בדוק היא היתה אוהבת את החשיבה שלך...

סליחה שאני שואלת אבל אתה לא חושב שאתה טיפה מגזים...?

כאילו אני ממש מעריכה את המסירות שלך לא"י אבל קצת פרופורציות.. לא?

כשיש לך אמירה והמשפחה לא מסכימה איתה אתה צריך לעשות לה סייגים אחרת הרבה יותר קשה להחזיק מעמד

באמת אני לא רואה את התמונה כולה..
סתם נשמע לי מוזר

כ"כ התרגלנו לחשוב שחו"ל זה דבר כיף ולגיטימי ומגניב והפתעה כיפית ליומולדת, ומקום מדהים וקסום, וקצת (קצת הרבה) שכחנו את ארץ הקודש שלנו? שאבותינו חלמו להגיע אליה? שנהרגו בשבילה על קידוש ה' ומסרו עליה את הנפש? 

הארץ שהקב"ה משרה עליה את שכינתו, ועליה משגיח יותר מכולם? 

לא חולקת עליך.

רק נשמע מוזר לא לראות תמונה..
אבל כמו שאמרתי אני לא מכירה את כל הסיטואציה

פשוט. 

לא רואה תמונה כי זו אמירה שנותנת לגיטימציה לטיסות והתלהבות מחו"ל. וזה אני לא אתן בלי נדר. 

 

ושזה נצרך כי אתה מרגיש הרבה שלא מעריכים את הארץ קרוב למספיק

אבל אני למשל לא ממש רואה את זה ולכן לא מזיז לי לראות תמונה מחול (אגב, מה רבו מעשייך ה' תקף גם על חו"ל לעניות דעתי)
ואז לעבור הלאה.. לא כזה סיפור מבחינתי

ואשרייך ממש!

את לא רואה את זה, וזה בעיה... כנראה את גם חלק מהקטע הזה... .

מה רבו תקף גם על חו"ל. אבל אנחנו תקפים רק לארץ הקודש. 

 

ואחרי הכל זה מעשה ידיו

כל אחד ומקומו ונחלתו הוא

כל עוד אין גאולה שלימה הקב"ה מרצונו שלח אותם לחו"ל

נכון שהקב"ה הגלה אותנו לחו"ל, אבל הוא לא אמר לנו לחכות בחו"ל עד שהמשיח יגיע.

יש את שלושת השבועות, שהיום כבר לא תקפות, ולכן ליהודים כבר אין מה לחפש בחו"ל.

 

ואז מה אם רוב עמ"י בחו"ל?

יש לכולם אפשרות לעלות לארץ

רוב עמ"י גם לא שומר שבת..

וכואב נורא שרוב עם ישראל לא פה

אבל זה לא סיבה לזלזל כך במעשה ידיו של הקב"ה ולהגיד שזה רק לגויים שיש שם המון יהודים

אמנם לא בגלל שרובם עלו, אלא בגלל התבוללות. אבל ככה זה...

לא זלזלתי במעשה ידיו של הקב"ה. מקום טוב, אבל לא לנו. 

בשביל אחרים. לנו הוא נתן את ארץ ישראל כי זו הנחלה שלנו. 

אבל עדיין רוב היהודים בחו"ל

והם רוב ה"יהדות" בארה"ב וכדו'... 

אם רוב היהודים בארץ יש נפק"מ הלכתיות גדולות לעניין שמיטה

לא ראיתי שום רב שפוסק כך

אמירה חריפה ומרחיקת לכת

צריך כתפיים רחבות בשביל לומר כך.

מעצמך או ששמעת מרב?

אבל פשט שזה ממש לא מרחיק לכת ולא חריף אלא מאד הגיוני. 

תנועה שלא הולכת בדרך היהדות, ומוחקת מהתפילה את ירושלים וכדו', ודאי שכבר אין להם קשר ליהדות. פשט.

לא חסרים הסיפורים על רבנים שלא צירפו כאלה למניין וכדו'.

לא יודע אם יש זלזול במה שהוא אומר

צריך לחשוב על זה עוד..

 

בעיקר הפריעה לי הטיעון שיש שם הרבה יהודים.

אני לא חושב שזה קשור.

היא לא.

 

חשבנו שהפרהוד ושות' יעזרו גם כן.

גם הם לא.

 

זה סבבה שכל עוד יש יהודים  בחו"ל חב"ד צריכה לדאוג להם.

