|רושם תזכורת לעצמו|בן-ציון

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים לא להאכיל טרולים 

 

|ממסגר|

|תולה בסלון|

 

בזבוז של מקום בסלון שלךגעגוע..
אצל פורצ'רס יש המון מקום בן-ציון
זה נכון 😍געגוע..
הזכרת לי את השיר המצ"ב:
מלכות החרמון
מילים: יובב כץ
לחן: אפי נצר

כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת

עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.

אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת

הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב

לו היית לידי...

היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח

אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...

לו הייתי לידי...


זה שיר של ימים עברו.
וואו, שיר יפיפה!בן-ציון

קצת קר שם, אז אספתק בארמון בירושלים

 

 

שיר מקסיםגעגוע..
ללא ספק. היינו שרים אותו מול החרמון. (ליד המא"ג)
חזק.בן-ציון

נמנמ

 

הצבא מבל"ח בהחלט.

אבל האסוסיאציות כואבות קצת

 

אני הייתי שומע הרבה את זה -

..געגוע..אחרונה
ככה זה כשהכל סוער ואין מנוחה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך