בעצם בין השורות , אין דרך לחיות אם ההורים לא עוזרים?????
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
ואוווווכבוד המורה
לגבש תקציב עצמאי, ולעמוד בומשה
לא לקנות שטויות, לחסוך לימים קשים.
ההורים שלך עבדו קשה מספיק וזה הכסף שלהם.
לא יודעת איך הגעת למסקנה הזו אבל-אמא לנסיך קטן
לחיות הלי עזרה מההורים אפשר. לקנות דירה לא.
זה מאוד תלוי בעולם שחיים בו. מידיעה - שניהם אפשרייםמשה
יש לזה לפעמים מחירים שלא רוצים לשלם. זה בסדר.
זה אפשרי אם חיים מתחת לקו העוניאמא לנסיך קטן
או שמכניסים 30000 או שניהם יחד.
כשבני זוג מרויחים מינימום ויש ילד/ים בבית ועוד שכירות אז קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע לזה.
כשבני זוג מרויחים מינימום ויש ילד/ים בבית ועוד שכירות אז קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע לזה.
יש עוד אופציותמשה
אפשר לעבוד לפני החתונה (החכם עיניו בראשו)
אפשר לא לעשות שירות לאומי ו/או לא ללמוד בישיבה
אפשר לחפש מסלול צבאי שיש עבודה בזה אחרי הצבא
אין סיבה ששני בני זוג ירוויחו מינימום. אבל גם כשזה קורה - אפשר פשוט לגור במקומות כמו דימונה או אילת.
זה כמובן מחיר כבד למי שרוצה להיות קרוב למשפחה, אבל יש לזה השלכות חיוביות. באילת למשל רוב המוצרים זולים ב-17% - מחיר המע"מ.
מדובר על זוג נשוי אז מה שהיה לפני החתונה לא ריאלי.אמא לנסיך קטן
זה טוב לומר לרווקים עכשיו אך יש מצב שזה לא רלוונטי. רווקיים בד"כ סטונדטים אז אין מצב לחסוך כלכך.
אפשר לא לעשות שירות לאומי נכון. אבל יש כאלה שזה ערך אצלם, ולא מוותרים על ערכים בשביל כסף. כנל לגבי צבא. כנל לגבי ישיבה.
ואמרתי מינימום כי דיברץי על זוגוץ כאלה. מי שמרוויח יותר כן יכול לחסוך לדירה.
אפשר לא לעשות שירות לאומי נכון. אבל יש כאלה שזה ערך אצלם, ולא מוותרים על ערכים בשביל כסף. כנל לגבי צבא. כנל לגבי ישיבה.
ואמרתי מינימום כי דיברץי על זוגוץ כאלה. מי שמרוויח יותר כן יכול לחסוך לדירה.
ערכים זה סבבה.משה
פשוט צריך לדעת שיש להם עלות, והיא לא זניחה בכלל.
העלות של שירות צבאי או לאומי (בהינתן שכר מינימום) היא סביב ה- 50K₪ לשנה.
העלות של שנת ישיבה אפילו יותר גבוהה.
אפשר לחסוך גם מהסכומים האלה. לא בהכרח "לדירה" אבל כן כדי להחליק בעיות חיים אחרות ....
זה לא ממש 50 אלף. כי הוצאות תמיד ישאמא לנסיך קטן
ולמה שנת ישיבה עולה יותר?
כי הצבא משלם 'משכורת' והוצאותמשה
וישיבה לא בהכרח.
אבל לא הכל בחיים זה כסףאנונימית 50
יש דברים מעבר.
עושים שירות לאומי או צבאי מתוך תחושת שליחות ולא שמעתי על אדם אחד שמודד את זה בכסף.
עושים שירות לאומי או צבאי מתוך תחושת שליחות ולא שמעתי על אדם אחד שמודד את זה בכסף.
קשה לי עם הגישה...אורי8
אי אפשר למדוד הכל בכסף. כסף הוא אמצעי , לא מטרה. למדוד שנות ישיבה וצבא בכסף זה להפוך את הכסף לערך עליון.
בדיוק הפוךמשה
לעבוד עם שכל, ותוך הבנת האפשרויות האחרות שיש לנו.
יש לנו שנה.
אפשר לעבוד בה, אפשר ללמוד בה, אפשר לשרת בצבא.
אפשר לשרת בצבא ו-לעשות משהו.
זה בדיוק הרעיון של כסף בעולם. שאפשר לכמת את הרצונות שלנו ולהבין איך לבחור בניהם.
וזה לא סיבה לא ללמוד בישיבה, פשוט לדעת שיש לזה עלות.
אפשר גם ללמוד בישיבה ותוך כדי לעבוד/ללמוד מקצוענפשי תערוג
אבל זה בדיוק נקרא למדוד את הכל בכסף.אנונימית 50
ולהפוך אותו לדבר העיקרי בחיינו. זה נחמד וחשוב ואי אפשר לחיות בלי כסף אבל לא צריך להקצין.
יש דברים שיש להם ערך שהוא הרבה יותר מערך כלכלי וברגע שאתה מודד אותם בכסף אתה הופך אותם לזולים וחסרי משמעות ערכית אמיתית.
יש דברים שיש להם ערך שהוא הרבה יותר מערך כלכלי וברגע שאתה מודד אותם בכסף אתה הופך אותם לזולים וחסרי משמעות ערכית אמיתית.
ערכים עולים כסףמשה
חגים עולים כסף
מצות יקרות יותר מחמץ.
מה הבעיה בזה?
מצות יקרות יותר מחמץ.
מה הבעיה בזה?
אבל לא בוחרים ערך לפי העלות שלו.אנונימית 50
בוחרים ערך מתוך אידיאל.
נכון, ומפנימים את העלויות.משה
אבל בהחלט העלות כספית זה שיקול רצינינפשי תערוג
שיקול רציני אבל לא מכריע.אמא לנסיך קטן
אם הייני מוותרים על אידיאלים וערכים בשביל כסף זה היה אסון
אבל אנחנו עושים את זה יום יוםנפשי תערוג
כולם
על זה אמר 'אור החיים' הקדושרפואה שלמה
"אם היו בני אדם מרגישים
את מתיקות ועריבות טוב התורה,
היו משתגעים ומתלהטים אחריה -
ולא יחשב בעיניהם מלוא העולם כסף וזהב - למאומה."
שנת ישיבה ערכה עולה על 50k. זה נכון...
את מתיקות ועריבות טוב התורה,
היו משתגעים ומתלהטים אחריה -
ולא יחשב בעיניהם מלוא העולם כסף וזהב - למאומה."
שנת ישיבה ערכה עולה על 50k. זה נכון...
ערכים עולים כסףאביגיל.
וכל מי שאומר אחרת הוא פשוט חסר אחריות
תסבירי?אמא לנסיך קטן
^^אביגיל.
ממש לא נכון. מכירה כמה שקנו דירה בלי שום עזרה מההוריםיעל...
מכיר גםנחשון מהרחברון
ומאיפה הנתון הלא מאומת הזה?כמו צמח בר
ממני, שחיה בכבוד.
בלי עזרת ההורים
וקונה בית לבד.
בלי עזרת ההורים
וקונה בית לבד.
אפשר לקנות דירה בלי ההוריםעובד
זה רק יקח יותר שנים
שוב שגוי.כמו צמח בר
קודם כל כי אתה יוצא מנקודת הנחה שכל ההורים של כולם הם מליונרים.
וב"ה זה לא ככה.
ושנית- מכירה אישית כמה אנשים שהתנהלו בחוכמה ולקחו משכנתא סבירה לחלוטין על בית בגודל ממוצע וטוב למספר שנים סביר.
לא מצליחה להבין את התלות הזו בהורים.
מבינה שאם יש קשיים ביום- יום אז אין ברירה.
אבל בשביל לקנות דירה?
דירה זה מותרות! ואם אין כסף לא קונים.
בטח לא כשזה על חשבון ההורים שבעצמם עבדו מאוד קשה בשביל להרוויח את מה שהם הרוויחו, כולל תקופות של מיתון נוראיות.
ורוב ההורים של ההורים שלנו היו עולים ככה שעל עזרה לא היה על מה לדבר..
הבעיה היא שאנחנו כ"כ מפונקים שהתרגלנו לא לעבוד קשה בשביל הכסף שלנו. והתרגלנו חבזבז אותו על שטויות ואז לבכות שאין כסף לקנות דירה.
קצת סדרי עדיפויות בחיים.
וב"ה זה לא ככה.
ושנית- מכירה אישית כמה אנשים שהתנהלו בחוכמה ולקחו משכנתא סבירה לחלוטין על בית בגודל ממוצע וטוב למספר שנים סביר.
לא מצליחה להבין את התלות הזו בהורים.
מבינה שאם יש קשיים ביום- יום אז אין ברירה.
אבל בשביל לקנות דירה?
דירה זה מותרות! ואם אין כסף לא קונים.
בטח לא כשזה על חשבון ההורים שבעצמם עבדו מאוד קשה בשביל להרוויח את מה שהם הרוויחו, כולל תקופות של מיתון נוראיות.
ורוב ההורים של ההורים שלנו היו עולים ככה שעל עזרה לא היה על מה לדבר..
הבעיה היא שאנחנו כ"כ מפונקים שהתרגלנו לא לעבוד קשה בשביל הכסף שלנו. והתרגלנו חבזבז אותו על שטויות ואז לבכות שאין כסף לקנות דירה.
קצת סדרי עדיפויות בחיים.
אני קיבלתי עזרה גדולה מההוריםאמא לנסיך קטן
גרה בפריפריה ובאזור ישן. ולא היינו מצליחם לקנות דירה ללא עזרתם. ההורים של בעלי נתנו סכום די נכבד אנחנו חסכנו בעצמנו ההורים שלי נתנו גם כן סכום חמוד ועדיין משלמים משכנתא דיי גבוהה ל30 שנה. (אחרי 30 יורד סכום אבל זה עדיין ל30)
אז איך בדיוק אפשר לקנות בלי עזרה עם משכנתא סבירה למספר סביר של שנים??
קל לזרוק מילים. לא תמיד זה קל לביצוע.
אז איך בדיוק אפשר לקנות בלי עזרה עם משכנתא סבירה למספר סביר של שנים??
