הי לכולם צריכה עצות טובותנשואה 3 שנים
אני פעילה בפורומים אחרים ופתחתי ניק חדש כדי להתייעץ פה.
דתיים לאומיים, נשואים 3 שנים עם עליות וירידות פלוס ילד ועוד אחד בדרך.אוהבת את בעלי מאד!
בעלי שוטר, עד עכשיו היה בקורסים ובחודשיים האחרונים התחיל לעבוד ממש. מה הבעיה?
שקשה לי עם המחשבה שימים שלמים הוא מבלה בניידת עם שוטרות. שרובן גם לא נשואות.
קשה לי אולי מההורמונים אני לא יודעת אבל מרגישה מתוסכלת...
אני סומכת עליו במאה אחוז אבל מודה שמקנאה. וזה גורם לי לריב איתו ואני פשוט מרגישה שאני פוגעת בקשר שלנו.
אני יודעת שזה לא בשלטתו וזאת העבודה שלו אבל קשה לי. מה הייתם מציעים לי לעשות? או הציע שהוא יעזוב את העבודה כי זה לא שווה שזה יפגע בשלום בית שלנו אבל אני לא רוצה שבגללי הוא יפסיד את העבודה הזאת שחיכה לה זמן רב.
אשמח לעצות...
בבקשה אל תשפטו ותגידו לי שאני נורמליתנשואה 3 שנים
קודם כל, הכי נורמאלית שיש..הולך בדרכך

דבר שני, תסבירי לו כמה זה חשוב לך ולקשר שלכם..
למרות שזה חלק מהעבודה שלו, תמיד אפשר לעשות השתדלות ולא להיכנס למצבים כאלה,
במיוחד שאתם דתיים אז גם יכול להיות לו בעיה של ייחוד..ואז בכלל יצטרכו להתחשב בו..

בכל מקרה זה טבעי ונורמאלי התחושות שלך, תמשיכי להילחם על זה ואל תוותרי..

 בהצלחה

ממש טבעי תהיי רגועההלוי מא
אבל תפתחי את זה איתו בנינוחות ואפילו נסי להפוך את השותפות שלו לחברות שלך, אולי ככה זה לא ייצור קונפליקטים
חח מכירה כבר בגידות שהן עוד היו חברות של האישהכלה נאה
והיו אפילו יושבות אצלהן בבית ואוכלות ושותות קפה וגם לוקחות להן את הבעל אחרי הגב. 😡
גיסי אחד מסיפור כזה.
מזעזע מה שקורה היום.


וואוו אז אני לוקח את העצה שלי בחזרההלוי מא
את אומרת דברים נכוניםהעני ממעש
זאת נקודה ידועה ומצערת
מציע להתייעץ. אולי ניתן גם דרך המשטרה, בשנים האחרונות יש שם מענה תורני.

בהצלחה
את חוששת בצדקאליפ
שעות מאוחרות, עבודה אינטימית, אווירה תרבותית זה ממש עלול להשפיע
בעלך בסיור?
כן. שיעזוב את העבודה! אין אפוטרופוס לעריות.כלה נאה
לא רוצה להפחיד. אבל דוד שלי שוטר ושמעתי מה קורה שם. ואפילו הוא נפל עם איזה מישהי וכמעט התגרשו.

לדעתי הקנאה שלך נורמלית. גם אני לא הייתי מוכנה.
כל יום ורוב היום לשבת בניידת עם שוטרת.. מה רצית שיהיה?
אי אפשר לא לדבר. וההרגל עושה את שלו.

מצטערת שאני תקיפה בנושא. אבל שלום הבית שלך ושלוות הנפש שלך חשובה לא פחות מהעבודה שלו.
חשש הגיוני, לנתב אותו דרך השכל.יהלומ
לא לחשוב עליו בצורה מעשית כשעצבניים/כאובים/הןרמונים/מתוסכלים
לחכות לזמן שהמוח פעיל ושולט בצורה מלאה.
ולחשוב מה יתן לו גדרות נכונים בעבודה הזו.
להתייעץ עם רב שמבין עניין.
הוא חייב גדר, חייב ממש.
כזאת שתרחיק אותו מקרבה לא בריאה לאישה שאינה אשתו.

בכללי, צריך לראות שהחשש והבנה קיימים גם אצל הבעל ולא רק אצל האישה.
לעשות הכל*אשתו של בעלי*
בכדי להרחיק פוגעים,מפריעים ומזיקים(או מזיקות במקרה שלך...) לקשר הזוגי עם בעלך.
אין דבר יותר חשוב מזה!
וכדאי להיזהר מאשר להצטער.
קושי לגיטימי, שיכול ללוות חיים שלמים בהצלחהישנה חדשה
מבינה את הקושי,
לגיטימי ומובן.

אבל אפשר להחליט לחיות יחד איתו בשלום.
בשיחות כנות ופתוחות עם בעלך,
בקביעת "כללים" ברורים
והרבה שיח על הנושא.
ושמחה בכלל וקירבה..
יש תפילה שאומריםOrit39
אחרי טבילה במקווה שלא יתן עינו בשום אישה זולתי או משהו כזה אם תרצי אחפש לך. זו שעת רצון עצומה!!!. ותשתדלי שיהיה לו כייף וטוב איתך ותפילות. זאת ההשתדלות שאת יכולה לעשות כל השאר בידיו של הקב"ה. בהצלחה!
חח אני יתפלל על בעלי שלא יכשל שהוא מכניס את עצמו לניסיון?כלה נאה
אפשר וצריך להתפלל. צריך גם השתדלות ואסור לסמוך על הנס.
בכל זאת הוא בן אדם ולא מלאך.

כתבתי עוד משהו למטה. תפתחי.Orit39
הוא שלוח מצווה!אחת מהשומרון
מצוה הבאה בעברה! לא חסר כח אדם. יש הרבה מובטליםכלה נאה
החרדים והדתים שרוצים לשמור על עצמם כי המדינה לא מעוניינת לבוא לקראתם. שיסתדרו לבד.
שלוח עברה !סיה
הוא הציע לעזוב. אז לעזובסיה
זה לא שאת כופה עליו. הוא בעצמו הציע
אני ממש מבינה אותך. אם אי אפשר לסדר משמרות רק עם גברים אז עדיף שלא יעבוד שם
אין אפשרותOrit39
שיעבור למחלקה "נטולת" שוטרות?? יש דבר כזה? צריך לחשוב להיות יצירתיים.... אולי יש עבודה אחרת עדיין באותו התחום שיכולה לעניין אותו?? בטח לא ירצה להיות מאבטח... אולי מאבטח אישים🤔
סליחה לא ראיתי. העיצה שלך ותפילה נשמע מצויין! כלה נאה
שילוב מנצח!Orit39
אולי יש פה בפורום אנשים בתחום שיכולים לכוון?
הי לךאמא וגם
התחושות שלך מובנות.
האם יש אפשרות לעבור לתפקיד אחר? או לבקש להיות עם שוטר?
אולי להתייעץ עם הרבנים של התכנית 'מאמינים במשטרה'?
באמת בעיההיום הוא היום
מה דעתו?

