פורום בית המדרש
בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
חייב לשתות יין בפסח או אפשר מיץ ענבים?הולך בטל
לכתחילה יין כי דווקא יין משמח ומסמל חירות.נאור97
אם קשה, אפשר לערב חצי יין חצי מיץ ענבים.
אם גם זה קשה, לערב כמות קטנה יותר של יין. כמה שאפשר.
אם לא יכול לשתות יין בכלל ישתה רק מיץ ענבים.
(סיכום מהספר של הרב אופיר מלכה).
אם גם זה קשה, לערב כמות קטנה יותר של יין. כמה שאפשר.
אם לא יכול לשתות יין בכלל ישתה רק מיץ ענבים.
(סיכום מהספר של הרב אופיר מלכה).
תאמת שגם מיץ ענבים מגעיל בשביליהולך בטל
שנה שעברה כמעט הקאתי
אבא שלי שותה הרבה יין בדכעברי אנכי
וכשהוא שותה הרב תירוש הוא רוצה להקיא
זה לא מחייב
יש יינות עם אלכוהול מתוקים
מרים
מעט אלכוהול
אפשר לערבב
תבדוק.
במקרה הכי גרוע, תקח יין לבן ותערבב אותו ביין אדום (עדיף לשים את היין האדום קודם כדי לצאת ממחלוקת צביעה במשקים)
ככה שצבע היין לא יהיה חוור, אבל הטעם השולט יהיה של היין הלב.
אז במצב כזהנאור97
שאתה ממש לא יכול נראה שאתה פטור. תבדוק את זה.
אתה לא יכול לחסום את חוש הריח וחוש הטעם לשתי שניות כשאתה שותה (מבין למה כוונתי, נכון)? אח"כ הטעם שישאר לך בפה יהיה חלש וסביל.
אתה לא יכול לחסום את חוש הריח וחוש הטעם לשתי שניות כשאתה שותה (מבין למה כוונתי, נכון)? אח"כ הטעם שישאר לך בפה יהיה חלש וסביל.
אוקי תודההולך בטל
ע.י.צ'יאל
שו"ע או"ח תעב י
מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:
ע.י.צ'יאל
אני חושב שאתה לא צודק. רק אם זה מוביל לממש חולי של לשכב במיטה פטורים.
לא חושב שמי שיכול להקיאנאור97
מוגדר רק כ"שונאו" של היין אלא יותר מזה.
בכל אופן לא פסקתי. אמרתי לו מה נראה לי ושיבדוק.
בכל אופן לא פסקתי. אמרתי לו מה נראה לי ושיבדוק.
ולקשור ראשן מפסח ועד עצרת?נחשון מהרחברון
זה יותר מלהקיא לדעתי וגם שם אנס את עצמו לשתות.
רק מי שממש יהיה חולה פטור לגמרי...
רק מי שממש יהיה חולה פטור לגמרי...
זה שונה. פה זה עניין של כבוד הבריותנאור97
אם אכן יש חשש סביר שיקיא.
קשה לי לקבל את הסברא הזונחשון מהרחברון
למה? כי זה לא כבוד הבריות אונאור97
כי לא יתירו דבר כזה משום כבוד הבריות?
התירו דברים יותר חמורים משום כבוד הבריות. וכ"ש פה שכן יקיים את המצווה רק באופן אחר.
התירו דברים יותר חמורים משום כבוד הבריות. וכ"ש פה שכן יקיים את המצווה רק באופן אחר.
כי כבוד הבריות שהתירונחשון מהרחברון
התירו במקומות מאד ספציפיים ולא כמשהו שאפשר ללמוד ממנו מדבר לדבר. התירו טלטול מוקצה מחמת כבוד הבריות. באבנים לניגוב (שי''ב) שום פוסק לא הוסיף להתיר מוקצה משום כבוד הבריות בנושא אחר.
מה שהתירו התירו.
מה שהתירו התירו.
כבוד הבריות זה היתר שצריך זהירות עצומה לדעתנחשון מהרחברון
מתי להשתמש בו ומתי לא.
זה לא פיתרון קסם
אגב. למשל בכלאיים דרבנן לא מתירים בגלל כבוד הבריות וצריך להוריד בגדים אף בשוק
לעומת זאת ציצית פסולה שיש איסור דאורייתא ללכת איתה ברה''ר מותר להמשיך משום כבוד הבריות ואפילו טלית גדול שאין בה בעיה של כבוד הבריות - התירו משום לא פלוג.
א''א לצרף את זה לבד...
זה לא פיתרון קסם
אגב. למשל בכלאיים דרבנן לא מתירים בגלל כבוד הבריות וצריך להוריד בגדים אף בשוק
לעומת זאת ציצית פסולה שיש איסור דאורייתא ללכת איתה ברה''ר מותר להמשיך משום כבוד הבריות ואפילו טלית גדול שאין בה בעיה של כבוד הבריות - התירו משום לא פלוג.
א''א לצרף את זה לבד...
1. הראשונים והאחרונים לא הבינו ככה. הם הוסיפונאור97
היתרים שלא כתובים בגמ'. כגון השהית נקבים עד שימצא מקום צנוע ועוד (או"ח צב).
2. לגבי מוקצה דווקא כן יש היתרים נוספים כגון גרף של רעי. מת המוטל בחמה או ביזיון אחר (ומחלוקת האם בכהג צריך כיכר או תינוק).
לכן לא שכיח עוד משהו שהיה "צריך" להתירו משום כבוד הבריות.
3. בכלאיים דרבנן לא צריך להוריד (יו"ד ש"ג).
4. יש מחלוקת ראשונים האם התירו אפילו איסורי דאורייתא בשב ואל תעשה מפני כבוד הבריות (בניגוד לציצית שזה בקום עשה).
צריך לשים לב שפה זה אפילו לא איסור דרבנן זו מצווה דרבנן. וכ"ש שבסוף כן יקיים אותה ע"י חמר מדינה.
2. לגבי מוקצה דווקא כן יש היתרים נוספים כגון גרף של רעי. מת המוטל בחמה או ביזיון אחר (ומחלוקת האם בכהג צריך כיכר או תינוק).
לכן לא שכיח עוד משהו שהיה "צריך" להתירו משום כבוד הבריות.
3. בכלאיים דרבנן לא צריך להוריד (יו"ד ש"ג).
4. יש מחלוקת ראשונים האם התירו אפילו איסורי דאורייתא בשב ואל תעשה מפני כבוד הבריות (בניגוד לציצית שזה בקום עשה).
צריך לשים לב שפה זה אפילו לא איסור דרבנן זו מצווה דרבנן. וכ"ש שבסוף כן יקיים אותה ע"י חמר מדינה.
ע.י.צ'יאל
אמר ששנה שעברה כמעט הקיא. זה רחוק מהמצב שאתה מתאר.
וזה לא תמיד מגיע לכבוד הבריות (אפשר להקיא בשירותים וכו').
ולא יהא גרוע ממזיקו?
1. לא הבנתי למה רחוק.נאור97
2. לענ"ד כבוד הבריות זה גם כלפי האדם עצמו כשהוא לבד (כך נראה לי מההיתר לטלטל אבנים לבית הכסא (שיב)).
לכן אולי זה קל יותר ממזיקו.
אני לא פוסק כמובן. אני דן. כבר אמרתי לו שיבדוק.
לכן אולי זה קל יותר ממזיקו.
אני לא פוסק כמובן. אני דן. כבר אמרתי לו שיבדוק.
ע.י.צ'יאל
1. כי הוא לא אמר שבכל פעם שהוא שותה הוא מקיא, אלא ששנה שעברה, פעם אחת, הוא כמעט הקיא, שזה לפעמים ביטוי כללי לתחושת גועל.
2. יש הבדל. להקיא בדר"כ לא מגיע לכזאת רמה של חוסר כבוד.
1. בד"כ הוא פשוטנאור97
לא שותה יין. חוץ מפסח.
ובגלל זה כתבתי "חשש סביר" שיקיא.
הבנתי ממנו שזה כפשוטו.
2. מה שלמדתי משם זה את העיקרון שכבוד הבריות זה גם כשהאדם לבד.
לגבי אם להקיא נקרא כבוד הבריות ולא סתם סבל (באופן שהאדם לבד), אפשר לדון.
לדעתי הגיוני מאוד שכן. אדם מרגיש גועל לא קטן כשהוא מקיא, זה לא סתם סבל.
ופה שיש יותר סיבה להקל כי הוא יקיים את המצווה בחמר מדינה
ובגלל זה כתבתי "חשש סביר" שיקיא.
הבנתי ממנו שזה כפשוטו.
2. מה שלמדתי משם זה את העיקרון שכבוד הבריות זה גם כשהאדם לבד.
לגבי אם להקיא נקרא כבוד הבריות ולא סתם סבל (באופן שהאדם לבד), אפשר לדון.
לדעתי הגיוני מאוד שכן. אדם מרגיש גועל לא קטן כשהוא מקיא, זה לא סתם סבל.
ופה שיש יותר סיבה להקל כי הוא יקיים את המצווה בחמר מדינה
ע.י.צ'יאל
1. אז מיץ ענבים?
הוא כתב שזה גם מגעיל אותונאור97
ההודעה השלישית בשרשור.
אתה לא עוקב...
אתה לא עוקב...
ע.י.צ'יאל
מגעיל לא מועיל. אפ' אם שונאו או מזיק לו.
נראה לי שאפשר גם מיץ ענבים, אך מקורות מפתיעיםארץ השוקולד
כי הוא נקרא בלשון חז"ל "יין מגיתו"
דברי הרב מלמד בפניני הלכה
"ואף שבדיעבד יוצאים ידי חובה במיץ ענבים, צריך לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים מעת הבציר בסתיו עד חג הפסח בלא שיחמיץ. וגם מי שהיין לא היה טעים לו או ששתייתו גרמה לו כאבי ראש, היה חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין גרם לו לחלות וליפול למשכב, היה פטור מהמצווה (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). הרי שכוונת חכמים בתקנתם היתה שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. אמנם כיוון שיש לנו כיום מיץ ענבים, מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים."
https://ph.yhb.org.il/04-16-07/
הלכה יומית בשם הרב עובדיה:
"מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות."
סדר ליל פסח – "קדש" : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
דברי הרב מלמד בפניני הלכה
"ואף שבדיעבד יוצאים ידי חובה במיץ ענבים, צריך לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים מעת הבציר בסתיו עד חג הפסח בלא שיחמיץ. וגם מי שהיין לא היה טעים לו או ששתייתו גרמה לו כאבי ראש, היה חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין גרם לו לחלות וליפול למשכב, היה פטור מהמצווה (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). הרי שכוונת חכמים בתקנתם היתה שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. אמנם כיוון שיש לנו כיום מיץ ענבים, מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים."
https://ph.yhb.org.il/04-16-07/
הלכה יומית בשם הרב עובדיה:
"מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות."
סדר ליל פסח – "קדש" : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
תיכנס לכתובת, מאמר מפורט בנושאאלילימי
אתר מדהיםנאור97
תודה
כדאי לפרסם גם למשפחה ולחברים כדי שכולם יהנו...אלילימי
עוד משהו שהתחדש לינאור97
עבר עריכה על ידי פסידונית בתאריך י"א בניסן תשע"ט 17:13
מי שלא יכול לשתות יין בכלל וגם לא מיץ ענבים, יכול לצאת י"ח בחמר מדינה (מ"ב תע"ב ס"ק ל"ז).
חמר מדינה- מיץ תפוזים או אשכוליות טבעי (הרב אוירבך והרב אלישיב). ולפי הספרדים צריך שחמר מדינה יהיה משכר קצת ולכן יוסיף למיץ מעט עראק או אלכוהול וכדו' (חזו"ע).
איך וויסקי בפסח?צריך עיון
א וויסקי בפסח זה חמץ גמורבטח התכוונת אלכוהול כלשהו אחרנחשון מהרחברון
ב כדי להתיר חמר מדינה ולא יין זה צריך להיות מצב שיש איסור רפואי לשתות יין או מיץ ענבים. לא סתם קשה/לא אוהב/עושה כאב ראש/כאב בטן
א. כן צודקים..נאור97
הדוגמא שהייתה שם זה עראק או אלכוהול.
יישר כח. לא מצליח לערוך.
ב. אני יודע. חושב שמצב שאדם כמעט הקיא כמו שהוא תיאר (באחת התגובות) חמור מהדוגמאות שהבאת. לא חושב שאדם צריך להתבזות. כבוד הבריות. בכל אופן שיבדוק עםמפוסק מוסמך כמו שאמרתי לו לפני.
יישר כח. לא מצליח לערוך.
ב. אני יודע. חושב שמצב שאדם כמעט הקיא כמו שהוא תיאר (באחת התגובות) חמור מהדוגמאות שהבאת. לא חושב שאדם צריך להתבזות. כבוד הבריות. בכל אופן שיבדוק עםמפוסק מוסמך כמו שאמרתי לו לפני.
אפשר לתייג את ראשי בית המדרש שיערכוארץ השוקולד
תודהנאור97
יש מחלוקת האם זה חמץ גמורגושניק מצויאחרונה
האם זה נחשב חמץ גמור מדאורייתא או זעת חמץ(תערובת חמץ שעבורה מדרבנן) השאלה נוגעת לדרך שבה מופק הוויסקי.
כמדומני שרוב הפוסקים אומרים שזה תערובת חמץ אבל לאחרונה ראיתי שהגרז"ן גולדברג והרב רבינוביץ מחמירים לומר שזה חמץ גמור כך שיש לך על מי לסמוך
כמדומני שרוב הפוסקים אומרים שזה תערובת חמץ אבל לאחרונה ראיתי שהגרז"ן גולדברג והרב רבינוביץ מחמירים לומר שזה חמץ גמור כך שיש לך על מי לסמוך
בוצע
פסידונית
אז תערכו את התגובות שלנו גםנחשון מהרחברון
שלא נצא אהבלים
נראה לי מספיק מובן מההקשר שנערך פה תיקוןפסידונית
אוףנחשון מהרחברון
אנשים לא מבינים צחוקים
זה היה בצחוק!
זה היה בצחוק!
למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
אני יודעת שיש את הקטע עם חנה שרק שפתיה נעות וכזה אבל מעניין אותי אם יש לכם עוד תשובות....
..אני:)))))
אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.
וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))
שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש
תפילת חנה היא המקורפ.א.
הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:
המקור: תפילת חנה
את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.
והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.
בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.
מניעת בושה לחוטאים
בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.
הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).
להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"
הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).
>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ
התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:
- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.
- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.
יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
בנוסף יש עניין קבלי שלא יישמע הקול בכלל. לא זוכר את כל המקורות, אבל יש על זה תשובה ב"דברי יצחק" (תשובות הרב כדורי).
אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.
כי תפילה היא האינטימי שבאינטימיטיפות של אור
יפה!קעלעברימבאר
ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני
שאלה חשובה
אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים
אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים
1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל
2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק -
3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים
4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור
האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?
תודה
שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני
[שמבין ענין
הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום
מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.
אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגועאחרונה
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
אני חושב שיש הרבה מקבילות ביו ספר שמואל למצב כיום:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז באדר תשפ"ו 19:47
ורדיפת שאול את דוד.
דוד זה הציונות הדתית.
שאול (שכמובן היה צדיק גמור) זה הציונות הישנה.
כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.
יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.
כהני נוב זה החרדים.
יואב זה נערי הגבעות הקנאים.
אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.
דואג זה הפרוגרס.
הזיפים זה בנט.
(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).
מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.
איש בושת זה לפיד.
צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים.
"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו
תודה. עדיין לא קראתי, בכל מקרה, איןקעלעברימבאר
מה להשוות.
כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.
כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.
כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.
ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.
שמואל ב ג א
אתה טועה מאוד.אריאל יוסףאחרונה
לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.
כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".
מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע
לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?
כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?
אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..
בשורות טובות.
