א. יש ביהדות מחלוקת לגבי עליונות הגזע היהודי. כלומר - אם הייחוד של עמ''י הוא גם גנטי או שההבדל בין יהודי לגוי הוא בגלל בחירת ה' בעמ''י (אז ככה - צעירים מעל עשרים).

ב. גם דבר נכון צריך לדעת אם לומר ולמי - "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". על זה נאמר "חכמים הזהרו בדבריכם שמא... ונמצא שם שמים מתחלל".

ג. גם כשאומרים משהו שכן צריך לומר צריך לדעת איך אומרים אותו, הרבה מהביקורת על רבני עלי בשנה האחרונה היא על צורת ההתנסחות ובצדק. "דברי חכמים בנחת נשמעים".

וכן, מפריע שרבנים לא עומדים מאחרי הדברים שלהם.

או שלא יגידו מלכתחילה או שיעמדו מאחרי מה שאמרו,

כשמתנצלים זה נראה שמתביישים בתורה וזה ממש חילול השם.

והכי טוב - להגיד את מה שצריך, איך שצריך ולמי שצריך. ומה שלא - לא.

צריך להזכיר שהדברים לא נאמרו לציבור הרחב, אלא לתלמידים בשיעור, שזה קהל שונה לגמרי.

חלק גדול מהבעיה של מכינת עלי, שמחפשים אותם, ולכן דברים שנאמרו לקהל מסויים, ובתוספת הסברים, מוצאים החוצה, בצורה קטועה.

מה אפשר לעשות?

א. להקפיד על העקרונות שהזכרת. ובכלל, גם שמדברים על קהל ביתי, אין חובה להשתמש בניסוחים פרובקטיביים. יש רבנים שמשתמשים בכוונה בניסוחים פרובוקטיביים כאמצעי רטורי, ואז מסבירים אותם, זה לא הכרחי, ובנסיבות מסויימות עלול להיות מזיק מאוד.

ב. להיזהר מאוד בכל דבר שמונגש לציבור הרחב.

ג. לא להיכנס לפאניקה גם שהעליהום התקשורתי מתחולל.

אי אפשר להתייחס אליהם כאל שיעור לחוג תלמידים מצומצם, זה פתוח לכל העולם וחקוק לעד.

יש אמירה חשובה של הרמב''ם באגרת השמד: "וממה שראוי שתדעהו, שהאדם אין ראוי לו לדבר ולדרוש באזני העם עד שיחזור מה שרצונו לדבר פעם ושנים ושלש וארבע, וישנה אותו היטב, ואחר כך ידבר, וכן אמרו עליהם השלום והביאו ראיה מלשון הכתוב: 'אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה' ואחר כך 'ויאמר לאדם'. זה נאמר על מה שצריך לאדם לדבר בו בפיו. ואולם מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר, ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים אילו יתכן זה". כדאי שרבנים שנוטים לא לדייק בלשונם או להפריז ולהיות פרובוקטיביים במכוון יפנימו את האמירה הזו.

מי שבאמת מקפיד על זה לא ייכנס לפניקה ולא יצטרך להתנצל ולהסביר את עצמו (או להצדיק את עצמו בהתפתלויות מביכות) אחרי.

אבל שישמעו שיעור שלם, לא חצאי משפטים שמצוטטים בחדשות.

הוצאה מההקשר זה מניפולציה שמשנה את המשמעות, כאן לא הייתה מניפולציה כזו.

"שיגעו לנו את הילדות, הן נכנסות לצבא ויוצאות לא יהודיות בקצה"

"יש מסביבנו עמים עם בעיות גנטיות. הערבי רוצה להיות תחת הכיבוש כי יש להם בעיה גנטית, הם לא יודעים לנהל מדינה, הם לא יודעים לעשות כלום. תראה איך הם נראים"

"בואו נתחיל מהשאלה אם היטלר צודק או לא. הוא הבן אדם הכי צודק שיש, ודאי שהוא צודק בכל מילה שהוא אומר"

האמירות המקוממות של הרב קלנר על נשים רבות מכדי לצטט.

כל האמירות אלו יש אידאולוגיות מאחריהן, זה נכון, אבל זה שהוציאו את המשפטים הנ''ל משיעורים בלי ההסבר הרחב זו לא הוצאה מההקשר כי המשמעות היא בדיוק מה שמשתמע מהם.

אתה לא מצפה שיצטטו שיעור שלם, נכון? בנאדם מצטט משפט אז אומרים שהוא הוצא מההקשר, מצטטים פיסקה ואומרים שזה חלק משיעור שלם. שומעים את כל השיעור ואז אומרים שזה חלק מסדרת שיעורים ואתה צריך לשמוע את כל הסדרה כדי להבין את הקונטקסט. זה כמו להתווכח עם זהותניק שכל פעם שהוא נתקע הוא שולח אותך לקרוא את המצע.

אבל אתה יודע מה הבעיה האמיתית? הבעיה היא הצורה שבה אומרים את הדברים, כי אם היו אומרים את אותם דברים בצורה של "דברי חכמים בנחת נשמעים" ובצורה מדויקת אז הם גם היו יכולים לעמוד מאחרי האידיאולוגיה שלהם. אבל בגלל הצורה הפרובוקטיבית שבה נאמרים הדברים הם חייבים להתנצל ולהתפתל שהדברים הוצאו מהקשרם, ואז גם לא יכולים לעמוד מאחורי האידיאולוגיה שלהם. וכאן הבעיה.

שהתלמידים לא יבינו טוב את הרעיון?

אני חושב שמי ששומע את כל השיעור מבין טוב מאוד את הרעיון שהרב מנסה להעביר ולא לוקח רק את המשפטים החריפים.

א. שהם אומרים דברים מוקצנים לא נכונים שהם לא באמת עומדים מאחוריהם (בנות שנכנסות לצבא יוצאות גויות, ערבים פגומים גנטית, נשים באקדמיה הן בחורילות וכו') כדי לחזק את הנקודות שהם מנסים להעביר. ויש בפרקטיקה הזו כמה שגיאות, אבל העיקר היא שזה פשוט שקר.

ב. גם דברים אמיתיים צריך לומר בנועם. אפשר לומר דברים חריפים ונוקבים בצורה מכובדת ומכבדת, וזו גם הצורה הכי יעילה. "דברי חכמים בנחת נשמעים" - לא נאמרים אלא נשמעים, אם תאמר מה שיש לך לומר בכבוד ובנחת יקשיבו אבל אם תתלהם ותנסה להיות פרובוקטיבי תשכנע אולי את מי שכבר משוכנע אבל תעצבן את כל השאר (ובצדק) - להקשיב אף אחד לא יקשיב לך.

אבל אני כן חושב שיש הרבה שאין להם בעיה איתו, ואולי דווקא בזכות הסגנון הם ישתכנעו.

לגבי א.   אולי אתה צודק, לא יודע.

ברור שהדברים שם הוצאו מהקשרם. אני שמעתי אתמול את השיעור, הוא ממש יפה. ולקחו נק' ממה שאמר שם, ששם הוא ביקש להקצין בשביל להראות שיש פה משו אחר, ועל זה התלבשו.

זה כמו לומר לאדם, מה שלומך במילה אחת? טוב

ובשתי מילים? לא טוב.

ועוד דבר, זה שיעור מלפני 12 שנה..אין להם בושה? אולי שיחפשו גם בארכיוני המדינה מהכרזת העצמאות משו דומה..

הרמב"ם אומר, שאפשר לומר שהתורה מצווה על איסורים, אם קוראים חצאי משפטים.

דוגמה: "והיית משוגע".. זו מצוה?.....

כשמצואים דבר מההקשר, מנתקים מהשיעור, לא מבינים את השפה המדוברת  במקום כזה, אז יוצא עקום.

אני לא האזנתי, ואני לא הולך להיות עו"ד של כל מי שאומר משהו. אבל זה ברור לחלוטין.

אם מישהו שם, למשל, יגיד כחלק משיעור, "אנחנו בעד גזענות"... אז ברור לכל מי שיודע את האווירה, שזה סוג של אמריה שבא ליצור "הפתעה" ולהדגיש משהו. מה רותה לומר? ההיפך ממה שמבינים. שההבחנה שלנו בין עם ישראל לעמים, היא בסיסית והיא הפוכה מאשר ה"גזענות" של רשעי אומות העולם. אצלם זו התנשאות, שקרית, שמטרתה להרע לאחרים. אצלנו - להבדיל - זה אמיתי, והמטרה היא אחריות כלפי כל העולם ולהיטיב לו.

הבעיה היחידה היא, שנהייתה נגישות ברשת לכל שיעור. ובאמת צריך לחשוב על התועלת שבכך מול ההפסד כאשר יש כאלה שרק מחפשים את זה...

אם במובן של גואה פשוטה של בני אדם, שחצנות פרטית - אז בוודאי שלא כך.

אם במובן של הכרת מעלתנו ובחירתנו ככלל-ישראל, בוודאי שזה כך. "אתה בחרתנו מכל העמים". "להיות עליון על כל גויי הארץ".

"טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החידלון מההכרה של "אתה בחרתנו". לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים היסטוריים מצויינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון, כי אם גם מעולים וגדולים מאד מכל עם. אם נדע את גדולתנו, אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו, אנו שוכחים את עצמנו. ועם שישכח את עצמו, בוודאי הוא קטן ושפל... ושכחת עצמנו היא שכחת גדלותנו" (אורות התחיה ה. ובהמשך מסביר את גדלות נשמת ישראל, האחדותית, מול כל עם ולשון).

וזה לא סותר מה שאומר רבי חיים ויטאל, כתנאי לרוח הקדש, אהבת כל האדם, אפילו גויים..

והרב מסביר באורות ישראל, שכאשר אהבת האדם בכללו בנויה על בסיס של אהבת ישראל המיוחדת והכרת מעלתם, היא מעולה. אבל כשהיא באה מתוך טשטוש מעלתם של ישראל, היא הרסנית ומזיקה.

הקיצור, לא להיתפס סתם ל"מילים". להתבונן בתוכן.

לא בגלל זה האמת תשתנה. ולא בגל זה לא צריך ללמד את האמת.

כל הדורות אנחנו אומרים אתה בחרתנו, כל הדורות רדפו אותנו - לא בגלל זה - וכל הדורות תרמנו לכל האנושות.

אז צריך לחנך. צריך אולי גם לשים לב להשתדל שלא יגיעו חלקי דברים למי שאינם מבינים אותם. אבל האמת לא זזה ממקומה..

עיוותו בכך שפרסמו שיעור אחד מתוך סדרה שלמה.

הם אמרו שהדברים הוצאו מהקשרם.

הרי כל בר דעת מבין, שיש שם כבר אלפי שעות של שיעורים.

יושב איזה מישהו, ומחפש אובססיבית אולי ישמע משהו "פיקנטי" שאפשר להסעיר איתו את התקשורת - וגם להסית נגד הימניים הדתיים האלה, שממש מסכנים את החינוך לתבוסתנות ולאיבוד הכיוון היהודי, של הצבא ביחוד.

כמובן מי שמחפש את הדברים הללו, כולל בשיעורים מלפני שנים, אינו שומע את השיעורים במלואם, גם לא מבין בדיוק מה מדברים ואינו מעונין בכך.

ולעומת זה, לא שמענו על תופעה כזו ביחס לאקדמיה, ששם אפר בקלות למצוא אמירות שבאמת מסיתות נגד המדינה, הצבא, היהדות, המתנחלים... ולא צריך להוצאי כלום מהקשרו  כי זה ההקשר ובשביל כך זה נאמר....

אשר על כן, באמת היה ראוי בכלל להתעלם מכל המשחק המטופש הזה.

אבל בהיות שבסופו של דבר מוציאים כך חלקי הקלטות לציבור, הם מתייחסים, כדי שלא יישאר רושם מוטעה.

מי שקצת מכיר, יכול לזהות מקורות (אם כי לא חייב שכאשר מדברים אל חבר'ה צעירים, וגם לא תמיד עושים חשבון על כל מילה - אז זה יוצא בדיוק תואם למקור בגנון ובאופן האמירה). הנושא של העבדות לקוח מאיגרות הראי"ה.

הנושא של מעלת ישראל ואחריותם לגבי העולם, לקוח מהרבה מקורות, ביניהם הכוזרי, אורות, ועוד. וכן הלאה.. 

הוא מוציא דברים מההקשר, ושבוע שעבר בחדשות הראו סרטון לפני 15 שנים.

אבא שלח לו מייל זועם והאיש חסם אותו.

בס"ד

יש ארגוני שמאל , שמאוד מפחדים מעליית כוחה של החברה הדתית לאומית. מאוד מפחדים , בעיקר זה סותר את האג'נדה שלהם למדינתנו.  השיטה שלהם היא דה לגיטימציה מהסוג הפשוט ביותר - הפצת מסרים בתקשורת הגדולה. (אגב בכתבה הספציפית אפילו לא ניסו להסתיר את חוסר האובייקטיביות) .   זה כל הסיפור.  שום עליונות הגזע , שום הומופוביה /שוביניזם /שאיפה למלוכנות.

וההוכחה , שהם עושים את זה דווקא למכינת עלי עם ניסיון להפיל שם גם את הרב פרץ , כשכולם יודעים שהוא והמכינה הם מהזרם הכי מתון והכי ממלכתי בציונות הדתית.   למה דווקא שם ? כי שם הכוח הכי גדול כרגע , שם ההערכה הכי גדולה מהציבור הכללי (ובצדק במאה אחוז).  

מה שמרגיע אותי בכל הסיפור הזה זה שהסיבה שהם עושים דברים בצורה הזאת זה כנראה משום שכבר מאוד קשה לעצור את התהליך הנפלא הזה של גאולת ישראל , לכן מתעוררים להיאבק בזה עוד יותר.  נקווה שבקרוב לא נגיע עוד לשנאת אחים כזאת.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם