וגם אם נדמה שעזבנו ידיים

עמוק בתוכנו לעולם 

לא אמרנו נואש

.

.

.

באתי לפניך למרות חולשותיי

וכאשר אבדתי

אבדתי

.

התגעגעתי אליו ממש.

.

ה' מסדר לנו בסוף תמיד את מה שהכי טוב לנו.

אנחנו רק צריכים לתת לו להראות לנו את זה

.

למהאניכותבתפהבכלל

.

אלוהים תעשה שיבוא

מחכה ביום ובלילה

.

החיים מוזרים לי

.

כמהזמןלאכתבתבתיככהוואו

זהבגללהלילותהאחרוניםכנראה

.

לאבאלישידורחוזרשלהכל

לאאוהבתשאומריםככהאבלזהככקשהלהימנעמזה.

.

כשהילדים נמים זה לא תמיד שהם רוצים לישון

הם לא רוצים לדעת

.

בוא איתי נקי מדאגות

גם אם נשאר קצת פחד

.

נמאס לי מהפלאפון שלי וואי

.

אםאניאמשיךאזעודיזהווחבללךאזקחילב

.

הגעתי למסקנה שפסח לא עושה טוב לאנושות

.

אנשים שמעצבנים אותי ומוציאים נעל את מה אני אומרת, תכחדו

(אההמ. סתם אוהבים אותך)

.

אנשים עם מזל מוגזם תכחדו ()

סתם לא, אנשים אחרים חושבים ככה

תהנו

(אוי לא התכוונתי להכחיד פעמיים ורצוף, שוין)

.

יואו יואו זו אני של פעם זה ממש מגניב לי

כמה זה משפיע בחיי

.

פשוט להשמיד את המקום זה ודי

.

אתה, שנים איתך

.

.

.

ולא אל תתרחק,

בדיוק למדתי לחבק

ליפול מבלי להתרסק

אני לא רוצה כבר לשחק

.

לא אל תיסע רחוק לא תמצא אמת בשום מקום אחר

אני איתך היום כמו כל יום

בודד בעולמך אבוא אמצא מקום

.

ולא לפחד

ביקשת מול ירח בודד

ידענו שלא ניפרד

ושלחת אליי יד

.

בנאדם בא לביקור ונעלם

רודף אחרי אהבה ואין לה אלוהים

אף פעם לא נשברתי

רק התפרקתי מבפנים

.

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

.

עצוב איך אנחנו כאלה שברירים.

איך אנחנו חשופים לכל רוח שבאה.

איך כל רוח כזו יכולה לשבש הכל בלי שום התראה מראש.

איך שאנחנו נותנים לה ככה בקלות לערבב אותנו, לסמם אותנו

להישאב אחריה,

ליפול בתוכה.

אמרתישאנילאמדברתבמילים.לעזאזלאיתי.

המציאות השבורה לקחה אותה רחוק 
הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק 
תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר 
מדהים כמה חיוך יכול להסתיר 

והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור 
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור 
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה 
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה 

והיה לה מן מבט עם כוח לא מוסבר 
היא פיזרה הרבה שקרים אבל לא את השיער 
עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר 
מדהים איך שכוח יכול להיות שביר 

והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור 
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור 
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה 
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה 

ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים 
רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים 
והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר 
מדהים כמה שתיקה יכולה לספר 

והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור 
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור 
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה 
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה 

בכל פעם כששמש שוקעת 
וכשמטוס בשמיים עובר 
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה 
שכלום לא יהיה כאן חסר 

וכשגשם ראשון מגיע 
והלילה אפל ומנוכר 
אתה שם בכל אלה, דואג מלמעלה 
שלא יהיה לנו קר 

ובינינו נמצא הים 
השמיים ואולי העולם 
וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן 
ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה 
ובסוף ניפגש ונשוב להיות 
ילד ואבא ואמא 

בכל פעם שיש יום הולדת 
ולבית באים חברים 
אתה שם בכל אלה, משגיח למעלה 
שרק יהיה פה טעים 

וכשבכי תינוק מפציע 
זה דוקר ושורף את הלב 
אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה 
שלא יהיה לי כואב 

ובינינו נמצא הים 
השמיים ואולי העולם 
וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן 
ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה 
ובסוף ניפגש ונשוב להיות 
ילד ואבא ואמא 

אי נשבר בלב ים בנסיגה 
נשיקה חיוורת בלחי 
גוף בוגדני ורועד 
מנסה לקום 
קור כלבים 
צעקה מהדהדת 
כל השכונה שוקעת 
כל השכונה יודעת 
קומי 

רב לך המבוכה 
קומי צאי מתוך ההפיכה 
רב לך המבוכה 
קומי צאי מתוך ההפיכה 
התעוררי 

שופר מבניין העירייה 
מסתררים מהגשם, מבול 
רוח רפאים קטנה 
הפכי לסערה 
מצח חרוש דאגה 
נגני בשבילו, נגני 
שיחלוף הזעם 
קומי 

רב לך המבוכה 
קומי צאי מתוך ההפיכה 
רב לך המבוכה 
קומי צאי מתוך ההפיכה 
התעוררי, התעוררי 

במקום להבשיל צומחת קליפה 
ציפור בחשיכה 

שמור עלי, תגלה אותי 
שמור עלי, תגלה אותי 

המון אנשים דומים לי 
רק אני לעצמי לא דומה 
שותה עם עצמי כל לילה 
שותה ונשאר צמא 

המון אנשים קשורים בי 
רק אני לעצמי לא קשור 
זוכר חלומות מפעם 
וגם התחלה של סיפור 

אולי את גם זוכרת 
הרבה רגעים יפים 
נשיקה על האף בסרט 
יושבים באמבט חפופים 

בסדנא כשהגיע תורי 
בכיתי שעה שלמה 
המון אנשים דומים לי 
רק לך אף אחת לא דומה 

הם יספרו לך שמליבי נעקרת 
ומעל שולחני גליתַ לעד 
הם יזכירו לך דברים שהסתרת 
עד שכל גופך מבושה ירעד 
הם יעמדו היטב על כל טעויותיך 
טיפשותך, חיבתך אל הרע 
הם ינוֹדוּ לך זה היה בידך 
ועכשיו אין לך דרך חזרה 

ואתה תקשיב להם 
ואתה תאמין להם 

הם יוכיחו לך לרחמנותי יש גבול 
אותו חצית בפחז רגליך 
שום צעקה שום אנחה שום תעלול 
לא יחזירו את פני אליך 
הם יספרו לך על בת קול שלוחשת 
שובו בנים שובבים 
כולם חוץ ממך 
הם יציעו לך 
משנלכדת ברשת 
עכשיו פרפר בה להנאתך 

אל תקשיב להם 
אל תאמין להם 

דע בני אהובי 
כי מליבי לא נעקרת 
לעולם אתה לי 
ילד חן בן שעשועים 

מדבריהם האמת לא נעדרת 
הן יש לך על מה להכות על חטא 
דברים שיכולת לבחור אחרת 
ולא מצאת את העוז להתחרט 
אף על פי כן אהובי הרחק מליבך 
כל מחשבת פחד בעתה 
מתחת כל אמת דוקרת מסתתרת 
האמת לאמיתה 

אל תקשיב להם 
אל תאמין להם 

דע בני אהובי כי מליבי לא נעקרת 
לעולם אתה לי 
ילד חן בן שעשועים 
נכון שאני אוהב את הצדק 
אבל למעלה מזאת 
אני אוהב את הרחמים

אסור לך לחשוב 
כשאת כל כך עייפה 
צאי לטיול לאור זריחה 

רחוקה מהבית 
השביל לחזור נמחק 
הולכת על חבל דק 

הלילות ארוכים 
בלי לדעת למה 
בורחת ואין רודף 

עד מחר 
עוד מעט 
ילד רץ אלייך 
מחבק אותך 

נקיף את הפארק 
רק להפסיק לחשוב 
אנשים עייפים רצים ברחוב 

היינו פה כבר קודם 
בתפקיד הפוך 
הליכה מהירה, להתיש את הגוף 

עד מחר 
עוד מעט 
ילד רץ אלייך 
מחבק אותך 

יש פרצה בגדר 
בין הגפנים, בין ענבי הכרם 
שועלים מחבלים, מייללים 
ונעלמים...