לדעתי חשוב להתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו ואולי הוא ישלח אתכם להתייעץ עם רב מהמשטרה או מתוכנית מאמינים במשטרה כמו שכתבו.

את נורמלית והחשש מוצדק וטוב והכרחי לטפל בו עכשיו, אין אפוטרופוס לעריות, גם לגדולי הצדיקים
את צודקת, והוא צודק..ד.

את צודקת - שזה לא טוב ששוטר יבלה ימים/לילות עם שוטרת בניידת. זה דבר מעוות שעושים במשטרה, "תרבות" שפעם לא היתה עולה על הדעת.

 

זה בעייתי [לפעמים אולי גם הלכתית מדין יחוד, אבל זו כבר שאלה לרב]

 

הוא צודק - במה שאומר שזה לא שווה את הפגיעה בשלום הבית.

 

 

אולי אפשר שיקבל במשטרה תפקיד שאינו מצריך שהות לבד עם שוטרת. אם יש שוטרים נוספים, אז מתוך היכרותך וסיכום ביניכם, תוכלי לסמוך שאינו משתתף באוירה קלה, או ב"סתם שיחות" מתמשכות מחוץ למה שנצרך לעבודה.

בנוסף למה שאמרואמת1
ואני מסכים שזה בעייתי
השאלה היא עד כמה הוא מחובר לתורה, המתכון הזה של עבודה מאומצת וחוסר לימוד הוא קטסטרופה בעיניי וכל אדם בכל דרגה יכול למצוא את עצמו מתדרדר.
סליחה על התמימות..אין שוטרים גברים בניידת.? רק נשים?וואוו


בדרך כלל שמיםאמא וגם
שוטר ושוטרת בזוג בכל פעם.
לא לעניין...גלעד לוי

אני יודע שיש הרבה אפשרויות במשטרה

לא יהיה "נקי" לגמרי אבל עדיף מלהיות שוטר סיור ב2 בלילה לבד עם שוטרת...

אגב אני חילוני טהור...וזה לא מונע מדין ייחוד...

גם אם לא יהיה בניהם כלום יכולה לבוא שוטרת רעה ולהעליל...

מנפלאות שיוויון הזכויות...

שמעישירקי
אחותי שוטרת וממש כדאי שימצא משהו אחר
בסיור קלושה האפשרות לבחור להיות עם שוטר גבר... במיוחד שיש הרבה בשח״מ שמצמידים אותן לשוטרים גברים ( בדר״כ יצרפו שוטרת לשוטר ... )וגם אם יש גברים זה תלוי במשמרות😶
כמו שאמרו לך פה אל תקחו סיכון....! אבל הכל תנסי שיהיה בנחת ולא בריבים , במיוחד שגם לו חשוב השלום בית שלכם יש פה בסיס טוב לצאת מזה וככה גם תהיי יותר רגועה.


ועזבי את ה״חיכה לעבודה הזאת הרבה זמן״ זה לא שווה את החוסר שלום בית שלכם ! וגם הוא חושב ככה....

אם מתאים לו יכול להיות מאבטח בבית ספר דתי/ חרדי של בנים או כל מיני מוסדות כאלה שיש רק גברים...וככה גם השעות עבודה יותר הזויות ולא משמרת צהריים/ לילה והקפצות ותגבורים כמו במשטרה.



בהצלחה!

🌹
הערה ספציפית לגמרי בלבדהעני ממעש
לא ברור לי ההשוואה בין מעמד, תנאים, ושכר, של שוטר ושל מאבטח במוסד
...שירקי
לא התכוונתי להשוות בקטע שזה יותר טוב מבחינת מעמד או שכר...

פשוט הצעתי שתבדוק אם זה יותר טוב *בשבילם*....
שלא יהיה את העניין עם השוטרות שמפריע לה...
זה הרעיון הראשון שעלה לי שאפשרי....
אז על הדרך אמרתי לה יתרונות שכן יש בעבודה הזאת...

אם יש עבודות שהוא יכול לעבוד בתור שוטר בלי שוטרות מסביב והיא תהיה רגועה אז יותר טוב ....
להיות מאבטח מוסד לימודיםלמה לא123
זה משעמם מאוד מאוד
בלי השוואה לאקשן שיש במשטרה
נכון. איפה הפותחת? היא לא מגיבה לכלוםסודית
עדיף תשעמום הזהשירקי
מאשר האקשן שבמשטרה ( יש שם לפעמים גם אקשן מסוגים שלא היית רוצה לשמוע😶)

אבל הפותחת יכולה לבדוק עם בעלה מה האפשרויות שמתאימות להם ולשלום בית שלהם ולהשוות יתרונות וחסרונות בכל דבר....
זה לא הגיונילמה לא123
להציע לבן אדם שאוהב אקשן. את העבודה הכי משעממת בעולם. צריך להיות מציאותיים
לא אמרתי שיישאר בעבודה שלו. אבל למצוא פתרונות אחרים ולא לכבות את הבן אדם
אם שמת לב זה מה שרשמתישירקי
בהודעות הקודמות...
שיבדקו מה מתאים להם ואם כן יש משהו במסגרת שלו
וצודקת ברעיוןשירקי
שבנאדם שרגיל לעבודה פעילה פתאום ישב ולא יעשה כלום

הם צריכים בינהם להחליט מה מתאים...
מנסיון בעבודה עם שוטרים...אורן555

זה עבודה עם סביבה גברית בעיקרה והשוטרות שעובדות שם

בד"כ הן מאוד חופשיות..

הן בלבוש, בדיבור ובמעשים...

אני לא הייתי מוכן שאשתי תעבוד ככה צמוד לשוטר למשל

אישה שהולכת לעבוד במקום כזה זה אומר עליה משהו.. ולא היית רוצה שבעלך יהיה איתה

האמת?

זה בכלל בושה למשטרה שמעמידה גברים במצב כזה..

 

לא אומר כלום. אוי. לשון הרעהעני ממעש
מבינה את הפחד שלךסודית
השוטרות חתיכות במדים שלהן, אין מה לדבר.
למרות זאת אני חושבת שהוא יכול להשמר מקשר של קרבה. יש שליחות בעבודה שלו השאלה היא בעיקר איך הוא מרגיש שם, ופחות מה את מדמיינת. מה הוא מספר?
יש לי תחושה שאת לא תהיי רגועה באף מקום עבודה שלו. האם זה נכון?
אני מכירה שוטר דוס תורני נשוי ששמר יפה על העיניים שלוסודית
אבל הוא עסק בבילוש, ולא היה כמעט עם נשים. אולי זה הפיתרון שלכם.

