את לא תסלחי לעצמך אם תלדי בגלל שניקית לפסח.

הייתי בדיוק במצבך לפני שנתיים והצלחנו להכניס פסח בלי עזרתי!

בשנה שעברה הייתי בפסח בהריון תאומים וכל כך דאגתי, הרגשתי כזה חוסר אונים,

שבוער לי בעצמות לנקות, אבל אני יודעת שזה הדבר האחרון שכדאי לי לעשות, בסוף פסח הגיע...

טוב שאת חושבת מה לעשות, זה באמת יהיה שונה מכל שנה ויצריך התארגנות אחרת.

יש אפשרות לעזרה מהבעל/ ילדים גדולים/ בתשלום?

להתארח?

מה בעלך אומר?

את עכשיו בתפקיד חשוב ומיוחד שרק את יכולה למלא,

להיות האמא של התינוקות האלה.

באופן עקרוני, לנקות גם אחרים יכולים.

יש זמן שנהנים? כשירגעו לך הבחילות, בטח תרגישי יותר כמו בן אדם,

ואז אני ממש ממליצה לך לחגוג את ההריון הזה,

את לא יודעת אם תהיה לך חוויה כזו עוד פעם בחיים, תחגגי ותתפנקי!

לסגור את הבית לא מעשי, שנינו באים ממשפחות גדולות ולא מתחשק להטלטל עם 6 ילדים, אנחנו גם טיפוסים של בית, אנחנו שנים עושים פסח בבית ולא רצים להורים, בעלי עוזר המון ויש לי מעט עזרה בתשלום, הילדים ה'גדולים' עוזרים סביר.... וכמובן שרשמתי את כל מי שרק יכולתי לקייטנות עד הפסח.

אני ינסה להוריד שליטה.... אני כל פסח מכניסה מפוקסס כולל נקיון אביב...........

גם אני שמה לב שכל פעם שאני הרבה על הרגליים יש לי לחץ בבטן התחתונה.

באמת הריון נורא שונה מהשאר (ויצא לי בעבר 2 פסחים בחודש תשיעי! עם אחד...)

טוב מספיק חפרתי..... בינתיים....

איך עושים פסח?????

כל היום  רק עוברת מאחת לשניה... מתי מספיקים לנקות? ומה יהיה עם הבישולים וכו....????

עם תאומים בני חודש... רק עוברת מאחד לשני.

למזלי הם די נוחים וחלק מהזמן אף מסונכרנים וישנים ביחד. מזל שיש לי ניסיון עם ילדים יחידים, ויודעת להעריך את זה.

ועדיין בזמן שמתפנה אני עסוקה בעיקר בלאכול ולישון. ולהתייחס כשהגדולים צריכים אותי. לא מתאמצת להתחיל פסח, כי אז הגדולים (הקטנים מביניהם) יפרקו הכל בשניות, ויצא מזה רק תסכול וכעס.

בשבוע שעבר במשך יום יומיים- לראשונה בחיי - שקלתי ברצינות לסגור את הבית לשבוע. מה שלא עשיתי בשנים עברו, לא כשהייתי בתשיעי ולא כשהייתי חודש אחרי לידה.

מהר מאד התפכחתי, אפילו אם נצליח לארוז את עצמנו לשמונה ימים, הילדים ייתחרפנו ברמות בלתי אפשריות כבר בב' דחוה"מ... אם לא קודם...

ניסע לחג ראשון להורים אבל לא  נעמוד בזה לתקופה ממושכת יותר.

כן הזמנתי עזרה בתשלום. כן הנמכתי ציפיות לאפס, או יותר נכון מאפס למינוס (אף פעם לא הייתי מאלה שהבית מפוקסס, גם לא לפני פסח, ובטח שלא בתקופה האחרונה של הריון כבד ואשפוז ממושך). כן השלמתי עם זה שידיים זרות ינקו את חפציי ויסדרו לא בדיוק כמו שאני הייתי מחליטה. ומשתדלת לשמוח בחלקי ולהתפנק בשעות שאני יכולה לנוח ולהיעזר המון ולא להתאמץ, ויש לי תירוץ נהדר ! שהוא סיבה אמיתית.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...