הוא נתן לנו לחיות בחלק אחד של העולם שהוא נהדר ונפלא אבל את כל השאר לא בראו אלוהים אחרים, זה גם שלו, ומותר להכיר ולהתפעל ולומר לו תודה גם על זה.

בנוגע לסצינה עם המשפחה - בעיניים שלי, הגבורה האמתית היא דווקא להישאר ידידותיים ורגועים גם כשבן משפחה עושה משהו שפחות מוצא חן בעינינו הלכתית (ולשמר בראש את העובדה שאני לא מסכים עם המעשה). באמת מניסיון. 

אבל כמו שלנו יש בית ואסור לנו לחמוד בית של מישהו אחר, אלא לשמוח במה שיש לנו, ארץ ישראל היא הבית שלנו ואסור לנו לחמוד בחו"ל. היא לא ניתנה לנו. ארץ ישראל היא הבית שלנו ולא שום מקום אחר.

או להתפעל מיופיו.

יש רק סיבות מסויימות שבהן מותר...

פרנסה, רפואה, ללמוד תורה ולישא אישה... 

וגם זה כבר אמרו שאסור כי יש מספיק בארץ.

 

הגיד ש'לא במקרה הזה'. אם כך המשל לא נכון.

גם בתניא הוא כותב "ככה ממש בדרך משל". כלומר לעניין הזה זה ממש ככה, אבל גם זה רק בדרך משל ולא לגמרי מדוייק.

לומר 'הוא נכון כשמשתמשים בו בצורה מסוימת'.

אבל לא קריטי, משל הוא רק דרך להסביר דברים. פשוט לא הצלחת בזה הפעם.

השתמש במשל, אבל לצורך דבר מסויים ולדבר אחר לא

נתתי משל למשהו כדי להמחיש צד אחד, ולזה המשל היה נכון, ולצד אחר המשל לא נוגע ולכן אמרתי מה שאמרתי.

"ממש ככה על דרך משל".

 

אם הוא עשה את זה, ודאי שגם אני יכול.

משל לא בא להסביר דבר באופן מוחלט על כל צדדיו, אלא להמחיש נקודה מסויימת. ואת זה המשל שלי בהחלט עשה.

ולא התווכחתי עם האדמור הזקן אלא איתך

(ובכל מקרה הנקודה שחשובה לי בעיקר הייתה השנייה שציינתי.)

הוא נתן דוגמא וכתב עליה "ממש ככה בדרך משל". כלומר, נכון לצד אחד ולא נכון לצד אחר. 

אז אם מה שאני עשיתי הוא לא נכון, אז חלילה מה שהוא כתב גם זה לא נכון.

"מדברי הרמב"ם פ"ה ממלכים ה"ט יראה ברור דעיקר האיסור הוא דווקא בדירת חו"ל... אבל לצאת ולחזור, והוא שוכן בקביעות בא"י, התירו במקום צורך אפילו סחורה, ומשמעותו - אפילו אינו חסר לו לפרנסתו; והיינו משום דשורש האיסור רק בדירת קבע... אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו. ובטיול על פי הסברה לא נקרא צורך; ומכל מקום, אם הולכים לזמן מועט מאוד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא, יש מקום לצדד להקל; כמובן, צריך להפך הכל לדרך מצווה" (שו"ת שבט הלוי ח"ה קע"ג).
אם מותר ללכת, ק"ו שאין שום בעיה בהתפעלות מתוך א"י.

את ארץ ישראל קיבלנו נחלה מהקב"ה. ארץ הקודש. זו שיצחק צווה לא לצאת ממנה. זה שאבותינו נלחמו עליה ומסרו עליה את הנפש. זו שהקיאה את האויבים ומצמיחה לנו לעם ישראל כשחוזרים אליה. 

וכשבורחים ממנה ר"ל, יש בזה אמירה. בהחלט. 

חו"ל היא בריאה של הקב"ה שנועדה למגורים לעמים אחרים. לא לנו.

לא התייחסת למה שהרב וואזנר טען

עוזבים את ארץ ישראל הקדושה של אבות אבותינו, כדי לראות בריאה אחרת בחו"ל... וזו אמירה לדעתי מזעזעת

וחו"ל לא מעניינת אותי. מחאה. 

לקחת לקיצוניות כי יש קיצוניות הפוכה. 

