קשה לאנשים איתנו 
לכי תסבירי לכל אחד שזאת הדרך שגדלנו 
אני ואת היינו ילדים 
עם מפתחות על הצוואר 
אחד לאיפה שנישן היום 
אחד לאיפה שמחר 

אותה שריטה שלך שרטה אותי

בסוף כל נשיקה תגיע סטירה

הרבה שתיקה ואז שלוש מילים

אתה עוד מחפש מי שיקשיב לך

ואל תהיה קשה מידי עם עצמך

איך תוכל לעוף עם כנף שבורה

מבטיח להקשיב, גם אם זה יכאב

מוכן להתפרק, מוכן לפחד

יש לך אצלי מקום , גם אם נחנק

מי ילכלך לי את החלומות בנהמות שינה קצובות
מי יחכה לי ברחובות
עד שאשוב אליו ובידיו געגועים אליי

מי יאהב אותי למרות כל הדקירות בלב
בגלל כל הדקירות
ומי יבקש אלי גם כשקשה
אולי תביני שמותר לנו לטעות
למי יש עיניים עצובות
אושר נכון
מי ישטוף את הכלים שלי בסבון
יקנה לי אבוקדו ,יחמם לי את הדם
יחייך אלי לפני שהוא נרדם

כשאתה נעלם אין עולם אין מילים
גם הים הוא רק ים סתם גלים על גלים
אז אל תשכח שהבטחת, כשתגדל
ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה

מי יפצע אותי באהבה , ייתן את התשובה הלא פשוטה
ומי יטגן את הבצל צהוב שרוף חצי שקוף
בדיוק כמו שאתה
מי עוד עושה אותי שקטה
היית רעש מושלם
היינו רעש מושלם

אין בכלל חרטות או דמעות
זה פשוט זה פשוט
כי שווה לי לטעות אם אתה הטעות
רק אל תשכח שהבטחת כשתגדל
ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה
רק שנינו וערסל.

קורא לי להתחיל הכל מהתחלה.
סוד, כזה שמספרים מילה אחר מילה,
בוא ותתקרב ואספר לך.

מול קצף שנשכח בחול
והנחלים זורמים עדיין
לב שפועם זוכר הכול

רודף אחרי אהבה ואין לה אלוהים

אף פעם לא נשברתי

רק התפרקתי מבפנים

היתי חייב

 

פשוט היתי בטוח שזה מילים אחרות לגמרי

|בורח|

מי ישמע אותי בסוף היום
מי ינחם וירגיע
רק אתה יודע
ואם תלך למי אחכה בחלון
בשמלה של חג
שיגיע יחבק אותי ככה
כמו שאתה מגיע
כשתלך לשמש אצא בשדה המוזהב
בוקר וערב
ירח יאיר את פניי שחולמות
כל היום רק עליך
כשתבוא תישא אותי בשתי ידיך
משדה לנהר
תרחוץ את פניי ותגיד לי מילים
כמו שרק אתה יודע
אם תלך מי יחבק אותי ככה
מי ישמע אותי בסוף היום
מי ינחם וירגיע
רק אתה יודע
ואם תלך למי אחכה בחלון
בשמלה של חג
שיגיע יחבק אותי ככה
כמו שאתה מגיע
שיבוא ויחבק אותי ככה
כמו שאתה מגיע

מתפתל מתמכר

מה ביקשנו להיות

והפכנו שבויי חלומות

את האור בעיניי

והטעם שבא אל חיי

רודף אהבה בימים

איתך שוב הכול אפשרי

נושאים תפילות בלי לראות אותך

רק ילדים שהתבלבלו בדרך

רוצים להיות רק בני אדם

ואם כבר אז לדעת שנתת הכול

אם כבר לא לדעת, להמשיך ולשאול

אם כבר אז בכל הכוח מול העולם הזה

אם כבר בדרכים שרק אתה תנתב

כי בשבילים האלה יחכו התשובות

באמת לשיר באמת לחלום

ברחובות הצרים חי קבצן עם נסיכה

חלומות גדולים עולמות שונים

ורק משתי מילים אני הכי פוחד:

הראשונה היא "שם" השנייה "נהרג"

כמו כוכב שמתאבד ביום

לא תראו אותי נופל פתאום

כדי למצוא שוב את הדרך, ביחד ולחוד 
וזה בסדר אני כאן אם תיתן לי רק לגעת 
להקשיב זה כישרון של מעטים אני יודעת 
אז תיתן לעצמך לאבד את הכוחות 
גם גיבורים בלילה חוזרים אל השמיכות 
אני שומרת בשבילך רגעים קטנים של אור 
ומכירה אותך יותר טוב מעצמי 
אתה תחזור 

אז בוא נשתוק ביחד, נשב עכשיו קרוב 
אנ'לא טובה בלדבר אני יודעת לאהוב 
עד עכשיו נתת, תלמד גם איך לקחת 
אני רואה כבר איזו דלת, בוא נצא מזה ביחד 
עכשיו אתה מביט בי והגב שלך רועד 
זה בסדר קצת לבכות, זה בסדר לפחד 
אם תיתן לי את היד לרגע אמיתי 
אני נשארת כאן איתך כמו שנשארת שם איתי

כשאין לך מעצורים
כשהחושים שלך טורפים
את הקלפים
ואת הבטן הרכה
שתחטפי עוד מכה

ושוב הלב שלי יוצא
לרקוד עם הפחדים
לרקוד עם זאבים
עם שיניים חשופות, עם הסופות
כי כשאני מפחד עלייך
מי יכול עליי
מי יכול עלייך
מי יכול עליי

ההרס העצמי או אני האמיתי
למה אני רוצה את מה שאין לי
למה מה שיש לי לא מספיק

ובראי לך עולם

עולם של שלום

לפני המשא ומתן שלך עם עצמך

ועם אהובייך

 

החיי את העלמה

ובראי לך עולם

עולם של שלום

לפני המשא ומתן שלך עם עצמך

ועם אהובייך

בא לי לדבר
בא לי לשחרר
את כל מה שעובר עלי,
בא לי לספר
בא לי לדבר

אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק 
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק 
כאילו כלום לא קרה 

ואת העולם שלו בתוך ילקוט 
זה החיים את אומרת 
אולי תתני לי לחבק אותך (אולי) 
אני אהיה המאהב שלך 
וגם חבר של הנפש, איך נגמר לי הזמן

 

את כמו סופה שמרימה הכל ואני רק עף ומסתובב 
מטיילת לי בנשמה קוראת את מה שאני חושב 
עם בוץ בנעליים וסימנים של הרגליים על הלב

סיפור שרק נשמע פשוט

ילדה מבית טוב תפסה בחור ביישן מהדרום 
זה כמעט כמו סרט איטלקי

אך מזכירים לך שתדעי: ״אהבה זה לא הכל״ 
בחיים כשמסתבך אז משקרים כדי לרכך גם ת׳אויב הכי גדול 
 

מישהו שיגיד 
לא זה לא נורא 
את בסך הכל רק תניחי כאן ראש 
והכל יעבור 
נעלמו בי 

לא מספרת כלום 
רק לפעמים בלילה, בוכה קצת 
אבל לא אומרת כלום 
דיברנו כל היום 
סיפרנו לה הכל 
והיא סגורה בחדר, בשקט 
ולא אומרת כלום 

רק בגללו אני מוכן להתאהב 
בעיניים בורקות בחיוך רעב
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב 
 

שיר שמשאיר את הרע 
ומחכה לשקט שאחרי סערה 
שיר לחיצים בלבי 
שהם עוד בתוכי 

כאן אני נשאר בינתיים 
שוב אני לבד 
מה אני הולך לעשות עם זה 
זה הזמן להרפות 
לפטפט על השתיקות 
אני אלמד לנמנם 
אחלום בלי בלהות 

ראיתי את זה מספיק כדי להאמין 
גם כך יהיה הפעם
כנראה עומס יתר 
כנראה צריך לתקן 
כנראה תקופה חדשה מתקרבת 
 

צבעתי ריסים 
לבשתי שמלה 
מקושטת כיסים 
סלסלתי שיער 
והכל כבר מוכן 
עכשיו רק חסר 
שיבוא החתן

רק אני לעצמי לא דומה 
שותה עם עצמי כל לילה 
שותה ונשאר צמא 
המון אנשים קשורים בי 
רק אני לעצמי לא קשור 
זוכר חלומות מפעם 
וגם התחלה של סיפור

כי כשתחזור כבר לא תהיה תמים

והקסם שהיה לא יחזור

ואז נשב מחושבים

מתחשבנים על הכל

ותדע שהלכת אתה

אני כאן איתך, ממש בינתיים 
להחזיק ת'ראש מעל המים 
לראות הכל, לעצום עיניים 
 

עמוק בפנים הסתרנו אנחה
כבר יבשו עינינו מלבכות
אמור שכבר עמדנו במבחן

למות מתוך געגועים אלייך
חלומות כאלה מעירים אותי פתאום
עוזב הכול ומחפש בכל העיר
חלומות כאלה - הכאב שלא מרפה
רק להחזיק את כל הלילה עד הבוקר אחרי
חלומות כאלה שנופלים מחוץ לזמן
כל מה שכבר לא פה, כל מה שעוד לא שם
חלומות כאלה - אין שום נחמה בזמן
לנסוע עד אין סוף, לנסוע עד שאין יותר לאן
חלומות כאלה - ים העצב הגדול
שוב להפליג בו, שוב לטבוע בכל יום

שומר על כל מה שיש
פוחד שכל זה יתעורר
אז אתה שותק

בחיוך עצוב הם שואלים
מה קרה? מה העניינים?
סתכלו אחורה
מה אתם רואים?
משם אנחנו מגיעים

בערב רוח על הפנים
חושבים זו בריזה הם טועים
זו סערה, והיא גדולה
היא באה לשחק איתך

אל תסתתר, אל תוותר
אתה חזק אתה תתגבר
שחרר פנים, כווץ שרירים
תכניס חולצה אנחנו מתחילים

זו קריאה אחרונה לנוסעים במחלקה ראשונה,
תוציאו כרטיסים, אנחנו תכף ממריאים
בכל שנייה שמחכים, זה לא טוב לעסקים
חכי, יש כאן בעיה, הבחור קצת משוגע

אל תסגר,
תספר, ספר הכל ספר
איך בלילות אתה לא ישן
הם מגיעים בלהקות
זכרונות על גבי זכרונות
בשחור לבן, ודם

קצת משוגע,
קצת לא נורא,
קשור בחבל אל המיטה,
בוהה שעות במאוורר,
שמסתובב לו שם על התקרה

אך השד בפנים
הוא עוד משתולל
ואף אחד לא מסתכל
איך הוא יוצא בטוח
עם חזה מורם
עומד כך מול כל העולם

ושוב פותח בי כל מה שלא סגרתי 
הלוואי ויום אחד אצליח 
לקרוא מה שכתבתי 

תשמח בי לפחות על קצת, על הבינתיים 
אתה מאיץ בי להיות, אני נופלת פעמיים 
הלוואי ויום אחד אצליח 
שוב להרגיש בבית 

אני בוכה דמעות שקופות 
כל המלח בעולם 
הגשם מתוק, ישטוף ישטוף 
געגועיי אליך 
וזה כואב שמשתנה 
האהבה לפעמים היא נס 
תציל אותי אני כאן לפניך 

ויש אנשים שבאים הולכים 
תראה מכל דבר אני מתחזקת

שבינתיים גדל בתוכי, מתפתח 
הלוואי שמחר נתעורר לבוקר זורח

אוחז ברגעים שנשארו 
שעוד רוצים לגעת 
רחוק מן השדה 
אני עוד מחפש 
את השבילים 
שאז גילה הנער. 

כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי 
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת 
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת 

"כל גברים אותו דבר, 
אם אחד ילך היום - 
אחד אחר יבוא מחר", 
אבל אמא לא הכירה את יונתן שפירא. 

 

 

סתם כי הוא מוזר.

ודאי היינו רגישים תמיד 
אולי היינו נזהרים יותר 
לא להשבר 
לא להשבר 

אם היינו סגורים ולא רואים 
איך כולנו ודוחפים ובועטים 
ודאי היינו מסתדרים יותר 
לא להתפזר 
לא להתפזר 

אבל אנחנו כאן 
לא בשום מקום אחר 
לא בשום מקום אחר 
לא בשום מקום אחר 


אם היינו בתוך מיכל קו 
כבר היינו אומרי הכל מזמן 
אולי היינו מקשיבים יותר 
לא להגמר 
לא להגמר 

אבל אנחנו כאן...

הדברים וחיים 
ומותר בם לנגוע 
ומותר לאהוב 
ומותר ומותר לאהוב 

כל העולם מקשיב למלמולך
דברי מלאך שלי אני יודעת 
שלא תמיד הקשיבו לקולך

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים 
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי את כל פחדי בשתי ידיי
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך

עולם חדש וטוב אני אתן לך
כבר במבט כחול את מגלה
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח 
קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך 
סיכת פרפר קשורה בשערך
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך 
אני אהיה גדולה גם בשבילך

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים 
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך 
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך

וכל מה שנשכח עם השנים
כל שכבר עבר
האם תזכור אותם
האם תדע? אתה שם בכולם.

כל מכתב שלא נכתב
כל שנאמר
בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך
הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך, האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני וליבי חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר מלבד להיות שלך
מלבד להיות איתך.

כמו בבן השב הביתה מן הדרך 
תחבק אותי אליה בנשימה חמה 
אמא אדמה. 

היא תגיד אתה עייף מן המסע 
אל תפחד אני חובשת את פצעיך
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה 
אמא אדמה. 

היא תביט אלי טובה וחכמה 
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת 
תחבק אותי אליה בנשימה חמה 
אמא אדמה.

כואב לי לחיות, כואב לי למות, כואב לי להיות, כואב לי בדידות,

כואב לאהוב, כואב לעזוב, כואב לרצות, כואב לנסות,

כואב העבר, כואב המחר, כואב לחשוב, כואב מה שטוב,

כואב לעולם, כואב לחיות, מדוע קוראים להן כך הן כה אומללות,

כואב לאדם, כואב לצמחים, כואב שכולם, כולם כואבים.

אל תחפשו אותי 
מי שידע למחול - 
ימחל לי על אהבתי, 
הזמן ישקיט הכל 
אני הולכת לדרכי. 
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - 
מן המדבר. 
והוא יבין - אני חייתי ביניכם 
כמו צמח בר. 

מעורר שוב געגוע 
איך מתוך הסדק 
מבעבע תעתוע 
בדיוק שחשבתי ששכחתי 
ואיך שנגמלתי - התמכרתי 
כמו ארנב באור נלכדתי 
טפשונת שכמותי 
אני שנשבעתי 
לשמור לי אמונים 
איך לא ידעתי 
לא ליפול על הפנים 
על הפנים

שלא יברח האוויר 
אחרי שהכול ייגמר 
רק הפחד לתמיד שורד 

את הדמעות שלי 
לא רואים 
בניתי בעיניים מבוכים 
החיוך שלי מסתיר 
החיוך שלי מסתיר 

כדור אחד קצר בשקט 
גוף הופך גופה 
כולם בוכים, כולם בוכים 
אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי 

שזה עוד כלום שיש הרבה 
יותר נמוך 
אני נבהל ובורח 
אני לא יודע להיות שמח 
גם לא להיות עצוב 
 

כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי 
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת 
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת 

 

חציתי כמה פעמים תקו

הייתי רגישה כי לי כאב

רציתי מישהו רק כי הוא כוכב

כתבתי כל מיני שירים על אחרים

הם נפגעו היו לי חברים פעם היו

היתה קנאה היתה שנאה היתה שנה שלא היה לי אלוהים

זה לא כי אני רוצה 

זה כי הלב שלי הוא מתרצה

רק כשאני עומד על הקצה

רק כשאני עומד

זה לא כי אני רוצה 

זה כי הלב שלי הוא מתרצה

רק כשאני עומד על הקצה

רק כשאני עומד על הקצה

ואיך בגוף את מתרחקת 
וכמה שבפנים כואב 
ומה רוצה זה רק ללכת 
וזה הזמן שלא מרפה 
וזו האש אשר דועכת 
וזה הזמן שמרפא 
בין אם נשאר בין אם ללכת 

וחושבת עלייך לבד 
אתה בטוח לא חושב עלי לא אומר מילה 
אתה נמצא במקום אחר, כן... 
וזה רחוק מכאן 
נמצא עם איזו מישהי צעירה בטח מאושר 

אֵיךְ כְּשָׁעָצוּב כֻּלָּם מִתְחַבְּקִים?

וְלָמָּה אַתְּ לֹא מַצִּילָה אוֹתִי?

אִמָּא, לָמָּה?

וְאִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת הַכֹּל,

לְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה.

אִמָּא אֲהוּבָה,

למה אִמָּא

 

אִכְזְבָה?

האור שלך מאיר עדיין זוהר 
זה סיבוב הופעות מקומי 
אתה יודע 
אותו שיר כאב הולך וחוזר 
ובאופק אחר 
סביב שולחן השבת 
יושבים כולם יחד 
גם אתה ואני 
שלוות עולמים 
פרדס חנה-כרכור 
אקליפטוס בודד 
שורק בלוז כנעני 

שאוכל כבר לצעוק בשקט 
בלי המבט הקרוע שלכם 
שנשאר לבד ונשבר לאט 

רק לעשות ככה

אין לי בררה

אני מצטער בשבילי

אין לי בררה

תמיד זה אני מולי

אין לי בררה

רק להיות איתי

תפסיקי להגיד שכן

לא נגמר לא

חכי עוד דקה

 

שניה אחת

תסתכלי עלי יפה נו

איך נהיית לי ככה?

נחבאת מהר מידי

 

בשניה אחת

אני הפסדתי אותך

שהלב יקפא ויתרוקן 
אבל עכשיו כמו שאני יושב 
יש לי סיכוי להינצל אני חושב

זיכרונות צפים 
מאיימים לשרוף הכל 
יש מגירות שעדיין אני לא פותח 
עד שיוסיף בי אור 

 

 

|מצטמרר|

אני עושה את זה גם עושה את זה גם וזה מרגיש לי רע

לאהוב לאכול זה לא לאהוב לאהוב לאכול זה לא אהבה

פשוט לועס דורס הורס נועץ נואף לועס ובולע

לא לברוח יותר

מבטיח להקשיב,

גם אם זה יכאב

מוכן להתפרק,

מוכן לפחד

יש לך אצלי מקום,

גם אם נחנק

נקרע את החולצה ממך
תעלם העדינות
אמת קטנה תעמוד זקופה
הופס, אני גומר
הופס היא לא הספיקה
עושה עצמי נרדם
מיטה אחת, הרבה שתיקה
 

הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה
 

תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד שבסוף אני
עומד ושותק 
 

רק אני לעצמי לא קשור
זוכר חלומות מפעם
וגם התחלה של סיפור
 

קח אקדח אל תברח 
צא והילחם 

כן, תחתוך, תן לדם לזרום 
רוץ מהר אל תוותר 
אתה יכול יותר 

קח סכין קח גרזן אדום 
כן, תחתוך תן לדם לזרום 
אל תישאר, אל תישאר
 

את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תשארי לבד לנצח

 

 

צבעתי ריסים
לבשתי שמלה
מקושטת כיסים
סלסלתי שיער
והכל כבר מוכן
עכשיו רק חסר
שיבוא החתן


 

משכו אותי
כמו אחוז כישוף
עבד עבד
לשיר כדי לתת
כדי להידבק
הכאב הוא הזדמנות
להירפא
 

לפטפט על השתיקות 
אני אלמד לנמנם 
אחלום בלי בלהות 

שוב אני לבד 
כאן אני נשאר בינתיים 
שוב אני לבד 
מה אני הולך לעשות עם זה 
 

ספר של חכם סיני עבה, יום הולדת עשרים. 
במכונית בצבע כחול, נגנבנו מול ים מאוד מאושרים 
וצמודים רוקדים בסלון, ליום הולדת שלושים. 

גם לפעמים, אני עוד זוכר יום הולדת תמיד 
הדלקתי לך נר 
וגם לפעמים, היינו שוקעים בתוך ערפילים. 

אצל אחת שקוראת מחשבות ואחת בקפה 
הלכנו להבין 
איך לשמור על עצמינו בבוא יום הולדת ארבעים. 

אז חיבקתי אותך לפצות, כשביקשת לך למצוא 
מרגוע לגוף. 
על מזרון מול ים ואצות שכבנו. 

גם לפעמים... 

שושנים אדומות, והרבה עכשיו בתוך שיר 
הכל מתועד 
עוד מעט נחגוג בשדה, יום הולדת מאה. 

יום הולדת, יום הולדת... 

שושנים אדומות והרבה ועוד סימני אהבה מוכרים 
יום הולדת שמח לך. 

 

 

 

שיר מקסים ומגיע לך שנקדיש לך אותו

אני אוהבת אותך המון

@מחכה.

 

 

בדיוק אותו הלב בדיוק אותן פנים

הלילה לא נגמר והבוקר בא לי רע

אני מדבר את השפה אבל אף אחד לא מבין

בסוף היום זה רק אתה מול עצמך ואין לך הפעם את מי להאשים

והיו כאלה שאמרו אנחנו כאן עד הזריחה

ואיפה הם היום לך תסמוך על אנשים

בחלומות שלך אתה רוצה להתפוצץ
כמו כל הדברים שהיא אומרת
על השטויות שלך
על הפחדים והשנים
ששמרת מנגינות בפנים
הסתובבת חיפשת רעשים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת
וזה בסדר

תגעי לי שוב

ברגש

עוד שנייה זה

בנינו נגמר

ממה את מפחדת

זה אני

איך הפכתי

לזר

אל תתני לי

סתם ללכת

ממה את מפחדת

חברוּת זה דבר שצריך לתקן

מסדר יחסים בתוך מחברת נייר

מאוהב בך גיבורה, זה עוד לא נגמר

מה נותר עוד לעשות
לא הפסקנו לרצות
וישנם רגעים שכל מה שנשאר
זו רק אמונה בלילות

מחר לא יהיה יותר קל
מחר לא נהיה יותר כאן
את ואני
את ואני
את ואני
את ואני

tbh hfukv kvhacg akt ftc kh ffv vrcv nts zni

tbh nruxe, ff

cufv fcr agv ckh vpxev

kt hfukv kjuc gk zv hu,r

kt hfukv kvhu, go gus kcs

tbh n,pumm, un,pre,

vkc akh berg fk pgo njsa

gfah hu,r n,nhs

knv kgztzk auc pgo t, vscr vzv

knv auc pgo t, vxck vzv

knv t,v guav kbu t, zv 

knv knv kgztzk

tbh kt hufkv gus

vfk futc kh 

aur; kh vghbhho uvpbho uvdrui uvt;

tbh kt hufkv go zv avo kt juacho gk zv kh futc ueav go fk zv

knv kt utkho knv kt nmhtho gzrv

tbh n,rxe, ukt hufkv kgau, go zv fkuo

tkueho sh fcr kv,gkk cbu sh zv ctn, ck,h bxck fcr sh 

tbh n,nesn, cftc akh tbh hug, tbh kt hufkv cfkk kjauc nv gucr gkhv 

sh ctn, ,pxhe t, vxck vzv 

th tpar fcr ffv

 

tbh n,pre, uthi nh ahtxu; t, vacrho

tkuvho rg kh ff 

ueav kh gus hu,r

אתם יודעים משהו?

נכון שמה שקרה היום לא חשבתי ולא דמיינתי שיקרה שוב.

נכון שזה שבר אותי וריסק אותי ממש ממש.

נכון שהאמונה שלי ירדה למינוס אלפיים.

נכון שרציתי להרים יידים.

הכל נכון.

אבל

משום מה משהו קרה ואני כן מצליחה לנשום כרגיל כבר

הבכי נחלש

הפנים לאט לאט מתייבשות 

העיניים מפסיקות לשרוף

הגוף נרגע

הנפש גם כן.

ומשהו קורה

הקשה והכעס והחוסר הבנה לא נעלמו - אבל הגוש קצת ירד מה שחשבתי שיקח לפחות עוד יומיים.

הניסיון הבא זה ***.

זה קשה וזה כואב וזה מבאס מאד

אבל די אסור לקחת את הכל לידיים שלי ולפחות אני משמחת אותו שם עם כל התוכניות שלי שמתבטלות להן אחת אחרי השניה..

לפחות הוא צוחק. לפחות מישהו צוחק

(משהוחדשבלתימתוכנן- ההודעה הזאת הרגע עשתה לי שורף בכל חלקי הגוף כי מי בכלל חשב שניהיה שם ומי בכלל דמיין את זה עכשיו)

הוא קצת חיזק אותי אני חייבת לציין..זה מחייב ממני להוציא את הדברים שקימיים בי גם כשמאד קשה לי- מה שלא היה קורה עם מישהו אחר.

בכל זאת לא יודעת אם אצליח לישון הלילה וכמה אבל נו, לפחות ארגיש חלק. 

וואו איך שיום כיפור תקוע עכשיו באמצע השבוע. 

כמה פעמים אמרתי היום שאי אפשר להבין חשבונות שמיים- אז שוב. 

אין אני נשבעת שמכל צורה שלא הסתכלתי אני לא מצליחה להבין אותו. 

הלוואי שיקרה משהו. הלוואי שמשהו יפתח

 

הלוואי שהאשמה תפנה מקום כבר.

קצת האמונה שעוד נשארה לי הולכת ואוזלת

באלי לצרוח עליך ולמה אתה עושה לנו את זה כל פעם מחדש

אני לא מבינה אותך ואולי גם לא רוצה להבין אבל כל חרא ומסריח עכשיו

וגם מה שחשבתי שיהיה קל יותר כבר לא

השתדלתי להתחזק ולהאמין שאתה מבין טוב יותר ממני אבל עכשיו גם זה בנוסף להכל..

לעזאזל היית חייב דווקא עכשיו?

אני נשבעת שאני לא מצליחה להבין אותך אפילו לא קצת

אין לי כוח לתפילות האלה אין לי כוח לריחוק הזה עכשיו אין לי כוח אין לי

ומה לעזאזל אני אמורה לעשות

לנסוע לא לנסוע?

לא רוצה משהו שלא יהיה טוב אבל בקצב הזה הכל לא טוב אז זה לא משנה

אני שונאת שאתה עושה את זה בזמנים תקועים ושבכלל אתה עושה את זה

אני שונאת שונאת שונאת

 

איך שהכל מתהפך בשניה.

אהובה שלי. את ממש אצלי בלב
אני יודעת שאת לא רוצה לדבר וכאלה אבל פשוט תדעי שאת אצלי בלב. אוהבת אותך)

תודה מותק..

לא רוצה, לא יכולה..איך שתקראי לזה..

בעזה מקווה לטוב)

אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה שיקרה
בסוף לא נוסעת
פה לבד
היא חבד
שתינו פח
כלום לא הולך כלום לא משתנה
הלב ככ רחוק ככ לא פה
למה זה נופל תמיד בזמנים כאלה למה למה
יומיים שלמים של להיות לא את
יומיים שלמים של להתמודד עם הלב והשקט והריחוק והלבד
יומיים של העמדת פנים וציפייה בלתי נגמרת
יומיים של הצגה וסחיטת כל הכוחות

מתי כבר
מתי כבר זה יהיה אמיתי ולא מגעיל כזה
נמאס לנו טוב?
סליחה שאני כזאת
אתה יודע שאני אוהבת אותך ומותר לי גם שיהיה לי קשה

כמה זמן לא בכיתי ככה

כמה זמן שלוש מילים בודדות לא גרמו לי להתפרצות כזאת של רגשות

 

 

אלוהים כואב לי ואין לי שום דבר לעשות עם הכאב הזה

 

אני שונאת הכל

אני שונאת הכל

אני שונאת הכל

 

למה כלום לא קורה כבר שלושה ימים 

לעזאזל

הכל רק ניהיה גרוע יותר ועוד יותר כשזה ככה

לא רוצה לדבר עם -

אבל די אני מתחרפנת. אף אחד לא יבין את זה בחיים

רק מי שמבין, וזה רק - 

 

די הכל.

איך אתה מסוגל לעשות את זה כל פעם מחדש. איך

למה באמת למה.

אני שונאת את זה.

סבבה שאתה מפיל דברים וקשיים

אני יודעת ומבינה והכל.

אבל לעזאזל די, 

מתישהו זה אמור להתהפך ולהיות הפוך, מלא טוב ואז זה מתאזן ואתה גם רואה את הטוב בתקופה הקשה.

אבל די כמה אפשר

זה מתיש כבר

זה גורם לריחוק כזה גדול מהכל

 

 

כואב לי ונמאס לי

 

 

הכי כואב שזה אשמתי

או בזכותי

 

עכשיו רואה את אשמתי. וזהו

כואב..

 

אוהבת אותך

אני לא שמעתי ממך מלאאא זמן

אני לא מתקשרת (תוהה לעצמי אם נכון לומר ב"ה..)

אבל באמת בקושי יוצא לי לתקשר עם העולם באופן כללי..

אולי מחר אקפוץ אליכן אם אספיק..

ואם לא חייב להיפגש. מאז ירושלים לא ראיתי אותך

אם זה מה שטוב לך את ממש יכולה להגיד ב"ה

חחח האמת מחר אני בירושליםם

קרצצ

עד שאני מגיעה לאיזור

אם אבוא זה בלילה כזה מאוחר..

כי יש מפגש באולפנה אז כזה כשייגמר ובטח לא לפני אחת עשרה ומנהסתם אתעכב

ומנהסתם בסוף גם לא יהיה לי כוח(;

קיצור נדבר כבר 

מה קרה?