>>טיפות של אור
במבט על - שמונה קבצים זה המחברות מהם נלקטו כמעט כל הפסקאות המחשבתיות בשס הלבן בספרים שנקראים 'אורות ה____'. הם נכתבו בין עליית הרב קוק לארץ למלחמת העולם הראשונה - כשהיחס החיובי של הרב קוק לחילונים כבר הבשיל לחלוטין, ולפני הנסיגה של הרב קוק מכמה עמדות 'פרוגרסיביות' בעקבות מלחמת העולם הראשונה
פנקסי הראיה, קבצים מכתב יד קדשו וכו זה הוצאה של שאר המחברות. עם הרבה חפיפה ביניהם
אגב. מאילו עמדות "מתקדמות" נסוג הרב קוק?קעלעברימבאר
זו תגובה לקוראים אחרים:טיפות של אור
אני לא כאן בשביל ויכוחים. אם מישהו אחר רוצה לדעת אני אשמח לענות ולהפנות לסקירות הרלוונטיות
הוא הקדים אותיצע
אשמח גם לדעת על דוגמא או כמה ..
וממש אפשר לראות זאת בכתבים?
שבהתחלה הוא כתב כך, ולאחר כמה שנים כתב אחרת??
נשמע מרתק.. אשמח להחכים..
ככה:טיפות של אור
בנוגע לחילונים יש סקירה יפה של הרב רחמני בנספח לספר 'לנבוכי הדור'. בהתחלה היה לרב קוק ביטויים מאוד קשים נגדם, אחרי זה זה הצטמצם רק למנהיגים החברתיים שלהם, ועם העליה לארץ התרחש מהפך גמור. הרב קוק עצמו התייחס לזה, וגם הרב צבי יהודה, וזה קיבל את הכינוי 'תורת חו"ל' מול 'תורת ארץ ישראל' (זה לא היה השינוי היחיד שקרה עם העליה לארץ)
בסקירה הוא מדבר גם קצת על המהפך השני, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אבל מי שכתב על המהפך השני בהרחבה זה הרב אברהם סתיו. הנה המאמר השיטתי, עם המובאות והניתוח הדקדקני, לצערי באנגלית:
Progressivism and Conservatism in the Thought of Rav Kook - Tradition Online
ויש לו כמה 'תמצותים' בעברית, למשל:
(זה שונה מהשינוי הקודם. כבר בחו"ל הרב קוק אימץ בגדול את הרעיונות של הקידמה האירופית, המשיך עם זה בארץ ואולי אפילו ביותר נועזות, ומלחמת העולם גרמה לו לשבר גדול באמונה הזאת)
לא בקיא מספיק. אבל מהתרשמותיקעלעברימבאר
כתבי הרב ביפו משדרים שדר יותר מיסטי-תמים(לא תמים בקטע הנאיבי או טפשי, אלא תמים בקטע הטוב). וכתבי הרב בסאנט גאלן ולונדון יותר שדר שכלי, בוגר, נאבק בבעיות העולם ובנצרות.
זה קצת מזכיר את המדרש על שלמה שכשהיה צעיר כתב את שיר השירים, וכשהתבגר כתב דברי חכמה של משלי.
אבל לא ראיתי שינוי מהותי בתוכן. רק בסגנון ובמה הרב מתמקד בו במה שהוא כותב.
אבל זה רק התרשמות מסקירה שטחית שלי, לא בדקתי לעומק.
לדעתי זה בעיקר מההבדל בין המתיקות של ארץ ישראל בעליית הרב קוק לראשונה, לבין תורת ארץ ישראל בעת שהיתו בחו"ל (שממשיכה להיות תורת ארץ ישראל, כמו שיחזקאל ממשיך לקבל מנבואה בחול כי שרתה עליו בארץ ישראל רוח הקודש) שמקבלת מימד יותר שכלי , בוגר ונלחם בחסרונות העולם.
ייתכן שהדבר דומה להבדל בין שנה ראשונה לנישואין לבין זוגיות מבוססת אחרי הרבה שנות עבודה זוגית (למרות שאין לי נסיון בתחום)
אגב, @צעטיפות של אור
בפעם הראשונה שהרב אברהם סתיו כתב על שינוי ספציפי בעמדת הרב קוק בנושא כלשהו עם השנים (יחס לנשים), הלכתי לספריה של הישיבה ופתחתי את כל הקבצים והפנקסים וליקטתי פסקה פסקה כל מקום שהרב קוק התייחס לנשים. וככה הראיתי לו שזה בכלל לא נכון!
ואז הוא ענה לי ושיכנע אותי שהוא דווקא צודק 🙃
הרבה שאלות אחרונות.צע
תרגיש בנח לענות על מה שתרצה/מה שלא מכביד..
מהסוף להתחלה ברשותך.
א. הרב סתיו הצליח לשכנע אותך שחל שינוי ביחס הרב קוק לנשים ע"י שהראה לך מקורות נוספים או שהסביר לך אחרת את תוכן הפסקאות שמצאת? אם ישלך מקור אחד אשמח להפניה.
ב. שאלה צדדית.
איך חיפשת פסקאות של הרב על נשים? לשמונה קבצים ולעין איה יש מפתח. יש גם לפנקסים?
ג. כשביקשתי שתרשום נושא אחד ספציפי שהרב קוק חזר בו אז הנושא שבחרת הוא היחס לחילונות?
ד. אחשוף את בורותי אבל לא נורא, אפשר הסבר ראשוני למה מלחמת העולם הראשונה היא סיבה לשינוי העמדה?
ה. אם הבנתי נכון, הספרים אורות ואורות הקודש וכו מכילים פסקאות שלטענתך בהמשך ימיו הרב קוק חזר בו מחלק מהם?
