ירון זליכה הוא אומן העיוותים. 

אפילו בלי לראות את הסרטון המדובר, סביר להניח שהוא מתבסס בעיקר על בורות השומעים ועל עיוות והצגה מגמתית של נתונים. 

(למשל, הוא ישווה בין העבודה המאוגדת במדינות סקנדיניביה לבין ההסתדרות המושחתת - למרות שאין שום מקום להשוואה כזאת כיוון שבסקנדיניביה אין את חוק השליש ועובדים יכולים לשבות - אבל למעסיק מותר לפטר אותם במידה והם שובתים). 

הוא גם יכול יום אחד לכתוב נגד ההסתדרות ואז ההסתדרות תשלם לו והוא יהפוך ליועץ שלה. 

הוא בעד שקיפות, אבל לא מספר כמה ועדי עובדים משלמים לו עבור ייעוץ. 

עצתי היא: קח בעירבון מאוד מוגבל כל דבר שיוצא לו מהפה. 

הוא מדבר כאן בעיקר על הקשר הון שלטון, עניין הגז, המונופולים, ועליית המחירים בישראל.

מעניין מאד, נראה גם צודק להבנתי הדלה.

אבל אם אני רוצה לשמוע גם את הצד השני, כדי להבין ולהעמיק יותר,

איפה אני יכולה למצוא אותו?

הוא נשמע מאוד מרשים וזה גורם לאנשים לחשוב שהוא צודק - קצת מזכיר את נח הררי שיודע לדבר מאוד יפה, אבל כשבוחנים את תוכן דבריו, מגלים שהוא פשוט מדבר שטויות ברצף. 

אם אתה רוצה לשאול לגבי דברים ספציפיים - אז זה יהיה יותר קל. זה מאוד קשה לענות על סרטון שלם שאפילו לא צפיתי בו.

בגדול, אתה יכול לחפש אנשים כמו עומר מואב, עידן ארץ, אמיר פוסטר (כותב הרבה על נושא הגז) ועוד אנשים ליברלים שמבינים שאין תחליף לשוק חופשי ושמדי פעם מסבירים למה ירון זליכה ודומיו טועים או לא אומרים את האמת בחלק לא מבוטל מהמקרים. 

היום, ההסתדרות משלמת לירון זליכה - כך שאלו הן דעותיו. 

בעבר, הוא כתב בנחרצות נגד המונופול הממשלתי של חברת החשמל (בגלל שחברה שרצתה לייצר חשמל שילמה לו), למשל, עד שההסתדרות החלה לשלם לו ופתאום הוא בעדה. 

ראיתי שלוש דקות שבהן הוא מדבר על קו העוני. 

קו העוני הוא מושג - בהיעדר מילה אחרת - מטופש. 

למשל, משפחה יכולה להיות בעלת הכנסה ממוצעת - ולהיות עניה. איך? שמונה ילדים. 

כל שמונת הילדים מתחת לקו העוני. 

האם זה באמת אומר שהילדים הללו עניים? שאין להם מה לאכול? מה ללבוש? 

הרי כל מי שגר באיזושהי התנחלות מכיר משפחות על שישה, שבעה, שמונה ילדים ואפילו יותר. 

כדי שהם לא יחשבו לעניים, ההורים שלהם צריכים להרוויח סכומים מאוד גבוהים.

לכן, גם ההשוואה ל-oecd היא לא רלבנטית - באף מדינה מערבית אין ילודה כמו בישראל, אז ודאי שיהיו שם פחות "עניים".  

הרי כאן, משפחה שמרוויחה נטו 13k בחודש, יכולה להיחשב עניה על כל שמונת ילדיה. 

וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון אנשים שהם עניים מבחירה - למשל, לא מעט מהחרדים (במידה והם לא עובדים בשחור). המון ילדים ומעט מאוד אנשים שמרוויחים יותר מסכום שיעלה אותם מעל לקו העוני. 

כנ"ל לגבי הבדואים. 

בנוסף, בכל העולם מקובל לחשב את מדד העוני לפי "נפשות תקניות" - שורש מספר הנפשות שבבית. 

בארץ, התיקנון הוא  שונה. 

למשל, בכל העולם, זוג הורים עם שבעה ילדים נחשבים ל-3 נפשות תקניות ובישראל 5.6 ולכן ההכנסה שבה יש צורך כדי להיות מעל לקו העוני, גבוהה הרבה יותר. 

אתה חושב שירון זליכה לא יודע את העובדה הזאת? סביר להניח שהוא יודע אותה מצוין. 

אבל מה לעשות שאז, כמות העניים בישראל נשמעת הרבה יותר בומבסטית. 

כפי שכתבתי, הוא אלוף העיוותים. 

אז זה מאוד מרשים להגיד שרבע או שליש מהילדים בישראל עניים ולהשוות את זה ליתר מדינות ה-oecd- אבל מדובר בעוני יחסי שלא בהכרח מהווה באמת עוני, ההשוואה ל-oecd היא מופרכת ומחושבת אחרת מיתר המדינות ולרוב מדובר על אנשים שבוחרים בזה (למשל, לקבל קצבה זעומה בכולל במקום לעבוד). 

אני לא רואה איך אפשר להגיד על משפחה שמרוויחה 13k בחודש שהיא משפחה עניה. גם לא 10k. 

אגב, סתם בשביל האנקדוטה - במדינת ישראל יש 8000 משפחות עניות שבבעלותן 2 דירות או יותר. 

אני באמת אלך לשמוע את הדמויות עליהן הצבעת.

לגבי קו העוני- מובן בהחלט שאפשר להסתכל על זה מכל מיני נק' מוצא ולקבל תוצאות אחרות.

אבל לגבי מחירי המזון שהוא מסביר אותם כנובעים ממונופולים בשוק ומהגבלים שנועדו למנוע תחרות,

כנ"ל לגבי ההנחות וההטבות המפליגות לחברות,

מעניין לשמוע עוד הסברים וזויות ראייה.

תודה רבה!

מההיכרות שלי עם הדברים שהוא אומר וכותב, סביר להניח שקיים קשר קלוש בין מה שהוא כותב לבין המציאות. 

ראיתי שלוש דקות מהסרטון הזה, וזה הספיק לי... 

אתה יכול לכתוב מה הוא אומר ונוכל לדון בזה. (מצטער, אין לי כח לשמוע את כל ההרצאה שלו). 

ממה שזכור לי אתה לא עובד במשהו שקשור לכלכלה,

או שאני לא זוכרת מספיק טוב. (ואני בת)

כי נשמע שיש לך הרבה  ידע בתחום,

ומעניין אותי מאיפה (קנאת סופרים),

אם אתה אומר ש3 דק' הספיקו לך כדי להבין שיש קשר קלוש...

פח' מלדון על נושאים, כי מבחינתי אפשר לדון על כל ההרצאה ,

עניין אותי לשמוע זוויות אחרות על אותם נושאים.

אפנה לי זמן ואתעמק בדמויות עליהם הצבעת.

יש הרבה מאמרים שמפורסמים ואנשים בכל מיני בלוגים ואתרים שמנתחים אותם. (חלק מהשמות הזכרתי קודם). 

לא כתבתי שלפי השלוש דקות הללו הבנתי שיש קשר קלוש - אלא מההיכרות שלי עם עמדותיו של ירון זליכה ממקומות אחרים - סביר להניח שיש קשר קלוש בין מה שהוא אומר למציאות. 

באופן אישי, אני מאוד אוהב את הכתיבה של עידן ארץ. 

ואת גלעד אלפר הנהדר שבקישור הבא, מדגים את הדמגוגיה של ירון זליכה בסרטון אחר שאותו הוא פירסם כיועץ בשכר להסתדרות:

אל תאמינו לפרסומות: ההסתדרות פועלת נגד החלשים ולטובת החזקים

רק שצריך לברור את המוץ מהתבן...

וזו השאלה.

תודה על ההכוונה!

אחת הסיבות שהמדיה ה"רגילה" מתרסקת היא בדיוק זה. 

שמעתי פעם את ההרצאות שלו שהוא סיפר על שחיתות שהוא נתקל בה כבעל תפקיד במשרד האוצר.

או כל מיני בעלי תפקידים שדקה אחרי שחתמו על הטבות לחברה מסויימת הלכו לעבוד שם

והוא אומר שמות ספציפים של אנשים. 

ראיתי עוד כמה חלקים מההרצאה הזאת - המכסים בארץ הם בהחלט מטורפים והם אחת הסיבות שגורמות ליוקר המחיה כאן. 

זה נכון. 

מצד שני, הדיבורים על "שוד הגז" הם קשקוש אחד גדול וגם בנושא מס החברות הוא לא מדייק - מס החברות, עוד כ-10 מליארד שקלים בשנה (ואפילו פחות) הם לא הגורם לעוני בישראל ואם כבר, הפתרון צריך להיות הפחתת מס החברות לכלל החברות ולא העלאת המס לחברות שמקבלות כרגע הטבות מס. 

כמו כן, הסיבה אולי המרכזית לשיעורי העוני בישראל היא ההסתדרות וההגנה החוקית שיש עליה (לא ראיתי את כל הסרטון, אבל אני בספק אם הוא מציין את זה כאחת הסיבות).

בלי לדבר על ההסתדרות, על חוק השליש, על האיסור לפטר עובד שובת ועוד - זה מגוחך לדבר על עוני ויוקר המחיה. 

למשל, יום שביתה אחד בנמלים שווה בין 40 מליון ל-600 מליון שקלים. (תלוי את מי שואלים).

כדי להפסיק שביתה כזאת, המדינה לרוב תשלם כמה מאות מליונים או כמה מליארדים טובים. 

הוא גם לא מדבר על המועצות החקלאיות - שיטה שייבאנו ישירות מבריה"מ של סטאלין ושאין לה אח ורע בעולם המערבי - שמעלה גם היא את יוקר המחיה בצורה דרסטית. 

הוא נתפס לפופוליזם זול ("שוד הגז") אבל מתחמק מלדבר על מה שבאמת חשוב.  

מסתבר שלא כל התהליך טהור..

מעניין למי באמת יש אינטרס, והוא גם פועל, לשינוי ומיטוב המצב בחזיתות השונות.

החברות שקדחו הן חברות פרטיות. אחרי שהן מצאו גז בפעם הראשונה והבינו את הפוטנציאל - למה כל מי שמתלונן על שוד הגז לא השקיע כסף באותן חברות? 
היו עוד סבבים של חלוקת רשיונות קידןח - וכמעט אף אחד לא רצה אותם. נכון, הרישיון הוא בחינם - אבל המדינה מחייבת את הזכיין להתחיל בקידוח בתוך פרק זמן קצר - וזה מאוד מאוד יקר. 

עד היום, יש אנשים שמתלוננים על "שוד הגז" - אבל למה אף אחד מהמתלוננים לא משקיע כסף באותן חברות? 

חיפוש גז בים הוא דבר מאוד מאוד יקר. 

היו עשרות קידוחים שלא הניבו דבר - וכל הכסף הפרטי של אותם משקיעים ירד לטימיון. זו השקעה בסיכון מאוד גבוה. 

זו הסיבה שאחרים לא עשו זאת. 

עם כל מה שהחברות שקדחו את הגז ירוויחו, ייקח להם למיטב זיכרוני בין 5 ל-10 שנים להחזיר לעצמם רק את ההשקעה שהם השקיעו. 
 

ואז פתאום, באים אנשים ואומרים "הגז הוא של כולנו". 

סליחה? 

מי שם את הכסף? מי הסתכן? 

אז מדינת ישראל תקבל תמלוגים ובנוסף,מס חברות זה מגיע לכ-40% מהרווחים. 

הוגן לחלוטין ואפילו לא הוגן כלפיי המשקיעים. 

אגב, בגלל כל הסיפור הזה, קשה מאוד למצוא היום חברות בינלאומיות שיסכיו לבוא לכאן ולחפש גז באתרים נוספים. 

אף אחד לא רוצה בכלל להתעסק עם מדינת ישראל והבירוקרטיה שלה ובצדק. 

1. לגבי נושא השחיתות - כן. יש הרבה שחיתות בישראל ולאו דווקא בדרגים הגבוהים. 

ככה זה כשפקידי ממשל מנהלים דברים - אם מישהו רוצה להזיז משהו, הוא חייב לשלם. 

ככל שהממשלה שולטת ביותר תחומים במשק, המדינה תהיה יותר מושחתת. 

זה נורא, זה מעצבן, זה תורם ליוקר המחיה - אבל זה לא מרכיב שאפילו קרוב להיות מרכזי ביוקר המחיה. 

2. מחירי הדיור. 

כאן זליכה כבר מתעלה על עצמו ברמת החירטוט. 

קודם כל - אכן, המחיר נקבע לפי היצע וביקוש. הביקוש ידוע וההיצע משתנה - ועוד נגיע לזה. 

הוא מדבר על זה שמחירי הדיור עלו בגלל הריבית האפסית שהנהיגו בארץ ומשווה אותנו באופן מאוד מעניין לשבדיה. 

אבל רגע, בשבדיה, בין השנים 2009 ל-2011 (בערך, אל תתפוס אותי על החודש), הריבית היתה 0.25% - לא מאוד רחוק מריבית 0. 

למעשה, בשנת 2012 היא טיפסה עד ל-2% בשיא שלה, ואז החלה שוב לרדת והיום הריבית שם היא שלילית!

אז אם זו הסיבה, למה בשבדיה יש צורך בפחות משכורות כדי לקנות דירה? 

כי זו לא הסיבה. 

הסיבה לכך שמחירי הדיור כאן גבוהים היא כרגיל, מונופול ממשלתי שנקרא רמ"י. 

המרכיב החשוב ביותר והיקר ביותר כשרוצים לבנות דירה הוא הקרקע. 

רמ"י - רשות מקרקעי ישראל - מחזיקה ב-93% מהקרקעות במדינה! 

היא משחררת אותם בקצב שלה ובמחיר שלה.  

אבל זה היה תמיד נכון - אז מה קרה פתאום ב-200, אם לא הריבית האפסית?

כאן התשובה היא כרגיל - התערבות ממשלתית מוגזמת ומטומטמת להחריד. 

שר השיכון דאז, מאיר שטרית, הוא איש פריפריה והוא רצה לחזק את הפריפריה ולגרום לאנשים לעבור לשם. 

מה עשה אותו אידיוט שהיה מקבל אזרחות של כבוד - אם לא את משרת הנשיא - של חכמי חלם? 

נתן הוראה לעצור את כל הבניה במרכז הארץ! 

הוא חשב שאו אז, אנשים יעברו לפריפריה. 

מסתבר שאנשים מאוד קשה להנדס - ולכן החלו להשכיר חדרים, לפצל דירות ולעשות הכל כדי להישאר במרכז. זה גרם לעליית מחירים מטורפת במרכז. 

אגב, בפריפריה - למשל, בחיפה - אפשר למצוא דירות שלושה חדרים ישנות בכ-700,000 שקלים. באופקים, אפשר לקנות וילה על חצי דונם במליון שקלים. 

אפילו ברמלה ולוד אפשר לקנות דירות - לא בפרוייקטים חדשים - בפחות ממליון שקלים. 

המחירים לא כאלה מטורפים ברוב חלקי הארץ. 

אז רמ"י - שתמיד דאגו לדפוק את האזרחים אבל בקצב איטי יחסית - קיבלו חיזוק בצורת שר מטומטם להחריד ומחירי הדיור קפצו. 

העובדה שהריבית היתה ועודנה, נמוכה, מעודדת אנשים להשקיע בדירות - אבל לא בשביל להקפיץ את מחירי הדיור בצורה כזאת, ולראיה, מדינות אחרות דוגמת שבדיה, שבהן הורידו את הריבית וזה בכל זאת לא קרה. 

אז מה למדנו? 

1. "שיעור העוני" הוא קשקוש אחד גדול. הוא מחושב שונה מבכל שאר מדינות ה-oecd והוא ממש לא משקף את המציאות. 

2. גם מדד אי השיוויון הוא מדד חסר כל משמעות. בכלל, אי שיוויון הוא דבר חיובי. הוא מה שמתמרץ אנשים להיות יצרניים יותר. 

3. העוני לא נוצר ביד מכוונת - אלא בגלל טמטום נטו. של הממשל ושל האזרחים שמאמינים לממשל. 

4. החברות הגדולות בישראל כמעט ולא משלמות מס - וזה מצוין. זה מעודד אותן להישאר כאן ולא ללכת למקומות אחרים. 

הבעיה היא שמטילים מסים גבוהים על חברות קטנות יותר וזה לא הוגן. 

צריכים להוריד את מס החברות לרמה תחרותית כל כלל החברות - ללא יוצא מן הכלל. 

אף אחד לא צריך לשלם יותר בגלל זה - יש מספיק שומנים בתקציב המדינה (משום מה, על זה ירון זליכה לא מדבר). 

5. ישראל היא מדינה לא תחרותית בגלל חסמי הייבוא. בזה הוא צודק לחלוטין. 

6. משאבי הטבע לא "חולקו בחינם" - הם ניתנו לאנשים היתה להם היכולת לפתח אותם ולהפיק מהם תועלת. 

החברות של אותם אנשים נמצאות בבורסה וכל אחד יכול להיות חלק מהבעלים על אותן חברות. 

למעשה, רובנו הבעלים של החברות הללו בעל כורחנו דרך קרנות הפנסיה שלנו. 

7. השחיתות היא מגעילה, אבל היא זניחה. (אלא אם זליכה רומז להסתדרות במילה שחיתות). 

8. מחירי הדיור זינקו בגלל מדיניות הממשלה - אבל המדיניות שהוא מציין אלא רמ"י ומאיר שטרית. 

בשורה התחתונה, הוא צודק: אנחנו אלה שמצביעים שוב ושוב לאותם קומבינטורים. 

בנימה אישית: ברגע שיש מפלגה אחת שסוף סוף רוצה לעשות סוף אמיתית למה שקורה כאן עם המכסים, ההסתדרות, מערכת החינוך ועוד - ולהוציא את הכח מהממשלה ולהחזיר אותו לאזרח - אז אנשים חוטפים רגליים קרות ואפילו רבנים שמפחדים על התקציבים הממשלתיים למוסדות שלהם, יוצאים נגדה. 

אנשים מעדיפים את אזור הנוחות שלהם מאשר לקבל אחריות על החיים שלהם, לטוב ולרע. 

רוב האנשים בישראל, מעדיפים שתהיה להם בייביסיטר גם אם המחיר הוא יוקר המחיה, מחירי הדיור, מערכת חינוך איומה וקומבינות בצמרת. 

עצוב אבל נכון. 

לעיריות לא משתלם לעודד בניה למגורים, אז גם בשטחים הפרטיים לא מאשרים בניה "גבוהה מדי" או דירות קטנות וכו'.

שהוא לא קורא כאן...

איך תמיד האנשים המטומטמים כהגדרתך והמושחתים מגיעים למקומות משפיעים,

איפה כל החכמים וההגונים שצווחים כנגד?

אני חושבת שיש צורך לווסת את חלוקת הבנייה בארץ, אבל די ברור שזה לא יכול להיות תהליך פשוט של עצירת בנייה טוטאלית, אלא אחרי שנים ארוכות של עידוד אזורי מסחר ותעשייה משפיעים גם בפריפריה.

מה דעתך על הרפורמה של רמ"י? הם מבטיחים פישוט וקיצור תהליכים מתי שהוא...

לקרוא למדד אי השיויון דבר חיובי, זה קצת מתנשא, במחילה מכבודך. 

איך זה ימריץ חולים, נכים ואימהות חד הוריות להיות יצרניים יותר?

לדעתי, זה די בולט שירון זליכה ושאר החכמים מכוונים נגד שלטון הימין ופחות בגלל שיש באמת אלטרנטיבה שלטונית הגונה אחרת.

אני הייתי מצפה שיותר אנשי ימין משפיעים יעסקו בנושאים כלכליים- חברתיים, עם יותר מורכבות והדגשת אלמנטים סוציאליים יותר (שוק חופשי הוא נהדר עד גבול מסויים שאז הוא כבר אכזר ואטום. לאישה בלי השכלה עם 12 ילדים אי אפשר לאמר צאי לעבוד כקופאית או חבל שלא למדת יותר ומה שנוכל לתת לך זו קצבת ילדים אפסית..), שייתן מענה ברור לסוגיות חברתיות, ולא רק יסמוך על כוחות השוק.

כי בינתיים השיח הכלכלי מצרף אליו עדת מאמינים שגדלה יותר ויותר, ומתי שהוא מאזן הכוחות ישתנה.

מניחה שזה יוביל פוליטיקאים להציג תוכניות קצת יותר מעשיות ולבצע צעדים מהותיים.

דוגמא למפלגה כזו?? מקווה שזו לא זהות,

היציבות של אנשיה אינה מן המפורסמות.

שההשכלה הכלכלית שלי עודנה בחיתוליה,

כפי שזה בוודאי ניכר..

אלו פשוט שאלות שעולות לי תוך כדי תנועה,

ועדיין לא הגעתי לכל התשובות.

מאיר שיטרית רצה שהצעירים יגיעו לפריפריה. במקום זה הצעירים השמאלנים  הולכים לברלין.

יש בעיה קשה. רוב האנשים המוצלחים מעדיפים לעבוד בשוק הפרטי שמתגמל יותר ויותר נחמד למי שטוב במה שהוא עושה.

במידה רבה מי שיותר טוב בלהיות פוליטיקאי, הולך, ובכן - להיות פוליטיקאי. אני חושב שלרובם אין אלטרנטיבות מכניסות יותר בשוק הפרטי, למעט לוביסטים אולי.

לאישה עם 12 ילדים באמת יהיה קשה, אבל אם יהיה אוכל מיובא בזול (למשל) יהיה קל יותר. אם לא יהיה שכר מינימום אז מחירי המוצרים שהיא קונה  יוזלו.

אם לא יהיה פיקוח ומגבלות על בניה, אז היא תוכל לגור במרכז העיר ולהרוויח יותר (אפילו בנקיון). יהיה לזה מחיר של דירה צפופה וקטנה (שהיום אסור לייצר), אבל היא תוכל באופן עקרוני.

גם הילדים שלה יוכלו ללמוד בבתי ספר טובים ולקנות מוצרים טובים יותר בזול. היא תישאר ענייה כנראה אבל הילדים שלה בהסתברות יפה כבר לא יהיו כאלה.

זהות אכן מפלגה שעונה לקריטריון, אבל מילטון פרידמן כבר אמר שהמטרה היא לא לשנות את הפוליטיקאים אלא את התמריצים שלהם.

זו עבודה שגם אדם חסר כל כישורים יכול לבצע - ללכת לחתונות, לאכול מופלטות ולהבטיח דברים ב"חינם". 

קח למשל את כחלון - הבטיח דברים לכל העולם בחינם והכניס את המדינה לחוב של 15 מליארד שקלים. (מה שווי הפטור של טבע?).

יש עכשיו תנועה מאוד גדולה של ימין כלכלי בישראל - אבל זה לא פשוט לגרום לאנשים לחשוב בהגיון על דברים שהם אולפו לחשוב משחר ילדותם. וכן, זה אילוף. 

את המדינה הזאת הקימה מפא"י, מערכת החינוך מעבירה את התלמידים שטיפת מח מגיל הגן ומאוד קשה לצאת מזה. 

תוסיף לזה את העובדה שאנשים הרבה פעמים מעדיפים לעשות את מה שעושה להם טוב על הלב ולא את מה שצריך לעשות ואת מה שעובד - וזה יוצר חסם רציני. 

הרשתות החברתיות תרמו המון לימין הכלכלי אבל זו עבודה שלוקחת זמן. 

כן, אי שיוויון הוא דבר נפלא. הוא זה שגורם לאנשים להיות יצירתיים ויצרניים יותר. הם מוביל לפיתוחים והמצאות. 

אף אחד לא היה משקיע עשור או שניים מחייו בסטארטאפ אם הוא לא היה חושב שבסופו של דבר, הוא יוכל לעשות אקזיט רציני ולהרוויח מליונים. 

זה הדלק של ההתפתחות העולמית. בלי זה, לאף אחד לא יהיה אינטרס לעשות שום דבר. 

רוב הנכים לחלוטין יכולים לעבוד במגוון עבודות רחב. 

חולים היו צריכים לעשות ביטוח לפני שנעשו חולים. 

האם החד הורית היחידה שאני מכיר בהיסטוריה היא מריה - ובא נגיד שגם לה אני לא ממש מאמין.

בכל מקרה, אם יש נכים שבאמת לא יכולים לעבוד או כל מיני מקרי קצה (ניצולי שואה, למשל), אז סיפור אחר ואפשר לדאוג להם למחיה - אבל עדיין יהיה אי שיוויון בינם לבין היתר. 

לאפשר להם לחיות בכבוד זה דבר אחד ולשלם להם משכורת שתספיק להם לקנות דירה בת"א, זה דבר אחר. 

עדיין יהיה אי שיווין מאוד משמעותי והוא דבר הכרחי. 

אגב, אם תיקח את תקציב הרווחה והביטוח הלאומי ותחלק למשפחות שמוגדרות לפי ירון זליכה כ"עניות" - כל משפחה כזאת תקבל 300,000 שקלים בשנה. 

איפה הכסף? 

לא מגיע לא לנכים, לא זקנים, לא לאמהות החד הוריות ולא לאף אחד אחר מלבד הפקידים שמועסקים ע"י הממשלה שכבר מזמן קיבלו קביעות והחליטו על דעת עצמם להפסיק לעבוד. 

זה מה שקורה כשהמדינה מנהלת דברים. 

אפילו עכשיו אתה כותב: "עם יותר מורכבות והדגשת אלמנטים סוציאליים יותר (שוק חופשי הוא נהדר עד גבול מסויים שאז הוא כבר אכזר ואטום. לאישה בלי השכלה עם 12 ילדים אי אפשר לאמר צאי לעבוד כקופאית או חבל שלא למדת יותר ומה שנוכל לתת לך זו קצבת ילדים אפסית..)",

מה פשר הפיסקה הזאת? מישהו הכריח את אותה אישה לא לרכוש השכלה? מישהו הכריח אותה ללדת 12 ילדים? 

זו לא אכזריות לנהוג בצורה כ"כ חסרת אחריות מתוך ידיעה שזה ייפול על הכתפיים של אנשים אחרים? 

מי שאכזרי הוא לא זה שאומר שהמדינה לא צריכה לדאוג לה - ואם יש אנשים פרטיים שרוצים לעשות זאת על חשבונם, אז כמובן שזו זכותם - אלא אותה אישה היא אכזרית. 

הכסף הזה שאתה רוצה שיקיים אותה, נלקח מאנשים אחרים שגם להם יש ילדים והם צריכים אותו ו***הם אלה שעבדו בשבילו***. 

הרבה פעמים אנשים מזכירים את המילה "חמלה" בהקשר הזה - אבל מה עם החמלה הזאת כלפיי אנשים שהשקיעו את הבריאות שלהם כדי להרוויח פרנסה סבירה  עבור הילדים שלהם, ואז אנשים כמו אותה אם ל-12 לוקחת מהם שליש או חצי ממה שהם הרוויחו? 

השוק החופשי הוא לא אכזר ואטום - אלא אותה אמא שהביאה 12 ילדים לעולם בלי שום דרך לפרנס אותם - היא זו שאטומה ואכזרית. 

כמו כן, להבטיח הכנסה לאנשים חסרי אחריות פשוט מעודד אנשים לנהוג בחוסר אחריות. 

נדמה לי שבמדינה מסוימת בקנדה החליטו לחלק לכל האזרחים הכנסה בסיסית. מהר מאוד ביטלו את הרעיון. 

מסתבר, שכשנותנים לאנשים כסף כדי לשבת בבית, הם אשכרה יישבו בבית ויקבלו את הכסף... מפתיע. 

להגיד לאחרים: "תנו מענה ברור למצבים הללו" זו דוגמא למה שכתבתי לכך שאנשים רוצים את מה שעושה להם טוב על הלב - ולא את מה שבאמת עובד ואת מה שבאמת מוסרי וצודק. 

 מה שקורה עכשיו זה שהמון אנשים פשוט עוזבים. כחצי מליון ישראלים עברו למיאמי - ושם הם לא מקבלים קצבאות - החיים שם פשוט הוגנים יותר אז יש להם סיכוי. 

וכמובן, חשוב תמיד להדגיש ש-80% מהמסים במדינת ישראל משולמים ע"י 20% מהאזרחים. 

באופן אישי, בתור אדם ציוני, דתי, ימני מבחינה מדינית ובטחונית שמתרגש ביום העצמאות ומרגיש שארץ ישראל קדושה, אני יכול להגיד לך שהסיבה היחידה שאני עדיין גר בארץ למרות היותי בעל דרכון אמריקאי, היא שאשתי רוצה לגור ליד אמא שלה. 

אני הייתי עוזב מחר ולו בגלל חוסר הצדק שקיים במדינת ישראל. 

ואם זה אני - אז מה אתה חושב שהמצב של יתר ה"פראיירים" שנדרשים לממן את הבוננזה הזאת? 

הם כל היום מחפשים - ומוצאים - רילוקיישן. 

יהודי צרפת בורחים מצרפת בגלל האנטישמיות והכלכלה הכושלת לארה"ב ולא לישראל בגלל ש - ומצטער שזה המצב אבל - צריך להיות מטומטם כדי להיות אדם אמיד ולעלות לישראל. 

דמיין כמה כספי מיסים פוטנצאליים הולכים למקומות אחרים בגלל תאוות הבצע הזו של המדינה? 

וכן, המפלגה היחידה שמדברת ימין כלכלי (לא מספיק ימין כלכלי לטעמי, אבל לפחות בכיוון) היא זהות. 

האנשים שם הם הכי יציבים בעולם - אבל כבר התרגלתי שאנשים "יראי שמים" שוכחים את הלכות לשון הרע כשהם מדברים עליה. 

על מפלגת זהות מותר לשקר ולהעליל כל מה שרוצים. 

נראה לי שיש מצב שאפילו הוסיפו עוד פרק בספר ויקרא לפני חודשיים בשביל זה כדי שזה יהיה מדאורייתא... 

ואם הפסקה האחרונה שכתבתי נשמעת לך קשוחה מדי - אז זה פשוט כי נמאס לי מכל אותם פסאודו-דתיים שהם ממש צדיקים גדולים, אבל כנראה שמעולם לא שמעו על החפץ חיים.

לכל הידע וההגיון, הסביבה החברתית, שאתה חשוף אליהם.

אתה מדבר על אכזריות של אותה אישה,

אבל בדר"כ זו תוצאה של תמימות, נסיבות חיים קשות, אי חשיבה (יש אנשים שצריך ללמד לחשוב..)

וחוסר ידע מינימלי כלכלי.

שאני מאשימה בכך את מערכת החינוך שאין לי מושג איזו השכלה היא מנסה לדחוף לילדים ב12 שנה,

תוך כדי שהיא שוכחת דברים כ"כ חיוניים.

לקרוא לאנשים כאלה חסרי אחריות זו קצת אטימות, הם לא חסרי אחריות אלא חסרי ידע והבנה ויכולת.

אז מה עכשיו? נזרוק אנשים לכלבים?

יש מאמר מקסים של הרב שרלו- חסד ואמת נפגשו - על הבחנה בין צדק לחסד-

פסקה משם:

כי מה הייתה סדום למעשה ? כשביקש הנביא יחזקאל להגדיר את עוון סדום אמר: " הנה זה היה עוון סדום אחותך: גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה" )יחזקאל טז, מט(. המעיין היטב יראה כי אין מדובר בכך שסדום לא עשתה צדק. אין מדובר בעבירה כלשהי, או בעושק של מישהו אחר. כל שמתואר בנביא הוא חברה שבעה )שנבעה כנראה מהמיקום המיוחד של סדום, המתואר בתורה )קודם ההפיכה( כ"כולה משקה" )בראשית יג, י((, שלא איפשרה לעני ולאביון לבוא בתחומה. היא הגנה על רכושה ועל מעמדה. בקריטריונים של צדק הדבר תקין לחלוטין. ברם, על חסד לא ניתן לדבר במצבים מעין אלה. 
חברה של צדק היא חברה של מחסומים ושומרי סף, המגינים בקנאות על רכושו של היחיד, ולבם אינו פתוח למה שהוא מחוצה להם; זו חברה שהצדק נמדד בה מתוך מבט משפטי, ולא מתוך עיניים מוסריות או מלאות חמלה. 

זה מה שהייתי רוצה למצוא גם בתוך הימין הכלכלי, קצת יותר רגישות ומורכבות.

ד.א. הנסוי הנ"ל היה מאד מורכב וכך גם דרכי המדידה שלו ולא ברור לגמרי האם הוא נכשל.

מצטער, אבל זה חוסר אחריות. 

לא צריך להיות איינשטיין כדי לדעת שלהביא לעולם 12 ילדים בלי לרכוש מקצוע זה טמטום וחוסר אחריות. 

אין לזה הסבר אחר. 

לא צריך יום לימודים ארוך בשביל זה. 

אנשים שעושים את זה עושים את זה מתוך ידיעה שהם ייפלו על אנשים אחרים. 

ולא, לא נזרוק אנשים לכלבים. הם נמצאים שם בכל מקרה - ומי שרוצה, רשאי בהחלט לעזור להם. 

להכריח אנשים לעזור לאנשים חסרי אחריות, זה חוסר הגינות. 

אגב, זה גם ההבדל בין סדום לבין מה שאני כותב: בסדום אסרו לעזור לאנשים. אני לא רוצה לאסור לעזור להם - אני רוצה להפסיק לכפות על מיעוט קטן של אנשים להחזיק אותם בניגוד לרצונם בסכומי עתק שבכל מקרה לא מגיעים אליהם. 

האמת? אני גם קונה את המודל השבדי - למסות את כולם ב-50% או 60%. את כולם. 

יש לי הרגשה שמהר מאוד נראה הרבה מאוד גיבורי מקלדת יורדים מהרעיונות הסוציאליסטים הנשגבים שלהם. 