להבהיר שיש עניין יותר בארץ ישראל מאשר במקומות אחרים. 

אז לא לראות תמונה משם זה לא לתת שום שום לגיטימציה לדבר הזה. 

לדבוק רק באמת. 

נכון, זו קיצוניות, אבל יש גם קיצוניות אחרת ולכן כדי לתקן אותה צריך אמירה חריפה יותר.

אהבו פחות את א"י בגלל שראו תמונה של מפלי הניאגרה
אפשר לאהוב מאוד את א"י בלי להתעלם בכוח משאר המציאות, אין קשר בין הדברים

אלא כמחאה אישית פרטית על דפוס חשיבה קיצוני של הצד השני.

 

סתם קיצוניות, אבל בסדר

אלו שתי גישות סותרות שלדעתי הגישה השנייה היא טעות איומה ולכן הבעתי את מחאתי הפרטית

היא לא סתם קיצוניות. היא קיצוניות שבאה כתגובה לקיצוניות שנייה של הצד השני, שמטרתה להגיע לדרך האמצע. 

וכשהוא מרים את הראש, הוא רואה שאף אחד לא אומר את מה שהוא אומר, יכול להיות שהטעות היא בסברא שלו

זו גם לא סברא גורפת. זו מחאה. מחאה הולכת וחולפת בד"כ...

לא התרשמתי שיצא משהו מהמחאה הזאת

את התגובה שרציתי במחאה, קיבלתי...

עכשיו המשפחה לא תצא לחו"ל?

ב. קיבלה שמו"ס שאיתי לא מדברים על דברים שהם לא ארץ ישראל. שמה שהם עושים זה לא מקובל על כולם ויש בזה בעייתיות.

אעפ שאת הסיפור במדרש על הרבנים שרצו לצאת לבבל ללמוד ועצרו בעכו וכו.

נכון. סיפור עם מסר חשוב. והמסר אותו מסר כמוך.

ובכ"ז, רואים גדולי עולם שהתירו לצאת אפילו יותר מהסיבות האלו - בשביל פלאי תבל

 

עכשיו תגיד לא לצאת בשביל פלאי תבל סבבה. מובן.

יש עניין.

 

אבל אמירה ככ קיצונית שאולי נובעת מאהבת הארץ, אבל אתה לא אמור לבוא ולדחות בקש כל דבר שבא מחו"ל. הטענה שלך היא חלשה "אעפ שמותר יש אמירה", שהרי גדולי עולם לא אמרו אותה ואף ממש עשו ההפך ממנה לעניין יציאה בפועל.

 

אז נכון שהרעיון מאחורי האמירה שלך נכון כמו אותו סיפור במדרש

אבל מפה ועד לראות תמונה מחו"ל?

 

זה כבר קיצוניות. דרך האמצע היא דרך המלך. כמו כל הגדולים שלנו.

לא אמרתי שאסור לראות תמונה מחו"ל, לא אמרתי שצריך לנהוג ככה, ולא אמרתי שזו הדרכה מגדולי הדור. לא. זה לא.

זו אמירה שלי כלפי המשפחה שלי שלצערי יוצאת לקבל שפע ממלאך של חו"ל ולא מהקב"ה בעצמו בארץ ישראל, וכדי להגיד שאני לא מקבל את זה סרבתי לראות תמונה... זה לא הנהגה ולא הלכה.

זו מחאה.

אבל זו הנהגה שאף אחד לא נהג אותה, שהיא סתם קיצונית בלי סיבה.

באמת בלי סיבה

א. שדרך המלך היא דרך האמצע

ב. אף אחד לא נהג בזה

ג. גדולי דור יצאו! ק"ו בן בנו של ק"ו לראות תמונה

זה גם אפילו זלזול בדברים אחרים

כן

 

זה נובע ממקום טוב

בפועל זה מיותר

 

לא שמענו על הנהגה כזאת ודומה לה

וכשאומרים לא שמענו בדבר בלי סיבה, שיכול להתפרש כזלזול במעשה ידיו של הקב"ה - אני מציע לא לעשות את זה.

לא. אני רק לא צריך לדרוך עליהם. 

אותו כנ"ל. חו"ל זה בריאה של הקב"ה, לא דורכים שם (תרתי משמע). 

אני לא קוף אחרי בן אדם ואין לי שום עניין לעשות כל תנועה שגדולי הדור עושים.

