5. התורה מתירה שיהיה לנו עבדים.
6. התורה אומרת להרוג בן סורר ומורה.
7. התורה בעד לרצוח חיות ועופות מטעמים פולחניים.
8. התורה אמרה להרוג עמים שלמים שלא האמינו באל שלה, אלא העדיפו פוליתאיזם.
אז למה עצרת כאן?
התשובה היא כזו, יש בתורה חלקים פחות מוסריים אם שופטים ומתייחסים לתורה כמו שהיא בתרבות של ימינו. אבל התורה היא הקידמה המוסרית החשובה ביותר אם בוחנים אותה ביחס לתקופה הקדומה - הן מבחינה אמונית, פוליטית, כלכלית, ודתית.
לחוקי התורה כתוצר של נבואה אתית דתית לא היו יכולת להתאים לכל הדורות מבחינת מוסר תרבותי, זה פשוט לא אפשרי טכנית. לדוגמה, היום עבדים זה לא מוסרי, אבל עד לפני המהפכה התעשייתית כשהמכונה החליפה את האדם זה כן היה מוסרי. במזרח הקדום יחסי עבד ואדון היו מחפירים, והתורה עשתה להם נורמליזציה בצורה שהיא כמה רמות מעל כולם.
אגב, לחזל היו עבדים, והם לא חשבו לרגע שזה לא מוסרי, כי אצלם, בתרבותם, זה היה מוסרי. אבל חז"ל חשבו שבין סורר ומורה זה לא מוסרי. אז הם עקרו על ידי לימוד דרשני בחוקי המקרא את האפשרות שאי פעם למישהו יוכל להחשב בהגדרת בין סורר ומורה. הם התאימו את הכתוב למצפון. (זו היתה הדרך של בית הלל).
מבחינה מעשית, ישנם מעשיות ספורות מאוד שמסופר בהם על הרג בגלל שבת. עד ימי בית שני כמעט כל הזמן כמעט כל האנשים בכלל לא שמרו שבת, האמינו במגוון של אלים, והיו פרוצים בעריות (כולל להטב), ואגב חגי ישראל - לא נחגגו בכלל.
מבחינת תרבות העונשים (גם בנושא עריות), זו היתה התרבות, כך חיו ושפטו האנשים שבמזרח הקדום. העניין הוא שתורה קובעת מוות בעיקר נגד הפוליתאיזם, שמבחינתה יותר מי שהוא היה לא נכון הוא היה לא מוסרי. מעבר לזה שבפוליתאיזם יש גירסאות אכזריות ביותר של הקרבת קורבנות אדם, של טקסים אנטי מוסריים ואנטי אנושיים, מעבר לזה שהמקרא נלחם בכל דרך באמונה שיש לאדם שליטה על אלוהים ושאלוהים הוא חלק מהטבע, התורה התנגדה לפולתאיזם כי הוא ממרר את חיי האזרח במעמד הפשוט והנמוך. במזרח הקדום האזרח הפשוט היו משועבד וכפוף למלך בשם האלים שמעניקים כוח דתי ופוליטי מוחלט למלכים, מבחינה דתית האדם הפשוט היה צריך לבטל את חייו למלך ולאליטה ולחייו אין משמעות. ניתן לזה תוקף דתי - כמו שיש היררכיה באלים למעלה ואלים בדרג הנמוך עובדים את האלים בדרג הגבוה בהיררכיה, כשבראש האלים עומד אל שהוא ראש הפנתיאון, כך גם האזרח הפשוט אמור לעבוד את האנשים במלוכה בהיררכיה, משום שהמלך הוא אייקון וחיקוי של האל. התורה לעומת זאת כיפפה את המלך לאלוהים והוציאה אותו מהדת, כולם בצלם אלוהים בשונה מהמזרח הקדום שרק המלך.
המלך שלט מטעמים דתיים תאולוגים בחייהם ובכלכלתם של נתיניו - התורה התנגדה. במזרח הקדום הקרקעות היו שייכות למלכים ולמקדשים, ולאזרח הפשוט לא היתה עליהם שייכות, הם היו יכולים לעבוד על הקרקע כל התקופה, והיבול היה הולך לבעלים של הקרקע הפקיד\מלך. לעומת זאת על פי התורה הקרקע ניתנת לעם בכללותו על ידי המלך (אלוהים) כשלמשפחות ושבטים יש קרקעות משלהם ובעלות משלהם. בנוסף המלכים במזרח הקדום היו גובים מס שהיו הולכים לאליטה ולמקדש על חשבון האזרח הפשוט, על פי התורה אין מס - יש מעשרות. ולמי מביאים מעשרות לחלשים ולעניים, וגם ללוי ולכהן, לתורה כהתנגדות למלכים ולכהנים במזרח הקדום היה חשוב לפרק את הכוח מהדת -אז היא מצווה על כך שלכהנים לא תהיה נחלה, אין להם יבול, אז הם תלותייים מבחינה כלכלית, אין להם כוח. בחברה הפוליתאיסטית המקדשים הכהנים והמלכים היו מושחתים בשם התיאולוגיה והכוח היה אצלם. אגב, לתורה היה חשוב גם הליכוד החברתי ולכן הלוואה בריבית היתה אסורה על פי התורה כי היא פורמת את האחריות ההדדית של החברה (לנוכרי תשיך), ויש הגבלה בנטילת משכון, לעומת זאת בחוקים פוליתאיסטים המקדשים מלווים בריבית ונושים את העם.
לתורה היו סיבות טובות להתנגד למשטר העבדות הפוליתאיסטי, וכן... היא השתמשה נגדו בעונש מוות. לדעתי בצדק. רוב העונשי מוות שהתורה נותנת הם נגד הפוליתאיזם. (בעיקר על ידי סקילה - התורה רואה באי שביתה בשבת כאירוע אנטי מונותאיסטי, למרות שלשבת יש גם טעם סוציאליסטי של מנוחה לעבד ולבהמה). והיא רואה צידוק מוסרי בלהלחם בעמים פולתיאיסטים.
האשה היתה במזרח הקדום בשולי החברה, וזו היתה התרבות של החברה הפטריאכלית, זה כמו שתאמרי למה אנשים חיו בתרבויות עם עבדים זה לא מוסרי?! זאת היתה התרבות. אי אפשר לבקר מוסר על בסיס תרבות. התורה היא תורה בתרבות, היא תורה לעם שחי בתרבות.
מבחינת ההתאמה למוסר היום - צריך סנהדרין כדי שתדרוש ותתאים את הדברים שצריכים התאמה רשמית לימינו מבחינה מוסרית - כמו שעשו בבן סורר ומורה לדוגמא, או בעין תחת עין (מו"נ ח"ג פ"מא). אבל זה לא נראה שזה ראלי באופק הנראה לעין. נכון לכרגע מבחינה פרקטית היהדות היא מוסרית, כי אין שום דבר ממה שהסעיפים שהזכרת שמתקיימים, למעט להטב שנוצר כתוצאה ביולוגית (לא פסיכולוגית) - שעל זה מבחינה פרקטית היהדות מאחור ואין לי מה לומר.
@פילונית