וכן. מסתפרים במח לעומר כי שבת זה מט
ורבנו הארי כתב להסתפר במח בשנה כזאת.
וכן. מסתפרים במח לעומר כי שבת זה מט
ורבנו הארי כתב להסתפר במח בשנה כזאת.
אבל,
בלי קשר.
מי שלא מסתפר אני שבועות גם אם הוא מתחתן בספירת העומר, וגם אם נולד לו בן בספירת העומר הוא לא מסתפר/מתגלח עד אז. כי הטעם של לחכות עד שבועות הוא לא מטעם האבל (שנגמר בל"ג/לד לעומר) אלא מטעם אחר.
ולכן כל הדיון הזה של יום העצמאות לא נוגע אליי בכלל.
אבל בכללי,
לא ביום העצמאות.
יום שמח. אומר הלל.
אבל לא להסתפר.
אם אתה זוכר
והבאת הרבה מהספר של הרב אריאל אדרי
זוכר גם זוכר.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)