ברגע זה (בלי לבדוק) האם אתם זוכרים את היום הולדת הלועזי שלכם.
והאם אתם חוגגים אותו?
. אבל...שיח סודיש חברים של המשפחה ובני משפחה לא דתיים והם כן מתקשרים למזל טוב...
שמי שמוכרח לכתוב תאריך לועזי (דוגמת הזמנה לחתונה) בשביל הבנת אנשים אחרים וכיו"ב, לא יכתוב את המספרים אלא יכתוב את השמות (ינואר, פבואר וכו') ולא ידעתי פירושו.
וחשבתי, מכיון שהחודשים הם למניין אותו האיש ימ"ש, ויש להימנע מלציין את מניין החודש. ודפח"ח.
עם הלשון הקשה...
מבשר שלום הסביר בקצרה- מי שמוכרח להשתמש בתאריך לועזי יכתוב את שמות החודשים ולא את מספרי החודשים.
כשזה מספרים זה ממש למנות את מספר השנים והחודשים מאז לידת אותו האיש.
לעומת זאת כשאני אומר העשרים ושמונה לחודש אפריל- זה לא נראה שאני מונה את מספר החודשים שעברו מלידת ימ"ש.
כך חשבתי.
חשבתי שההבדל היה בין לכתוב חודשים לבד לבין לכתוב חודש ואת היום באותו חודש, ההבדל בין לכתוב את החודשים לבין לכתוב את השנים הוא ברור, אין בעיה לכתוב חודשים.
אין אפשרות ללמוד את עיבור השנה והדברים האלו בלי ללמוד איך עובד שנת השמש...
אבל אתה צודק בהתנגדות שלך לתאריך לועזי
אז כן, זוכרת, ועוד לא יצא לי לחגוג אבל השנה יהיה וואחד חוקילדת
אבל תחגגי גם את העברי, דיברתי עם מישהו ישראלי השבוע בן שלושים שלא היה לו מושג באיזה חודש עברי הוא נולד, זה מוזר קצת.
לא.
לא
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול