על הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות פרק כ פס' ח) נאמר במכילתא דרבי ישמעאל "רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת".
והרמב"ן בפירוש שלו על אתר כותב: "ובמכילתא (מכיל' יתרו בחדש ז): רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונין , אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה: שהגוים מונין בימי השבוע לשם הימים עצמן , יקראו לכל יום שם בפני עצמו: או על שמות המשרתים כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם; וישראל מונין כל הימים לשם שבת: אחד בשבת; שני בשבת; כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו
תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא".
כלומר לפי הרמב"ן בקריאת שמות לימות השבוע ביחס לשבת יש בזה מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו, כמו שעושים לפני קריאת שיר של יום.
נצא למסע קטן בשפות העולם כדי להבין את דברי רבי יצחק "לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין" ואת דברי הרמב"ן "יקראו לכל יום שם בפני עצמו או על שמות המשרתים". (ראיתי איכנשהו שהכוונה לכוכבים המשרתים לשעות)
נתחיל באנגלית. מלבד יום ראשון שהוא על שם השמש ויום שני שהוא על שם הירח שאר שמות ימות השבוע הם על שמם של אלים נורדיים ! מה מקור שמות השבוע בלועזית? חן
בשפות רבות אחרות שמות ימות השבוע הם על שם כוכבי הלכת: שמש, ירח, מאדים, כוכב, צדק, נוגה, שבתאי.
למשל, mardi יום שלישי בצרפתית הוא על שם mars כוכב מאדים, mercredi יום רביעי בצרפתית הוא על שם mercury כוכב חמה,
jeudi יום חמישי בצרפתית הוא על שם jupiter כוכב צדק, vendredi יום שישי בצרפתית הוא על שם venus כוכב נגה, samedi יום שבת בצרפתית הוא על שם saturn כוכב שבתאי.
הערבית לעומתן דומה לעברית, מונה את ימות השבוע באופן סידורי ראשון שני שלישי רביעי וכו'
ערבית/מדוברת/ימים וחודשים – ויקיספר
מלבד יום שישי שנקרא يُومِ ٱلْجُمْعَة יוּמַ (א)לְגֻ'מְעַה דהיינו יום ההתכנסות.
מה המצב אצל מאמע לאשען ? זונטיק, מאנטיק, דינסטיק, מיטוואך, דאנערשטיק, פרייטיק, שאבעס.
זונטיק (ראשון) ומונטיק (שני) הם על שם השמש והירח, ואילו מיטוואך (רביעי) הכוונה אמצע השבוע. שאבעס אינה צריכה לפנים.
אבל מה בנוגע לדינסטיק, דאנערשטיק ופרייטיק ? גם אלה על שמות אלים מהמיתולוגיה הצפונית ! למשל, פרייטיק הוא על שם אלת היופי והאהבה Freya ׁ(בדומה ל- friday האנגלי). גוועלד!
נסתכל עתה בטבלה המעניינת הבאה: Names of the days of the week - Wikipedia
מהטבלה הזאת רואים שהשפה היחידה בעלת התבנית X בשבת כשמות ימות השבוע היא פרסית ! (ואולי גם ארמנית!)
ימות השבוע בפרסית באים בתבנית של X شنبه (شنبه = שבת) כאשר במקום X מציבים את המספרים 1,2,3,4,5, כלומר אחד בשבת, שני בשבת, שלישי בשבת, רביעי בשבת, חמישי בשבת (יום שישי הוא חריג ונקרא ג'ומעה בדומה לערבית, סביר לשער שמדובר בחדירה של הערבית לפרסית), וכזכור לדעת הרמב"ן יש בזה מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו.
נשאלת אם כן השאלה, האם היידיש שבה ימות השבוע הם על שם אלילים של עבודה זרה מהמיתולוגיות היא מאמע לאשען או דווקא הפרסית שבה ימות השבוע נמנים ביחס ליום השבת ומקיימים בכך מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו היא מאמע לאשען האמיתית ?