קל לזרוק מילים. לא תמיד זה קל לביצוע.
כמעט כל הנתונים שלך דומים לשלי.כמו צמח בר
ובכל זאת אנחנו קונים דירה עם הון עצמי שלנו בלבד. עם החזר חודשי סביר ולמספר נמוך של שנים.
איך זה יכול להיות?
דיי פשוט, כי אנחנו חוסכים.
כי אנחנו לא יוצאים לבלות כל שבוע ואפילו לא כל חודש.
כי אנחנו לא מתפרעים בקניית מוצרים בסופר ומוצאים תמיד מבצעים.
כי אנחנו כמעט ולא קונים בגדים בתחילת עונה אלא הרוב המוחלט בסוף עונה.
כי אנחנו מכינים אוכל בבית לעבודה ולא קונים בחוץ.
כי אני לאקונה מליון זוגות נעליים ומליון זוגות מעילים ובגדים..
אלא ועוד המון סיבות דומות הביאו אותנו ועוד זוגות שאני מכירה למצב דומה.
ו-- חשוב לומר- רמת החיים שלנו ממוצעת לחלוטין למרות ואולי בגלל כל מה שאמרתי.
איך זה יכול להיות?
דיי פשוט, כי אנחנו חוסכים.
כי אנחנו לא יוצאים לבלות כל שבוע ואפילו לא כל חודש.
כי אנחנו לא מתפרעים בקניית מוצרים בסופר ומוצאים תמיד מבצעים.
כי אנחנו כמעט ולא קונים בגדים בתחילת עונה אלא הרוב המוחלט בסוף עונה.
כי אנחנו מכינים אוכל בבית לעבודה ולא קונים בחוץ.
כי אני לאקונה מליון זוגות נעליים ומליון זוגות מעילים ובגדים..
אלא ועוד המון סיבות דומות הביאו אותנו ועוד זוגות שאני מכירה למצב דומה.
ו-- חשוב לומר- רמת החיים שלנו ממוצעת לחלוטין למרות ואולי בגלל כל מה שאמרתי.
תלוי בדירה ובאיזורסדר נשים
אנחנו קנינו דירה קטנה בפריפריה רק ב400 אלף!
עם הון של 200 אלף ומשכנתא קצת פחות מ1000 בחודש ל30 שנה
עם הון של 200 אלף ומשכנתא קצת פחות מ1000 בחודש ל30 שנה
400 אלף??אמא לנסיך קטן
אפילו בדימונה אין במחיר כזה. באיזה אזור אתם אם אפשר לשאול?
לפני שנתיים שלוש היה בבאר שבענחשון מהרחברון
קריית ארבע טבריה צפת ועוד...
בוא.. אני גרה בבאר שבע.אמא לנסיך קטן
המחירים עברו את ה400 אלף כבר לפני 6 שנים.
תלוי איפה. (לפני 3 שנים כמעט קניתי בבאר שבענחשון מהרחברון
ב440 אלף,)
בסוף קניתי במקום אחר דירה במיקום מרכזי ב460.
בדקתי בטבריה, צפת, יו''ש. יש. נכון. לא דירות וואו אבל בהחלט יש.
בסוף קניתי במקום אחר דירה במיקום מרכזי ב460.
בדקתי בטבריה, צפת, יו''ש. יש. נכון. לא דירות וואו אבל בהחלט יש.
אתה כנראה מדבר על שכונה מאוד מסוימת.אמא לנסיך קטן
זה לא שזה לא ואוו. לא התפנקתי בכלל. דירות באזורים נורמלים (שלא אפחד לצאת אחרי 7 בערב) לא מגיעות למחיר כזה.
סתם לעניין. חיפשתי ביד 2 דירות עד חצי מיליוןנחשון מהרחברון
תראי כאן. בכל הארץ. היום. לא לפני שנתייםנחשון מהרחברון
לא נפתח לי כי המכשיר מוגן..אמא לנסיך קטן
אבל בדקתי עכשיו בבאר שבע רק כי אני מכירה את העיר ודיברתם שאפשר לקנות פה במחיר כזה.
אז יצא לי דף אחד. שרובו בלי מחירים וברור שהם מעל ה600000 ועוד כמה דירות שהיו בסביבות ה500000. שכולן היו באזורים שלא הייתי מעזה לעבור בהם לבד כשחשוך מעט. וזה לגמרי לא פינוק. ולא הייתי מוכרת את שלוות הנפש שלי.
לגבי שאר הארץ. ייתכן שיש אבל אתה לא באמת מכיר את האוכלסיה באזןרים האלו. בד"כ זה מצדיק את המחיר
אז יצא לי דף אחד. שרובו בלי מחירים וברור שהם מעל ה600000 ועוד כמה דירות שהיו בסביבות ה500000. שכולן היו באזורים שלא הייתי מעזה לעבור בהם לבד כשחשוך מעט. וזה לגמרי לא פינוק. ולא הייתי מוכרת את שלוות הנפש שלי.
לגבי שאר הארץ. ייתכן שיש אבל אתה לא באמת מכיר את האוכלסיה באזןרים האלו. בד"כ זה מצדיק את המחיר
א זה עכשיו. לא לפני 3 שנים. המחירים ילונחשון מהרחברון
ב נכון. אני לא מכיר את האוכלוסיה. זה לא אומר שא''א לקנות שם בית, את מתייחסת לזה כאל חובה - לא כולם
בקרית ארבע למשל באיזורים נורמלים היה לפני 3 שנים ב400-4500ף אלף דירות טובות מאד. באיזורים טובים.
בקרית ארבע למשל באיזורים נורמלים היה לפני 3 שנים ב400-4500ף אלף דירות טובות מאד. באיזורים טובים.
אני קניתי לפני 3 שנים. הדירות לא עלואמא לנסיך קטן
הרבה מאז. ועשינו בדיקה יסודית לפני שחתמנו.
שוב. יתכן שבאזורים אחרים עם אוכלסיה מצוינת הדירות זולות בהרבה. אני לא יודעת כי לא בדקתי. היינו מוגבלים לבאר שבע בלבד..
שוב. יתכן שבאזורים אחרים עם אוכלסיה מצוינת הדירות זולות בהרבה. אני לא יודעת כי לא בדקתי. היינו מוגבלים לבאר שבע בלבד..
זה אחד הדברים החשוביםנחשון מהרחברון
היכולת לא להיות מוגבל...
אבל יש. והרבה.
אבל יש. והרבה.
תבדקי באלון מורה מחיריםנחשון מהרחברון
תבדקי ביישובים בהר חברון. תבדקי באדורה. תבדקי בעפולה. קרית שמונה. דימונה, ערד. יש דירות. באיזורים נורמלים גם. שגם היום הם באיזור החצי מיליון.
גם בבקעת הירדןהסטורי
מה שכן, בכל המקומות שציינת, צריך לבדוק ממה מתפרנסים, איך עושים קניות, מצב התחבורה וכד'.
נכון. זה מחירנחשון מהרחברון
נצרת עיליתסדר נשים
לא הבנתי מה "שגוי"עובד
ולמה לדבר בשמי...
אני עבדתי ועובד קשה,
ויכולתי לקנות דירה במקום זול גם ללא ההורים.
בחרתי להיעזר בהורים(הלא מליונרים שלי) ולקנות במקום שאני אוהב ורוצה לגור בו.
אם הייתי קונה במקום אחר הייתי משלם בין שליש לחצי ממה ששילמתי על ביתי.
ואז הייתי משלם החזר חודשי נמוך משמעותית או אותו החזר אבל להרבה פחות זמן בתנאים יותר טובים.
יש כמה בעיות בהודעה שלך.
1. יכולת נבואית לדבר בשם האחר
2. הכללה והשלכה("אנחנו מפונקים" "התרגלנו לא לעבוד קשה" "לבזבז")
3. והחלטה בשביל כולם מה הם סדרי העדיפויות "הנכונים"..
"דירה זה מותרות" (מי אמר?!
משפחה שנפלה על 10 בעלי בתים קשים ונודדת כל שנה, זה מותרות בשבילה?!).
בקיצור, אני ממליץ להעלות את רמת השיח ולוותר על הנבואות וההכללות (או לשרשר נכון?)
אני עבדתי ועובד קשה,
ויכולתי לקנות דירה במקום זול גם ללא ההורים.
בחרתי להיעזר בהורים(הלא מליונרים שלי) ולקנות במקום שאני אוהב ורוצה לגור בו.
אם הייתי קונה במקום אחר הייתי משלם בין שליש לחצי ממה ששילמתי על ביתי.
ואז הייתי משלם החזר חודשי נמוך משמעותית או אותו החזר אבל להרבה פחות זמן בתנאים יותר טובים.
יש כמה בעיות בהודעה שלך.
1. יכולת נבואית לדבר בשם האחר
2. הכללה והשלכה("אנחנו מפונקים" "התרגלנו לא לעבוד קשה" "לבזבז")
3. והחלטה בשביל כולם מה הם סדרי העדיפויות "הנכונים"..
"דירה זה מותרות" (מי אמר?!
משפחה שנפלה על 10 בעלי בתים קשים ונודדת כל שנה, זה מותרות בשבילה?!).
בקיצור, אני ממליץ להעלות את רמת השיח ולוותר על הנבואות וההכללות (או לשרשר נכון?)
אתה אומר בדיוק את מה שאמרתי..כמו צמח בר
אפשר לקנות דירה ללא הורים.
אפשר שזה יהיה לאותו מספר שנים קצר.
אתה בוחר שלא לעשות את זה למרות שלטענתך אתה מבין שאתה יכול לקנות ללא ההורים.
בעניי זה פינוק ומותרות.
בעניי להיתלות על ההורים בכדי לקנות דירה זה עוול.
בעניי צריך לעשות הכל כדי שלא להגיע למצב כזה. בטח אם יש לך אפשרות שלא ואתה בוחר שכן.
מותר לי לחשוב אחרת ממך אני מקווה...?
סדרי עדיפות כשמם כן הם- מסדרים את הדברים לפי מה שעדיף..
אין חולק שבלי בית על שמך אפשר לחיות אבל בלי לחם אי אפשר.
ולכן ברור שבית לא מוצב בראש הרשימה של מה שצריך אלא מה שרוצים.
ולכן בית זה אכן מותרות.
כי מי שאין לו כסף לאוכל לא יחשוב אפילו על קניית בית.
שים לב שבדברי פעם אחת כתבתי ביקורת על סדרי עדיפויות וזה כשאנשים בוחרים להוציא כסף על דברים לא *נחוצים* ואז לבכות שאין להם כסף לדירה.
זה *סדר עדיפויות* ולא הבחירה בין אוכל לבית
ובעניי מי שבוחר לשים את הכסף שלו על מה שהוא רוצה (ולא בהכרח צריך) ואז להיעזר בהורים לקניית דירה- עושה עוול להורים שלו.
שיהיה ברור- בסוף כל אחד יעשה את סדרי העדיפויות שלו. ואם אדם מעדיף להוציא כסף על דברים לא נחוצים ולא לחסוך לדירה ואז להיעזר בהורים- זו זכותו.
אני חושבת שהוא מפונק..
מקווה שמותר לי גם פה להביע את מה שאני חושבת מבלי לחשוש שזה מוריד את רמת השיח.
(אגב, זה לא בהכרח אתה, כן? דברתי על אנשים שעושים כך.)
ולסיום אני אכתוב שני דברים: א) על ראש הגנב בוער הכובע. הדברים הקודמים שלי לא כוונו ישירות אליך אלא דיברו על תופעה כללית בעקבות דברים שכתבת ובכל זאת הגבת כאילו ניסיתי לפגוע בך ישירות (מה שמבחינתי בוודאי לא היה נכון). אם זה היה לגביך שטויות לגמרי, סביר יותר שהיית מנפנף את התגובה שלי.
ב) אנשים שמדברים על "רמת השיח" הם לרוב כאלו שלא מסוגלים להתמודד עם השיח.
בלעז זה נקרא דמגוגיה.
אשמח לענות לך על טענות עניניות במידה ואתה חושב שטעיתי.
אפשר שזה יהיה לאותו מספר שנים קצר.
אתה בוחר שלא לעשות את זה למרות שלטענתך אתה מבין שאתה יכול לקנות ללא ההורים.
בעניי זה פינוק ומותרות.
בעניי להיתלות על ההורים בכדי לקנות דירה זה עוול.
בעניי צריך לעשות הכל כדי שלא להגיע למצב כזה. בטח אם יש לך אפשרות שלא ואתה בוחר שכן.
מותר לי לחשוב אחרת ממך אני מקווה...?
סדרי עדיפות כשמם כן הם- מסדרים את הדברים לפי מה שעדיף..
אין חולק שבלי בית על שמך אפשר לחיות אבל בלי לחם אי אפשר.
ולכן ברור שבית לא מוצב בראש הרשימה של מה שצריך אלא מה שרוצים.
ולכן בית זה אכן מותרות.
כי מי שאין לו כסף לאוכל לא יחשוב אפילו על קניית בית.
שים לב שבדברי פעם אחת כתבתי ביקורת על סדרי עדיפויות וזה כשאנשים בוחרים להוציא כסף על דברים לא *נחוצים* ואז לבכות שאין להם כסף לדירה.
זה *סדר עדיפויות* ולא הבחירה בין אוכל לבית
ובעניי מי שבוחר לשים את הכסף שלו על מה שהוא רוצה (ולא בהכרח צריך) ואז להיעזר בהורים לקניית דירה- עושה עוול להורים שלו.
שיהיה ברור- בסוף כל אחד יעשה את סדרי העדיפויות שלו. ואם אדם מעדיף להוציא כסף על דברים לא נחוצים ולא לחסוך לדירה ואז להיעזר בהורים- זו זכותו.
אני חושבת שהוא מפונק..
מקווה שמותר לי גם פה להביע את מה שאני חושבת מבלי לחשוש שזה מוריד את רמת השיח.
(אגב, זה לא בהכרח אתה, כן? דברתי על אנשים שעושים כך.)
ולסיום אני אכתוב שני דברים: א) על ראש הגנב בוער הכובע. הדברים הקודמים שלי לא כוונו ישירות אליך אלא דיברו על תופעה כללית בעקבות דברים שכתבת ובכל זאת הגבת כאילו ניסיתי לפגוע בך ישירות (מה שמבחינתי בוודאי לא היה נכון). אם זה היה לגביך שטויות לגמרי, סביר יותר שהיית מנפנף את התגובה שלי.
ב) אנשים שמדברים על "רמת השיח" הם לרוב כאלו שלא מסוגלים להתמודד עם השיח.
בלעז זה נקרא דמגוגיה.
אשמח לענות לך על טענות עניניות במידה ואתה חושב שטעיתי.
זה לא תמיד כזה חד משמעיאורי8
ההורים שלנו חסכו כדי לתת לנו לדירה. ונתנו סכום שווה לכל אחד מילדיהם. מבחינתם אם לא היינו לוקחים , זה היה פוגע בהם. הם רואים ערך בלתת לילדים שלהם כסף לדירה, ערך שחסכו אחיו שנים רבות. מקווה מאוד שאוכל לתת לילדים לפחות חלק ממה שקיבלתי.
לא רואה בזה בעיה. בערך מאז שהתחתננו הם הודיעו לנו שכשנרצה לקנות דירה , יש סכום שמיועד לזה, ב"ה. לא חושבת שזה פינוק להעזר בזה, כשיש אפשרות. או שיש איזו גבורה בלומר להם- הורי היקרים, תודה רבה, אסתדר לבד.
כאמא , יש לי כבר ילדים בגיל ההתבגרות וברור שאשמח אם תהיה לי אפשרות לעזור.
אם זוג מבזבז ומצפה שההורים יכסו את המינוס, זה נראה לי ילדותי.
אבל עזרה מההורים בתקופה שלומדים. או לדירה, מקווה מאוד שאוכל לתת, וזה יהיה בשמחה. הם הילדים שלי, ולדעתי זה חלק מהתפקיד שלי כאמא לדאוג להם ככל יכולתי מול המציאות הכלכלית המורכבת של החיים , גם כשיהיו בוגרים.
לא רואה בזה בעיה. בערך מאז שהתחתננו הם הודיעו לנו שכשנרצה לקנות דירה , יש סכום שמיועד לזה, ב"ה. לא חושבת שזה פינוק להעזר בזה, כשיש אפשרות. או שיש איזו גבורה בלומר להם- הורי היקרים, תודה רבה, אסתדר לבד.
כאמא , יש לי כבר ילדים בגיל ההתבגרות וברור שאשמח אם תהיה לי אפשרות לעזור.
אם זוג מבזבז ומצפה שההורים יכסו את המינוס, זה נראה לי ילדותי.
אבל עזרה מההורים בתקופה שלומדים. או לדירה, מקווה מאוד שאוכל לתת, וזה יהיה בשמחה. הם הילדים שלי, ולדעתי זה חלק מהתפקיד שלי כאמא לדאוג להם ככל יכולתי מול המציאות הכלכלית המורכבת של החיים , גם כשיהיו בוגרים.
שוב, לא כתבתי על מצב כזה..כמו צמח בר
אלא על מצב (השכיח יותר) שבו אנשים לא מתנהלים נכון כלכלית ואז מצפים מההורים שישלימו להם את החסרים.
לגבי מצב בו להורים יש מה לתת- זה מקסים בעניי מצד ההורים.
אבל מצד הילד- בעניי הוא חייב להתנהל כלכלית נכון גם ללא מקור מימון חיצוני (הרחבתי על זה בהודעה למטה)
לגבי מצב בו להורים יש מה לתת- זה מקסים בעניי מצד ההורים.
אבל מצד הילד- בעניי הוא חייב להתנהל כלכלית נכון גם ללא מקור מימון חיצוני (הרחבתי על זה בהודעה למטה)
שירשרת אלי ולכן זה לא נכון שאני מחפש להפגע ..עובד
בקשר ל"עוול"
אין שום עוול בלהיעזר בהורים .
יש הורים מבוססים שרוצים ויכולים לעזור לילדיהם וכבר נכתב מבשרך לא תתעלם!
דבר שני, זה שלחם זה בסיסי לא אומר שבית הוא לא בסיסי...
ובקשר לרמת השיח, יש לך הרבה מה להשתפר בעניין, את מכלילה, משליכה ומחליטה בערך לכל האוכלוסיה מה הם סדרי העדיפויות הנכונים לה ואיך צריך לחשוב..
אז ככה, יש אנשים שונים, עם דיעות שונות, וסדרי עדיפויות שונים.
יש אנשים שיעדיפו להוריד רמת חיים אבל לגור בבית משלהם, יש אנשים שלא רואים בעיה בלהיעזר בהורים, ויש אנשים שמוכנים לקחת סיכונים כלכליים מסויימים, ואף אחד לא צריך לבקש את אישורך או שתכתיבי לו מה הם סדרי העדיפויות "הנכונים " ..
כשם שפרצופיהם שונים, כך גם דעותיהם והעדפותיהם שונות, וזה בסדר גמור.
גם לך יש דיעה וזה גם בסדר, אבל היא לא תורה מסיני. קצת מורכבות וקצת ענווה לא מזיקות אף פעם. לא כל דבר זה עוול, יש אינסוף אפשרויות ומקרים.. לפעמים זה עוול ופגם באמונה לא לקחת עזרה שמציעים לך.
עד כאן
אין שום עוול בלהיעזר בהורים .
יש הורים מבוססים שרוצים ויכולים לעזור לילדיהם וכבר נכתב מבשרך לא תתעלם!
דבר שני, זה שלחם זה בסיסי לא אומר שבית הוא לא בסיסי...
ובקשר לרמת השיח, יש לך הרבה מה להשתפר בעניין, את מכלילה, משליכה ומחליטה בערך לכל האוכלוסיה מה הם סדרי העדיפויות הנכונים לה ואיך צריך לחשוב..
אז ככה, יש אנשים שונים, עם דיעות שונות, וסדרי עדיפויות שונים.
יש אנשים שיעדיפו להוריד רמת חיים אבל לגור בבית משלהם, יש אנשים שלא רואים בעיה בלהיעזר בהורים, ויש אנשים שמוכנים לקחת סיכונים כלכליים מסויימים, ואף אחד לא צריך לבקש את אישורך או שתכתיבי לו מה הם סדרי העדיפויות "הנכונים " ..
כשם שפרצופיהם שונים, כך גם דעותיהם והעדפותיהם שונות, וזה בסדר גמור.
גם לך יש דיעה וזה גם בסדר, אבל היא לא תורה מסיני. קצת מורכבות וקצת ענווה לא מזיקות אף פעם. לא כל דבר זה עוול, יש אינסוף אפשרויות ומקרים.. לפעמים זה עוול ופגם באמונה לא לקחת עזרה שמציעים לך.
עד כאן
אני מבינה שאתה מעדיף לקרוא את מה שאתה רוצה לקרוא..כמו צמח בר
לא זכרתי שכתבתי לכל האוכלוסיה מה צריך לעשות. תקרא שוב.
ובשום מקום לא כתבתי ש*תמיד* זה כך.(משתמשת במילים כמו 'לרוב' או 'בדרך כלל')
וכתבתי בפירוש שזכותו של כל אדם לעשות מה שהוא רואה לנכון (וזכותי לחשוב שהוא מפונק...)
בכל מקרה, לא דיברתי על הורים מבוססים, (התחלתי בזה בהודעה הראשונה שלי) אבל גם שם- חושבת שתמיד נכון יותר להסתדר כמה שיותר לבד, גם אם במקרה הזה זה לא יהיה עוול.
הפניה שלי מכוונת לילדים ולא להורים. מבינה למה הורים מבוססים ירצו לעזור לילדים... אבל חושבת שהילד צריך להתנהל כלכלית כך שגם ללא העזרה שלהם הוא יוכל לעמוד בפני עצמו. באופן כללי מצב שבו נתלים על גורם חיצוני כמקור מימון חשוב למשהו מסוים- הוא לא מצב תקין. מה יקרה אם פתאום חס וחלילה לא יהיה? האדם שהתרגל לזה ולא התרגל לניהול כלכלי נכון לא יצליח לקום מזה
(ומספיק לקרוא את מליוני השירשורים פה על תלות כלכלית בהורים ולהבין כמה זה לא בריא..)
עד עכשיו לא ראיתי שום טענה שתשנה את דעתי. סורי.
ובשום מקום לא כתבתי ש*תמיד* זה כך.(משתמשת במילים כמו 'לרוב' או 'בדרך כלל')
וכתבתי בפירוש שזכותו של כל אדם לעשות מה שהוא רואה לנכון (וזכותי לחשוב שהוא מפונק...)
בכל מקרה, לא דיברתי על הורים מבוססים, (התחלתי בזה בהודעה הראשונה שלי) אבל גם שם- חושבת שתמיד נכון יותר להסתדר כמה שיותר לבד, גם אם במקרה הזה זה לא יהיה עוול.
הפניה שלי מכוונת לילדים ולא להורים. מבינה למה הורים מבוססים ירצו לעזור לילדים... אבל חושבת שהילד צריך להתנהל כלכלית כך שגם ללא העזרה שלהם הוא יוכל לעמוד בפני עצמו. באופן כללי מצב שבו נתלים על גורם חיצוני כמקור מימון חשוב למשהו מסוים- הוא לא מצב תקין. מה יקרה אם פתאום חס וחלילה לא יהיה? האדם שהתרגל לזה ולא התרגל לניהול כלכלי נכון לא יצליח לקום מזה
(ומספיק לקרוא את מליוני השירשורים פה על תלות כלכלית בהורים ולהבין כמה זה לא בריא..)
עד עכשיו לא ראיתי שום טענה שתשנה את דעתי. סורי.
מסכימה איתך לגמרי!אנונימית 50
אומנם הורינו עוזרים לנו המון אבל אנחנו לגמרי יכולים לחיות בלי זה.
בעתיד אעזור לילדי בע"ה (פתחנו לשם כך.חסכונות מגיל לידה) אבל.בדברים שאראה לנכון. יש דברים שארצה שילדי יממנו לעצמם למרות ואפילו בגלל.שהורי כן מימנו לי אותם.
בעתיד אעזור לילדי בע"ה (פתחנו לשם כך.חסכונות מגיל לידה) אבל.בדברים שאראה לנכון. יש דברים שארצה שילדי יממנו לעצמם למרות ואפילו בגלל.שהורי כן מימנו לי אותם.
ערבבת פה בין תמיכה קבועה לעזרה בקניית ביתעובדאחרונה
עזרה בקניית בית היא בד"כ חד פעמית ועוזרת לזוגות רבים לקנות בית.
לדעתי כל עוד ההורים יכולים, זה דבר חיובי ומצויין!
עזרה קבועה היא לדעתי לא דבר טוב אך אני מבין שיש כאלה שנאלצים לקחת לפחות לתקופות זמניות, ומאחל להם שלא יצטרכו את זה, ויעבדו קשה כדי להיות עצמאיים.
לדעתי כל עוד ההורים יכולים, זה דבר חיובי ומצויין!
עזרה קבועה היא לדעתי לא דבר טוב אך אני מבין שיש כאלה שנאלצים לקחת לפחות לתקופות זמניות, ומאחל להם שלא יצטרכו את זה, ויעבדו קשה כדי להיות עצמאיים.
לקנות דירה בלי עזרה- אפשרי!רעיה מרגוליס!
אם גרים במקומות מרוחקים בפריפריה
או בעומק השומרון
אצלנו דירה מפנקת עולה 550k
או בעומק השומרון
אצלנו דירה מפנקת עולה 550k
אפשר גם לקנות דירה. זה תלוי בהרבה גורמיםאודי-ה
תלוי איך ומה אתה לומד ..לטובה
ובלי טיולים לחו"ל ובתי קפה.
אני בעד דרך חייםCornflakes
כזאת שההורים לא צריכים לעזור....
( ואנחנו מקבלים ״בכוח״ עזרה מההורים , הם מתעקשים ממש)
לדעתי יש הרבה חסרונות לתלות בהורים:
לא אוהבת להיות תלויה הם גידלו אותי כל החיים...
יש יותר מקום להתערב...
לא לומדים להיות עצמאיים..
לדרוש את זה פשוט שזה חוצפה! אם הם נותנים אז עוד מילא ( לי אישית זאת ״שריטה קיצונית״ לא לקבל מאף אחד ...ככה לפחות בעלי טוען)
הרבה אנשים חיים בשכירות כל החיים נכון זה לא שיא הרוגע אבל אף אחד לא מת מזה...לקנות יד שניה או מאנשים שמוסרים רהיטים וכו׳ ... לא חייב הכל חדש...
ושוב זה דעה אישית אני מכירה כאלו שממש חושבים שההורים שלהם חייבים לעזור להם ( מתנגדת בתוקף!!!)
ובעלי באמצע - נותנים לך תקח אבל אל תדרוש כלום....
לפני החתונה תלוי באיזה מצב נמצא הזוג ... ומי שההורים שלו לא יכולים לעזור? מכירה אישית אז נעזרו בגמחי״ם ובשילוב ממה שכן היה להם...
הכל תלוי
( ואנחנו מקבלים ״בכוח״ עזרה מההורים , הם מתעקשים ממש)
לדעתי יש הרבה חסרונות לתלות בהורים:
לא אוהבת להיות תלויה הם גידלו אותי כל החיים...
יש יותר מקום להתערב...
לא לומדים להיות עצמאיים..
לדרוש את זה פשוט שזה חוצפה! אם הם נותנים אז עוד מילא ( לי אישית זאת ״שריטה קיצונית״ לא לקבל מאף אחד ...ככה לפחות בעלי טוען)
הרבה אנשים חיים בשכירות כל החיים נכון זה לא שיא הרוגע אבל אף אחד לא מת מזה...לקנות יד שניה או מאנשים שמוסרים רהיטים וכו׳ ... לא חייב הכל חדש...
ושוב זה דעה אישית אני מכירה כאלו שממש חושבים שההורים שלהם חייבים לעזור להם ( מתנגדת בתוקף!!!)
ובעלי באמצע - נותנים לך תקח אבל אל תדרוש כלום....
לפני החתונה תלוי באיזה מצב נמצא הזוג ... ומי שההורים שלו לא יכולים לעזור? מכירה אישית אז נעזרו בגמחי״ם ובשילוב ממה שכן היה להם...
הכל תלוי
סתם מעניין אותי.. אם לא מתאים לך אל תעני..אמא לנסיך קטן
לילדים שלך את תעזרי?
.....Cornflakes
אמרתי לה מה דעתי האישית...
וכן אני יעזור לילדים שלי....אם תהיה לי את האפשרות הייתי נותת להם כל מה שיצטרכו...
רשמתי שהדעה *שלי* אישית היא קיצונית...ואני מתנגדת למי שטוען שהורים חייבים לתת...
אבל אני מאוד מבינה את הרצון של ההורים לעזור בגלל זה אני למדתי כן לקחת שהם מתעקשים כי אני גם אמא וגם ארצה לתת לילדים שלי כל מה שיתאפשר לי אם זה כסף אם זה עזרה פיזית....
ונספר לך בסוד שאת כל החתונה הבית ןעד עכשיו מלא דברים הם אלו שמימנו לנו מרצונם האישי... לי אישית קשה עם זה אבל מאוד מבינה אותם כל הורה ירצה לעזור לילד אם יש לו אפשרות....
לגבי ללמד אותם להיות עצמיים אני לא יודעת איך זה יכול להתממש אם ההורים נותנים... לא התנסיתי עדיין בלתת לילדים גדולים
הילד הכי גדול בן 4
ההורים לא עוזרים לנו כספיתנפשי תערוג
ואנחנו מסתדרים מצויין
יש דבר יותר חשוב מהכסף..הולך בדרכך
"טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב..."
יותר חשוב להיות בנאדם טוב מאשר להיות עם כסף...
הכסף הוא לא העיקר בבית, אלא אהבה והאווירה..
יש..בוריסה
אם שתי בני הזוג עובדים או אפילו אחד מהם ועושים חשבונות נכונים.. אישית אנחנו מאוד מסתמכים על ההורים אבל מצליחים גם הרבה לבד עם משכורת אחת.. סטודנטים וכו
איך הגעת למסקנה ההזויה הזאת?!ארזי
אנחנו הסתדרנו בלי שקל מההורים. ולמדנו שנינו כשהתחתנו. עבדנו במליון עבודות, גרנו בדירה פיצית וחסכנו.
