אתמול היה לילד שלי יומולדת גיל 4
רציתי לעשות מסיבה
אבל לכל אחד מהאחים היה תירוץ אחר למה לא יכול
אז בסוף הגיעה הדודה הזקנה
עם שקית סוכריות ג'לי שקיבלה ממישהו חבדניק
לפורים
והיא רצתה יחס של יומולדת
ששתינו נרקוד לה
ונשמע את הסיפורים שלה המוכרים טוב
איך הלכה שוב למפעל הפיס
ועכשיו הכרטיס אשראי שלה החדש התקלקל
בגלל שהוא נשרט מהכרטיס
של מפעל הפיס
ואם יש לי חמישים שקל לתת לה
כדי להשים עוד קוביות דלק
ואז היא הלכה
היא לא יודעת שהילד שלי ישן עם שקית הסוכריות
היא לא יודעת שאני כותבת עליה כאן
לפנות בוקר
אף אחד לא יודע עדיין
שאני ערה
אף אחד לא אומר לי
תשני יקירתי
שיהיה לך כוח
אז אני עדיין ערה ואת השינה אשלים בצהריים ליד הילד ששוב ישחק עם עצמו
וידבר עם המשחקים שלו
העלובים
זאת הפעם האחרונה שלי שאני ערה בחמש לפנות בוקר
אין לתאר מה עובר עליי
מאז הפיטורין
אני מובטלת למעלה מ60 יום
וזה הדרך הכי מהירה לגיהנום
כבר שש בבוקר
והשכנים כולם מתחילים להתעורר
אני נשכבת על הכר
ונרדמת
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.