מאוד קל לדבר סוציאליזם כשמישהו אחר נתקע עם החשבון. 

חברה של צדק היא חברה שבה אין גזל. 

דור המבול נשפט על הגזל ומדינת ישראל הפכה את הגזל לחוק המדינה. 

סדום אמנם נהפכה, אבל דור המבול כמעט הביא כליה על העולם. 

20% מהאנשים במדינה משלמים 80% מהמסים. 

זה טירוף. 

אגב, בארה"ב למשל (לא ידוע לי על סקרים דומים בארץ) - מסתבר שאנשי ימין כלכלי תורמים הרבה יותר מסוציאליסטים. הרבה יותר. 

יש הרבה יותר רגישות בימין הכלכלי - פשוט הימין הכלכלי לא מאמין בגזל אלא בעזרה מרצון. 

והניסוי הנ"ל היה מאוד פשוט - אם משלמים למישהו כדי לא לעשות כלום, הוא לא יעשה כלום. 

בגלל זה הפסיקו אותו. 

הם צריכים לדעת שיש מידע כזה,

ושהוא חשוב להם.

רוב האנשים שאני מכירה,

אין להם שמץ בנושא. שמץ!!!

ואם לך זה כ"כ נראה מופרך אתה יכול לברך על מזלך הטוב.

כן, יש אנשים שהיו בעמדת פתיחה יותר טובה מאנשים אחרים.

לקרוא לזה גזל ולהשוות בין מדינת ישראל לדור המבול- נראה לי מופרך.

מדינה לא יכולה להסתמך על עזרה מרצון של אנשים ולצפות שזה יגיע לכלל האזרחים,

ולא להסכים עם זה שיהיו כאלה שלא יקבלו סיוע.

אני לא מתווכחת,

אני מודעת לזה שאני חייבת להעמיק את השכלתי והבנתי בנושא.

בכל אופן נתת לי נקודות רבות למחשבה והעמקה,

ועל כך אני מאד מודה לך.

ואף אחד לא צריך שמץ של מושג - שמץ!!! - כדי לדעת שללדת 12 ילדים בלי לרכוש מקצוע אומר לבנות על לחיות על חשבונם של אחרים. 

תנאי פתיחה הם פועל יוצא של מה שעשו ההורים שלנו למעננו. אני עובד כדי לתת לילדים שלי את נקודת הפתיחה הטובה ביותר שאני יכול - אני לא עושה את זה בשביל ילדים של אחרים. 

בסופו של דבר, כולם יודעים אילו מקצועות מכניסים כסף, מה משתלם לעשות ומה לא ושצריך לעבוד קשה. 

ואגב, אותי, אף אחד לא לימד או סיפר לי - זה חשוב וזה עניין אותי, אז התחלתי לקרוא על הנושאים הללו. 

זה ממש לא מופרך. מה שקורה במדינת ישראל זה לגמרי גזל. 

זה 80% מהציבור שפשוט לוקחים באיומי נשק את רכושם של ה-20% האחרים. זה בדיוק בדיוק מה שקורה כאן. 

על זה העולם נידון לכליה ואם מדינת ישראל תתפורר לאיטה - זו תהיה הסיבה. 

לא חיזבאללה ולא חמאס - תאוות הבצע של אנשים שרוצים את רכושם של אחרים. 

מדינה יכולה וצריכה להסתמך על כל שאזרחיה הם אנשים בעלי מודעות ויכולת להחליט בעצמם כמה ולמי לתרום. 

אני, באופן אישי, לא אתרום כסף לאמא ל-12 ילדים שלא רכשה מקצוע. 

מצד שני, אני אממן לימודים גבוהים ורכישת מקצוע עבור מישהו שלא יכול לעמוד בזה בעצמו. 

אני שמח שנתתי לך נקודות למחשבה. 

שבת שלום. 

והתחלתי לקרוא את ה80\20 מהסוף.

ממש מעניין.

הוא מציג גישה, שבעייני הגיונית, של שילוב בין הימין לשמאל הכלכלי (כי הרי שניהם לא מציאותיים באופן מוחלט) לפי העקרון הנ"ל,

יותר נכון ייעול השמאל..

הטענה של להפריט את שירותי המדינה נכונה,

מלבד השאלה כיצד מבטיחים שירות גם למקומות שכוחי אל, בכל המובנים.

לי זה יישב מס' שאלות, אבל אני מניחה שהן לא בראש מעייניך.

דבר נוסף- אם מתעמקים בהיסטוריה של מדינת ישראל והאופן בו חולקו המשאבים,

עיין ערך שלטון המערך והתנועה הקיבוצית, 

אני חושבת שניתן לראות את איומי הנשק דהיום (כהגדרתך, אני לא שמעתי עליהם) 

כתיקון עוול היסטורי.

שירותי המדינה צריכים להיות מופרטים למקסימום הנדרש - כי המדינה לא יודעת לנהל. 

אנשים שהולכים לגור במקומות שכוחי אל, צריכים לקחת בחשבון את התנאים - ובכל מקרה, המצב כיום הוא שאם תיקחי את תקציב התחבורה הציבורית לאותם מקומות ופשוט תני לאנשים מוניות ספיישל בכל רגע שיחפצו בכך, זה יעלה לנו פחות. 

השילוב לא נותן כלום. סוציאליזם הוא טפיל על גב ההון שהקפיטליזם מייצר. 

איום בנשק הוא המוצא האחרון של המדינה. בסופו של דבר, תעלימי מסים, יבואו לעצור אותך. תתנגדי, יפעילו נגדך כח. תתנגדי חזק, ויפעילו נשק. 

המדינה מכוונת נשק כלפיי האזרחים. 

אתה ממש מדבר מנשמתך.

באמת מהתעניינות.

אני מניחה שהוא לא מציאותי,

כי אני חושבת שיש למדינה אחריות גם לעזור לאזרחיה שאינם יודעים להתנהל בכוחות עצמם מכל סיבה שהיא.

מבחינתי זה יכול להיות עם שרותים מופרטים כמעט לגמרי תוך פיקוח שגם במקומות שכוחי אל (והתכוונתי גם מבחינה תרבותית) יהיה מענה, גם אם זה לא יהיה הדבר הכי יעיל (מותר לאכול שוקולד לפעמים..  יש  ערכים נוספים מלבד יעילות)

הפסקה האחרונה עושה לי חשק לנסות...

לא ברור שאם מישהו חי במדינה, הוא צריך לשלם מיסים כנדרש?

עד שהתחלתי לחשוב ברצינות ולעומק על הנושא. 

אני לא חושב שלמדינה יש אחריות לעזור - לחברה ולקהילה יש וזאת מ-2 סיבות: 

1. זה לא מוסרי לכפות על אדם לעזור לאדם אחר לפי קריטריונים שהוא לא מאמין בהם. אם אני רוצה לתרום, אני רוצה לתרום למי שאני חושב שמגיע לו וזו זכותי. 

2. זה פשוט לא עובד. כל דבר שהמדינה מנהלת הוא מופת לחוסר יעילות. 

אם תקחי את כל תקציב הרווחה והביטוח הלאומי ותחלקי בין בתי האב שמוגרדים "עניים" לפי הביטוח הלאומי, כל משפחה כזאת צריכה לקבל 300,000 שקלים. איפה כל הכסף הזה? 

יש עשרות קווי אוטובוס שהממוצע של הנוסעים בהם הוא פחות מ-1. הפעלתם עולה מאות מליוני שקלים בשנה. זה אבסורד. 

אם נגיע למצב שאנחנו מסכימים על העיקרון אבל חלוקים בנושאי הקצה, אז מבחינתי זה מצב טוב. 

השאלה במסים היא מה נדרש? מה הפרופורציה? האם זה הגיוני ש-80% מהציבור יחיו על חשבון 20%? האם באמת כל גחמה של איזה שר מצדיקה תשלום מסים? (כו הרעיון החדש של סמורטיץ' להקים גוף ייעוץ נגד גירושים. למה המסים שלי צריכים לשלם את זה?).

למעט אנרכיסטים, כולם מסכימים שיש צורך במסים - השאלה היא איך ישלמו אותם אנשים שונים ומה באמת נדרש. 

שינוי רציני.

אתה רומז שמי שסוציאליסט לא חושב לעומק?

פוגע..

1. זכותך זכותך.

אם נסמוך על רצונם הטוב של אנשים, מה יישאר לנו ביד כדי לעשות איתו משהו?

2. אוקי, אז מפריטים! אבל תחת פיקוח של טיב השירותים.

נראה לי שהכי הגיוני זה שהמדינה אחראית על גביית המיסים,

וכן ממש לא כולם הולכים לאיפה שאני רוצה, אבל זה מה יש.