(עבור קניית דירה קיבלנו סכום חד פעמי מכל אחד מהצדדים אבל זה קרה רק אחרי 5 שנות נישואים ואחרי שחסכנו יפה בעצמנו...)
(עבור קניית דירה קיבלנו סכום חד פעמי מכל אחד מהצדדים אבל זה קרה רק אחרי 5 שנות נישואים ואחרי שחסכנו יפה בעצמנו...)
אחד הדברים הכי איומים היום בישראלמשה
זה חוקי הבניה שלא מתירים (למעשה) בניה של דירות קטנות. זה גורם מצד אחד למחירי דירות הזוים למי שלא זקוק ל-4 חדרים ומעלה (זוגות צעירים, גרושים, רווקים, זקנים,...).
בשוליים זה גורם לתופעות כמו אנשים שגרים בחניונים או במחסנים בשכונות חרדיות וותיקות, אבל גם מחוץ לשוליים זה פשוט אסון.
זה יפה שמצאתם דירה פיצית. לא חוקי לייצר דברים כאלה היום. מקווה שהממשלה הבאה תשנה את זה.
זה לא נכון. בונים של 3. אבל דירות יוקרהסודית
77 מ"ר עם 3 חדרי שירותים, 2 חדרי אמבטיה.. מרפסת שמש. 1.7 מליון.
הקבלנים מחפשים כל דרך לא להוריד במחירים.
הדירות הגדולות יורדות במחירים, כי מראש הם היו מאד מופרזים, ויש פחות קונים. ובקטנות בונים ב"סטנדרט יוקרה". אז המחירים די תקועים. הרבה מבוגרים שמחים לעזוב את דירות הענק שלהם, לטובת דירה יוקרה במגדל יוקרה.
אנחנו חוסכים ומחכים.
הקבלנים מחפשים כל דרך לא להוריד במחירים.
הדירות הגדולות יורדות במחירים, כי מראש הם היו מאד מופרזים, ויש פחות קונים. ובקטנות בונים ב"סטנדרט יוקרה". אז המחירים די תקועים. הרבה מבוגרים שמחים לעזוב את דירות הענק שלהם, לטובת דירה יוקרה במגדל יוקרה.
אנחנו חוסכים ומחכים.
זה נכון. וזה דירות לקהל יעד אחר (זקנים עשירים) ובהתאמהמשה
אפשר להתיר (חוקית) לפצל דירות קיימות מחר בבוקר ולרסק את מחירי השכירות שלהן. הסיכוי לזה בישראל הוא אפסי.
זה לא כדאי, אלו דירות בלי כיווני אווירסודית
40% מהערך של הדירה זאת הקרקע. אז ברור שבפריפריה תמיד יהיה יותר זול. אבל עדיין הרווחים שהקבלנים גרפו - מוגזמים. עובדה שעכשיו הם יושבים על הגדר ולא בונים במחירים מופחתים.
אגב החוק הקיים, מתייחס אחרת לבני משפחה שמפצלים לעצמם את הדירה. אתה מכיר מישהו שעשה?
השאלה באיזה מחירמשה
ב1000 שקלים פחות אנשים יסתפקו בכיוון אוויר אחד.
ב2000 פחות ישימו מפוח שצורך 50 שקל כל חודש חשמל ויסגרו עניין.
ב2000 פחות ישימו מפוח שצורך 50 שקל כל חודש חשמל ויסגרו עניין.
נראה לי מוגזם, דירה תהיה כמו כל מוצר אם כחלון לא יהיה שר האוסודית
כחלון לא יצר את רוב הבעיות האלהמשה
הוא קפץ עליהן וניצל אותן. בעיות העומק נמצאות בתחום הרישוי והתקנים בכלל.
זה נחשב שעזרו לכם. גם אני קיבלתי סכום חד פעמי.אמא לנסיך קטן
זה עזרה לכל דבר.
לא בנינו על העזרה הזו.ארזי
לא ביקשנו אותה ולא התנהלנו כאילו היא מובטחת לנו. חסכנו. בחרנו מקצועות מכניסים כי לא רצינו להסתמך על עזרה. בטח שכזוג צעיר לא הרמנו ידיים ואמרנו אבא ואמא אנחנו חייבים עזרה.
ואגב, הסכום המדובר הוא זניח כמעט ביחס להוצאה של קניית דירהארזי
(20 אלף מכל צד פחות או יותר)
סבבה. גם אני לא בניתי על זה.אמא לנסיך קטן
זה הגיע וקיבלנו בשמחה.
דווקא נשמע שכן. את טוענת שאי אפשר להסתדר בלי.ארזי
אני בטוחה שהיינו מסתדרים בלי. למען האמת, זה היה נחמד ומרגש אבל חסר משמעות כמעט מבחינה כספית
לא אמרתי שאי אפשר בלי.אמא לנסיך קטן
ברור שאפשר עם משכורות גבוהות וחיסכון משמעותי.
אני התכוונתי לזןגות כמוני-אברכים שחיים עם קצת יותר ממשכורת אחת.
אני התכוונתי לזןגות כמוני-אברכים שחיים עם קצת יותר ממשכורת אחת.
זה כבר עניין של בחירה. ברור שאם לא עובדיפ אין כסף,ארזי
לא לדירה ולא לכלום.
ואם לומדים תורה יש ברכה בכסף שיש.אנונימית 50
מכירה מקרוב, זוג פלוס ילד ששניהם.עובדים אבל הכסף מתמסמס עד סוף החודש.
ויש את בעלי ואותי שחיים ממשכורת ובמבה ועוד חוסכים.
ברכה בכסף. זה הסוד.
ולפני שיגידו לי זה עניין של סדרי עדיפויות זה לא נכון. יש הוצאות שהן בלתי צפויות כנו טיפולים רפואיים, שיניים וכד שטפו טפו אין לנו בצורה מאסיבית. לזה אני קוראת ברכה.
ויש את בעלי ואותי שחיים ממשכורת ובמבה ועוד חוסכים.
ברכה בכסף. זה הסוד.
ולפני שיגידו לי זה עניין של סדרי עדיפויות זה לא נכון. יש הוצאות שהן בלתי צפויות כנו טיפולים רפואיים, שיניים וכד שטפו טפו אין לנו בצורה מאסיבית. לזה אני קוראת ברכה.
אני לא חושבת שיש ברכה לזוג צעיר להסתמך על ההורים ועל צדקה.ארזי
זוג צעיר ובריא ש״לא יכול בלי״ עזרה של ההורים זה דבר בעייתי מאד בעיני. אדם בריא צריך להיות מסוגל לפרנס את עצמו, על אחת כמה וכמה הורה. אם יש זוג שלימוד תורה חשוב לו יותר מקנית דירה זה מקסים. זוג שלא עובד ומתבכיין שאין לו כסף לדירה זה כבר מגוחך בעיני.
מאיפה הסקת שאנחנו לא יכולים בלי?אנונימית 50
אנחנו חיים ממשכורת וחצי וחיים יפה .
ויש ברכה בכסף.
ואיפה ראית שבכינו שאין לנו כסף לדירה? איפה ראית שאנחנו חיים על ההורים שלנו? את קופצת למסקנות מאד מהר.
כתבתי לך עובדה, כשיש לימוד תורה בבית יש ברכה בכסף.
ויש ברכה בכסף.
ואיפה ראית שבכינו שאין לנו כסף לדירה? איפה ראית שאנחנו חיים על ההורים שלנו? את קופצת למסקנות מאד מהר.
כתבתי לך עובדה, כשיש לימוד תורה בבית יש ברכה בכסף.
לא דיברתי אליכם ספציפית, זה היה יותר מכווןארזי
לכותבים אחרים בשרשור.
רוצה לשתף אותך במצב שלנונחשון מהרחברון
אני אברך. יום שלם
אשתי במשך למעלה משנה לא עבדה בכלל. אני עבדתי בימי שישי ובערבים.
מצליחים לחסוך. להחזיק רכב. קנינו דירה. זה אפשרי.
להסתדר אפשר. חיים בצמצום. לא מבזבזים. לא יוצאים למקומות יקרים. עושים קניות לפי מבצעים ומחירים ולא לפי מתכונים שמצריכים לקנות דברים יקרים שאין בהם צורך.
אפשרי לגמרי.
אשתי במשך למעלה משנה לא עבדה בכלל. אני עבדתי בימי שישי ובערבים.
מצליחים לחסוך. להחזיק רכב. קנינו דירה. זה אפשרי.
להסתדר אפשר. חיים בצמצום. לא מבזבזים. לא יוצאים למקומות יקרים. עושים קניות לפי מבצעים ומחירים ולא לפי מתכונים שמצריכים לקנות דברים יקרים שאין בהם צורך.
אפשרי לגמרי.
עשיתם את זה בלי עזרה מההורים?ארזי
אם כן למדו את ההמונים את סוד הקסם שלכם- איך חוסכים אם לא מרוויחים?
בקניית דירה ההורים לא עזרונחשון מהרחברון
כן היה חיסכון של סבא עם כמה עשרות אלפים. זהו. (וגם אם לא היה, תוך שנתיים כבר חסכנו את הסכום הזה)
למה לא מרוויחים? עבדתי כמו חמור. והרווחתי.
גרנו בקראוון פח בשכונה מתפרקת בתוך ישיבה שלכל דבר צריך לצאת איזה 5 דקות ברגל ומדריגות עד לכביש הקרוב שמשם לוקחים טרמפים. אבל שילמנו שכירות 600 ש''ח.
בגדים לילדים לקחנו מהמשפחה, מגמחים. קונים באינטרנט המון משווים מחירים וקונים מה שהכי זול
לא מבזבזים. קונים דברים זולים. מנפחים אוכל בשרי עם אורז, קטניות, ירקות.
לא אוכלים שטויות. לא קונים שטויות.
קונים במבצעים. נוסעים בטרמפים כשאפשר. כל הבית שלנו מרוהט מיד 2 ואגורה.
ב''ה אני עובד קשה ומכניס מכובד. (סופר סתם אבל עובד בעוד דברים)
אפשרי ביותר.
למה לא מרוויחים? עבדתי כמו חמור. והרווחתי.
גרנו בקראוון פח בשכונה מתפרקת בתוך ישיבה שלכל דבר צריך לצאת איזה 5 דקות ברגל ומדריגות עד לכביש הקרוב שמשם לוקחים טרמפים. אבל שילמנו שכירות 600 ש''ח.
בגדים לילדים לקחנו מהמשפחה, מגמחים. קונים באינטרנט המון משווים מחירים וקונים מה שהכי זול
לא מבזבזים. קונים דברים זולים. מנפחים אוכל בשרי עם אורז, קטניות, ירקות.
לא אוכלים שטויות. לא קונים שטויות.
קונים במבצעים. נוסעים בטרמפים כשאפשר. כל הבית שלנו מרוהט מיד 2 ואגורה.
ב''ה אני עובד קשה ומכניס מכובד. (סופר סתם אבל עובד בעוד דברים)
אפשרי ביותר.
את האמת?אמא לנסיך קטן
לא הייתי רוצה לחיות ככה . גם לא בשביל לקנות בית.
לא אומרת להשתגע ולקנות עולם. אבל לדוג בעניין ביגוד לילדים.. חשוב לי שהילד יראה מטופח אז בגד שעבר ילד שניים כבר לא יראה כמו שאני רוצה. נכון זה פינוק. אבל יש דברים שאני לא יכולה לחפף בהם.
לגבי דיור דוקא הייתי מתגמשת אבל אין לנו באזור אופציה כזו..
לא אומרת להשתגע ולקנות עולם. אבל לדוג בעניין ביגוד לילדים.. חשוב לי שהילד יראה מטופח אז בגד שעבר ילד שניים כבר לא יראה כמו שאני רוצה. נכון זה פינוק. אבל יש דברים שאני לא יכולה לחפף בהם.
לגבי דיור דוקא הייתי מתגמשת אבל אין לנו באזור אופציה כזו..
את האמת? לא מרגישים שחסר לנו כלוםנחשון מהרחברון
בגד (גם אצלי ואצל אשתי) זה משהו פרקטי. לא אביזר.
כן שיהיה מכבד. לא מוזנח. לא קרוע. לא מלוכלך או מוכתם. אבל גם לא אמירה אופנתית כזו או אחרת.
לא עשינו את זה כדי לקנות בית האמת היא שלא חשבנו בהתחלה בכלל על קנייה. רצינו שאני אשב אלמד היא סטודנטית אין הרבה הכנסות יש הוצאות. צריך להצטמצם... בגדול זה היה כדי שאוכל לשבת ללמוד. זה הצליח גם מעבר.
אנחנו קונים בגדים לא יד שניה. לא לדאוג. אבל כל הגופניות והקגליות של ילדים קטנים גם ככה זה מתחת הבגדים וכל חודש מחליפים כי הילד גדל אז למה לקנות? זה ים כסף! 'לא נותן שום דבר מאשר לקחת מילד שהשתמש חודשיים.
ריהוט, בחרנו בקפידה עד שמצאנו מה מתאים לנו.
כן חושבים על ההוצאות. היום ב''ה יותר משחררים. משתדלים לא לבזבז אבל מה שצריך תמיד יש.
הצטמצמו כדי שאוכל ללמוד ויש ברכה בכסף הזה. קנינו דירה.
כן שיהיה מכבד. לא מוזנח. לא קרוע. לא מלוכלך או מוכתם. אבל גם לא אמירה אופנתית כזו או אחרת.
לא עשינו את זה כדי לקנות בית האמת היא שלא חשבנו בהתחלה בכלל על קנייה. רצינו שאני אשב אלמד היא סטודנטית אין הרבה הכנסות יש הוצאות. צריך להצטמצם... בגדול זה היה כדי שאוכל לשבת ללמוד. זה הצליח גם מעבר.
אנחנו קונים בגדים לא יד שניה. לא לדאוג. אבל כל הגופניות והקגליות של ילדים קטנים גם ככה זה מתחת הבגדים וכל חודש מחליפים כי הילד גדל אז למה לקנות? זה ים כסף! 'לא נותן שום דבר מאשר לקחת מילד שהשתמש חודשיים.
ריהוט, בחרנו בקפידה עד שמצאנו מה מתאים לנו.
כן חושבים על ההוצאות. היום ב''ה יותר משחררים. משתדלים לא לבזבז אבל מה שצריך תמיד יש.
הצטמצמו כדי שאוכל ללמוד ויש ברכה בכסף הזה. קנינו דירה.
כל הכבוד לכםבת 30
הענין הוא שעם השנים המשפחה גדלה, ו הילדים עצמם גדלים וכבר פחות קשה להצטמצם כל הזמן.
גם בבגדים, גם באוכל.
עם גדולים זה קצת אחרת.
גם בבגדים, גם באוכל.
עם גדולים זה קצת אחרת.
לי לא חסר כלוםמשה
אני מסתובב ברחובות העיר ולא מוצא דבר אחד! לקנות.
אחד.
ויש לי היכולת הכלכלית. פשוט לא חסר לי
אחד.
ויש לי היכולת הכלכלית. פשוט לא חסר לי
בבית בשוטף אין דגני בוקר.נחשון מהרחברון
אין גבנ''צ. אין מעדנים ממתקים לא אוכלים מוקרמים או אוכל שמאד יקר.
באמת. מסתפקים במועט. לא מרגישים חוסר.
באמת. מסתפקים במועט. לא מרגישים חוסר.
אדמין, אתה רואה למה השנה ישיבה כל כך חשובה?סודית
אי אפשר להתחיל ישר משנה שניהסודית
עדיין לא הבנתינחשון מהרחברון
אצלנו בבית לרוב אין דגני בוקר גם היוםמשה
לא משיקולי כסף כמו משיקולי רעל. אני אוהב אוכל יחסית פשוט והקיבה שלי שמחה.
כנ"ל מעדנים. יש לפעמים בבית כי אשתי קונה. אני מתרחק מהדברים האלה משיקולי בריאות.
ההורים לא עוזרים לנובאורות
אנחנו בהחלט חיים. בתקופות הקשות יותר(כשהיינו סטודנטים) אכלנו חסכונות ולא חסכנו כמובן כלום בעצמנו, הינו כל הזמן על גבול המינוס אבל לשמחתי לא עברנו אותו. פעם אחת ההורים עזרו לנו והחזרנו להם את הכסף אחרי שנתיים כשהייתה אפשרות. כן חשוב לי לציין שמנענו הריון בתקופה הזאת בין השאר כי ידענו שלא יהיה לנו איך לכלכל ילד.
עכשיו שנינו עובדים ויכולים גם לחסוך.
עכשיו שנינו עובדים ויכולים גם לחסוך.
לא חייבת לענות אבלכבוד המורה
האם פניתם לרב בנושא המניעה? ממש מעניין אותי אם מתירים לסטודנטים..
לא שאלנו רבבאורות
מן הסתם לא היינו מקבלים היתר, אבל מבחינתי להביא ילד ולהגיע למצב של מתח נפשי עצום(מבחינתי להיות במינוס זה פגיעה בנפש ובזוגיות) זה לא לעניין. ככה שלא ראיתי טעם לשאול כאן רב. אבל זו הגישה שלי, מן הסתם לא תואמת הלכה.
יש רבנים שזו הגישה שלהם
כמו צמח בר
מעטים. בטח בצורה ככ םשוטה.היא שיחתי
אבל זה לא דיון לפתוח בתוך שרשור אחר....
אם זה המצב זה רע מאד!בלדרית
אם אתם במצב בו אתם לא יכולים לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלכם ללא עזרה חיצונית, זה לא מצב נורמלי וטוב. מצב כזה, עלול לגרום לכם ללחצים וכעסים וכדאי לחשוב איך יוצאים ממנו. אם אין סיבה חמורה כמו מחלה או זמנית כמו אבטלה או לימודים אין שום סיבה שתתקיימו מצדקה.
אם הסיבה לחוסר האיזון התזרימי היא התחייבות שאינכם יכולים לעמוד בה כמו משכנתא, כדאי לסגור אותה כרגע ולהתחיל מחדש בזמן שיהיה נוח לכם יותר.
אם הסיבה היא הכנסות שאינן מספיקות- כדאי לשנות או להוסיף מקורות הכנסה.
אם הסיבה היא הוצאות שגבוהות מההכנסות אז כדאי לחשוב יחד איך ואיפה חוסכים, אפשר לקחת ייעוץ בנושא זה מפעמונים.
בכל אופן, עזרה מההורים כשהיא מכל הלב שלהם וזמנית או אינה מעמיסה היא בסדר גמור לרוב. אבל אם אתם הופכים למשכנתא נוספת על ההורים או שלוקחים עזרה (גם אם מחוסר ברירה שלכם) בניגוד לרצונם הכנה, זה לא טוב ליחסים ולשלווה הנפשית של כולכם. לפעמים הורים רוצים לעזור ובתמורה מצפים מכם למשהו כמו ביקורים או עזרה בבית, וכדאי מאוד לכבד זאת היות ואתם מבקשים מהם טובה. יש כאלה שגרים אצל ההורים, ביחידה נפרדת או אפילו באותו בית וזה דורש התארגנות והקרבה מכל הצדדים ולא תמיד טוב לדינמיקה המשפחתית, למרות שיש משפחות שמסתדרות כך נהדר. כל מקרה לגופו.
אם הסיבה לחוסר האיזון התזרימי היא התחייבות שאינכם יכולים לעמוד בה כמו משכנתא, כדאי לסגור אותה כרגע ולהתחיל מחדש בזמן שיהיה נוח לכם יותר.
אם הסיבה היא הכנסות שאינן מספיקות- כדאי לשנות או להוסיף מקורות הכנסה.
אם הסיבה היא הוצאות שגבוהות מההכנסות אז כדאי לחשוב יחד איך ואיפה חוסכים, אפשר לקחת ייעוץ בנושא זה מפעמונים.
