מכירים אנשים פשוטים כאלה?
שחושבים אמת
אמיתיים. אז הוא כזה, אמיתי, אוהב.
ישר, והוא נמצא בלב שלי, בשלווה.
הוא לא בועט, לא מסחרר. הוא מרגיע, הוא שלם. והוא שלי. הוא גורם לי להסתכל פנימה, לרצות להיות טובה, שלמה. הוא לא מתחכם, והוא חכם, מאוד חכם. הוא מדבר אל ההיגיון שלי, אל הלב שלי, והם לאט לאט משלימים אחד עם השני. הוא מתיר לי את הספקות, הם כמו פקעת של חוטים קשורים, וצריך להתיר אותם בסבלנות, אחד אחד. הוא מתיר לי את הספקות וקושר אותי אליו, כמו קו שעובר בינינו, ולאט לאט הולך ומתהדק, והחוט הולך ומתקצר. והלב שלי הולך ומתרחב, אני נינוחה יותר, רוצה להיות טובה אל העולם, כי העולם טוב אליי. הוא יבנה לי גג, ואני אבנה קירות, ונעצב אותם ביחד, ונשים תמונות, ופרחים על השולחן. ונצבור חוויות, ונתווכח, והחוט יתרופף, ושוב יתהדק, הוא לא יוותר עליי, אף פעם. גם כי הוא הבטיח, וגם כי אנחנו קשורים, והחוט הולך ומתהדק, ומתקצר. הוא במרחק נגיעה, אבל הוא רחוק. הוא שלי, אבל עדיין לא. הוא עדין, כמו ענן של אור, והוא אוהב אותי כל כך, בלי סיבה, ככה. וככה זו תשובה. הוא קרוב לאלוקים, ומקרב את אלוקים אליי, בפשטות הוא אומר "קרבת אלוקים לי טוב" גם לי טוב! גם לי טוב, אני אומרת לו. יש לו אור בעיניים, והוא מביט בי ואני מרגישה את האור חודר, ממלא כל פינה, מרפא את הלב. הוא כולו תפילה, שפתיים ממלמלות, דיבור רצוף, אור של זהב צרוף.
שחושבים אמת
אמיתיים. אז הוא כזה, אמיתי, אוהב.
ישר, והוא נמצא בלב שלי, בשלווה.
הוא לא בועט, לא מסחרר. הוא מרגיע, הוא שלם. והוא שלי. הוא גורם לי להסתכל פנימה, לרצות להיות טובה, שלמה. הוא לא מתחכם, והוא חכם, מאוד חכם. הוא מדבר אל ההיגיון שלי, אל הלב שלי, והם לאט לאט משלימים אחד עם השני. הוא מתיר לי את הספקות, הם כמו פקעת של חוטים קשורים, וצריך להתיר אותם בסבלנות, אחד אחד. הוא מתיר לי את הספקות וקושר אותי אליו, כמו קו שעובר בינינו, ולאט לאט הולך ומתהדק, והחוט הולך ומתקצר. והלב שלי הולך ומתרחב, אני נינוחה יותר, רוצה להיות טובה אל העולם, כי העולם טוב אליי. הוא יבנה לי גג, ואני אבנה קירות, ונעצב אותם ביחד, ונשים תמונות, ופרחים על השולחן. ונצבור חוויות, ונתווכח, והחוט יתרופף, ושוב יתהדק, הוא לא יוותר עליי, אף פעם. גם כי הוא הבטיח, וגם כי אנחנו קשורים, והחוט הולך ומתהדק, ומתקצר. הוא במרחק נגיעה, אבל הוא רחוק. הוא שלי, אבל עדיין לא. הוא עדין, כמו ענן של אור, והוא אוהב אותי כל כך, בלי סיבה, ככה. וככה זו תשובה. הוא קרוב לאלוקים, ומקרב את אלוקים אליי, בפשטות הוא אומר "קרבת אלוקים לי טוב" גם לי טוב! גם לי טוב, אני אומרת לו. יש לו אור בעיניים, והוא מביט בי ואני מרגישה את האור חודר, ממלא כל פינה, מרפא את הלב. הוא כולו תפילה, שפתיים ממלמלות, דיבור רצוף, אור של זהב צרוף.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.