שרשור חדש
ברוכים הבאים !מנהלי שcool

 

ברוכים הבאים לפורום התמודדות עם אובדן.

הפורום מיועד לכל מי שמרגיש שייך לתחום ורוצה לדבר על זה..

דווקא מתוך רגישות הנושא, חשוב לנו להקפיד על רמת דיון מתאימה.

חשוב לזכור שכל אחד חווה דברים בצורה אחרת, בעוצמה שונה ובדרך התמודדות המתאימה לו,

לכן הימנעו מתגובות פוגעות/לא מכילות.

 

 

בנוסף לפורום זה, קיים פורום סגור המיועד ליתומים או אחים שכולים (מכל הנסיבות- מחלות, תאונות דרכים, טרור וכו') בגילאי +15-25 . הפורום הינו סגור, כך שרק לחברי הפורום קיימת אפשרות להיכנס ולראות מה קורה. חוץ מהמקום הוירטואלי שמספק הפורום, אנו מארגנים מפגשים ושבתות שנועדו לחזק ולהתחזק ופשוט להיות עם מי שמבין אתכם באמת!

 

מוזמנים בשמחה או כמו שאומרים שאצלנו- "אם כבר, אז כבר.."  

להצטרפות לפורום אנא פנו לניק @נוער שcool במסר

 

 

אמא.לבד.
אני אוהבת אותך מאוד.
לא מצליחה להבין איך זה הגיוני שאת כבר חודש שוכבת שם מתחת לאבן. ואני פה. לבד. מסביבי כ"כ הרבה אנשים. אבל אף אחד לא מבין. אני לבד.

איך זה הגיוני שיום אחד הכול נגמר?
גם ממני יום אחד לא יישאר כלום. עוד 100 שנים כל האנשים פה בכדור הארץ יתחלפו.
זה לא כ"כ הרבה זמן.
אנשים חיים. בוכים. מתרגשים.
אבל עוד מעט לא יישאר מהם כלום.
עולם מוזר.

היא כ"כ רצתה לחיות. היא אמרה שהיא רוצה להיות איתנו בסוכות. ועכשיו היא לא פה. אבל גם הרצון שלה כבר לא קיים. היא לא איתנו בסוכות. לא כואב לה על זה. היא פשוט לא קיימת יותר. נשארנו רק אנחנו. והכאב.
חיזוק. זה לא קלברוקולי
קשה.העני ממעשאחרונה
עם הזמן, עלולים לגלות ש
א. הנפטר עדיין כאן. סוג של.
ב. האנשים 'שיחליפו אותנו', כמה שנשאיר להם מצב טוב יותר, יהיו בנקודות מוצא יותר גבוהות ויקדמו את העולם יותר טוב.

אגב. אין לך חברה להתנחם ?
עקידת שלמהשיראליה

הגיע לידי קונטרס מדהים שנקרא עקידת שלמה ומיועד להורים שכולים.

ככל הנראה נכתב על ידי תלמיד חכם גדול שאיבד את בנו.

האם מישהו יודע את זהות המחבר???
תודה

..על חוף מבטחים
עברה שנה קשה וכשקשה הגעגוע מתגבר😔
אני לא מסוגלת לשתף מה עובר עלי ואיך אני מרגישה אפילו לא את האנשים שקרובים אלי.
הגעתי למצב שזה ניהיה הרגל לבכות בלילה מתחת לשמיכה,
האדם היחיד שהרגשתי בנח לשתף אותו נתק קשר😖
לא פשוט.
עצוב מאדהעני ממעש
תנסי למצוא עוד מישהו לשתף

גם לבכות לכרית, זה עוזר. וגם לצייר, או לכתוב.

בשורות טובות
וואי אני איתךהדס????אחרונה

שולחת לך חיזוקים😚😚 את לא לבד.. 

ועצה קטנה...אם אין לך עם מי לדבר פשוט תדברי עם עצמך... תשבי במקום שאת אוהבת ותדברי תדברי תשפכי... זה עוזר!

בשורות טובות!

אוף מי עוד איבד בן משפחה קרוב המגפה הארורה הזאת??בהריון שוב
מרגישה כל כך לבד
אוי כמה זה כואב,שלא תדעי עוד צער אמן.רויטל.


ברוקוליאחרונה
זכרונות מבית סבאשריונר
11 חודשים.
11 חודשים עברו מאז שפוצץ לנו ארוחת חג שני וגילינו את הדבר הנורא.
11 חודשים שסבא כבר לא איתנו.

באותו רגע לקחתי על עצמי את התפקיד הקשוח להגיד עלייך קדיש.
עברה כמעט-שנה לא פשוטה בכלל.
היו ימים שחזרתי מאוחר מאוד מהלימודים והולך להתפלל ב11 בלילה במניין בשביל הקדיש.
היו ימים של סגר שהיה מותר לצאת רק לתפילות ובמניין חיכו שאגיע בשביל להתחיל.
היו ימים שמיניתי שליחים שיגידו בשמי-אנשים שהיו חולי קורונה-כי גם תפילות כבר לא איפשרו.
אבל הקפדתי שתמיד יגידו עלייך קדיש כדי שלא תישכח.

לא נשכח אותך, סבא.
לא נשכח את ההומור שלך.
לא נשכח את שמחת החיים.
לא נשכח את מי שאתה ומה שאתה.
לא נשכח את מה שעבר עלייך וכל הייסורים בארץ ובשנתיים האחרונות של חייך.

אתה תמיד איתנו❤
כל הכבוד על ההקפדה!מתמודדת (?)
בשנה רגילה זה מורכב,
ולמרות האתגרים של השנה האחרונה עוד יותר.

אני בטוחה שזה עשה רק טוב!
וואו מרגש המסירות שלך!והוא ישמיענואחרונה
באמת התרגשתי לקרוא
...געגוע...
העיניים מזדגגות
המחשבות מרחיקות
ואני אותך מדמיינת -
יפה, לבנה, אצילית
בחיוך המאפיין
בשמחה, ובחום
ובתמימות הכובשת.
פוסעת יחפה
בשדה החרוש
תלמים תלמים של דמעות
הנשזרים בפרחי מלכות.
רצתי אלייך
עוצרת את הנשימה
שמלתך הצחורה משתפלת
יפה כלבנה
עצמתי את עיניי
ורוחי מתרגשת
פסיעה, ועוד פסיעה
והכבדות נזרקת.
והנה הגעתי
פותחת את ידיי
ועברתי דרכך
בלי להרגיש
בלי לשמוע.
ואת התפוגגת
ולא אמרת לי
שלום.
ואולי הפעם הבאה
שאבוא
אני אצליח להרגיש
להשלים
ולחבק אותך
באמת.
וואו.ברוקוליאחרונה


אוף!הצטרפתי אליכם!כל כך מתגעגעדר
היום אזכרה 14 שנה לאבא...לולית10

מי היה מאמין...

משתפת בפוסט שכתבתי

לאה גרניק

אפשר בקישור לא פייסבוק?העני ממעשאחרונה


מתישהו מפסיקים להתגעגע?!מזמור לאל ידי
געגועיםנטלין

הזמן אחרי שמת לנו מישהו אהוב הוא מוזר. אבא שלי מת לפני שלוש עשרה שנים, לפעמים זה נראה לי המון ולפעמים זה נראה לי כאילו עברה שנה בקושי. אני תמיד מתגעגעת אליו והוא תמיד בליבי אבל הגעגועים, ממרחק השנים, נעשים שונים. פחות תכופים, לא כואבים נורא כל הזמן, יש להם כל מיני צבעים... ולפעמים, לפעמים אני אפילו זוכרת איך היה לפני המחלה ואני מחייכת. בהתחלה זה רק כאב... 

עם הזמן. בשורות טובותהעני ממעש
היי, אני מחפשת אתר של עמותה שעוזרים לעבור את יום הפטירהrefaelmor24

אתר שיש בוא מידע שמסייע בכל עניין הפטירה והאבל.

חברת קדישא תעודת פטירה, איך עושים את זה?

שיכולים לעזור בנוסח מודעת אבל, הלכות אבלות.

תודה.. דחוף!!

מועצה דתית מקומיתמתמודדת (?)אחרונה
ו.. המקום ינחם אתכם
מה לעשות?ליהיא2

אם לא הייתי ממש נואשת לא הייתי כותבת פה, בדרך כלל אני ממש לא הטיפוס שיכתוב כאן... אין לי מושג איך להגיד את זה אבל מאז שאמא שלי נפטרה מסרטן ואבא שלי התחתן עם אישה שאני לא יודעת איך לקרוא לה חוץ ממפלצת, יש לי מחשבות אובדניות. אני ממש רוצה לפגוש שוב את אימא שלי ואני מאמינה שאני יפגוש אותה בעולם הבא... אני כל כך מתגעגעת אליה, והחיים שלי ממש הפכו להיות סיוט. ברחתי מהבית ובאמת שאין לי כוח לחיות יותר. אין לי פשוט בשביל מה. אני ממש לא רוצה לפנות לטיפול פסיכולוגי. מה לעשות? אני באמת חושבת ברצינות להתאבד כבר!

שלום ליהיאברוקוליאחרונה

יש פורום סגור למשפחות שכול מוזמנת לשלוח מסר לניק @נוער שcool

דבר נוסף- את נשמעת כאובה ומוצפת מאוד,

חשוב לנו להדגיש שאנחנו לא מקבלים כאן אמירות אובדניות אם הן אינם אמיתיות יש דרך לבטא מצוקה ואם אמיתיות . כדאי לך בדחיפות לפנות לגורמי מקצוע ולקבל עזרה

שיהיה לך רק טוב!
מוחים על ההרס! בונים מחדש! בתי דריינוף/ שכונת 'ארזי בית אל'Netanel Illouz
מישהו זוכר את ההרס בבית אל בשנת 2015? (בתי דריינוף)Netanel Illouzאחרונה

מישהו זוכר את ההרס בבית אל בשנת 2015? (בתי דריינוף)

מה אתם עושים עם געגועים?אמא_מאושרת
זה כמו גלים
לפעמים הכל בסדר
ולפעמים פתאום מגיעה מערבולת שסוחפת
והגעגוע חזק כל כך
הלואי שהיה אפשר להתקשר. לדבר. משהו..

אז אני מסתכלת בתמונות
וקוראת את הוואטסאפים מהתקופה הלא אחרונה, כי האחרונה מדכאת אותי
איך אתם מתמודדים?

אה, ורק עכשיו גיליתי את הפורום הזה..
היי לכולם
יש פה מישהו?איש מוזר
יש גם פורום סגור למשפחות שכולברוקולי
אני לא...איש מוזר
אני חבר..
אז תוכל לשתף בפורום הזהברוקולי

תנוחם
זה לא פשוט לאבד חברים
תודה!איש מוזר
הבעיה היא שזה קרה לפני כמעט 5 שנים ולאחרונה אני נזכר בו כל יום... ועוד בוכה וזה גם נראלי כאילו סוג של זה היה מזמן אז מה אני בוכה עכשיו...
לפעמים לוקח זמן לעכלברוקולי

או שיש טריגרים שונים שמשפיעים,
מקווה שתמצא כוחות ואנשים טובים להתגבר על זה
אני לא חושב שזה קשור ללעכלאיש מוזר
לא יודע, אולי געגוע..
בשורות טובותהעני ממעשאחרונה
אם מתמשך, ו-או פוגע בתפקוד,
תשקול פנייה לעזרה מקצועית
פגועה מאוד !! צריכה עצה!!אורית יעל
אני פגועה מאוד .
הרגע סיימתי 3 שנים מתוך 4 בתואר.
מתחילה שנת סטאז'
החלפתי בעברי סטודנטית שלומדת איתי בתור גננת והיה בלאגן בגן. המפקחת ביקשה מהגננת ליד הגן שתבוא בעקבות שיחה של אחת האימהות שמסתבר שהיא הסייעת בגן שקיבלתי שהתקשרה אליה.
היום שהגעתי לגן שקיבלתי הסייעת שזאת האימא מהגן שהחלפתי יום אחד היא דיברה על זה בקלי קולות ואמרה לי אני זוכרת שהיית בגן. הגננת שקיבלה אותי לגן כגננת הסתכלה עלי ואמרה לי נדלק לי לגבייך נורה אדומה ואדבר עלייך עם המפקחת. ועוד אחכ הסייעת אומרת ששמעה שאימי ע"ה נפטרה לפני 3 חודשים היא פתאום מסתכלת אחרת ? כי פתאום אני יתומה בחורה צעירה שצריכה לטפל בבית ולהתמודד עם בכי ואובדן של אימא . חזרתי הביתה בוכה לא בא לי בצורה כזאת להיות גננת.
הרסו את שמי הטוב והושפלתי עד עפר .
וזה הגן שלי בעז"ה לסטאז
מה הייתם עושים ?
קצת קשה להביןהעני ממעש
תעשי סטאז, שנה..
אחר כך תמשיכי..
בהצלחה
ומה לעשות עם הסייעת שדיברה וגרמה לגננת ולה להורידאורית יעל
לגננת צעירה את התדמית?
ממש המשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך "
שיחשבו 10 פעמים לפני
אגן. צריך זהירות במה שמדבריםהעני ממעשאחרונה
חיפוש פסיכולוגית ירושליםאורית6765706
הי
אשמח לעזרתכם , מחפשת פסיכולוגית טובה באזור ירושלים לעזרה רגשית לבחורה בת 29 אשמח להמלצות.
אורית
סיפור התמודדות של זוג צעיר עם פטירת תינוק חולהשל"ג

לפני 14 שנים איבדנו את בננו בכורנו בהיותו בגיל חודשיים וחצי. זה קרה בעקבות ניתוח שנועד לטפול במום בלב איתו נולד. הניתוח הוביל לקריסת מערכות ולפטירתו.