ומפריטה את כל השירותים האפשריים תחת פיקוח הגיוני.

אבל לא באמת הכל צריך להיות יעיל.

יש גם ערכים נוספים של יישוב הארץ, ביטחון, נוכחות יהודית וכו'

כמו בבית- הכי יעיל זה שהכל קרמיקה מא ועד ת' (נניח) אבל אנשים רוצים גם יופי-

ותמיד צריך את האיזון בינהם..

מאיפה הבאת את ה80 על 20??

1. אני מאמין ברצונם הטוב של אנשים

וגם אם לא, מה שהם יתנו יהיה מספיק כדי לתת למסכנים יותר ממה שהם מקבלים הכל.

2. הלקוחות יפקחו.

3. נכון, אבל צריך לתמחר אותם ישירות.

אם חשוב להחזיק חקלאות בגבול מסיבות ביטחוניות, צריך לממן את זה מתקציב הביטחון ולממן לפי דונם ולא להטיל מכס על ייבוא או לתת מכסות ביצים.

מצידי שהחקלאי יגדל קקטוסים. זה עניין שלו.

כנ"ל יישובים במקומות מבודדים: פשוט לשלם למי שגר שם ישירות, ולא לממן תח"צ כושלת או כל רעיון מטופש אחר.

1. תבנה מנגנון על סמך אמונה באדם? 

    זה יותר סוציאליסטי מהקומוניזם.

2. 20 אנשים מדימונה תחתית יפקחו על טיב השירותים בעירם?

    מי יתייחס אליהם בכלל, הרי בדימונה תחתית זה לא ריווחי...

3. מסכימה. 

   רק איך תשלם לאנשים שגרים במקומות רחוקים על אוטובוסים?

    בענף החקלאות יש מצבור אינטרסים שגם לחקלאים כבר נמאס...

1. יש סטטיסטיקה מוכחת שבמדינות קפיטליסטיות ואנשים קפיטליסטיים תורמים יותר.

2. כן. ואם לא - הם יוכלו להזמין מתחרה.

לחילופין הם יוכלו לעזוב את דימונה ולגור במקום עם יותר הזדמנויות כלכליות.

3. לא נשלם להם על אוטובוסים. הם יקבלו כסף ויעשו איתו מה שהם רוצים (אובר, אוטובוס או יקנו רכב).

לחילופין, מחירי הקרקע ייצגו את עלויות התחבורה, וגם זה בסדר.

למה שמעניין אותם בדר"כ, ומצטלם טוב. חיות הבר באפריקה..

2.מזמינים מתחרה שפותח במקום שלא שווה לו? 

הם מוכרים את ה400 אלף של הדירה שלהם, לאף אחד שבא לגור שם, אם גם הם עוזבים...

ופוצחים בחיים חדשים?

אנו מתעלמים מזה שהמדינה זרקה אנשים בדימונה, ולא טרחה לפתח..

3. סבבה.

2. למה שלא יהיה שווה לו?

השאלה באיזה מחיר.

אם הדיור (והשכ"ד) זול, אפשר לשלם יותר על שירותים אחרים, זה בסדר.

אפשר גם לגור בדירה מפוצלת במרכז תל אביב, דבר שהיום לא חוקי בכלל ובמצב של שוק חופשי יהיה מקום בשפע בבניינים גבוהים. תל אביב (ולא אם המושבות!) צריכה להיראות כמו מנהטן.

תורם למטרות שקרובות לליבו בדר"כ.

אלא אם כן יש הגינות מיוחדת ששמורה לאלפיון העליון ואינה נחלתם של שאר האנושות.

ולכן לסמוך על תרומות מטוב ליבם של אנשים יחייב תוצאה של שומנים ועודפים במקום אחד,

וכלום וחצי בצד הפחות אהוד, שווה, ידוע וכ'.

מסכימה, השאלה כמה שירותים יסכימו לבוא, מה העלויות שייגבו למקום עם X אנשים,

אבל לא הייתי רוצה לראות אותה מתרוקנת, למרות שברוב הערים האלה הצעירים עוזבים..

באיזה זכות את רוצה לשדוד אותם?

ובאיזה זכות את רוצה לכפות על אנשים לגור במקום שהם לא רוצים לגור בו רק בגלל שאין להם כסף לגור במקום אחר?

היה אפשר לאמר את זה.

1. הם בחרו לחיות במדינה מסויימת עם ערכים וחוקים מסויימים,

וצריכים לשאת בנטל המיסים כמו רוב מתושבי המדינה שמשלמים (זה שכמות המס בש"ח יותר גדולה, זו לא טענה לשוד).

2.כבר כפו עליהם לגור בו בשם חזון יישוב הארץ, שזרק אותם בשממה,

ועכשיו הטענה למה הם לא יוצאים משם ועוברים לתל אביב ... 

בפועל הם כן עושים את זה, וכל הכבוד להם.

אני לא הייתי רוצה לראות ערים במצב כזה, כי הן סמל ודוגמא להזנחה ומחסור במשאבים,

אבל זה נטו הטעם שלי.

ברור שאני לא רוצה לכפות על תושביהן להישאר שם.

1. עם הפרהוד והפוגרומים הם לא בדיוק "בחרו", אבל נניח לזה.

2. הם לא יכולים לעשות את זה כי הדירות בתל אביב יקרות מדי. צריך לשנות את זה.

3. יש אוכלוסיה לא מעטה שגרה בנגב כי טוב לה שם וכי הרוח הנושבת היא אחרת. זה נכון ביישובים כמו להבים ושכונות מסויימות בבאר שבע וזה היה נכון באופן קיצוני בגוש קטיף ז"ל שהיה בדיוק באותו אזור אבל עם רוח אחרת לגמרי.

1. הסוציאליזם לא מאמין באדם. בגלל זה הוא מתבסס על כפיה אלימה. 

הקפיטליזם מאמין באדם. 

2. כל תושבי דימונה יכולים להצביע לראשות העיר. 

3. למה צריך לשלם להם? מי שבוחר לגור במקום כלשהו, צריך לדעת מהם התנאים. אם למישהו חשוב שתהיה לשם תחבורה מסובסדת, שיתרום. 

נחמד מאד.

אני במקומו הייתי כופרת.

כל תושבי דימונה מצביעים לראשות העיר, 

והם נחשבים לקבוצה חברתית כל כך משפיעה,

עד שמיד הם מקבלים את המגיע להם?

לאף אחד לא בא לגור מרצונו בהונלולו בלי תמריצים,

אחרי הכל כולנו צריכים לסיים את החודש.

ודבר נוסף, מה שכתבתי מטה, המדינה גם זרקה אנשים בכל מיני חורים,

בלי לתת להם שוב אפשרויות להתקדם במקרה הטוב.

ובמקרה הרע היא גם דאגה שהן יוכלו להתחיל את חייהם מהמינוס הכי גדול שאפשר.

אז יש לה חובה לתקן.

אם לתושבי דימונה לא טוב - שיבחרו ראש עיר אחר או שיעברו לעיר אחרת. 

אנשים גרים בהונלולו כי זה אחלה מקום לחיות בו.

אחד התמריצים בחורים כלשהם הם מחירי הדיור הזולים. היצע וביקוש. 

המדינה זרקה אנשים בכל מיני חורים -  אבל במחילה, כמה עשורים עוד נאכל את ה"אכלו לי שתו לי"? 

סבא שלי לא הגיע מפולין למעברה אחרי ששחטו את כל המשפחה שלו? מה היתה ההכשרה המקצועית שלו? הקרב על סטלינגרד? וואלה, לא משלמים על זה הרבה. 

מה שהוא קיבל היה גיוס מנדטורי כדי להילחם במבצע סיני ולהיפצע. 

איפה הייתי היום אם הוא היה איש "אכלו לי שתו לי"? אם אבא שלי היה כזה? 

די. עברו 70 שנים מאז. שלושה דורות. שלושה דורות של אפליה מתקנת בקבלה למוסדות אקדמיים ותעדוף בשירות המדינה ועוד. 

כל אחד יכול היום ללמוד - במיוחד היום בעידן האינטרנט. 

אף אחד לא עוצר אותם מלהתקדם. 

אפילו האינדיאנים שהאמריקאים טבחו בהם והכושים בארה"ב שהיו עבדים והופלו בחוק עד לא מזמן כבר שיחררו. 

די. נגמר. 

אתה מתעלם מרבדים מאד נכונים ומהותיים.

אם המדינה זרקה את הסבים שלך בדימונה,

מאלפי סיבות הם לא יכלו לעבור משם,

היכולות הכלכליות שלהם היו X,

וכך גם הכח החברתי שלהם...

