מישהי התקשרה אלי לספר שבררו עלי אצלה,

ופרטה בשמחה את כל הדברים הטובים שאמרה עלי. הבעיה שהיא אמרה לצד השני את מה שהם רצו לשמוע ולא את מה שאני באמת. וכשאמרתי לה "אבל אני בכלל לא כזאת" היא התחילה להתווכח איתי ולטעון שאני באמת כן מתאימה לאיך שהיא תארה אותי...

ובמקום המספר של החברה ('רחל'),

שלח לי את המספר של הגברת ('לאה')...

לזכותה של הגברת ייאמר,

שבטלפון הראשון היא אמרה

('שלום, כאן רחל').

כדי להגביר את הפדיחה,

החברה השנייה שלה שהביאו לי,

הייתה יחד עם אותה לאה בחדר,

ואז כשהתקשרתי זה היה יותר משקוף...

היא תארה לי בהתלהבות את כל הדברים הטובים שאמרה, ואז סיפרה שהאישה מעבר לקו שאלה איך אני נראית, אז היא ענתה: "בסדר, בסדר גמור" האמא שאלה: "מה היא מכוערת?" אז החברה ענתה לה (ולא התביישה לספר לי את זה) "ממש לא מכוערת, אני לא אגיד לך שמסתובבים אחריה ברחוב, אבל היא נראית בסדר, אין לה שיניים בולטות, לא פצעים מכוערים, בסדר גמור"

מיותר לציין שהשידוך ירד באותו יום, וחברתי החכמה אפילו לא הבינה מה הבעיה במה שסיפרה

את מוזמנת לראות תמונה ולהתרשם בעצמך

שחשבתי שזאת היא, ממש נבהלה חחח

בלי למצמץ.

איפה הכבוד לבחורה? תחפש מקום מסודר לעשות את זה...

יש אחוז מסוים של אנשים בעולם שלא מצליחים לזהות אנשים.הם לא מצליחים לצרף תווי פנים לכדי קטלוג בזיכרון שלהם.

אפילו את עצמם הם לא מזהים במראה

עצוב

בגלל הבעיה,הוא לימד את עצמו לשים לב יותר מהרגיל לפרטים

אני אוהב את השתיקות באמצע ואפילו יוזם אותם, וגם תמיד זה נותן לצד השני לשלוף דברים שישבו לו והוא לא ידע מתי להעלות אותם

אבל כן אני מצליח תמיד לאלתר שצריך להזרים שיחה

1. ממש לפני שבוע התקשרה אלי בחורה לברר על חבר טוב, וסתם עניתי לה על שתי שאלות בקטנה, ואז נזכרתי ואמרתי לה,
שמצטער אבל הוא יוצא עם מישהי כבר 5-6 חודשים והוא דיבר איתי על הכנות לאירוסים!
והיא כזה "אוייש.. אבל רגע.." והמשיכה לשאול כמה שאלות, ואני משום מה ענייתי לה, ואז... אמרתי רגע רגע למה את סתם תכאיבי לעצמך?! אני אומר לך שהוא אוטוטו מתארס, והיא ממשיכה לשאול דברים. אמרתי לה שאני מצטער וזה לא רלוונטי ואז היא אומרת לי "אשמח אם תעדכן אותי אם משהו השתנה" וואו רציתי להגיד לה "אשמח שלא!" 

2. ישבנו בדייט באזור המרכז באיזה פארק על ספסל, בינינו היתה מונחת קופסה עם עוגיות שהבאתי של אמא שלי, ואז הגיעה ילד סודני בסביבות גיל 6 ועמד ממש 2-3 מטר מאיתנו ובהה בעוגיות במשך כמה דקות.
הבחורה שאלה אותי אם אפשרי להציע לו, אז אמרתי "בשמחה אבל אני לא לוקח אחריות אם הוא אלרגי לבוטנים.." חח
ולאחר שהוא לקח עוגיה הוא הלך.. וחזר אחרי כמה דקות עם עוד 4 אחים שלו! וכולם עמדו ובהו בנו..
החלטתי שיאללה גם ככה הבאתי הרבה עוגיות אז נתנו להם.
לאחר כמה דקות אמא שלהם הגיעה ושאלה אם אנחנו נתנו להם, והיא מצטערת על הפדיחה ולא רוצה שניתן להם שוב
ולאחר כמה דקות הילדים חזרו ופשוט ישבו סיבבנו בוהים בקופה הריקה...

עד כאן סיפורנו להיום 

היא בסה"כ אמרה שהיא תשמח שיעדכן אותה אם משהו ישתנה, לא שהיא תשמח שישתנה..

ובנוגע לסיפור השני, אתם ממש זורמים!

בכלל מגניב אותי איך דייט בשבת מרגיש.

בשלבים יחסית התחלתיים של קשר..

מי יודע, אולי יצא לי ביום מין הימים

בחור צעיר בישיבה ניגש לאחד החבר'ה שמחפש הרבה זמן את החצי,

ואמר לו: 'אחי, אפשר לדבר איתך...?',

לוקח אותו לצד ואומר לו במבוכה: 'שמע, אתה יכול לומר לא, זה ממש בסדר...'.

ואז שואל: 'תרצה ללמוד איתי חברותא באמונה?'

ובתור בונוס - 

שרשור הצעות מעניינות - לקראת נישואין וזוגיות

ועד היום הבחור הצעיר לא מודע להו"א...

היא מגיעה לדייט, סבבה מתיישבים וזה, פתאום מתחילה להגיד כמה היא אוהבת עיניים כחולות. כמה זה יפה. כמה היא חלמה שלבעלה יהיו כאלה. איזה כיף לך שיש לך עיניים כחולות. זה פשוט יפה. בלבלבלבה. ואני  כולי מסמיק ולא מבין מה היא רוצה רק התחלנו לשבת. ואני מנסה להשחיל מילה  ו10 דקות אולי היא חופרת. 

ופתאום היא שמה לב שיש לי עיניים ירוקות.

חחח היא תקעה כזה מבט מפודח פשוט צחקתי 

פעם אחת רצינו להכין פונדו. אז הבאנו שוקולד, סיר ו... מנגל חד-פעמי. (כן כן.)

לא חשבנו יותר מדי על אופן הביצוע, אמרנו נדליק, נשים ויהיה בסדר.

נתחיל בכך שלא הצלחנו להדליק את המנגל. זרדים, טישו וכל הבא ליד וזה לא נדלק כמו שצריך.

ניסינו וניסינו עד שנגמרו הגפרורים... בצר לנו נאלצנו לבקש מצית מבחור שהיה ליד (היה לו מבט משועשע על הפנים. ישבנו באמצע הדשא עם מנגל חד-פעמי. אל תדאגו, היה מספיק מקום כדי שלא תהיה סכנה לדליקה.)

אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים וכוויות...

רגע, |משועשע|

מסתבר שאני לא זוכר אם הצלחנו בסוף!

אני חושב שלא

בכ"מ זה היה מביך למדי. הרגשתי עירוניסיט גמור. (כמו פעם אחת שבישלנו אורז ונקניקיות כשהסיר הונח איכשהו על אבנים מעל אש. חוויה משעשעת. לפחות אז זכור לי שזה צלח ) 

סתם

תלוי באיזה שלב בקשר כמובן..

היום כבר אפשר לצחוק על דברים כאלה

אולי אפשר להפגיש ביניהם

אצלך הבנתי שזה היה בדייט ראשון וזה מזעזע. ברור שהוא יהיה האחרון.

אני לא יודעת אם זה מעודד לשמוע שלא רק אני נפגשתי עם כמה הזויים...

אתם טובים!!!!!!!!!

בררה בטלפון עם אח של המשודך וככה התנהלה השיחה:

חברה: " מה את יכול לספר לי עליו? "

האח: " הוא 1.80, עובד, לומד ושומר את הברית

החברה : " מה?! "

האח: " שומרת את הברית ותדעי לך שזה מאוד מאוד קשה והתמודדות יומיומית... "

חג שמח

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.