לא יודע אם לא היה דייט הרבה זמן זה שיקול,

מעבר לקושי הרגשי, שאני כ"כ מבין אותו,

אבל פגישה אחת שווה אלף מילים,

ואם זו לא טרחה כ"כ גדולה (מרחק וכו') - לגמרי הגיוני.

מבין השורות ניכר כי בירור בסיסי כן נעשה,

והכיוון הכללי כן מתאים בגדול.

אז יאללה, בהצלחה לך

הערה: בגילי המופלג ( 28...),

כבר עברתי הרבה יותר מדי בדייטים האלה,

וממילא פחות מייחס חשיבות להכל,

והרבה יותר זורם עם פשוט לנסות, להיפגש ולחוש.

נ.ב: תנסי לחשוב על זה ככה:

לו יצוייר שבעלך (אם נניח, חלילה, שזה לא הוא),

שנפגשת עם מישהו באופן כזה,

את חושבת שהוא יהיה מאוכזב ממך?

לדעתי זה מדד מסוים,

וברמה האישית - לא הייתי מאוכזב.

בהצלחה!!

זה לא אשמתו שאת רוצה להרגיש נורמלית.

אם יש סיכויים גדולים שאת תפסלי על סמך הבירורים אז עדיף שתעשי אותם לפני.

אם את רוצה לוותר על הבירורים ופשוט להפגש זה בסדר גמור כמובן.

אבל להפגש במחשבה של לברר אחרי זה נשמע לי לא הוגן, כי הוא נפגש איתך על סמך זה שכבר ביררת את הפרטים היבשים ואת רוצה להפגש איתו, כי זה מה שכולם עושים.

אני לא הייתי רוצה סתם להפגש עם מישהי אם יש סיכוי שאחרי הפגישה היא תחתוך בגלל איזה פרט שהייתה יכולה לברר לפני.

את יכולה לומר לו (דרך השדכן אולי) שאת רוצה לברר אחרי, ואם הוא יסכים אז הכל בסדר.

רמה תורנית זה עיקר מה שחשוב מאוד לברר לפני, ולחסוך עגמת נפש של "חיבור טוב, אבל...".

כך שאם את זה כבר בדקת, לא נורא לקפוץ למים. גם לי היה שלב שנמאס לי לברר, ויותר זרמתי.

אני מסכימה עם אלה שאמרו שאם יש סיכוי גבוה לפסילה בעקבות בירור, אז זה באמת לא הוגן לא לברר.

אצלי אישית היו כמה דברים שהיו חשובים לי ובררתי, שבמצבים קיצוניים הובילו לפסילה כבר בבירור. הרבה פעמים דברים לא לגמרי נהירים מהברור וההתרשמות הכי טובה היא פנים אל פנים, כך שהבירור הראשוני היה נותן כיוון, וגם כך המשכתי לפגישה. כך שלי התאים לפעמים "לדלג" על השלב הזה בזמנים שהותשתי משיחות בירור.

לא הבנתי מה הבעיה? 

את אומרת שזה נראה לך מתאים, לא?  שהוא בסדר חיצונית והוא ברמה רוחנית מתאימה.. 

במצב כזה, לעניות דעתי, לא רואה בעיה להיפגש ולהרגיש בפועל.. 

זה לא שהוא לא מתאים לך בכלל ואת בטוחה שאת הולכת לפסול, ויוצאת איתו. 

בכל אופן אני לא רואה בעיה, 

אבל כל זה במידה ואת באמת חושבת שזה יכול לעבוד. 

לא לצאת סתם, 

עזבי שזה לא פייר כלפיו, 

את מכניסה את עצמך לתסבוכת, למה לך? אם מבחינתך עצם ההצעה, איך שהיא נשמעה לך, לא מתאים- אז אל. מניסיון.. 

בהצלחה

אין עניין להמרח עם הבירורים, זה מוליד קושי רגשי כמו שאת מתארת.

לבוא עם כמה נקודות ספסציפיות לבירור, לשמוע קצת את הדברים החשובים מבחינתך וזהו.

אם הנקודה החשובה שלך זה להרגיש שאת נורמלית - תנסי לעשות זאת לא על חשבון משהו אחר. צריך לקחת אחריות כלפי השני שנענים להצעה(לא צריך לעשות חקירות שתי וערב אבל לעשות את המקסימום בשביל לדעת שההצעה אכן רלוונטית).

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!