בכל אופן, עזרה מההורים כשהיא מכל הלב שלהם וזמנית או אינה מעמיסה היא בסדר גמור לרוב. אבל אם אתם הופכים למשכנתא נוספת על ההורים או שלוקחים עזרה (גם אם מחוסר ברירה שלכם) בניגוד לרצונם הכנה, זה לא טוב ליחסים ולשלווה הנפשית של כולכם. לפעמים הורים רוצים לעזור ובתמורה מצפים מכם למשהו כמו ביקורים או עזרה בבית, וכדאי מאוד לכבד זאת היות ואתם מבקשים מהם טובה. יש כאלה שגרים אצל ההורים, ביחידה נפרדת או אפילו באותו בית וזה דורש התארגנות והקרבה מכל הצדדים ולא תמיד טוב לדינמיקה המשפחתית, למרות שיש משפחות שמסתדרות כך נהדר. כל מקרה לגופו.
זו קביעה לא נכונהגפן36
שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום
(איני נשוי)
מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.
האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות
תודה!
באופן כלליפשוט אני..
אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?
מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.
הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום
אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.
שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.
1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]
2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]
הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת" ובתוך גבולות הגזרה.
חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.
אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.
2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.
(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)
הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.
בהצלחה.
בתור מי שבסטטוס שלךadvfbאחרונה
זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.
אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.
והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)
אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות
אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.
זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.
על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.
טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.
חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.
ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.
חייבת להגיד שכנשואהאונמר
פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.
כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.
התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.
בנוסף,
לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,
ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.
ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.
יפהזיויק
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28
מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.
או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.
שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.
כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ
רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים -
קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.
חשדות, חוסר אמון, הסתרות -
לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.
מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.
שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!
רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?
בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!
השמות של הקהילות?
באיזה שכונות בערך?
לודז'חתול זמני
הידועה בשם הפחות פופולרי לוד
מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה
אם תשאלי אותי
נחלת יצחק
רמה גבוהה אומר מראש
אבל גן עדן בשנה הראשונה
לדעתי
להציע לחבר?נתקה
זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )
רציתי לשאול..
אני רוצה לשדך לחבר מישהי..
עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי
ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..
1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?
2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)
3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?
הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרוםאחרונה
אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?
אם האבא סובל מתסמונת טורט עם קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.
הפסקת אש 💥🛑💥נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי משה בתאריך כ"ה בניסן תשפ"ו 22:38
וואו. היה לי כ"כ חזק להביט בעולם אתמול והיום (בעיקר) ולראות איך יש ממש "מוד" שונה לכל האנשים.
ממש כמו לחזות ביקום מקביל שלנו, של האנושות.
40 יום ו40 לילה היינו כולנו במוד הישרדותי. כל המוח, הלב, המערכות כולן היו מוכוונות אך ורק למטרה אחת - לשרוד. לחיות. לא למות.
כל אחד במקום שלו עם זה, אבל השדר הכללי של כל הארץ היה ממש שם.
זה כמובן השפיע על כל-כל המעגלים, של התעסוקה, החלומות, המימוש העצמי, המשפחה, הזוגיות, ההורות, הפרויקטים, החופשות, הבילויים, המחשבות מעבר ומה לא...
הכל הצטמצם והצטמק עוד ועוד עד לכדי בלתי נראה כדי לתת מקום להישרדות עצמה. לדריכות עצמה.
בלילה וביום. עוד יום ועוד יום.
בלי לדעת במודע או לנתח ולדבר שזה מה שכולנו עוברים פשוט חווינו את זה על בשרנו ועל נפשנו. פשוט היינו. וחיינו.
ואז בבת אחת,
בהפסקת אש,
כל המוד הכלל ארצי הזה השתנה.
ככה פתאום.
פתאום לשמוע אנשים מהחלון מדברים על חופשה, צוחקים, מתכננים הלאה.
פתאום לראות עוד ועוד עסקים, אומנים, עובדים באשר הם שמתניעים מנוע חזק ודוהרים קדימה.
פתאום לראות את כל הילדים המתוקים במסגרות, עם מורים, גננות, חברים, הפסקות, שיעורים...
פתאום אנשים מטיילים ברחוב או בטבע בהליכה איטית, שלווה, רגועה.
פתאום יש שגרה. מי זכר מה זה בכלל?
סדר יום, קימה, שינה, רצופה
לא רצים כל רגע נתון למרחב המוגן (ותושבי הצפון וקו העימות אין מילים רק חיבוק ענק ותפילה לישועה שלמה שלמה במהרה ב"ה 
)
וזה מדהים לראות את זה
רק ימים בודדים וכבר הכל שונה כ"כ.
לראות את כל האנשים שיוצאים מהמצב ההישרדותי למצב של חיים רגילים ורגועים (כמובן שבעומק זה רחוק מזה, אבל רק לצורך ההשוואה של הימים האחרונים בין מה שהיה לפני שביעי של פסח למה שאחרי),
ממש כמו פירמידת הצרכים של מאסלו שמדברת על בסיס ראשוני של הגנה וביטחון ורק גבוה מכך למעלה שאר הצרכים של המימוש העצמי וכו'
כל ההוויה נחווית פשוט אחרת. אנשים פועלים כבר לא ממוד הישרדותי.
אז ההתבוננות הזו עשתה לי היום גם חם בלב, כי לראות בחוש עד כמה הקב"ה ברא את ברואיו עם כוח והסתגלות וחוסן,
וכמה ריפוי הוא שולח לאנושות ולעולם כולו, וממש ממש מהר,
וכמה פלא יש בבריאה עצמה ששמה אדם. ממש נותן תקווה.
כי אם זה יום אחד בתוך הפסקת אש כזו רעועה אז מה יהיה בסוף האמיתי של המלחמה והניצחון והשלווה האמיתית ב"ה? ומה יהיה בגאולה השלמה ב"ה?
ממש "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך".
אז חימם לי את הלב להביט ככה בכל העם המדהים שלנו. שיצר החיים כ"כ חזק בו. וקדושת החיים מפעמת בו גם כ"כ חזק. וזה עם פשוט מתוק ומדהים!!!
***
ואז יצא לי לחשוב גם על הקבלה מסוימת שיש במצב הזה למצבים של הישרדות שאנו בעצם חווים גם בזוגיות שלנו.
בעצם המצבים האלה בהם אנו נתקלים בקושי, במשבר זוגי.
ובמצבים האלה כל זמן שהסיבה עצמה, המקור עצמו, הלמה עצמו לא מדובר -
מה שנראה ש"מדבר" או אפילו צועק! יהיה מנגנון ההגנה מפני זה.
זה יהיה המופע החיצוני בו נפגוש.
וכאשר הסיבה והמקור עצמו יהיו להם מילים, וניראות והכרה - המנגנון כבר לא יצטרך לצעוק כ"כ חזק
כי הוא צועק כ"כ חזק רק כאשר אין בכלל מילים ואין בכלל הבנה ואין בכלל ניראות לעומק ולסיבה ולמקור עצמו - אז כשהם לא מדוברים רק אז המנגנון ידבר במקומם, ואפילו יצרח במקומם.
התת מודע שלנו, כאשר יש לו משהו עמוק בתוכו והוא מטורגט יכול לספר דברים אחרים ובעצם להפעיל לנו בנפש את מנגנוני ההגנה.
כל פעם שיש לנו צורך לא ממומש המוח והתת מודע שלנו בעצם מאותתים: סכנה! איום! תגן על עצמך!
ואז מופעל מנגנון ההגנה.
שלושת הF.
FIGHT - התקפה
FLIGHT - בריחה
FREEZ - קיפאון.
וכל אחד מאיתנו "מתוכנת" בצורה שונה להגיב לאיומים שהוא חווה.
לא רק איום פיזי כמו חלילה אזעקה או סכנה אחרת, אלא גם איום שהנפש עצמה מפרשת כאיום בצורת צורך לא ממומש.
לצורך הדוגמא גם בכי או לרצות לדבר על הכל כאן ועכשיו ולפתור בעיות זה חלק מדרכי הביטוי של מנגנון ההגנה התקפה,
כמו שבריחה לחדר, התכסות בשמיכה עד מעל הראש, יציאה מהבית, בריחה למסכים/פחמימות/שוקולד/סמים/אלכוהול/צפייה בתכנים וכן הלאה יכולים להיות דוגמא לדרכי הביטוי של מנגנון ההגנה בריחה,
וכמו שריצוי או קיפאון ממשי שאדם לא זז יכולים להיות דרכי ביטוי של מנגנון ההגנה קיפאון.
והבנת השוני ביני לבין אשתי/בעלי חשובה כאן.
ידוע ש"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות..."
כל אדם הוא עולם ומלואו,
וכל אדם פועל על פי סך החוויות / מחשבות / תפיסות / רגשות / דפוסים שהכיר / הסביבה בה גדל / התורשה וכן הלאה...
ובגלל שיש שוני בין כולנו,
גם הדרכים שלנו להתמודד עם כל מיני סיטואציות בחיים היא שונה.
ובמצב של הרגשת "איום" כלשהו,
של מציאות בה יש אולי צורך לא ממומש שלנו,
או מצב שאנחנו מרגישים בו "בהתקפה או בסכנה",
אנחנו מגיבים באופן שונה, כל אחד באופן שמנגנון ההגנה שלו בנפש פועל.
ובהרחבה יותר - מדובר כאמור בעיקר על 3 סוגים של מנגנוני הגנה:
התקפה
בריחה
קיפאון
התקפה - במשמעות של להתקיף את ה"איום", את הסיטואציה, עד שתעלם.
כדוגמת: בכי, צעקות, דיבור ללא הרף על כך, האשמה של השני, האשמה של עצמנו וכן הלאה...
בריחה - במשמעות של או בריחה ממש, או ניתוק של עצמי מהסיטואציה / ללכת לחדר / לצאת לסיבוב בחוץ / להיות בפלאפון או במסכים או במשהו אחר שיסיח את הדעת, וכל דבר שיגרום לי להתנתק מהאיום כרגע...
קיפאון - לא לעשות כלום אלא להיות במצב של קיפאון... או לרצות (מלשון ריצוי)- ועל אף שאני לא רוצה לעשות משהו מסוים אני בכל זאת אעשה אותו כדי "שיהיה שקט תעשייתי", אני אהיה בריצוי.
וכל אחד מאיתנו מגיב באחד או יותר ממנגנוני ההגנה הללו כאשר הוא מרגיש בסכנה (וכאמור, סכנה לא צריכה להיות סכנה פיזית של סכנת חיים, אלא כל סכנה שהיא במשמעות של צורך שלנו שלא ממומש כרגע...)
