ..
אתן לכם משל שימחיש את הנק'. (שוב מתנצל אם זה פוגע במישהו!)
ישנו אסם מלא בתבואה. אני רוצה להשיג את התבואה, זה העיקר, אבל בשביל זה אני צריך את המפתח, אם אין מפתח לא משנה כמה תבואה איכותית, ושהאסם כולו מפוצץ בה עד אפס מקום, זה לא יעזור. למפתח עצמו אין שום ערך בעיני, הוא באמת לא שום דבר, אבל אני חייב אותו! אם לא, לא אוכל להיכנס פנימה.
) מבחוץ לא יפה ולא מושך אנשים לראות בכלל את התבואה בו, אך התבואה בו משובחת לעילא ולעילא.... ועל אף שבכל פעם שאתה נפגש עם האסם אתה רואה בו חיסרון, הוא יהפך בקרוב גם ליתרון, שכן מתי שהוא ברגע שתראה את האסם אתה תראה ברוחך את מה שיש בו ולא את החיצוניות שלו.
