לעתיד נכון יותר.
מוקדש ל @מקום אחר שהיא מלכה רצינית
ול @חולות שהוא נשוי וזה אבל משלנו
לכאורה יש לו הכל. עבודת ה', שמחה, שלמות עצמית, הגשמה, התממשות, חיבור פנימי למה שקורה סביבו, אהבה, כנות, טוב לב. רק דבר אחד חסר לו. אוכל אותו מבפנים, כשהתאורה נכבית וכולם מתפזרים, כשהחושך יורד והלילה שקט, הוא נזכר, נזכר כמה הוא מתגעגע. כמה הוא באמת רוצה מתחת לכל השפע, הזה, מתחת לכל ההנאות הגדולות של החיים, מתחת לכל המבטים המקנאים.
כמה הוא רוצה כסף.
מלא כסף.
הוא יודע שהחברה לא תבין, הוא יודע כמה אפילו לעצמו הוא לא יודע להסביר, הוא יודע שזה התחלה של מסע, שאין לדעת איך יסתיים, אבל זה בוער בו, זה חזק ממנו.
פעם הוא פגש באנשים ההם, אנשים כאלה, של כסף.
בלי להבין הוא מיד שזה מה שהוא מחפש.
אנשים שמדברים על עסקאות, ג'ובים, הלוואות, קומבינות, בלי רעש, בלי עניינים, בלי ''להיות מי שאני עד הסוף'' בלי ''האמת הפנימית'' פשוט העושים כסף. מלא כסף.
הם מוותרים על כל ההתנצלויות האלה, ההתחסדויות, הויתור והצדקה.
ההסתפקות במועט והבטחון בה', והם פשוט הולכים לעבוד, לעזאזל. להקים עסק, להתחרות, להיות חדים, מתוחכמים, מהירים, להריח הזדמנויות, ולבצע עסקאות.
הם מוכנים אפילו לגנוב, או לסחוט, או להמר בקרבות כלבים או כל מה שצריך, בשביל זה. כדי שיהיה להם כסף, מלא כסף. לעשות בו מלא דברים מושחתים, לאכול במסעדות בוטיק ולצאת סופש באירופה כל שבועיים.
אוי, כמה שהוא אוהב אותם, מנסה להיתקל בהם כאילו לא בכוונה, נכנס בלילה לפורומים ווירטואלים שלהם, לפעמים עוטה אומץ וברדס ונכנס לבתי ההתקהלות שלהם, איפה שהם רוחשים ולוחשים, מסתודדים ובוחשים.
יודע עד כמה הוא רחוק משם, אבל פשוט נהנה מהריח, מהאוויר הזה, החומרי, הגס.
הוא יודע שזה עולם קשה וגם לא מוכר. והרבה יותר נח בעבודה הפנימיתהמוכרת והטובה.
אבל זה חזק ממנו, ממגנט אותו כל כך.
הוא פשוט יודע ששם האושר שלו,
בכסף.
בהמוווון כסף.
מוקדש ל @מקום אחר שהיא מלכה רצינית
ול @חולות שהוא נשוי וזה אבל משלנו
לכאורה יש לו הכל. עבודת ה', שמחה, שלמות עצמית, הגשמה, התממשות, חיבור פנימי למה שקורה סביבו, אהבה, כנות, טוב לב. רק דבר אחד חסר לו. אוכל אותו מבפנים, כשהתאורה נכבית וכולם מתפזרים, כשהחושך יורד והלילה שקט, הוא נזכר, נזכר כמה הוא מתגעגע. כמה הוא באמת רוצה מתחת לכל השפע, הזה, מתחת לכל ההנאות הגדולות של החיים, מתחת לכל המבטים המקנאים.
כמה הוא רוצה כסף.
מלא כסף.
הוא יודע שהחברה לא תבין, הוא יודע כמה אפילו לעצמו הוא לא יודע להסביר, הוא יודע שזה התחלה של מסע, שאין לדעת איך יסתיים, אבל זה בוער בו, זה חזק ממנו.
פעם הוא פגש באנשים ההם, אנשים כאלה, של כסף.
בלי להבין הוא מיד שזה מה שהוא מחפש.
אנשים שמדברים על עסקאות, ג'ובים, הלוואות, קומבינות, בלי רעש, בלי עניינים, בלי ''להיות מי שאני עד הסוף'' בלי ''האמת הפנימית'' פשוט העושים כסף. מלא כסף.
הם מוותרים על כל ההתנצלויות האלה, ההתחסדויות, הויתור והצדקה.
ההסתפקות במועט והבטחון בה', והם פשוט הולכים לעבוד, לעזאזל. להקים עסק, להתחרות, להיות חדים, מתוחכמים, מהירים, להריח הזדמנויות, ולבצע עסקאות.
הם מוכנים אפילו לגנוב, או לסחוט, או להמר בקרבות כלבים או כל מה שצריך, בשביל זה. כדי שיהיה להם כסף, מלא כסף. לעשות בו מלא דברים מושחתים, לאכול במסעדות בוטיק ולצאת סופש באירופה כל שבועיים.
אוי, כמה שהוא אוהב אותם, מנסה להיתקל בהם כאילו לא בכוונה, נכנס בלילה לפורומים ווירטואלים שלהם, לפעמים עוטה אומץ וברדס ונכנס לבתי ההתקהלות שלהם, איפה שהם רוחשים ולוחשים, מסתודדים ובוחשים.
יודע עד כמה הוא רחוק משם, אבל פשוט נהנה מהריח, מהאוויר הזה, החומרי, הגס.
הוא יודע שזה עולם קשה וגם לא מוכר. והרבה יותר נח בעבודה הפנימיתהמוכרת והטובה.
אבל זה חזק ממנו, ממגנט אותו כל כך.
הוא פשוט יודע ששם האושר שלו,
בכסף.
בהמוווון כסף.