יש תקופות בהם אדם יכול להגיב בצורה שונה, יש תקופות שמנגנון ההגנה משתנה, יש תקופות בהם זה כמה מנגנוני הגנה,
אבל בכללי זה נסוב סביב שלושת אלה.
ובמקרים רבים, כאשר אחד מבני הזוג מרגיש באיום (צורך לא ממומש) ומנגנון ההגנה שלו הוא התקפה,
אצל בן הזוג השני המנגנון יכול להיות שונה לחלוטין, ולהיות למשל בריחה.
דבר זה יוצר לרוב עוד פער בין בני הזוג, וכל זה בעיצומו של האתגר והאיום עצמו...
ז"א, אם לא זו בלבד שאתם כרגע במצב של "משברון" או "אתגר", אלא שגם אופי ההתמודדות שלכם לכאורה סותר אחד את השני.
כי את רוצה לדבר על זה, לפתור את זה, וכאן ועכשיו.
ובעלך רק רוצה להתנתק מזה, לברוח מזה. (או להיפך כמובן).
ואז *עצם השוני הנ"ל במנגנוני ההגנה* יכול לכשעצמו ליצור עוד יותר תסכול *אצל שניכם*
אצלך - מה? לא מספיק אני מתוסכלת ומבואסת ממנו, הוא גם בורח לי באמצע השיחה?! מה, הרצחת וגם ירשת?!
ואצל בעלך - מה? כאילו לא מספיק אני מרגיש מאוים כרגע גם דוחקים בי ומכריחים אותי להתמודד עם הסיטואציה ולדבר ואני רק רוצה להירגע עם עצמי ואת השקט שלי כרגע. אי אפשר לכבד את זה ולהבין את זה ולתת לי את זמן הרגיעה שלי?!
ואז כל אחד עוד יותר משתבלל בתוך עצמו
ואז הכעס כלפי השני גדל וגדל
ויכולים לעלות לנו כל מיני מחשבות מרחיקות לכת ורחוקות מבן/בת הזוג...
אז הדבר הראשון שנעשה
ננשום!
ונזכור ונבין - רגע,
אנחנו אנשים שונים.
*מותר* לבעלי להרגיש מה שהוא מרגיש.
*מותר* לאשתי להרגיש מה שהיא מרגישה.
בעלי (או אשתי כמובן), על סך איך שהוא בנוי - הדרך שלו כרגע להירגע היא *באמת* ע"י ניתוק מהסיטואציה.
*רק כאשר ירגע*, ורק כאשר ה"איום" מבחינתו יוסר - או אז ניתן יהיה לשוחח.
ואני, על סך איך שאני בנוי/ה - הדרך שלי כרגע היא *באמת* ע"י פתירה של הדבר כאן ועכשיו.
אז אם כל אחד חושב כאן רגע על השני זה מאוד יכול לעזור.
כי במקום הכעס תגיע ההבנה
ההבנה שהוא שונה.
ההבנה שזו באמת הדרך שלו להירגע.
ההבנה שהוא לא עושה זאת בכוונה או נגדי או כדי להרגיז אותי - אלא כאמור זו באמת דרכו להתמודד עם זה.
אחרי ההבנה הכה משמעותית הזו, מגיע השלב הבא,
השלב של מה כן עושים כאשר שנינו קצת נרגעים ויוצאים מה"איום" שלנו,
השלב של יצירת דרכים יעילות לתקשורת.
ובתוך השלב הזה צריך להגיע למצב שבו מזהים מהם אותם הצרכים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו,
מדייקים איזה צורך מביניהם לא ממומש,
מבינים מה אנו מרגישים בעקבות זה ומעמיקים עוד בכך,
מתבוננים מתוך אילו מנגנוני הגנה אנו פועלים.
וכמובן מובילים מצב של שינוי - לזהות את הצורך ולהגיע לכך שהוא ימומש מבעוד מועד
ובעצם כך מניעים את הזוגיות שלנו ממעגל הרסני, שבו כל אחד דורך (בלי כוונה כמובן!) על הכפתורים הרגשיים של השני/ה ורק מעצימים אחד לשני את הצורך הלא ממומש - מה שגורם בהתאמה לפעולה עוד יותר עוצמתית של מנגנון ההגנה שלנו - וזה ממש לופ הרסני שאנו תקועים בו -
אז לומדים איך להניע ממצב כזה למצב של מעגל חיובי -
מעגל שבו אנו עונים אחד לשני על הצרכים
ופעולת ההמשך הישיר של כך שהתנהגות שלנו תהיה פעולה שמקרבת ולא מרחיקה, שמרבה אהבה והבנה ושלום ולא כעס תיסכול ומירמור...
את הדרך המבורכת הזו כדאי לעשות בעיקר ע"י לימוד של עצמינו לעומק, לימוד של בן הזוג שלנו לעומק ולימוד של תקשורת מקרבת לעומק.
ואז בעצם אנו עוברים ממוד הישרדותי גם בתוך הזוגיות שלנו -
למצב של הפסקת אש.
ובעצם, בפנימיות של זה, הכוונה היא למצב שבו אנו באמת מדברים אחד עם השנייה
מדברים על הדבר עצמו
ולא מנגנון שמדבר עם מנגנון
אנו במוד של אוויר, של האני האמיתי שלנו, של מי שאנחנו באמת,
ולא במוד אוטומטי, הישרדותי, הפועל מאינסטינקטים הישרדותיים ומפעיל מנגנוני הגנה שמכסים את הפנים שלנו.
אז בואו נעשה גם לנו, אצלנו בלב,
בלב שלך אשתי
בלב שלך בעלי -
הפסקת אש 🛑💥
ובעיקר -
שלום אמיתי. ❤🙏🙌
אי אפשר לקרואפשוט אני..
@משה אני רואה טקסט שחור על רקע שחור, בחלקים גדולים מהטקסט
תעבור למצב בהיר. יש כפתור בתפריטפ.א.
הפורום לא מותאם בצורה טובה למצב חשוך.
הבעיה לא הפורום אלא בחירת הצבעים שלה. ערכתימשה
מעניין, לא בחרתי כלל צבעיםנגמרו לי השמותאחרונה
אלא פשוט כתבתי רגיל כמו תמיד...
מעניין מה קרה
אלימות בזוגיותנחלת
זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל
במלכודת הדבש הזו.
ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:
"הכל עניין של פיקסלים". תמר.
הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".
גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.
בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.
את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
קראתי חלקמישהי נשואה
המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.
לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה
שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?
זה מתואר כאילו זה בעייתי
וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית
מה הבעיה בזה?
הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.
לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת אותה בגלל שהיא עקרת בית.
בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.
מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.
מה הבעיה בזה?
דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור
הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה
היא מפחדת
היא מרצה.
אם היא לא היתה מרצה
גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר
** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.
רק מה שהיה אפשר באינטרנט.
אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה
לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:
חני בצון
---------------------
תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים
שמותר לה גם לתת מקום לעצמה
כל פעם במילים אחרות
ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה
ועם כל הסביבה שלה
לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)
הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי
שיעזור לה לעמוד על שלה
לתת לעצמה מקום.
וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.
ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.
כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.
מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!
זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם
מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)
וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין
מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד
האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.
הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).
אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.
והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב
כתבת יפה ונכון!מישהי נשואהאחרונה
מדוייק
ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה
שאלה קטנה(::^)
היי, מחפשת המלצות למטפלת מינית באיזור ירושלים/בנימין, שעובדת עם כללית
תודה רבה!
איפה הילדים אם הגרוש בחו''ל?אנונימי בנשו"ט
לפי ההסכם שלנו הילדים נמצאים שבוע אצלו שבוע אצלי.
בעוד חודש הוא יהיה כמה ימים בחו''ל בגלל העבודה שלו, וזה יוצא בדיוק בזמן שהם אמורים להיות אצלו. הוא ניסה לדחות או להקדים אבל לא הצליח, זה באמת לא תלוי בו. היה אמור להיות כבר במלחמה אבל נדחה...
הוא רוצה שהם יהיו אצל ההורים שלו בזמן הזה, הורים שלא יוכלו לקחת אותם למסגרות כלומר יהיה לילדים חופש אחרי שגם ככה הם לא היו במסגרות כל המלחמה.
אין לי דבר אחד רע להגיד על ההורים שלו, הם מאוד אוהבים את הילדים והילדים אוהבים אותם.
אבל כן הייתי רוצה שאם הוא בחו''ל או לא יכול להיות איתם מאיזו סיבה אז התור יעבור אלי, במיוחד אם הם לא יקחו את הילדים למסגרות.
מה עושים במצב הזה? בהסכם יש התייחסות רק למניעה בגלל סיבה רפואית ולא למניעה בגלל עבודה...
אולי בפורום גרושים, ידעו יותר לענותהסטורי
אולי אפשר להחליף את הזמנים ביניכם?קופצת רגע
שיישארו אצלך כשהוא בחו"ל אבל במקום זה יהיו אצלו יותר כשחוזר? משהו כזה?
נשמע שלהחליף את השבועות, לא?לאחדשה
אם אפשר לבקש את זה ממנו..
ואם הוא מתעקש, כנראה לשחרר זה הדבר הנכון.. הוא אבא שלהם כמו שאת אמא שלהם..
לדעתי נכון מבחינתך זה להתגמשנפשי תערוגאחרונה
ולראות את טובת הילדים.
אם טובת הילדים שיהיו אצלך. תבקשי שיהיו אצלך.
תגידי לו שאת מבינה שזה מצב יוצא דופן ואת יודעת שהוא רוצה בטובתם ולדעתך טובתם זה שישארו אצלך כדי שיכלו ללכת למסגרות.
לא הייתי מכניס כאן שיקול כספי מולו.
תני לו להיות "חייב לך טובה"
כמובן בנעימות
התנגחויות לא יעזרו כנראה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019
מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.
מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.
הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...
בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.
נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם אף אחד לא ישן.
למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.
באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.
סבל
חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח
אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..
הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.
ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.
למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.
רע לי.
איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?
איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.
למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.