יש סיכון גופני בעבודה הזאת. הוא נאלץ אחרי פציעה לעבוד במשרד והוא עצוב מזה שום שוטרת לא יכולה מעניינת אותו רק הגעגועים לעבודה.

יש להם זוגיות טובה עד כמה שאפשר לראות מבחוץ.
תבדקו תפקידים שונים לפני שמחליטים
לתשומת לב, השורה האחרונההעני ממעש
תודה על ההתייחסות, עונה לכולםנשואה 3 שנים
הוא ביחידה כמו בסיור כך שמשבצים רוב הזמן בן ובת.
הוא ניסה לדבר עם המפקד שלו ולבקש לצוות איתו רק גברים אבל הוא צחק עליו ואמר שזה לא אפשרי...
כך שיוצא שרב המשמרות הוא עם בנות ומידי פעם עם גברים.
זה נעשה לי יותר קשה מיום ליום...
אתמול ניסיתי לדבר איתו על כך שאולי צריך לשקול באמת עבודה אחרת ופתאום הוא הגיב אחרת והתעצבן עלי שאני משנה את דעתי כל רגע...
אני באמת כבר לא יוודעת מה לעשות
שאלה כבדה. כבדה מדיי לפורום. בהצלחההעני ממעש
אל תפחדי. תעמדי על זה!כלה נאה
ברור שיהיה קשה לו..כניראה שלא התכון בירצינות שאמר לך שאולי יעזוב את העבודה.

תגידי לו שחשבת על זה טוב. והגעתי למסקנה שאני לא אוכל לחיות עם זה בשלום.
מה אתה מעדיף שלום בית או אישה ממורמרת?
אז שיבין גם אותך.

חוץ מזה את רואה את רוב התגובות פה. כדאי שתראי לו גם. את לא אישה הזויה שמחפשת על מה לריב איתו.
וואי את ממש נורמליתדפני11
ואני ממש ממש מבינה אותך. אם זאת הייתי אני הייתי בדיוק כמוך...
אני חושבת שאם יש לכם רב שהוא אוהב ומעריך תתייעצו איתו. מאמינה שיהיה לו כיוון נכון לכוון אתכם ביחד.
ובכל אופן.. אם אין אפשרות לעבוד רק עם גברים אז כן הייתי רוצה שיעבור עבודה. אפילו שזה מה שהוא חלם עליו...
אין מה לעשות. הבית שלכם חשוב יותר.
ותתפללי!!!! אין כמו תפילה בעולם. משנה עולמות.
תתפללי שה' יכוון אותו לעבודה טובה עם תנאים מצויינים שיהנה וימצא את מקומח הרבה יותר טוב ושזאת תהיה עבודה בלי שום בנות. עבודה שאפילו תקדם אותן מבחינה רוחנית. שיתן עיניו וליבו וחשקו רק בך.
תתפפלי על זה בכל פעם שהצער הזה עולה לך.
שה' יכוון אותו לעצות טובות ולאנשים נכונים שיפקחו את עיניו ושיגרמו לו לעזוב את עבודתו מעצמו. בלב שלם..
זה באמת לא פשוט. אבל תפילה פשוט משנה כל מציאות! אל תפסיקי להתפלל ובע"ה מעז יצא מתוק.
ואני גם מבינה את זה שהוא מתעצבן שאת משנה את דעתך... אל תיבהלי. ככה זה גברים.. אוהבים שמחליטים וזהו. אבל ככה זה הנשים... משנות את דעתנו. וזה ממש ממש בסדר וטוב. כי אנחנו חושבות שוב ומגיעות למסקנות יותר נכונות ממה שחשבנו בהתחלה.
אל תבהלי. תדברו על זה שוב בנחת. שה' יהיה בעזרך!
בלנד אתפלל עלייך גם
וואי מתוקה את צודקת!נשואה פלוס+
אני גם לא הייתי נוחה עם בעלי היה בעבודה כזו... לגמרי... מבינה אותך ממש! מצד אחד לא נעים לנו לצאת קנאיות.. מצד שני זה באמת מפריע וצודק!
צריך למצוא דרך חכמה ונבונה איך תשדלי אותו לעבור לתפקיד אחר בלי לצאת קטנונית בעיניו. אופציה העדיפה לדעתי היא להסביר בנחת על כוס קפה ועוגה שאת חושבת שזו לא עבודה שראויה לו וזה לקחת סיכון וקשיים ולחפש ביחד תפקיד מעניין ומספק לא פחות שנקי מעבודה עם נשים. אבל תסבירי לו בצורה שכלית ולא מהרגש.. לדעתי.

לגמרי מבינה אותך.. חיבוק!😍
אוף. מבינה אותך ככ... כמה שאני סומכתחדשה ישנה
על בעלי בעיניים עצומות. לא הייתי רגועה ונינוחה אם היה עובד בעבודה כזאת... אין לאף אדם אפוטרופוס לעריות. לא פשוט לשבת לבד ברכב ימים שלמים עם עובדת איתך.... אני כן בעד ללחוץ שיעבור . הרבה תפילות ובהצלחה!
את האמת כשכתבתי את הפוסטנשואה 3 שנים
חשבתי שאולי אני מגזימה אבל התגובות פה רק מחזקות את דעתי... ואפילו מפחידות יותר ממה שחשבתי!
יקרה, תזכרי שבפורומים הכל בערבון מוגבל...אחת מהשומרון
קל לאנשים לכתוב ולהפחיד ולספר סיפורים. הם מעבר למסך.
בסוף את מכירה את בעלך, יודעת כמה התחום הזה מאתגר לו או להפך- הוא נאמן ורק החשש שלך (שלגטימי, מותר לך. אבל לא כדאי לנפח אותו..) מכניס לו את זה לראש.
אני מציעה להתייעץ עם רב שלו. לא איתנו יושבי הפורומים... הרב גם ידע להעיד עליו- אם הוא מסוגל לשליחות הזאת עם האתגר, וגם יכוון אתכם.
ובכל מקרה להקפיד להעמיק את הזוגיות, האמון, השיח הפתוח והכנה. לשתף לשתף לשתף גם בכשלונות. ולתת לו תחושה שהוא יכול לספר לך הכל. אני הייתי מעדיפה שבעלי יספר לי מייד על כל מעידה קלה, מאשר שיתמודד לבד עם הכל.
מניחה שברור שהוא אוהב אותך וגם לא רוצה להגיע לסיטואציות מורכבות. תני בו אמון. תהיו ביחד בסיפור הזה. את לא מולו..

