ריפוי זה שהפצע כבר החלים, ולא כואב.
נחמה זה שכואב, אבל ממשיכים לחיות מתוך הכאב.
הכאב קיים, מלווה אותנו. גם אם במהלך השנים הוא נחלש, או לפחות מרגיש כך.
אבל הנחמה היא שקט נפשי. מנוחה של הנפש, השלמה עם המצב וצמיחה מתוכו.
בלי להתעלם ממנו, בלי לשכוח - רק להתקדם.
מדי פעם לבכות כי כואב, להתנקות. אבל להמשיך הלאה איתו ולא להיתקע.
זו נחמה אמיתית, לזה צריך להתכוון במשפט.
הסברתי ככה על שכול כי שכול זה חור שלא מתמלא. עד תחיית המתים לא נראה את האדם שוב, וזה כואב. אבל לא טוב להיתקע בכאב, צריך לצמוח ממנו.
הגיע לידי קונטרס מדהים שנקרא עקידת שלמה ומיועד להורים שכולים.
ככל הנראה נכתב על ידי תלמיד חכם גדול שאיבד את בנו.
האם מישהו יודע את זהות המחבר???
תודה
שולחת לך חיזוקים😚😚 את לא לבד..
ועצה קטנה...אם אין לך עם מי לדבר פשוט תדברי עם עצמך... תשבי במקום שאת אוהבת ותדברי תדברי תשפכי... זה עוזר!
בשורות טובות!
ברוקוליאחרונה