פטירת התינוק נחוותה על ידינו באותם ימים כחורבן שלא ידענו איך להמשיך ממנו הלאה. 
ראינו חשיבות לספר את הסיפור שלנו עבור אנשים שנמצאים בסיטואציות דומות לשלנו. לעזור להם לראות שהם לא היחידים שזה קורה להם, ושהחיים ממשיכים. זה קרה גם לנו ויצאנו מזה ונולדו לנו ילדים אחרים, ובע"ה החיים ימשיכו גם אצלהם.

העלנו לפייסבוק בקישור הבא:

למנצח על מות לבן - סיפור על התמודדות עם מחלת ופטירת תינוק

תתחזקוברוקוליאחרונה


רק אני אף פעם לא הצלחתי להביןעל חוף מבטחים
את המשפט "שהמקום ינחם אותכם"?
אני חושבת שלא משנה כמה אושר וטוב הקב"ה יתן לי עכשיו,
את הסריטה הזאת בלב הוא לא יצליח לנחם!
זה נשמע לי משפט כ"כ לא נכון!
יש נחמה ויש ריפוי.בן-ציון

ריפוי זה שהפצע כבר החלים, ולא כואב.

 

נחמה זה שכואב, אבל ממשיכים לחיות מתוך הכאב. 

הכאב קיים, מלווה אותנו. גם אם במהלך השנים הוא נחלש, או לפחות מרגיש כך. 

אבל הנחמה היא שקט נפשי. מנוחה של הנפש, השלמה עם המצב וצמיחה מתוכו. 

בלי להתעלם ממנו, בלי לשכוח - רק להתקדם.

מדי פעם לבכות כי כואב, להתנקות. אבל להמשיך הלאה איתו ולא להיתקע.

 

זו נחמה אמיתית, לזה צריך להתכוון במשפט. 

ואוו לא חשבתי על זה!על חוף מבטחים
אבל אם ככה זה משפט שצריך להגיד אותו על כל דבר בערך..
לא רק שדבר כזה קורה.
אולי.בן-ציון

הסברתי ככה על שכול כי שכול זה חור שלא מתמלא. עד תחיית המתים לא נראה את האדם שוב, וזה כואב. אבל לא טוב להיתקע בכאב, צריך לצמוח ממנו.

 

 

יפה מאדלא יודעת כלוםאחרונה
ינחם לשון עתידהעני ממעש
גם שכעת נראה xyz, דברים משנים פרופורציות עם הזמן
דברים שכתבתישריונר
אבא
שמיני עצרת ושמחת תורה
היום שהכי אהבת
עוד כמה שעות נברך ש"כשם שזכינו לשבת בסוכה כן נזכה לשבת בסוכת עורו של לויתן".אז הנה,אבא,את הסוכה שלך בניתי ונשאר לי רק להתפלל שנזכה לשבת ביחד בסוכת עורו של לויתן ביחד עם משיח צדקנו במהרה.
והיום בערב אבא,כשאחזיק את ספר התורה למול עיניי תהיה הדמות שלך מנהל את ההקפות בשנה שעברה.כל כך הרבה אושר ושמחה היה לך בעיניים ומי דמיין שהעיניים יכבו כמה חודשים אחר כך?
ומחר,מחר בבוקר,כשאקרא בתורה את הפסוקים האחרונים באולם,יהיה חסר לי לשמוע את ה"מי-שבירך" שלך מבית הכנסת ואת הזירוזים שלך שנספיק לסיים ביחד.
מתגעגע
חיזוק.ברוקולי
יפה. המקום ינחם אתכםהעני ממעש
וואו.. אין מילים. מרגש מאוד וכואב מאוד.קדושה אני מבקש!אחרונה


דרכי זכרון אמיתיותריקי גורדון

היי, 

מאז האובדן שלי התקשיתי למצוא דרכי זכרון שיהיו מספיק אישיות ויצירתיות,
אני לא מתחברת כלכך לרעיון המצבה ורציתי לדעת אם אחת מכן מכירה את B-ABOUT .

קראתי קצת והבנתי שהיא עושה בין היתר תכשיטים מבוססי כתיבה ועיצוב של זכרון.

אז אם מישהי התנסתה בזה אשמח לחוות דעת.