ובעיניי כדאי גם לשתף מישהי שמכירה אותך טוב, שיודעת לומר אם באמת זה הורמונלי החשש יתר. זאת תקופה רגישה גם ככה שאת רוצה להרגיש אותו הכי איתך בעולם וזה מובן אם זה מערער ומבלבל.. אבל שוב- אתם ביחד.
בהצלחה ענקית!!!!
מה זה לשתף כל דבר?סיה
תקישיבי אשתי היקרה ישבתי בניידת השוטרת התכופפה ופתאום ראו לה את חוטיני מאחורה מהמכנס וזה מה זה עשה לי את זה והתגרתי.
אחרי זה היא גם אכלה ארטיק לידי והתלקקה איתו אפילו הציעה לי לק. אני עובדת בעבודה חילונית בכיף מציעים קפה אחד לשני . מציעים לאכול מאותה צלחת. מזמינים לסגריה דבר שביום יום
מציעים קפה. סיגריה. טוב סיגריה זה באמת מסוכןרפואה שלמה
גם כשאת מדברת איתולמה לא123
אל תבואי ממקום שכביכול מכתיב לו. אלא משיחה של שניכם על המצב והבנה שאת לא יכולה להכריח אותו לעזוב את העבודה
בהצלחה
אני לא יודעת אם תצליחי להשפיע עליו להחליף מקצוערפואה שלמה
אבל המריבות על זה, מזיקות יותר מהשוטרות. אני מתכוונת למריבות שממררות את החיים.
בהצלחה במציאת פיתרון שטוב לשניכם.
אני ממש חושבת שהתגובות פה מגזימותישנה חדשה
זה לא שלא ידעתם שזה הכיוון
3 שנים הוא בקורס בשביל זה.
ידעתם מה זה אומר.
לקחתם החלטה מודעת
אי אפשר לעזוב פתאום כי לא מתחשק.
אני חושבת שצריך להגדיר כללים ברורים ומה ומי ואיך,
אבל אל תיבהלי מהתגובות פה ..
הם מציגות צד מאוד מסויים,
הן לא היו בתהליך של בעל שמתכונן לתפקיד הזה.. בתוך כל ההתרחשות

הן אומרות לך, מבחינה אידיאלית,
הדבר הכי טוב שיכול לקרות,
זה לא הכי טוב.

אבל את לא בבחינה האידיאלית עכשיו,
את במציאות.
ואת יכולה לראות איך במציאות הנוכחית אפשר להתקדם ולעשות אותה הכי טובה...
נכון בגלל זה היה קשה לי להגיד לו לעזובנשואה 3 שנים
השאלה אם מישהו מנסיון עם התמודדדות כזאת יכול לכתוב לי אני אשמח!
וזה נכון שלקחנו את זה בחשבון אבל כשזה מעשי זה הרבה יותר קשה מאשר באופן תאורטי...
אני מבינה, בדיוק לכן אני אומרת..ישנה חדשה
שהשאלה צריכה להיות איך מתמודדים עם מצב כזה,
מה אפשר לעשות במצב כזה,
ללמוד מניסיון של זוגות אחרים.
לא "מה המצב האידיאלי"

ולזכור שיש אפשרות שהוא יעזוב אבל שזה באמת הברירה האחרונה בסוף ועכשיו צריך להתמודד עם מה שיש

אולי תנסי למצוא קבוצות של נשות קבע,
אני יודעת שיש פה גם פורום סגור כזה,
אני יודעת שיש שם גם הרבה התמודדות של עבודה מעורבת,
ובכלל,
העולם היום מלא במקומות עבודה מעורבים, כמעט כל המקומות.... אם הוא לא יעבוד במקצוע גברי מובהק הוא יעבוד גם עם נשים..
וצריך לדעת להכיל את זה.
ברור שזה שונה ממשטרה ומשמרות אבל בכל זאת..
יש הבדלOrit39
בין לעבוד בסביבה שיש בה נשים, לבין להתייחד עם שוטרת בניידת.......
להתייחד. נו באמת. הרי הכל אתן מדמיינותסודית
ומה קורה בחיים האמיתיים אין לאף אחת מושג.
לפותחת: כאן הרוב חרדיות ויפחידו אותך בדמיונות. את בהריון. תמצאי אשת שוטר חילונים ותשאלי אותה מה באמת הולך שם. נראה לי שמי שגדל בציונות הדתית לא יוותר כל כך מהר על מה שהוא רואה כייעוד.
תחזרי עם מסקנות.
ונחשוב שוב.
לילה טוב ואל תקלקלי את החיים האמיתיים עם סיוטים
למה את חושבת שחילונית פוחדות פחות?סיה
אולי כי בגידה זה לגיטמי? כי הם מצרפים במודע עוד מישהיא למיטה כדי שיהיה מגוון?
בציונות דתית אין יצר הרע? רק אצל החרדים יש?
כל החילוניות סדום ועמורה? תתביישיסודית
מפחדות לא פחות מחרדיות. אף אחת לא רוצה שיתפרק לה הבית.
צריך לשמוע מה הן אומרות.

סביר שזה שלב בהכשרה ואחר כך יתקדם לתפקיד שלא מחייב כזאת קרבה פיזית. ואולי יש תחנות יותר דתיות.
אם הוא מוכן לעזוב שיעזובסודית
אבל אז השרשור מיותר
ואולי הוא רוצה להיות לוחם אש (כבאי)?סודית
זו עבודה גברית.
כמו שכל החרדיות מדומינותסיה
וגם תנסי להבין אם הוא משובץ אקראית או לי בקשתוסודית
אם אפשר לבקש תנאים לשיבוץ, אז אולי הוא יכול להזהר ממישהי ספציפית. ומה ההרגשה שלו. ולברר מה התנאים אחרי קידום.
האם יגיע שלב שהוא לא יהיה משובץ עם שוטרת. בקיצור פחות דמיונות יותר נתונים מעשיים.
אולי במאמינים במשטרה יש להם רעיון? כל התחנות זהות?
אין בעיה אני אתן לה טלפון של אחות של אמא שלי חילוניתכלה נאה
שבעלה שוטר. ושתגיד לה מה קורה שם.
גם היא נתנה אמון בבעלה כמה שנים ובסוף כמעט התגרשו ממה שגילתה.
תני. זה נותן יותר מידע מלדמייןסודית
אני כאמור מכירה בלש לשעבר אבל התנאים שוניםסודית
מצטרפתישנה חדשה
תקראי בבקשהOrit39
קודם כל את מה שכתבה הכותבת. אין אפשרות לשים אותו עם שוטר, רק עם שוטרת. זה הנוהל. אח"כ תקראי את כל מה שכתבו המגיבים שמכירים את הלך הדברים מקרוב כולל סיפורים פיקנטים ואח"כ תבדקי כמה בגידות מתרחשות כשלא שומרים על דיני צניעות, עיניים, ייחוד וכו'.... ורק אז תגידי שאנחנו מדומיינות. מי שלא שומר על הדינים הללו בין אם הוא חילוני או דתי לאומי או חרדי או לא משנה מי - הסיכוי שלו לחטוא גדול ממי שכן מקפיד על עניינים אלו. לא תצליחי להפוך אותנו לשונאי חילונים. זאת פשוט האמת. אנחנו בדור פרוץ לאין שיעור! מדומיין הוא אחד שמנותק מהמציאות ומה לעשות? המציאות מראה אחרת. אגב בגמרא כתוב מה דינו של אדם שיש לו שתי דרכים להגיע ליעדו. דרך אחת עוברת במקום בו נשים כובסות בנהר ודרך אחרת לא. אדם עבר בדרך של הכובסות עצם את עיניו ולא חטא! מה דינו? רשע!למה?
כי הייתה לך דרך אחרת! למה שמת את עצמך במקום מכשול? ולכותבת אחזור על שאלה של כותב אחר שלא ענית עליה: עד כמה בעלך הוא שומר תורה ומצוות ויודע את הדינים הללו ומקפיד עליהם? זה הבסיס שממנו את יכולה להשפיע עליו לטובה. דבר אחד אני יודעת: מי שיעשה הקרבה למען הקדושה ה' לא יקפח את שכרו! אני בטוחה שימצא עבודה טובה ומכניסה פי כמה אם יעשה השתדלות.
עונה לךסודית
אם חרדים יתגייסו למשטרה וישנו את הנוהל המטופש שמחייב שוטר ושןטרת לבלות את הלילה באותה ניידת - מסכימה איתך.
אבל אם הם מסתפקים בלזרוק את התפקיד לחילונים כי הם ממילא 3 במיטה- אז אני נגעלת מאד מאד מצורת החשיבה
לא הבנתי מה הטענה שלךOrit39
ומה זה קשור לבעיה של הכותבת. מפריע לך שחרדים לא עובדים במשטרה? מי 3 במיטה??? זאת צורת חשיבה גועלית. מה מגעיל אותך שחרדים מקיימים הלכות כפי שצריך?
מעצבן אותה שחרדיות פה בפורוםסיה
שתכתובOrit39
בפורום של חילונים
לא את הפותחת זה מעצבןסיה
מעצבן את סודית שחרדיות משתלטות על הפורום ומפחידות את הפותחת
הבנתי את זהOrit39
לסודיתOrit39
אני לא מבינה דבר אחד. בשרשור של אותה עו"ד (או לא..) כל כך הגנת עליה בחירוף נפש שכולם יתנצלו ושחלילה לא תפגע, ופה את פוגעת בציבור שלם? איפה המידתיות? להגיד על חרדיות שהן סתם מדומיינות כי שומרות על הבעלים שלהן, אח"כ לכתוב שהם "זורקים" את המשימה העילאית של המשטרה על החילונים, אח"כ לכתוב שהם מגעלים אותך וישנים 3 במיטה??? אולי את צריכה להתנצל פה על העלבה של ציבור שלם?
צריך לימודי ליבה כדי להבין אותיסודית
מדמיינות = חושבות
מדומיינות = הזויות
אלו שתי מילים דומות אבל המשמעות שונה.
כתבתי שהחרדיות משלימות מן המחשבה פרטים שאינן יודעות, ולא שהן הזויות ששומרות על הבעלים.
ועל 3 במיטה כתבה סיהסודית
על החילונים.

בקיצור את חייבת לי התנצלות
אין לי מה לומרOrit39
ממש השארת אותי פעורת פה לנוכח שנאת החינם שלך לחרדים. בבקשה אל תגיבי ואל תוסיפי חטא על פשע.
בטח שנשמור על הבעלים. למה לא??כלה נאה
לבנות בית לוקח שנים.
לפרק אותו אפשר ברגע אחד.

כתוב שתי דברים שנפשו של האדם מחמדתן גזל ועריות.
וזה מדובר על כל אדם.

ואני לא יסכן את הבית שלי בשביל שום אידיאל או עבודה נחשבת.
גם ככה רוב העבודות לא מאה אחוז כשרות. אבל לא כמו בניידת שוטר ושוטרת שעות ביחד. ברכב סגור ביום או בלילה. שאין לאן לברוח.
אם היו החרדים מצטרפים למשטרהסודית
גם היה נמנע המצב הזה שחצי מכוח האדם נשען על שוטרות,
וגם הנורמות המוסריות היו משתפרות.
החרדים רוצים ללמוד תורה!!סיה
וזה הדבר היחיד שמגן על עם ישראל לא הצבא ולא המשטרה.
ומי שלא מסוגל ללמוד תורה אז שילך לצבא ולמשטרה.
אבל סדר העדיפות זה קודם התורה שהיא מגינא ומצילא
מכיוון שגם הציונות הדתית רוצהסודית
נצטרך לעשות תורניות.. בין הישיבות. כשנגייס חרדית, ילמדו הדתיים לאומיים באתן שעות. וכן להפך
ציונית דתית רוצה לשרת את המדינה!!סיה
זה האידיאל שלהם.
לעומת חרדים שאין להם כל אידיאל לתרום למדינה
יש הרבה חרדים שרוצים לעבוד. אבל התנאים..כלה נאה
יש הבדל בין לעבוד בגלל פרנסהסיה
לבין ללכת לצבא ולמשטרה בגלל אידיאל
נכון. האידיאל אצל החרדים היא התורהכלה נאה
האידאל להגן על יהודיםסודית
לא ליפול באיסור.
אם תצטרפו פחות יפלו באיסורים
האידיאל זה לחיות עם הערבים בשלוםסיה
אני חרדיתלמה לא123
וזה קצת היתממות להגיד את מה שאמרת
צריך לעשות השתדלות ומישהו צריך לשמור
אם כל המדינה היו חרדים. מי היו החיילים או השוטרים. ומי היו הרופאים
תורה מגינה. זה ברור. אבל שופטים ושופטים תשים לך... זה לא אני כתבתי
אי אפשר לזרוק הכל על הדתיים והחילונים
ושוטריםלמה לא123
אפשר לזרוק על כל אחדסיה
בין אם הוא חרדי חילוני ערבי או דתי אם הוא לא חושב שהמטרה שלו בעולם ללמוד תורה.
מי שמאמין ״ והגית בו יומם ולילה״ אמור ללמוד לא לשרת כלום
המטרה הנעלהלמה לא123
היא ללמוד תורה
היא לא המטרה היחידה
לדעתי כןסיה
זה המטרה היחידה
מה עם הקמת משפחה?למה לא123
לדוגמא
ברור שמשפחה לפני תורהסיה
אבל תורה לפני מדינה
אני עייפהלמה לא123
ולא מחזיקה ראש
אחרי לילות של אזעקות וטילים
תמשיכו להתווכח. אבל בנעימות
לילה טוב
כל זה נכלל בלימוד תורהכלה נאה
לעשות רצון ה'.
אז התורה ללמוד לשמור וולקיים זה האידיאל.
לאלמה לא123
דיברנו לשבת וללמוד. גמרא וכו כל היום ולכן אי אפשר ללכת למשטרה
אז נתחלףסודית
אנחנו נלמד, ואתם תצטרכו לעבוד במשטרה עם גדרי הצניעות שתכניסו בה. התורה לא פרטית של מגזר מסויים
לא מצאתי עד היום דתי לאומיסיה
שבגלל שהוא רוצה ללמוד הוא יוותר על הצבא.
הוא לא ידע איפה לקבור את עצמו אם הוא יבוא להורים שלו ויגיד אני רוצה ללמוד תורה במקום לשרת את המדינה בשבילהם זה דום לב.
כנראה את לא מסתובבת במקומות הנכוניםכמו צמח בר
3 מאחים שלי הם כאלו ומכירה עוד אלפים.

ההבדל הוא שמבינים בחשיבות של שניהם ועושים על פי הכישורים וההעדפות
זהו. זה ההבדלסיה
שאצל החרדים אין חשיבות של שתיהם.
יש תורה ויש חוסר ברירה כי לא מסוגלים ללמוד - צבא.
אבל דתים לאומים רוצים צבא כבחירה ראשונה אז מעולה. זכותם!
שכל מגזר יעשה את מה שהוא מעדיף בראשונה.
אני מדברת על לימוד תורה לא על סתם לימודים
הגבתי לסיהלמה לא123
ובמקרה זה בלבד אני מסכימה איתך סודית
אבל אם המשטרה במדינה יהודית רוצה שכל האוכלוסיה תשרת אצלה היא צריכה להתחשב במידת האפשר במי שייתגייס אליה. במידה וזה לא פוגע בשירות
בבקשה בואו ותלמדו.כלה נאה
לא חסר חילונים במדינה שלא מעוניינים ללמוד.
יש הרבה מובטלים
זו תגובה שאני מסכימה איתה לגמריסודית
כתר תורה לכל מי שבאמת לומד.
וחרדים שרוצים לעבוד והתנאים לא מתאימים- המדינה צריכה לתת תנאים מתאימים. וככה בערבות הדדית נחזיק זה בזה שלא ניפול.

שמחתי לראות שהמשטרה כבר הוציאה קובץ.
סתם כלומדת ליב"ה באדיקותOrit39
זה ממילון אבן שושן?
זה הסבר פשוטסודית
אני לא נגד לשמור על הבעל ממכשול. ולא נגד החרדים. אני כן נגד עיוותים מוסריים.
לזרוק את זה על הציבור החילוני זה לא פיתרון לעם ישראל
אם המדינה הייתה מכבדת את העקרונותכלה נאה
של החרדים. בעצם את התורה.
אז חרדים לא היו כל כך מתרחקים.
לא יתכן שיקפו על החרדים את החילוניות.
העיקר צועקים "כפיה דתית"
למה לא פתרון?סיה
פתרון מעולה
לחילונים אין בעיה להיות משמרת גבר ואישה יחד שיהנו!
למה דתי אמור להכנס למערכת הזאת?
כי יש ערבות הדדית בעם הזהסודית
כשחילוני נופל עם חילונית כי חרדים לא לוקחים אחריות, כנסת ישראל נפגעת.
לכן אין ברירה כולם באותה סירה.
מי מחליט איזה סירה?סיה
אני חושבת שגם הערבים באותה סירה. ואני חושבת שצריך לתת להם את כל ההתנחלויות בשביל שלום
אל תגזימילמה לא123
זה יהודים
אני מקצינה בכוונהסיה
כי האמירה להגיד לחרדים תבןאו למשטרה כדי שפחות יבגדו זה מגוחך
חרדים אמורים להיות שומרי הסף של הדתים הלאומים?סיה
אף אחד לא אמורלמה לא123
לשמור על אף אחד. אבל עדיין כולנו ערבים זה לזה. ואי אפשר לומר שיחטאו וזה שלהם
אפשר להקים בערים דתיות וחרדיותסיה
משטרה דתית וחרדית עם כל האיסורים והחומרות.
אבל המדינה לא מעונינת
אז תמות נפשי עם פלישתים?כלה נאה
לא.
בגלל שלחילוני לא אכפת ליפול אז גם החרדי יפול?
אל תיכנסי לזהלמה לא123
חבל לך
כאחת עם תואר ראשון בספרותOrit39
אומר לך שחושבות זה ממש לא מדמיינות. מדמיינות ומדומינות הן שתי מילים בעלות אותו שורש ואותה משמעות = חשיבה שאינה תואמת את המציאות. המילה מדומיינת התהוותה כסלנג כדי להגדיר מישהי מנותקת מהמציאות. ומי שמנותקת מהמציאות במקרה הזה זו את. מה לעשות, חוכמת סופרים תסרח לא נאמר עלייך חלילה...
אני שמחה שאת נמנעת מלהעליב. יפה!סודית
זה מדהים!Orit39
חילונים תמיד חושבים שהם יכולים לרדת על החרדים חופשי והוא לא יענה להם כי הוא לומד תורה, הוא לא יחזיר לי ואם הוא עונה? פתאום הם צועקים גוועלד! גם יודעים לצטט פסוקים... ואהבת לרעך... אז אומר לך שאין לי כל כוונה לפגוע בך חלילה אלא להגן על ציבור שלם שביזית בצורה מאוד לא "ואהבת לרעך"....
חח היא מפתיעה אותי כל פעם מחדשלמה לא123
סיה, עמדתי פעם לימינך ויש לך חובת הכרת הטוב כלפיסודית
לא מעצבן אותי שחרדיות משתלטות על הפורום.
אני חושבת שהדיון צריך להתבסס על ידע ולא על דמיון.
איך נראית משמרת בניידת? האם הקשר כל הזמן פתוח? האם בעצם יש עוד שותפים שמאזינים לנסיעה?
האם יש פעילות כל הזמן או פרקי זמן "ריקים" שמזמינים צרות? האם יש תחנות דתיות שכן מתחשבות ברצון השוטר לא להיות מצוות לשוטרת?
וכו'
גם אם הקשר פתןח וגם אם מאזינים לשיחהסיה
זה לא בדיוק מענין את כןלם שהגבר יבכה לשוטרת איתן על אשתו שמעצבנת אותו והיא תנחם אותו. מספיק שתגיד ואוו איזה מסכן אני היתי עושה ממך מלך וכו. זה לא בדיוק מטריד אף אחד שמאזין בקשר!!
אז מצבור של עוד משפט ועוד משפט. אפשר לצאת גם מהנידת לכמה דקות בשביל להמשיך הלאה זה לא כזה מורכב.
אף אחד לא אומר שפעם אחת וזהו יש קליק ויש בגידה. אבל יש לילה אין מידי הרבה תעסוקה טבעי שכל אחד מתבכין וככה זה מתנחמים אחד עם השני. תמיד הדשא של השני ירוק יותר.
זה לדעתי כל משמרת. זה יכול להיות גם במדא וזה יכול להיות גם בבית חולים או כל מקום משותף במיוחד של שעות לילה שחצי הפוכים והכל מנומנם
הבעיה דווקא לא המתבייכנים אלא היפים והאמיציםרפואה שלמה
או היפות והאמיצות.

