אוטובוסים לאשדוד וממנה הם איכסה.בן-ציון
איכסה, הגדרה מילונית:
צפופים מדי וצריך לעמוד; מלאים ואי-אפשר להיכנס; לא טורחים לעצור.

- -
אני כבר כמעט שעה בתחנה.
כואב לי הראש, אני רוצה כבר להגיע הביתה,
וכבר שני אוטובוסים (כל חצי שעה\ארבעים דקות) עברו ואני עדיין פה.
יש עוד חצי שעה בערך עוד אחד.בן-ציון
נתפלל שיהיה מקום |נאנח|
בקצב הזה אהיה מספיק רעב לאכול את זה כשאגיע הביתה.בן-ציון
ויאי, זה כל מה שיהיה לאכולבן-ציון
וכאב הראש החריף.
סוף סוף, למען ה'.בן-ציוןאחרונה
גז מזגנים בן-ציון
עושה לי חור בראש
עושה לי חור בראש.
(פרס ינתן למי שמכיר את מקור החלק השני, ומדליה למבין את שניהם.)

עדכון:
עדיין כואב לי הראש.
אני שונא דרדסים*!
(אוטובוסים קטנים וכחולים. או ירוקים וצפופים וחנוקים בלי מקום לשבת.)
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך