סליחה ממי שקרא גם שם
מה כשמישהו אומר שהוא "רעב" זה לגיטימי?
ו...
בעקבות השרשור הזה: אני רוצה להתחתן כאן ועכשיו - לקראת נישואין וזוגיות
והזה: למה גברים רוצים להתחתן? - לקראת נישואין וזוגיות
החלטתי לפתוח את זה. אחת ולתמיד.
לדוסים (ואני בתוכם. משתדל לפחות) יש בעיה,
בעיה כחברה אבל גם כפרטים.
אנחנו קצת מכחישים. ואז כשאני מרגיש שאני מצליח קצת לא להכחיש,
אז זה לא הגיוני שזה ככה.
טוב, שתדעו לכם שלרצות לגעת זה "צורך". צורך אמיתי של הגוף.
ושל הנפש. לא פחות מזה (אם לא יותר).
לא תאווה. לא יצר הרע.
כמו להיות רעב.
אז אני אומר, בראש קול חוצות:
אני צריך מגע
(וסליחה על הכנות)
לא סתם מגע. מדע של מישהו שקשור אליך. ואתה קשור אליו.
מגע לא מזויף. לא מגע זר. מגע שלא תלוי בספק*, ולא עושה לך טובה.
כן. זה צורך. אמיתי.
חשבתי על קביעת חז"ל שבן 18 לחופה. למרות שלכאורה יכולת ההולדה מתחילה מוקדם יותר,
ונראה לי לומר שרק בגיל 18 המגע בא מתוך צורך אמיתי. והבנה של המשמעות שלו.
(ולא רק מצורך נמוך ותאווה של גיל ההתבגרות שלפני כן..)
והתורה יודעת מה נכון לנפש האנושית.
אז אני, שעברתי את גיל 18. מרגיש את זה ממש.
וכל התורה שבעולם, לא תוכל לחפות על זה. במחילה.
כמו שאי אפשר לשרוד בלי אוכל ומים.
ה' תגאל אותנו מן המצר.
בקרוב אצל כולם.
נ"ב בעיניי, מי שלא מרגיש. הוא או גדל בחינוך שסירס לו את החשיבה על הצורך בזה,
או שיש לו בעיה. כן בעיה. אני רוצה להתחתן עם מישהי שגם כן מרגישה בצורך הזה.
זה בכלל לא דבר שלילי. זה רצון ה'. ככה הוא ברא אותנו
-----------------------------------
*התורה יודעת מה היא עושה בזה שהיא אסרה על נגיעה לפני החתונה.
אי אפשר בכל פעם להקפיץ את הרגש, להינטש, ולהישרט ולהיפגע שוב ושוב.
הלב לא יכול לעמוד בזה.
מגע אמיתי כולל בתוכו ביטחון.
ביטחון בטוהר הכוונות וביטחון בבלעדיות ובאהבה.
**זה נכון שלא טוב לדבר על זה יותר מדי. "כבוד אלוקים הסתר דבר"
זה לא צנוע. באמת. אבל גם כמה אפשר להתעלם?
יסלח לי ה' אם הוא לא שמח בזה