ו. יש לך 2 פסקאות שמראות את השינוי אחת לפני שחזר בו והשניה אחרי שחזר בו?
תודה גם על מענה חלקי.. 🤗🙌
תשובותטיפות של אור
א. אני אשלח לך בפרטי קישור לדיון שהיה לי איתו (אאוטינג). ב. לא הכרתי אז את המפתחות. פשוט ביליתי את השבת בלעבור על כל הקבצים והפנקסים
ג. כן ולא. כלומר כבר תכננתי מה לכתוב לפני ששאלת, ואז כששאלת אמרתי לעצמי 'טוב חילונים זה הדוגמא הכי מובהקת ומקובלת למרות שהיא קשורה רק למהפך הראשון'. ד. נוראות המלחמה גרמו הלם להרבה אנשים. זו 'הקידמה' וזו שכרה? ובמילים של הרב קוק - אורות המלחמה פרק ח ה. אמת. ו. בהודעה הבאה?
השלמהטיפות של אור
למי שאין חוש מיסטי, לעולם לא יבין את הרב קוק.קעלעברימבאר
מי שלא מצליח להבין מה זה קדושת הכוח המדמה שהרב קוק מדבר עליה, ולא מצליח להבין מה זה אומר תובנות מיסטיות בפני עצמן שנובעות מהכוח המדמה.
אלא חשיבתו ראציונאלית כמו הרמבם ומשה רבינו.
לא יצליח לעולם להבין את חוויתו של הרב קוק, והעובדה שכתביו בארץ נכתבים כהשראה דימויית ולא רק עיון שכלי. ואפילו כתב היד שלו השתנה כשעלה לארץ.
זה כמו אדם ללא חוש מוזיקלי שינסה להבין אנשים שנהנים ממוסיקה.
כל הנחותיו, במחילה, תהינה שגויות.
ראוי שהרציונליסטים יפרשנו רציונליסטים, ושהמיסטיים יפרשנו מיסטיים.
בדיוק כמו שמיסטיים לא יצליחו לפרש את הרמבם טוב כי לא מבינים את ההסתכלות שלו על העולם
מסכיםכְּקֶדֶםאחרונה
אבל זה מדבר על שינוי הרב קוק מהגלות לעליה לארץ, לאקעלעברימבאר
מהעליה לארץ למלחמת העולם.
חוץ מזה שבתקופת עין איה וזוימל, הרב הרבה להתעסק הן בעין איה והן במדבר שור בחילוק של הערך העצמי של עם ישראל לבין הערך התועלתי שלו בעולם
כאדם שנולד בארץ ויונקקעלעברימבאר
מקדושת הדימויים שלה.
אני לגמרי מבין את המעבר מהסתכלות בחו"ל על המוסר, לסתכלות בארץ על "רוח האומה".
אני יכול לנסות להסביר. אבל לא יודע אם אדם ראציונלי יצליח להבין זאת (לא כותב מזלזול אלא מהבנה שלכל אדם יש צורת הסתכלות שונה על העולם)
סעיף ה' הוא מזעזע בעיניינקדימון
לפי זה, כל הבניין שבונים על אורות הוא מעוות במקרה הטוב.
ואיך בכלל יודעים מה כן דעתו ומה לא דעצו בשורה התחתונה?
כמו כן, מה ההתייחסות של גדולי התלמידים לעניין הזה? או שהם בכלל לא מקבלים את הקביעה שלך?
כן, מבין את הזעזועטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ו באדר תשפ"ו 18:04
אני אנסה להציע כמה כיוונים לחשיבה:
• השאלה 'מה הרב קוק אמר' לא בהכרח קריטית. הכתבים שלו הם מקור להשראה, ופתחו שערים טובים ויפים בהרבה תחומים. אבל השאלה החשובה היא פשוט מה נכון ומה ה' רוצה מאיתנו
• אם הרב קוק שינה את דעותיו לעיתים, והרצי"ה הלך עוד צעדים קדימה, אפשר לתפוס את תורת הרב קוק כשיטה שצומחת ומתפתחת, ולא סטטית. ואז גם אנחנו יכולים ללכת כמה צעדים קדימה, גם במקומות שהרב קוק לא הלך בהם (דוגמאות אפשריות: הרב שרלו על האומנות, תמר רוס ו'ארמון התורה ממעל לה')
• כששאלתי את הרב אברהם סתיו, למה בעצם הרב קוק ניסה להוציא את הכתבים המוקדמים שלו (כמו עין איה ומדבר שור) אם הוא כבר נסוג מחלק מהעמדות שמופיעות שם, הוא ענה: "שאלה טובה. ככלל, הרב קוק לא ייחש לעמדות מחשבתיות תוקף מוחלט אובייקטיבי, אלא אופן שבו אדם מתבונן במציאות או באלוקות בזמן מסוים. אולי זה יכול להסביר מדוע לא נרתע מלפרסם גם עמדות שברגע הפרסום פחות התחבר אליהן"
ביחס ל'גדולי התלמידים': כמו שכתבתי, החלוקה בין תורת ארץ ישראל לתורת חול ישנה ומקובלת. ביחס למהפך השני, הרב שגר התנגד לדרך שבה מלמדים את הפיסקאות הראשונות באורות המלחמה, כי הם נכתבו לפני הגילוי של נוראות המלחמה (עליהן מדבר הרב קוק בפסקה ח). והרב רחמני שהזכרתי בתגובות הקודמות נחשב קונצנזוסיאלי, למיטב ידיעתי.