כשהלכת 
הכאב שבי קיבל שוב משמעות 
איך ויתרת על האושר בקלות 
אם תחזור 
נרוץ בין הפרחים 

כשהלכת 
איך נתת לי ליפול אל התהום 
איך לקחת את האור אותו היום 
אם תחזור 
אתן לך חיים 

ואם אתה רואה 
מצאתי אהבה 
גם אם זה לא אתה 
אני שומעת 
שומעת את קולך 
שומעת הבטחה 
ואת הכל לקחת לי 
בינתיים 
יושבת מחכה 
לוחשת רק לך 
חזור אלי 
בבקשה 

כשהלכת 
לא ידעתי עוד אחר יותר קרוב 
מנסה ללמוד שוב מה זה לאהוב 
אם תחזור 

אם אתה רואה 
מצאתי אהבה 
גם אם זה לא אתה 
אני שומעת 
שומעת את קולך 
שומעת הבטחה 
ואת הכל לקחת לי 
בינתיים 
יושבת מחכה 
לוחשת רק לך 
חזור אלי 
בבקשה 

כשהלכת 
הכאב שבי קיבל שוב משמעות

היא שומעת את השקט, מתביישת מעצמה 
מחכה ואז לוחשת, זה הולך ואז זה בא 
הם סופרים לה את הפחד, היא שולחת יד לנעול 
המחשבות באות ביחד, לסבך לה את הכל 

היי היי תסתכל עליי, אני כמעט נופלת 
היי היי זה עובר מעליי אני בורחת להרים 
היי היי איך כל פעם לקראת חצות אצלי 
כל החוטים כמעט מתנתקים 
תסתכל עליי 

הוא חוזר לקראת הערב, היא שוקעת לרגעים 
הוא רואה איך היא סוגרת, על כל מה שצועק בפנים 
היא רואה שהוא יודע, מה שלא יודעים כולם 
הוא היחיד שכן שומע, את הלב שלא נרדם 

היי היי תסתכל עליי, אני כמעט נופלת 
היי היי זה עובר מעליי אני בורחת להרים 
היי היי איך כל פעם לקראת חצות אצלי 
כל החוטים כמעט מתנתקים 
תסתכל עליי 

היא כמעט ומחייכת, אבל שומרת על עצמה 
שלא להתחייב לפחד, היא עדיין לא ניצחה 
הוא יודע איך לגרום לי, לחייך גם כשעצוב 
ולא נעים לי להיות זאתי, שסגורה כמו בכלוב 

היי היי תסתכל עליי, אני כמעט נופלת 
היי היי זה עובר מעליי אני בורחת להרים 
היי היי איך כל פעם לקראת חצות אצלי 
כל החוטים כמעט מתנתקים 
תסתכל עליי

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות

אתה לא שפוי

ראית מה שראית

ונשארת אכזר

מה שממתגנט אל הטוב

בצורה המעוותת שלך

נרקב.

למה ה'?

למה לקחת ממני את המקום היחיד

שאי פעם הרגשתי שייך?

למה הרגת את האדם היחיד

שאי פעם אהבתי?

אני כמו חיגר

כמו עיוור

חולה רוח

הכאב פסיכוסומטי

ועליבות ההלך המסכן

מהלכת מעליו

לחשושי המילים של ההולכים רכיל

הם צעקות באוזניים שלי

אני אוכל ואקיא אוכל ואקיא

אקעקע את הגוף

כסימן לנצחיות השברון של הנפש

אני לא שייך לפה

המחשבות שלי רצות כמו רכבות

אל מחנות ההשמדה

אל חוב שאי אפשר לפרוע

ההזדמנות לחיות בכאב

בייסורים שיכלו כל חלקה טובה

אל טיפשות הלב ורפיון השכל

שנתפשטו באדם כמו מחלה ממארת

וכמו צרעת כולם מתרחקים

והנשמות הטובות מתגלות

גסות, מלאות רחמים

ולא יכולות לפצות על החסר.

ומה עם הרחמנות שלי?

כמה כאב היא מסיבה לי?

סכין שעמלתי להשחיז,

יום יום שעה שעה,

במטרה אחת

לתקוע בלב החולה של רודפיי

עד שהשגתי אותם

צמא נקמה

גואל דם

גיליתי שהלב החולה הוא רק שלי

ועדיין הייתי מוכן להשלים את המשימה.

ופתאום הסכין קהתה

ונשאר התסכול.

בין החיים והמוות

בנדודים חסרי קץ

הנשמה פרחה

לא יכולה לסבול את תחלואי הגוף

את ההשלמה עם הכאב המפעם

של זמניות תיכלת עולם הפירוד

והגוף מתהלך בשר ולא דם

משתנע

משתגע בעצמו, כמו כפלי המוח האומלל

פיתולי התהומות הקוראים לקול צינורך

זה הרבה לבקש?

אני גם רוצה להתגעגע

לבכות

קח את הדמעות האלה

תראה את התפילה שבהן

תראה את הכאב

מדממות

מה שכן הם צחקו על טראומה וזה כאב לי מדי