ואם גדולי הדור לא היו מגרדים באף אז גם לנו היה אסור כי הם לא עשו? עד לאן הלכת רחוק?

 

עשיתי מחאה פרטית שלי כנגד יציאה מחוץ לארץ קודשינו שקיבלנו אנחנו. זו נחלתנו וזה שלנו. השאר לכל השאר.

ואתה לא מקבל מה שאני אומר.

 

נעזוב את הדיון הזה..

וודאי שאני לא מקבל את מה שאתה אומר כי אתה אומר שטויות.

וכשזה גובל בזלזול במעשה ידיו של הקב"ה אני מציע לא לעשות את זה

בפרט שזה קיצוניות

וכל מה שפירטתי קודם.

 

אבל אתה עיקש בדעתך, ולא תשנה דעתך,

אז בשביל מה?

אתה נותן לגיטימציה לזלזול בא"י...

כל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלו-ה וכל הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלו-ה. אמנם מדובר פה על השתקעות, אבל ודאי שגם יצאה לשם כל דבר אחר היא נוראית ונושאת אמירה כזו של זלזול בארץ ישראל. כאילו לא מספיק לנו מה שקיבלנו, אנחנו לא מספיק מבינים את הקדושה שבארץ הקודש ולכן אנחנו יוצאים כדי לראות דברים אחרים. 

זה זלזול. 

נכון, זו קיצוניות, אבל מי שמונח כל כך עמוק בקיצוניות העמוקה ומוכן לעזוב את ארץ ישראל בשביל לטייל או בשביל כל דבר אחר, אז כדי להגיע לדרך האמצע צריך לדבר בחריפות בקיצוניות השנייה. כי ללחוש את זה זה לא יעזור. 

 

לא מזלזל בחו"ל. אבל זה לא מקומינו שם. מקומנו בארץ ישראל. כשהקב"ה רוצה להעניש אותנו הוא מגלה אותנו לחו"ל. להוציא אותנו מהארץ זה העונש שלו כלפינו! אז אנחנו מקיימים בנו את העונש שלו כשהוא מעוניין ל"ע להעניש? ה' ישמור. 

ועל שמירה על קדושת ארץ ישראל אתה קורא זלזול? אז אשריי ואשרי חלקי

וזה בדיוק הזלזול.

 

אני לא יוצא מהארץ גם למה שמותר.

זה לא זלזול, ולזה ראינו גדולי הדור.

 

כשאתה עושה שאתה מתנגד לומר "מה רבו מעשיך ה" והכל בטענה של לכאורה "כבוד ארץ ישראל" זה רחוק. כי בשביל כבוד לא צריך לבזות אחרים. מותר להסתכל ואפשר. ואין בזה שום אמירה.

יש מרחק גדול בין לא לראות תמונה לבין לצאת. גם אם מותר.

 

וזהו.

אני לא מסתכל לא כי אסור. אלא כי אני עושה אקט מחאתי שלי פרטי, כנגד קיצוניות שנייה. 

לא אמרתי שאסור להסתכל, לא אמרתי שכולם חייבים לנהוג ככה, ולא אמרתי שאני נוהג ככה באופן גורף. 

זה היה צעד מחאתי פרטי שלי כנגד קיצוניות שנייה גרועה, ולכן דרוש איזון ודחוף.

 

קוראים לזה זלזול? לא נראה לי שהקב"ה יתבע ממני את עלבונה של חו"ל... יותר יגיד לי שכוייח על שמירת קדושתה של ארץ ישראל.

אין כאן שום שמירה על קדושת ארץ ישראל

גם אם אני מפרסם הוא אקט פרטי שלי כל עוד לא דרשתי מאף אחד לעשות כך גם.

ואם כן - אתה חושב שזה גרם לאנשים לאהוב יותר את הארץ?

אבל אם כבר, לא נראה לי שכל מה שכותבים פה בפורום הוא לצורך אחד מהנוכחים פה, אלא מותר לכתוב פה גם דברים ללא שום כוונת מכוון. 

 

זה גרם ליותר אנשים לחשוב על א"י. לא משנה לאיזה כיוון. אבל חשיבה על ארץ ישראל זה כבר טוב.