אולי מן הראוי להזכיר את דברי הרב אבינר, כשהוא עוד התנגד ללימוד הספר לנבוכי הדור: 'במשך שלושים השנים שעברו מאז שמרן הרב כתב את 'לנבוכי הדור' עד שכתב את שאר הספרים, הוא ודאי למד והתקדם. אם אדם אומר שבמשך שלושים שנה מרן הרב דרך במקום, הוא מחרף ומגדף, תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא'. אז אם זו טענה עקרונית, לכאורה יש כאן חיזוק לעצם התזה שבודקת תיארוכים של כתבי הרב קוק.. (שזה טכנית לא היה ככ אפשרי עד פרסום הקבצים והפנקסים)
מה שאתה מציע זה הפך המקובל בפועלנקדימון
כי אפילו הרב אבינר תופס ברב קוק "שיטה". אבל לדבריך, כל זמן שלא "ניקו" את הדעות הישנות אז הצגה של שיטת הרב קוק היא מעוותת ביסודה. לכאורה.
ואם נתייחס לכתביו רק כמקורות השראה, לכאורה גם אז ביטלת את הערך. כתבי השראה מבטלים את ה"שיטה", ונמצא שכך או כך אין שיטה ואין סדר והכל הבל.
האם יש מי שטוען דברים כאלה חוץ מאברהם סתיו? פרשנותו כבודה במקומה מונח, אך במחילה, לא מפיו אני חי.
קצת, כמו שכתבתי -טיפות של אור
הרב שגר, הרב רחמני (הוא מדבר על השינוי ביחס לנצרות בעקבות המלחמה)
כלומר הרב אברהם סתיו ניסהקעלעברימבאר
בכוח לטעון שהרב קוק תלמיד הרב שגר.
לא מסתדר...
זה שהרב סתיו חושב כך,לא אומר שהרב קוק תמך ברלטביזם.
עיין ב"למלחמת האמונות והדעות" חד משמעית יש לו עמדה מוצקת על תובנות
קשה להבין כתבים של מישהו אם הפרשן לא הכירקעלעברימבאר
אותו אישית.
זה כלל גם עין איה?קעלעברימבאר
אגב, לזכרוני רק 5 קבצים נכתבו בין העליה למלחמתקעלעברימבאר
העולם.
3 קבצים נכתבו בסאנט גאלן בשוויץ ובלונדון בעת מלחמת העולם.
קצת מהקובץ השמיני לזכרוני נכתב בירושלים אחרי חזרת הרב קוק ארצה ממלחמת העולם
אל תשתמש במילה "פרוגרסיבי" אלא ב"מתקדם".קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ה באדר תשפ"ו 19:46
(פוצל מכאן - >> - בית המדרש )
כיום זו מילה בעברית מוקצה מחמת מיאוס.
כמו לומר נאצי על "נאציונאלי"
לא מאמין במשטור הזהטיפות של אור
לא קשור למשטור. אלא למקובלות חברתית של מילה. אניקעלעברימבאר
יכול גם לא להאמין במשטור, לצעוק ברחוב "אני נאצי!" ולהתכוון לכך שאני נאציונאלי.
אבל זה לא ישנה לעוברים ולשבים לחשוב שאני לא נאצי.
כנל אם אני נכנס לישיבה וצועק "אני פרוגרסיבי" ומכוון ל"מתקדם"
פרוגרסיביות זה פשוט 'קדמה' בעבריתטיפות של אור
מדובר ברעיון של שלוש מאות שנה בערך. מטבע הדברים הקדמה מתקדמת, כלומר משתנה. הניסיון לייחד את הערכים הנוכחיים של הקידמה במערב ולטעון שהם שונים מהותית מכל מה שהיה עד עכשיו ולתת להן קונוטציות של השטן בהתגלמותו סטייל הר המור, זה פשוט משטור של השפה ושל השיח. אני לא מאמין בזה
אשרי תמימי דרך. אתה מוזמן לקרואקעלעברימבאר
את דברי מירב מיכאלי, או לסוע לקליפורניה ולהוודע לקוויריות ודומיה.
אבל גם אתה יכול לקרוא את ספריו של הרב חיים נבון נגד הפרוגרס ולצאת מהנאיביות המתוקה.
הרב נבון לא הר המורניק נכון?
הרב נבון לא מקבל בכלל את הרעיון של קידמהטיפות של אור
כלומר, את זה של שלוש מאות השנה האחרונות - שהעולם עם השנים צועד 'קדימה'
זה כלל לא העניין. קידמה זה דבר מבורך, אבלקעלעברימבאר
לא כל שינוי הוא טוב.
גם הנאצים נחשבו שינוי וקדמה בשעתם.
כל ערעור מוסעמות המשפחה והזוגיות. והערעןר על רעיון המגדריות, הוא רעה חולה. והקדר בינה לבין הקדמה, זה כמו הקשר בין הקדמה לבין הסמים
אז זה לא הרב נבוןטיפות של אור
אני לא חושב שהרב נבון לא טוען שהעולם מוסריקעלעברימבאר
יותר מלפני 300 שנה. אלא שלא כל דבר שמתפתח אז בהכרח שווה לטוב. אלא מצריך לבחון אותו.
אני לא רואה שהרב נבון לובש שטריימל ומתנהג כמו הבעשט בערבןת אוקראינה
אז זה כי לא קראת אותו 🤷♂️טיפות של אור
לא קראתי. שמעתי אבל כמה הרצאות שלו על זהקעלעברימבאר
באסה לך 🤷♂️טיפות של אור
בכל מקרה הר המור לא נגד קידמה ולא נגד המודרניזם,קעלעברימבאר
אלא נגד הפוסטמוגרניזם והמגמה המכונה (בטעות או לא) בשם "פרוגרס".
אין לי מושג איך צריך לקרוא לה, פרוגרס זרובבל או מוישה. אבל היא קיימת ורעה
אני אומר לטובתך. אםקעלעברימבאר
תכנס לישיבה, תצעק אני פרוגרסיבי ותתקל במבטים, אל תאמר שלא הזהרתי אותך קודם😉
אבל הרב נבון גם מתייחס בספריוקעלעברימבאר
לתופעות הספציפיות של פירוק משפחה זוגיות ומגדר.
אתה סובר שהן טובות?
או שאתה סובר שהרב נבון בור או שקרן?
ואם אתה לא מאמין לו. תקרא את מירב מיכאלי, או שתסע לקליפורניה
היית יכול לכתוב:טיפות של אור
'מעניין ממש! תוכל להפנות למאמרים או לספרים הרלוונטיים שלו?'
ממש הזדמנות להחכים. אבל העדפת שלא, ולי אין עניין בוויכוחים 🤷♂️
אני קורא מספיק פוסטים שלו, אניקעלעברימבאר
לא צריך את הספרים.
בכל מקרה זה מן הסתם
"מכים שורש"
ו"תתישנו"
צדקתי?
אבל צודק. מחילה על התקיפות
קעלעברימבאר
הרב נבון טוען שהפרוגרס הואקעלעברימבאר
מרקסיסטי בשורשו, וכלל לא ליברלי
כמדומני הוא חולק על העיקרון כתפיסת עולםנקדימון
ולאו דווקא על המתרחש בפרקי זמן שונים. לבושתי, אני לא זוכר אם סיימתי את סיפרו "תתיישנו".
למיטב זכרוני הוא לא חולק שיש קידמה בשנים האחרונות, אלא שהוא טוען שהיא לא מובטחת, לא הכרחית, ויכולה להפוך כיוון בשבריר שניה במונחים היסטוריים.
להבנתיטיפות של אור
הוא אומר שהעולם בכלל לא מתקדם לשום מקום. הוא פשוט משתנה מדי פעם. חלק מהשינויים טובים וחלק רעים
רק בגיזרה הטכנולוגית הוא מודה שיש התקדמות (כי הידע נצבר, באמצעות נוסחאות), וגם שם זה לא חוק טבע, וגם בטכנולוגיה יכולה להיות עצירה (שאולי כבר התחילה) או אפילו נסיגה (כמו בנפילת האימפריה הרומית)
אבל בנוגע לשירשור, לזכרוני לכל אורך הספר הוא לגמרי אומר שהקידמה(=הפרוגרס) זה רעיון של 300 שנה, ונגדו הוא יוצא
זה לא עניין של מישטור במקרה הזהנקדימון
בפועל בעולם המערבי בכלל, וגם בארץ הקודש שלנו, כשאומרים "פרוגרסיבי" המילה מסמנת בדווקא סוג מסוים של רעיונות ותפיסות עולם. אתה כמובן יכול להשתמש באיזו מילה שבא לך, אבל אם אתה רוצה שיבינו אותך אז אתה צריך לקחת את השומעים בחשבון. אני למשל ממש הרמתי גבה כשראיתי שכתבת על הדעות ה"פרוגרסיביות" של הרב קוק ועד עכשיו אין לי מושג למה אתה מתכוון.
זה מזכיר לי מקרה הפוך שבו השתמשתי במילה קומונר כדי לתאר את הקומונר בסניף, ואישה יוצאת ברית המועצות ממש אסרה להשתמש כי זה אומר קומוניזם. כמובן זה מגוחך כי ברור שכשאומרים כאן בארץ "קומונר" אז כולם חושבים על ראש הסניף ולא על הקונטקסט הקומוניסטי (גם אם זה נשאב ממנו). המסקנה זהה: השומעים הם דבר שיש לקחת בחשבון כשרוצים שיבינו אותנו. פיתרון ביניים יהיה כמובן להסביר מה בדיוק הכוונה שלך במילה המסויימת ואז להמשיך.
אני חושב שהשימוש הזה נמצא בעיקרטיפות של אור
בציבור הדתי לאומי, ואולי אפילו רק באגפים מסויימים בתוכו. ולדעתי הוא לגמרי תוצאה של השפעה מכוונת על השיח
אני חושב שערוץ 14 גם עושים בזה שימושנקדימון
מה שמגדיל את התפוצה בציבור שמבקר את תרבות ה"פרוגרס". ולתחושתי, בכל מקום שתהיה בו ביקורת תרבות המונח יישמע.
יש מי שיימנעו משימוש בביטוי כי הוא עם קונוטציה שלילית שהם לא מוכנים להזין.
נגיד ככהטיפות של אור
אני חושב שבאנגלית (וצרפתית) אין שתי מילים שונות לקידמה ולפרוגרס. זה פשוט אומר מתקדם, גם בהקשרים טכניים לגמרי (למשל מחלה פרוגרסיבית זה מחלה שמחמירה עם הזמן)
המחנות בארצות הברית הם 'שמרנים' מול 'מתקדמים', כשנקודות הוויכוח ביניהם משתנות עם הזמן. כלומר, אני חושב שזו הקונוטציה של המילים האלו אצלם בעצמם
בארהב אני חושב שהפרוגרס טרמינולוגית מתחלקקעלעברימבאראחרונה
לתת הנושאים שלהם יש מושגים בפני עצמם : "פוסטמודרניזם" , "להטביזם" "קוויריות" "פוליאמוריה" "מרקסיזם חברתי" "פמיניזם רדיקלי" "ביקורת המשפחה" "ווק"
אז איך קוראים לו מחוץ לציבור הדת"לי? קוויריות?ווק?קעלעברימבאר
פוסטמודרנה? מה זה משנה מה שמו?
אגב אני יודע בוודאות שגם ראשת ממשלת איטליה בעבר קראה לתנועה זאת בשם "פרוגרס" בהתנגדותה אליה.
עיין בערך ויקיפדיה פרוגרסיביות בתת נושא "במאה ה21":
ובויקיפדיה באנגלית:
https://en.wikipedia.org/wiki/Progressivism
אני להפך. ברור לי שהבנתי שהכוונה דעות "מתקדמות"ולאקעלעברימבאר
פרוגרס של היום.
רק הערתי הערה טרמינולוגית
אגב,קעלעברימבאר
אני בעד שאת present progressive בלימודי אנגלית, יהפכו ל present kavnikive 
כל ההלכות לפסח ליום טוב וחול המועד זמינות לללימודעיתים לתורה
ערב טוב,
קיצור עיקרי ההלכות הנוגעים מעתה ועד לאחר הפסח זמין ללימוד באתר כנהגי הספרדים והאשכנזים.
להורדת הקובץ: 20260317000037.pdf
לגישה ישירה לפרקים:
- מוקצה ביום טוב
- בעלי חיים ביום טוב
- הכנה מיום טוב ליום אחר
- טוחן ביום טוב
- מכשירי אוכל נפש
- בורר ביום טוב
- רחצה ביום טוב
- הדלקת אש ביום טוב
- כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב
- 'על האש' ביום טוב
- הדלקת נרות יום טוב
- הוצאה ביום טוב
- בונה ביום טוב
- שמחת יום טוב
כיסוי ראש בעת ברכהימח שם עראפת
להצמיד את הראש לחפץ- למשל לקיר, נחשב כיסוי? 

שאלה יפהנפש חיה.
ציפיתי לקבל תשובה יפהימח שם עראפת
אבל גם מחמאה זה נחמד, חן חן לך

ההשערה שלי היא שזה לא נחשב כיסוי, אבל מעניין לראותנפש חיה.
מה באמת התשובה לזה.
ההשערה שלי היא שזה גם ככה דרבנןימח שם עראפת
ומאחר ורבנן לא קבעו גדר ברור לכיסוי ראש(לפחות לא ידוע לי על כזה) זה ספק דרבנן לקולא ושרי

ידוע לי שכסר"ש צריך לכסות את רוב הראשנפש חיה.
לפחות לדיעה הזאת.
מכוסה - מסתמא ע"י כיסוי אחר
וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה.
אין בזה שם כיסוי בכללנקדימון
אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.
וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:
"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."
לא יודעטיפות של אוראחרונה
אבל עיין באורח חיים סימן רו סעיף ג ('אבל אשה' וכו'), ויש לחלק
זה מזכיר לי שפעם שאלו את הרב נבנצל: לפי הפוסקים שאומרים שצריך בתחנון לשים בגד או משהו בין היד לפנים, האם שעון מספיק?
והוא ענה: כן, אם זה שעון קיר..
הלכות מזוזה…סיעתא דשמייא1
קראתי את הכתבה בשבע:
מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
נראה לי שזה לא מסתדר עם מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה:
" מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."
מה דעת אנשי הפורום?
מציע להתחיל במפרשי הרמב"םגבר יהודי
זה מחזק את הטענה ש…סיעתא דשמייא1
מצוות מזוזה היא מצוות עשה. "וכתבתם על מזוזות ביתיך" וזהו. שמירת הבית זה יהיה בהכרח תוצאה של קיום ההמצווה ולא ההפך.
הרעיון שמצוות מזוזה מבטאת שד' שומר עלינוהסטורי
משמע בפסוקים כפי שציין הרב מלמד ומוזכר באין ספור מקומות בדברי חז"ל. קשה לקבל שהרמב"ם חולק על זה.
בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.
גם עצם התפיסה שמזוזה בעקרה…סיעתא דשמייא1
"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.
כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .
הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.
מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד אנקדימון
אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...
חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח, הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.
אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם.
אבל זה לא העיקר!גבר יהודי
זה התוצאה שקורה לבן אדם יסורים….סיעתא דשמייא1
… במקום לפשפש במעשיו רבנים אומרים לו לבדוק את המזוזה.
לא מכיר אף רב שאומר דבר כזהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19
"במקום"?!
אני מכירסיעתא דשמייא1
אז תתרחק מרב כזה, ואל תכלילנקדימון
מה כתבתי:....סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19
….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."
מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.
לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .
הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.
המאמר מדבר על סגולהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 13:20
והמקור לזה מפורש בגמרא. -----
שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.
אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
------
העריכה לא שנתה כלוםסיעתא דשמייא1אחרונה
לא אמרתי שזה העיקרנקדימון
אבל זו גמרא מפורשת - והרמבם בוודאי ידע גם אותה. ולכן, אם מישהו חושב שהרמבם לא מקבל את זה, כנראה לא הבין את הרמבם.