בבתי חולים משתדלים להתחשב בבקשות של אנשי הצוות. גם בקשות דתיות. ברור שזה תלוי במחלקה. וגם במשטרה יש מפקדים מתחשבים יותר ומתחשבים פחות.
לילה טוב
את יודעת למה הנוהל שצריך שוטר ושוטרת?כלה נאה
מזעיקים אותם לכל מיני מקרים. ויש מצבים כמו אישה במצב לא יודעת מה. אז שוטרת יותר תוכל לתפוס לחבק ולעזור. לדבר בשפה שלה.
וגבר יותר לגברים.
ואי אפשר לדעת לאיפה הם נקראים אז תמיד יהיו שוטר ושוטרת ביחד.
את מודעת לזה שזה פשוט לא נכון?רפואה שלמה
הנוהל הוא 2 אנשי משטרה בניידת.
לא שוטר ושוטרת.
אם מפקד התחנה היה רוצה להתחשב בו הוא היה מתחשב ברוב המקרים.
עובדה שהוא ביקש להיות עם שוטרים האחראי צחק עליוכלה נאה
כששכנה שלי הזמינה לבעלה משטרה להרחיק אותו מהבית. היא השתוללה ומי שהצליחה להרגיע אותה זאת השוטרת.
ועוד כמה מקרים שראיתי שצריך לפעמים אישה.
כי האחראי לא מעוניין להתחשברפואה שלמה
היא כתבה כבר שהוא ביקש מהאחראיכלה נאה
הוא ענה לו שאין דבר כזה. ועוד צחק עליו.
הבן שלי מתנדב במשטרה, את פשוט מבלבלת במוחרפואה שלמה
בעלה של הפותחת צריך לברר את הנוהל של המדינהרפואה שלמה
ולמצוא אחראי יותר מתחשב
מה מבלבלת. זה הנוהל במשטרה!כלה נאה
דוד שלי שוטר 20 שנה
זה מספיק.
עובדתית יש הבדל בין תחנה לתחנהסודית
כותבת מידיעה שלצערינו המשטרהחומות של תקוה&
מחליטה החלטות שרירותיות.
שוטר וותיק שהתחיל תהליך תשובה מוצא את עצמו לא אחת נלחם כדי לקבל תנאים שתואמים לאורח חיים דתי.

לפותחת: אל תטרידי את עצמך במחשבות כל עוד שהדברים לא יצאו משליטה.
יחד עם זאת שלא נתבלבל בין עיקר לטפל "היעוד" בחיים להקים בית נאמן ולא קריירה כמו שנכתב פה. והראיה שיש אנשים בכל גיל מחליפים קריירה.
הקריירה אמצעי לשרת את המטרה שהוא התא המשפחתי ולא להיפך.

אפילו לא קראתי את המשך התגובות ואני חייבת להגיבנשואה מאושרת.

אני במקרה מכירה כמה זוגות שאחד/ת מהם שוטר, חילונים.

ברוב רובם של המקרים אני שומעת "אל תתני לבעלך להתקרב לשם". למה את שואלת? כי מה שהולך שם סדום ועמורה - כמו הרבה סיפורי סיוטים בחברות ענקיות שאני אישית מכירה שעשרות זוגות בגדו ונבגדו ואיבדו את הזוגיות.

אז גם בשביל חילונים זה הארד קור, אין צורך להקטין, במיוחד לא את הרגשות שלה.
בעלי עובד עם נשים ולא לבד בניידת במשמרות לילה וכו' ואני חוששת, למה? כי אני יודעת מה עלול לקרות גם אם הוא לא רוצה בזה. יש דברים שלא בשליטתנו, מה שכן בשליטתנו זה לעשות את המיטב שלנו.

 

זה ממש בקטנה מה שיש לי לומר.
 

כמובן שזה במידה ואפשר לשמור על דיני ייחודישנה חדשה
בקיצור,
זו שאלה לרב שיביא לו גדרים וכללים מה הוא צריך ויכול לעשות ומה לא.
וקו פתוח בינו לבין אישתו כל הזמן,
ערוץ ישיר של דיבור לשיתוף מ2 הצדדים
חוזרת בי מכל מה שכתבתיסודית
לפי מה שבעלך כתב יש לו מודעות ונחרצות גבוהה להשמר מאד מאד.
ולעומת זאת הפותחת מאד חוששת. אני חזיקה מאינטואיציה נשית. אם היא כל כך מוטרדת עד שהם רבים, עדיף שיעזוב.
זה תלוי מאד מי האדם ועד כמה הוא פוחד על ***עצמו***
איזה כללים ברורים אפשר לקבוע שיושבים ביחד בנידת??כלה נאה
אל תדבר עם השוטרת ?
אל תסתכל עליה?
אל תשאל בשלומה??
מה יעשה בן אדם כמה שעות טובות עם בחורה באוטו?? וכל יום?
ההרגל עושה את שלו. ונוצר קשר גם אם לא רוצים. ומפה זה מסוכן.

וכן. השלום בית שלהם עכשיו הכי חשוב גם אם זה לותר על אידאליה.

סיפרתי לבעלי על השירשור של הפותחת. והוא סיפר לי על מישהו שלומד איתו בעל תשובה. שהיה שוטר. והייתה שוטרת שניסתה בכל הכח להטריד אותו. ושיסתכל עליה. והוא אדם נאמן אמר לה שהוא נשואי ולא מעוניין. ומה היא עשתה.. צעקה עליו שאיזה גבר אתה. עם כל מה שאני עושה. אולי אתה הומו...
ועוד אומרת שהיא לא מוכנה לעבוד איתו יותר. ובסוף הלכה ואמרה שהוא מטריד אותה.

אני חושבת שלא כדאי שתחקחי אחריות כזאת.
כולם חיים את המציאות. והמציאות הזאת לא פשוטה בכלל.
שתלך לפי הלב שלה. וגם אם הוא לא יעזוב עכשיו הוא יעזוב עוד חצי שנה כי לא ניראה לי שהיא תצליח להתמודד עם זה
למשל להיות הדוס ה"חננה" בכל מחירישנה חדשה
לשמור על דיני ייחוד בטירוף
ואפילו לקבוע עוד כמה דברים.
לא לאכול מאף אחד שוםםםם מאכל שבעולם
כשחונים ולא עושים כלום לצאת מהרכב במקום לפטפט.
להגיד כל הזמן לכולם שהוא מעדיף לשהות רק עם גברים
לא לפתוח בשיחות סתמיות עם נשים.
ועוד ועוד ועוד.
יש מה לעשות.

ב"ה הסיפור שלך הוא חריג
מעניין לענייןהעני ממעש
עלתה כאן נקודה, שצריך לראות את העבודה השוטפת של המשטרה כייעוד חיובי. ולא אילוץ.
לטווח רחוק, גם אם ספציפית נכון במקרה זה או אחר, שמישהו יעבוד או לא במשרה כזאת או אחרת-
מדינת ישראל צריכה להיבנות בין היתר על משטרה. ויש לעיין- האם זהו דבר לכתחילאי, או שנמצא לזה 'גויים של שבת'.
מקרה דומה- בית חולים מסויים, שאגב כך שכל השבת מועבר עי' גויים- יש למעשה מקרים רפואיים שמקבלים טיפול מקצועי באיחור- כי בדיוק 'הטלפנית' לא נמצאת.
וזה כנראה דיון בפני עצמו.
🖕👍👍👍סודית
כנסי 1234אנונימי
לפי הבנתי, בשנים האחרונות החלה תוכנית במשטרה על מנת להתאים את תנאי השירות גם לשומרי תורה ומצוות.
אני מצרפת את חוברת ההסבר על התוכנית, בסוף החוברת מופיעים מספרי טלפון. אני מקווה שהם מעודכנים ותוכלו לפנות למישהו כדי להתייעץ ולראות האם ניתן להתאים את תנאי השירות לאורח החיים בו אתם מאמינים, מבלי לפגוע באיכות השירות.
20190506233336.pdf

בנוסף, מונה למשטרה רב ראשי- הרב רמי ברכיהו, שאני מניחה שהוא גם כתובת בעניין.

המון בהצלחה לכם!
🖕🙂סודית
נראה לי התפלק לך הכפתור של הלייקדי שרוט
לי זה נראה כמו אצבע משולשת חח
איזה יופי! הלואי וימצאו פיתרוןכלה נאה
ישועת ה' כהרף עין!Orit39
🙂 איזה יופי! ב"ה תמצאו פתרון! עכשיו אפשר לישון בשקט...
ועוד הערה.העני ממעש
בדיון זה, ובכל דיון.
הנידון כאן הוא על השוטר פלוני. לא על כלל השוטרים.
לאמר שמתוך כל השוטרים, מסתבר שכך וכך אחוזים יהיו ככה וככה, זה לגיטימי.
דיון על איש פרטי, ועל מצב מסויים, אינו נכון לכמת לפי אחוזי הסתברות.
וכדברי הרמבם' על המצרים ששיעבדו את אבותינו.
חשוב להיזכר במניעיםNamy

מה הביא אותו לבחור בתפקיד זה?

לדוגמה, אם הוא רוצה לעשות קידוש ה' ויש לו תכנית ברורה איך לעשות זאת וגם מודעות לתפקיד ולסביבתו, החשש לגבי נפילה שלו נמוך הרבה יותר מרב בבית ספר שאין לא אידאולגיה שלקח איתו לדרך. כנ"ל לגבי אידיאולגיה אחרת, כגון חיזוק המשטרה (בפרט מבפנים), וגם פרנסה טובה וכו'

אבל אם לדוגמה הוא הגיע לשם כי זה הכי קל / כיף וכו', יתכן שזה מדרון תלול וקרוב אליו.

מציע שתדברו ותחשבו מה היו המניעים לעבודה זו? מה אפשר לקדם בה? אם אין אידאולגיה מוצקה, כדאי לשקול עבודות נוספות.

 

עוד משהו, עבור כל המגיבים/ות שאומרים - כן שימצא עבודה אחרת. נסו טיפה להיכנס לראש שלו - שפישר שלא יודע בכלל מה זה משטרה רוצה להכתיב לו איך לחיות.

קודם כל, לפחות תשרתו שם כמה שנים, כדי לקבל זכות קבלת החלטה מוחצת כל כך!

כל כך מסכימה איתך! ומשהו פרקטי לפותחתרפואה שלמה
צריך לבוא ממקום של כבוד לשוטרים ולשוטרות. הם לא מתגייסים ח"ו כדי ליפול בתאוות אלא כדי שיהיה כאן ביטחון. גם השוטרות החילוניות. סה"כ התנאים במשטרה רחוקים מלהיות טובים.
אחרי ההבנה הזאת צריך להביא בחשבון, שאם אין למפקד מספיק שוטרים גברים הוא נאלץ לצוות שוטרת לשוטר. כי לעיתים קרובות צריך להרים גוף חסר הכרה, כבד, ושתים נשים מתקשות בזה. לכן אם הוא יצוות לבעלך שוטר שתי שוטרות יפתחו צניחת אגן. כך שהרוב זה מתנאים של אין ברירה.
מה עוד שלחילונים יש ציפיה מדתיים להיות יותר מוסריים והוא עלול להגיד לעצמו משהו כמו "אם הוא כזה צדיק שישלוט בעצמו".
אחרי שמבינים שהמערכת לא מתנהלת בדווקנות, אפשר לחפש פתרונות. למשל, יש עניין של משמרות. יכול להיות שתמורת משמרות לא נוחות, המפקד יבוא לקראתו בנושא הזה (בתנאי שיש לו די צוות)
כדאי לבדוק אם יש עוד שוטר בתחנה שנמצא במצוקה דומה ולנסות לבוא יחד.
בחלק מהמקרים אפשר להסתדר עם המערכת ובחלק מהמקרים צריך להחליף תחנה.
גם בבתי חולים זה לא פשוט, אבל יש מחלקות שניתן. ואם לא עוברים לקהילה. גם במשטרה יש תפקידים מתקדמים שבהם לא יצוות לנשים ולשם אני מקווה שהוא רוצה להגיע.

***נכתב בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל וכוחות הביטחון. ***
***בבקשה לכבד את אלו שנתנו הכל, ואת אלו שנותנים מעצמם כעת.***
ח"ו אף שוטר או שוטרת או חייל מתגיסים בשביל ליפול בתאוותכלה נאה
פשוט מאוד שהחוסר התחשבות בציבור גדול מןנע מאלה שכן רוצים לעבוד במשטרה או לשרת.

אני מצטערת אבל גם חרדים מתנדבים ותורמים בדרך שלהם.
במדא והצלה וביד שרה וידידים ויד אליעזר וחסדי נעומי..ולא חסר עוד ארגונים.

אחותי עכשיו גמרה לשרת בחייל האויר. ומה אני אגיד לך על הסיפורים שהיא מספרת.
יש בלגן. לא כולם אבל לא חסר סיפורים.
אז כן. אני לא רוצה ובעלי בעצמו לא רצה להתגייס.
היום המצב קצת יותר טוב והרבה בחורים חרדיים שקשה להם ללמוד מתגיסים לנחל החרדי.

תחשבו שכמו שיש חייל הים. האויר הנדסה.. יש גם חייל תורה.
והם לא כל כך הרבה כמו שחושבים.
זה יותר דווקא.. למה אנחנו כן והם לא!



אם היית יודעת את המצב בנחל החרדי..יהלומאחרונה
בגלל שהחרדים לא מתגייסים
והם לא, כמה בודדים לנצח יהודה ודומיו זה 0%
רוב החיילים שם לא דתיים כמעט
למעט הדתל.
אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

בשליפההעני ממעשאחרונה

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואהאחרונה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


אולי יעניין אותך