כתבת לפה כדי לגרום לX, ותהיתי אם עכשיו סביר יותר שX יקרה. אני די בטוח שלא
אם זה גרם לאנשים לזלזל בגלל שזה נשמע קיצוני והזוי, אז לא נראה שזה טוב. "וימאסו בארץ חמדה"

מי שמואס בארץ חמדה בגלל זה, כנראה מאס בה גם לפני, כי מי שאוהב אותה לא מואס בה בכל מקרה. 

אז כנראה שצדקתי בכל מקרה...

גם לא אפסיק לחשוב עליה ולדבר עליה. 

קל מאוד להמציא חומרות בשם העיקרון של הקיצוניות לצד השנייה. אתה זה שצריך לספק הסברים טובים למה זה יותר חשוב מכיבוד או"א וממאמר הירושלמי המפורסם "עתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו אף על פי שהיה מותר לו והיה יכול, דכתיב (קהלת ב). וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם'."(ירושלמי קדושין פד).
אם זו הדרך - יש לי עוד עשרות רעיונות לחומרותואני מניח שגם לך.

מחאה קוראים לזה. 

 

לא חושב שהמאמר שהעתקת קשור לפה. הוא בעיקר על אוכלים ותענוגות בדברים המותרים וגם על זה יש סייגים בכתבי החסידות בעיקר.

למה הרצון האגואיסטי למחות גובר על דברי חזל?
איזה ערך יש במחאה על חשבון כיבוד הורים?

א. זה לא משהו שאמרו לי לעשות שאני חייב לעשות... זה לא מאכילו ומשקהו וכו'. 

ב. גם הם חייבים בכבוד ארץ ישראל.

זה לתועלתם המיידית. מניח שמחלו על כבודם, אבל בשעת מעשה אי אפשר לדעת.
ב. זה לא נכנס בגדר של כבוד ארץ ישראל לכו"ע. ואם אתה חושב שזה כן - עליך הראיה

זה לא כתוב בשום מקום... זה לא במאכילו ומשקהו, וגם לא לצד הנגדי של לא יביישם ויכלימם. אין להם שום תועלת בזה שאראה את התמונה. רק רצו שאני אהנה ולכן זה עניין עצמי שלי ולא הנאה שלהם...

 

זו מחאה שלי כנגד אמירה קיצונית של הצד השני. על קיצוניות צריך להשיב בקיצוניות כדי להגיע בסוף לדרך האמצע

העולם שה' ברא, יש על מי לסמוך. אתה יכול לומר שזה לא ראוי, שלפי תורת ישראל הגאולית זה בעייתי מאד, שזה מנוגד לרוח התורה, שזה נבל ברשות התורה, שזה משחיט את הנפש, ועוד כהנה וכהנה. אבל לא לומר שאסור.

לא קראת טוב את דבריי. אמרתי שזה אכן לא לרוח התורה, וזו הייתה מחאה פרטית קיצונית על דבר קיצוני. 

אגב, שנייה אח"כ ראיתי תמונה מחו"ל...  

מתוך עניין, מי אסר לצאת בשביל לימוד תורה וכו'?

אבל שמעתי מהרב שמואל אליהו שאומר היום שיש מספיק ישיבות וגדולי ישראל בארץ ישראל, שכבר לא צריך לצאת בשביל זה מהארץ.

 

תמוה.

הרי אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ.

ויש אנשים שחלק מפרנסתם היא היא לצאת מהארץ.

ויש רופאים מומחים שאין בארץ.

גם לזה יש גבול. ואם אני לא נהנה בשום מקום אז לא אלמד בכלל? הכוונה במקום שיותר מתאים לי, ובא"י. 

ופעם לא היו מקומות טובים מספיק בא"י ולכן היה מותר לצאת בשביל זה. אבל היום יש פה ישיבות טובות מאד ב"ה ואין שום צורך לצאת בשביל זה. 

 

מי שחלק מפרנסתם היא לצאת מהארץ, על זה הוא לא דיבר אני מניח... כנ"ל ברפואה.

 אע"פ שאפשר להתפרנס היום גם בלי. אבל רפואה שאין בארץ, או אם יש יותר טוב בחו"ל, גם לרב אליהו ודאי מותר.

מנין לך שזה מוגבל לארץ?

על בחירת ישיבה מועדפת התירו לעבור על רצון ההורים.

אין תורה שאין בארץ. פעם היה ולכן היה מותר לצאת בשביל זה... 

 

ידוע. עשיתי את זה בעצמי השנה...

אבל זה לא נמדד ככה, כל אחד ומה שמתאים לו. אם יש מישהו שחושב שילמד יותר טוב בישיבה בחו"ל, נראה לי תמוה לאסור דבר כזה.

היה קר, ורעב, ולא היה להם מה לאכול (בפולניה).

 

אני בלי דרכון. עד היום התחמקתי מכל הטיסות, גם המשפחתיות וגם לענייני עבודה.

גם חו''ל זה מעשה ה' שיש ערך להנאה ממנו ולשבח את השי''ת על יופי הבריאה.
מעבר לכך חוששני שדברים מעין אלו מולידים בורות אצל האדם, שהיא דבר שלילי.
ראש הישיבה התיכונית שלי סיפר לנו לא פעם שלא קיבל תלמיד שלא ידע באיזה יבשת נמצאת גרמניה. עודף הקיצוניות אינו בריא לנפש...

מעשי ה' נועדו גם לגויים ואחרים. לנו נועדה ארץ ישראל...

 

לא בטוח שבורות בחו"ל היא דבר שלילי... אבל על זה לא נתווכח עכשיו... בורות בא"י היא בעיה קשה... ()

לא מסכים עם ראש הישיבה שלך... אבל זה לא משנה... לא לדעת איפה גרמניה, אגב, זו בעיה אחרת שקשורה ליהדות. לא כי זה חו"ל... ודאי שקיצוניות היא לא טובה, אבל איפה שיש קיצוניות בצד השני, צריך קיצוניות לצד ההפוך כדי לנרמל.

 

איני יודע על שום מקור שאומר שצריך להינות רק ממנה. אכן, זכינו ובא''י יש נופים שיש בכל העולם, שלג, מדבר, אגמים, קניונים ועוד, ואין מניעה להנות משאר הבריאה שבתבל.

בורות בחו''ל בורות והיא דבר שלילי, אולי לא חובה לדעת כל דבר איפה הוא ממוקם אבל לא לדעת כלום אי אפשר.

תלוי באיזו קיצוניות, אדם שיוצא לחו'ל אני לא אצרח עליו שזה נורא, אלא אסביר לו למה הוא טועה שהוא יוצא. מכאן ועד לא להסתכל על תמונות מחו''ל? נסחפת...

זו הייתה מחאה פרטית נגד קיצוניות של הצד השני... כדי להביא לזעזוע ולדרך אמצע נוהגים להשתמש בדרכים קיצוניות... שנייה אח"כ ראיתי תמונות אחרות מחו"ל... אבל כתגובה לקיצוניות שנאמרה לפני, זו הייתה התגובה. היא לא הנהגה ולא באופן גורף.

גם בתחילת תקופת הציונות הרבה חשבו שטעו בדרך, וגם בעלייה להר הבית הרבה חושבים שטעו בדרך. לא זה מה שיעצור אותי... 

מה גם שזו לא דרך זו הייתה סתם מחאה פרטית קטנה ולא יותר מזה...

או אמירה רעיונית כלשהי, לא עברת על איסור מפורש מדאורייתא?

אין לך בבית דברים מתוצרת חוץ?

ב. אין שום איסור דאורייתא בלא להסתכל בתמונה מחו"ל... 

זה לא נכלל בכיבוד הורים

"עד היכן כיבוד אב ואם? אפילו נטלו כיס של זהובים שלו, והשליכו בפניו לים – לא יכלימם, ולא יצער בפניהם, ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק" (שו"ע יו"ד רמ ח)

נכון. לכן לא אמרתי להם מה לעשות, אלא רק אמרתי שאני לא מעוניין לראות... זה גזירה עליי ולא עליהם... אין פה שום משהו שעשו לי שדרש תגובה מביישת כלפיה. רק ריסון עצמי.

אם זה רצון מוצדק, שנותן להם הנאה, אז אני לא צריך לקבל אבל צריך להקשיב להם ולעשות

אבל אם זה לא משהו מוצדק, ולראות תמונה מחו"ל סתם כי זה יפה, זה לא משהו מוצדק, ובטח לא נותן להם הנאה, כי ההנאה שלכאורה הייתה אמורה להיות פה, היא הנאה שלי, אז גם בזה אין שום עניין כלפיהם, ולכן ודאי שזה לא נמצא בקטגוריה הזו.

למה ההנאה שבשיתוף חוויות מטיול, הנאה שרוב האנשים רואים בה משהו נורמלי, נחשבת פחות מלהטיל אימה על אנשי ביתו?

משהו נורמאלי, זה משהו נורמאלי ולא מחייב. לא כל דבר שהוא נורמאלי חייב להיעשות. לעומת להטיל אימה על אנשי ביתו זה דבר שאסור שייעשה בכל מקרה.

נראה לי שלא הבנת אותי.

אמרת שלהראות תמונה זה דבר שאין להורה הנאה בו, ולכן אתה לא חייב להסתכל.

אני אומר שלשתף חוויות מטיול היא כן הנאה נורמלית עבור אנשים, ולכן יש להורים שלך הנאה מזה שתסתכל.

אבל לגופו של עניין. 

א. זה לא היה טיול שלהם ולכן אין פה שיתוף חוויות מהטיול. 

ב. גם בשיתוף חוויות מהטיול זה לא בשבילם אלא בשבילי, שאבין מה הם עברו ואהנה גם. ולכן שוב זה קשור אליי ואני לא מחוייב. 

ג. הנאה נורמאלית היא לא מחייבת, אבל לא להטיל אימה יש פה איסור... 

ב. בדר"כ אנשים שטיילו נהנים לשתף מצד עצמם.

ג. אני חשבתי שאתה מתייחס לתוס' שאומר שרק הנאה נורמלית מחייבת, לכן אמרתי שזה בוודאי יותר הנאה מלזרוק ארנק כדי להטיל אימה, שכן מחייב.

גם בשיתוף חוויות אני חושב שאין שום עניין מצד כיבוד הורים להשתתף בהנאה הזו. בטח עם סיבה כמו במקרה הזה. 

ב. אי אפשר להקיש בין זה לזה. זה לחיוב וזה לשלילה. 

פה זה משהו שאני לא יודע אם הוא הנאה בכלל לעניין הזה, זה לא כמו הנאת אכילה או שתייה. זו הנאה שולית וקטנה עד כדי אפס. זו הנאת מותרות (אם בכלל זו הנאה) ולכן אין בה חיוב של כיבוד הורים. 

הטלת אימה זה לצד השלילה ודבר שבטוח יקרה. יש בו גם הפסד. מניעת רווח זה לא כמו הפסד... מה שלא בטוח שיש פה מניעת רווח בכלל...

זה לא גרם צער לאמא שלך?

אז בכל מקרה אין בזה בעיה, לא משנה אם זו הנאה נורמלית או לא.

ועיין מה שכתבתי על זה מקודם כהסבר לזה.

ברור שאין בזה בעיה אם לא אכפת לאמא שלך.

זה לא משהו שאפשר לכפות עליי לעשות.

אני לא חייב להסתכל במשהו שאני רואה בו פגיעה ביראת שמים שלי

סלח לי, אבל זה באמת פוגע לך ביראת שמים?

אני משתדל לשמור על קדושת ארץ ישראל שלי, וזה באמת יכול להיות חלק מהעקרונות שעוזרים לי לזה. אם אני לא רואה תמונות מחול ומשתמש כמה שפחות בגבולות היכולת שלי במוצרים משם, זה מבליט לי את אהבת הארץ שלי והקדושה.

זה לא נשמע לי כמו סיבה מספיק טובה. תשאל רב.

רב לא יכול למדוד את מה מעלה לי את הייראת שמים שלי.

לא, אבל הוא יכול להגיד האם זו סיבה מוצדקת.

בדיוק את זה תשאל את הרב.

גם ההורים חייבים ביראת שמים אז הם לא יכולים להגיד לי להוריד ביראת שמים בשביל שהם יהנו.

התירו הרבה דברים שהם ממש איסור כדי לא לפגוע ובשביל כיבוד הורים שלא ככ מקפידים.

זה כשזה סותר. אבל פה שנינו חייבים ביראת שמים ולכן אסור להם למנוע את זה ממני. 

ורק בדברים מסויימים שהתורה כתבה.

 

גם אין פה שום עניין של כיבוד הורים.. 

זו ממש טחינת מים. על הכל עניתי במפורט לפני...

 

לא אמרתי.

רק ציינתי שיש מקרים שמקלים בהלכה מטעם של כיבוד הורים, ולכן תשאל רב.

אשכרה.