האנשים בסביבה היו קשי יום בדיוק כמוהם,

ורמת ההשכלה והתרבות הייתה עוד יותר נמוכה...

והדברים לא השתנו ברמה מטורפת.

כדי שיהיה לבן אדם כזה אן לשאוף, להתקדם ללמוד ולהצליח, ובכלל להאמין בעצמו,

אדם כזה צריך כוחות ויכולות גבוהות פי כמה וכמה ממישהו שגדל במקום אחר.

ולהגיד לו יכולת בדיוק כמו כל אחד אחר,

זו אטימות ועיוורון.

לא אמרתי שצריך לבכות,

אבל להבין את האחר תמיד מותר.

וזה לא ש"דפקו את המזרחיים". מה שכתבתי על סבא שלי הוא נכון לחלוטין. הוא לא נדפק פחות מאף מרוקאי וכנראה שהרבה יותר. 

איזה כח חברתי כלכלי יש לאדם ללא מקצוע שהגיע לארץ בגפו לאחר שנלחם שנים בקרבות הכי קשים במלחמת העולם השניה ואז נשלח גם כאן לחזית? 

סבא וסבתא שלי לא היו קשיי יום? 

מה את חושבת שהיתה רמת ההשכלה של אדם שקפץ מחלון הבית שלו בגיל 16 לאחר שראה את כל המשפחה לו נשחטת? 

את חושבת שהוא הלך לאוניברסיטה של הפרטיזנים? של הצבא האדום? 

אם הדברים לא השתנו - אז שיסתכלו במראה ויפנו את האצבע המאשימה כלפי הדמות שהם רואים בה. 

ודי. עברו 60-70 שנים מאז. שלוש דורות. 

כמה שנים עוד אנשים ישתמשו בתירוץ הזה כדי להצדיק את חוסר הנכונות שלהם לעבוד קשה? 

התירוץ הזה פשוט לא עובד יותר. 

הסיבה לכך שהרבה מהאנשים שם "נדפקים" כביכול לא קשורה, למדינה ולא לאף אחד אחר. 

הסיבה היא התרבות והחינוך של ההורים. 

כשאתה גדל במקום שבו אם אתה עושה שיעורים אז אבא שלך אומר לך: "מה קרה לך יא חננה, לך תשחק כדורגל?" - הסיכויים שלך לצאת מהמצוקה הכלכלית קטנים. 

כשנער בכיתה י"א שאתה מתגבר בשיעורי מתמטיקה אומר לך שהוא לא רוצה ללמוד מתמטיקה והחלום שלו זה לפתוח דוכן חמוצים בשוק - הוא לא קיבל את זה מהשמים. 

ההורים שלו הכניסו לו את זה לראש. 

כשאתה חי בחברה שמה שחשוב זה המותגים ואם אין לך נעליים של puma (כן, זה היה המותג בזנמנו) אז אתה לא "מגניב" - גם אם אין לך מה לאכול בבית - אז ככה זה נראה. 

זו לא אשמת המדינה או אשמתו של אף אחד למעט האנשים עצמם. 

אני ראיתי אנשים מאוד חכמים ומאוד מוכשרים שזורקים לפח את כל היכולות שלהם ואת כל העתיד שלהם בגלל התרבות הזאת.

ולמדינה, אין מה לעשות לגבי זה. שום דבר. 

ככה ההורים שלהם חינכו אותם וזה יותר חזק מכל דבר אחר. 

ומאמינה גם שאבא שלו רוצה את הכי טוב בשבילו,

והוא באמת חושב שמהדוכן הזה הבן שלו יתפרנס טוב.

כי זה מה שהוא ראה אצלו ואצל החברים.

ואלו שלמדו שם בזמנו כנראה לא היה להם מה לעשות עם זה..

גם מסביבי יש דוגמאות כאלה.

ואם זה החינוך של ההורים, כמה כח הוא צריך כדי לצאת מזה?

אפשר לנהל שיח עד מחרתיים של מי אשם בדיוק וכמה.

זו לא הייתה המטרה שלי.

אני מקווה שהדיון שלנו הוא לא על מי יותר מסכן,

אלא על מי יותר מבין את התרבות החברתית והכלכלית כאן.

ועל כך ששאיפות של בן אדם זה תוצאה של סביבה וחינוך וגם כוחות נפש.

פשוט הקפיץ אותי שאמרת שהכל זה הבנאדם,

כשאני רואה כל כך הרבה אנשים שעובדים קשה מאד מאד למחייתם,

אבל זה לא בכיוון הנכון, ולכן התוצאות לא משהו.

ולהגיד זו הבעיה האישית של הבן אדם ולהאשים אותו שלא הגיע רחוק יותר,

זה להתעלם מההקשר החברתי והסביבתי של נסיבות חייו.

יחד עם זאת, רואים כבר שינוי ניכר בבחירת אורח החיים של הרבה אנשים.

אבל עדיין נצטרך עוד כמה עשרות שנים כדי לאמר לבן אדם, זה נטו בגללך.

השרשור פה פתח לי המון כיווני חשיבה,

וגרם לי ללמוד (עדיין לא סיימתי, ייתכן שינוי.. ),

לנסות להבין ולחדד יותר את העמדה שלי בנושא.

ועל כך לך ול @Admin -

תודה רבה!

או רק מאמין שהוא יכול להתעשר??

אתה לא מכליל ומניח דברים לגבי אותם אנשים בצורה פשטנית מידי?

כולם מקבלים קצבאות?

נראה לי שאתה מאמין רק באדם מסוג מסויים...

התירוץ לא רלוונטי, אבל יש לו השפעות בין דוריות רלוונטיות.

מסכימה לגבי הסיפא, חוץ מהמילה כל.

הרבה יותר קל היום ב"ה, לרוב האנשים.

לכל דבר יש השפעה,

אבל עכשיו היא ניכרת... 

ובגלל זה הוא גם מטיל את האחריות על האדם למצבו. 

אני לא מכליל - זו סתם היתה דוגמא. ברור שלא כולם מקבלים קצבאות (אם כי זה לא משהו נדיר). 

אני מאמין בכל אדם - ולכן אני גם מטיל את האחריות למצבו של האדם עליו עצמו (למעט במקרים חריגים). 

התירוץ לא רלבנטי ואין לו שום השפעה. זה לא קשור למעברות - זה קשור לצורת חשיבה. 

אולי זה יישמע גזעני (וזה לא) - אבל הרבה מאוד אנשים שהגיעו מאירופה היו בעלי השכלה רחבה יותר. היו רופאים, סופרים, מדענים וכו'. 

רוב יהודי ערב הגיעו לארץ כשבארצות בהן התגוררו, הם היו סוחרים. 

חשיבות רכישת ההשכלה היתה הרבה יותר משמעותית בקרב יוצאי אירופה - וזה נשאר. (הרבה בגלל גאווה). 

היום, לכולם יותר קל. ב-100 שקלים לחודש - מחיר רכישת איטנרנט מהיר - כל אדם יכול ללמוד אצל המורים והמרצים הטובים בעולם ובחינם. 

לכולם היום הרבה יותר קל. 

אפילו למי שאין את ה-100 שקלים הללו (ואני לא מכיר אנשים בלי אינטרנט בבית) - יש מקומות עם וויפי פתוח בחינם, ספריות ציבוריות, אוניברסיטאות וכו'. 

זה נכון שהעולים מארצות ערב היו סוחרים, אבל זה גם נכון שמפא"י לא נתנה להם להיות סוחרים עם כל מיני חוקים ורגולציה שהעדיפו את "תנובה" וחברים.

סוחרים (ומתווכים בכלל) עושים שירות חשוב לשוק. לא צריך לזלזל בהם.

זה עדיין לא אומר שיש מקצועות יותר טובים. רק לדייק.

אבל במדינת ישראל של קום המדינה, היה אפשר לסחור בעיקר בחול. 

נכון שהמדינה היתה ועודנה, שולחה של בריה"מ מבחינת סחר, אבל יותר התכוונתי לכך שחשיבות ההשכלה תופסת מקומות שונים אצל אנשים שעלו ממקומות שונים. 

קחי למשל את שוק החקלאות. 

המכסים בשמים - ולכן אין אפשרות לייבא כמעט שום מוצר מזון. 

נתמקד בחלב לרגע: מועצת החלב מחלקת מכסות למחלבות מקומבנות - ולאף אדם אחר אסור לייצר חלב! 

אז מעבר לעובדה שזה מייקר את מוצרי החלב בצורה דרמטית - מה שפוגע בשכבות החלשות בעיקר (כי למי שיש כסף, אין בעיה לשלם עוד שקל על יוגורט) - אדם מוכשר ונמרץ שיכול היה להיות יבואן נהדר וסוחר מוצלח במיוחד, לא יכול בכלל להיכנס לשוק בגלל הסוציאליזם. 

בקפיטליזם, בשוק החופשי, הוא יכול היה להיכנס לשוק ולהיות מליונר. 

הסוציאליזם גם מייקר לו את המוצרים שהוא קונה וגם לא מאפשר לו להצליח בחיים בתחום שהוא היה יכול להיות בו כוכב. 

וזה לא רק מוצרי חלב - זה בהכל. 

נניח אדם חרוץ רוצה להקים עסק של שליחויות. מחיר הרכב שהוא צריך לקנות הוא כפול ממה שהוא עולה בכל מקום אחר בעולם - אז הוא אפילו לא יכול להרשות לעצמו להתחיל להקים עסק כזה. (וזה בנוסף על כל יתר הרגולציות והמונופול שיש לדואר ישראל על אספקים מסוימים בדואר). 

השוק החופשי הוציא יותר אנשים ממעגל העוני (ואני מדבר על עוני אמיתי) יותר מכל תכנית ממשלתית שהיא. 

היא הביאה לפריחה הכלכלית הכי מטורפת שידע העולם אי פעם. 

אם היית מספר לפני 100 שנה למישהו שיש מקצוע שנקרא "טכנולוג מזון" (ההוא שחושב איך לגרום לקרוטונים להישאר פריכים לאורך זמן רב יותר במרק) - הוא היה חושב שהשתגעת. 

הקפיטליזם מאפשר לאנשים להצליח. בלי זה, אין להם סיכוי. 

אני לא נגד הפרטה.

אפילו מאד בעד.

אבל בגבולות ובפיקוח במידה, בשירותים מסוימים כמו חינוך בריאות ורווחה.

גם אם מחליטים שצריך לממן משהו מתקציב ציבורי, לא חייבים גם לספק את השירות בפועל.

על מי שמספק

זו בדיוק הבעיה. 

אןי כאן ענין של מידה - ככל שהשוק חופשי יותר, הוא מוצלח יותר וזה נכון בכל תחום. 

למה מה שעובד בסחר או בפיתוח לא יהיה נכון גם בחינוך ובריאות? 

שתהיה תחרות בחינוך. "קנאת סופרים תרבה חכמה". 

שתהיה תחרות בבריאות. שחברות הביטוח יוכלו לספק רבדים שונים לאנשים שונים ולתמחר איך שהם רוצים. 

התחרות תגרום לשירות טוב יותר ולמחיר זול יותר. 

מערכת הבריאות הציבורית הורגת אותנו. מילולית. 

אבל מישהו צריך להבטיח באיזושהיא דרך, שצריך לחשוב עליה,

אספקה של שירותים ונגישות שלהם לכל האנשים.

ברור לי שיהיו מקומות שלא יהיה בהם כלום,

כ זה לא יהיה ריווחי או משתלם, או לא יודעת מה.

אז מישהו צריך לבדוק איך זה כן יהיה...

מבחינתי אגף ממשלתי קטן ולא תמיד יעיל בעיניים קפיטליסטיות-

זה משהו שאפשר לבלוע, בשביל המטרה הזו.

אז מי שמצליח לקבל את משרד החינוך או מכניס פנימה את הפקידים שתפיסת העולם שלהם לרוחו - מחליט. 

מי אמר שכל או אפילו רוב האזרחים יאהבו את זה? אף אחד. 

להבטיח מוצר באיכות ירודה לכולם - לא נותן שום דבר לאף אחד. 

אם כבר, זה פוגע בעיקר בחלשים. 

ממוצע הפסיכומטרי של סטודנטים להוראה במכללות הוא 495! מתחת לממוצע הארצי. 

תכנית המצטיינים להוראה בבר אילן דורשת פסיכומטרי של 600. טיפה מעל הממוצע הארצי - וזה נחשב הצטיינות. 

אין שום דרך שתאפשר מערכת חינוך טובה למעט הפרטה ופיקוח של ההורים העצמם. אף אחד לא יפקח טוב כמו הלקוח. 

ומה נפגע מכך שהמורים גרועים? 

אם הילדים שלי יהיו מסוגלים, יהיה מי שילמד אותם מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, לשון וכו' לא פחות טוב מהמורים. 

מה יקרה עם ילדים שמגיעים מבתים של שכבות יותר חלשות?

מה יקרה לילדים של המורים עצמם - שכפי שהסברתי - ההורים שלהם הם לא בדיוק האנשים הכי חכמים במדינת ישראל? מי יקדם אותם? 

מי שבולע את זה הם השכבות החלשות. המערכת עושה כל שביכולתה כדי להנציח את מעמדם ככאלה. (לא בכוונה, אבל זה מה שקורה). 

וזה אותו דבר לגבי מערכת הבריאות:

במי יטפל הרופא שלא ישן 30 שעות? לא באזרח שיש לו כסף לביטוח פרטי טוב. 

למה רופא צריך להיות ער 30 שעות? 

מי נפגע מזה שיש תורים ארוכים (כשמחלקים "בחינם" יש תורים ארוכים, ככה זה עובד)? לא זה שיש לו כסף לשלם לביטוח פרטי. 

ועוד לא דיברנו על הפן המוסרי בשיטה הזאת שאומרת שילד של אדם אמיד ימות כי התרופה שהוא צריך לא בסל והוא צריך לממן אקמול לילד של אדם עני. 

זה פשוט לא מוסרי וזה גם לא עובד. 

כולם נדפקים - במיוחד השכבות החלשות. 

איך הורים אתיופים משכונת מצוקה יפקחו על רמת החינוך של הילדים שלהם?

והמורה בבית הספר יסביר להם שהציון הוא בין 40 ל-100 והם יוכלו לראות כמה הילד קיבל. 

אותו הדבר עם תוצאות המיצב. 

הם גם יוכלו לראות אם הילד שלהם נמצא בחברה טובה או שהוא נמצא בבית ספר שכולם שם מזריקים הירואין. 

מה הבעיה? 

ופניות הנפש,

לבא לאסיפת הורים וכל שכן להתעמק בתעודה.

בקושי הם יודעים לקרוא ולכתוב,

ובקושי הם בבית.

וכשאנחנו מדברים על שוק חופשי ותחרות,

האם הם יוכלו לעמוד במחירים של בתי הספר הטובים יותר?

ברור שלא, ואז יהיה הבדל יותר חד מהיום ב'איכות' בתי הספר.

מה שיצמיח אוכלוסיית מצוקה ברה חריפה יותר מהיום,

ואוכלוסייה פגועה תוססת שאין לה מה להפסיד,

לא משהו שאנחנו רוצים לייצר.

מה ששאני אומרת הוא שברור שהמצב היום לא אידיאלי,

והפרטה תקפיץ את איכות הלמידה והמורים וכו',

רק שצריך פיקוח על השירותים המופנים לאוכלוסיות חלשות.

פיקוח לא חייב להיות מקלקל וכ'...

מסתבר שאפשר למצוא איזושהיא דרך אמצע.

כך אני מניחה.

אם יש אנשים שאין להם זמן או כח לדאוג לילדים שלהם, אז הם לא צריכים להביא ילדים. 

להביא ילדים מתוך מחשבה שאחרים צריכים לדאוג להם, זו אגואיסטיות כלפיי הילדים שלהם וכלפי החברה. 

בשוק החופשי, כל בתי הספר יהיו ברמה גבוהה יותר ממה שיש היום.ב כלומר, גם בתי הספר הכי גרועים, יהיו טובים יותר מהמערכת הציבורית העלובה הקיימת. 

יהיו הבדלים באיכות - אבל זה לגיטימי לחלוטין. אנשים עובדים כדי לשפר את נקודת הפתיחה של הילדים שלהם בחיים וזה חלק מהענין. 

הדבר היחיד שזה יצמיח יהיה סיכוי לכולם. לחלק יהיה קל יותר - אבל לכולם יהיה סיכוי. 

ו*אנחנו* לא רוצים לייצר שום דבר. אני לא מעמיד את עצמי כמהנדס האנושות. זה לא תפקידי. 

פיקוח ציבורי לא באמת מועיל, ולראיה, המערכת הסופר דופר מפוקחת שלנו היום. 

פיקוח ציבורי חייב להיות מקלקל. 

ואם את ממש רוצה להיות לא הוגנת כלפיי השכבות היצרניות יותר בחברה, אז אפשר ליישם את שיטת הואוצ'רים כך שהדבר היחיד שיהיה בפיקוח הוא שכר הלימוד. 

בעיני זה לא מוסרי, אבל זה עדיף ממה שיש היום או מפיקוח ציבורי. 

(כמובן שגם בשיטת הואוצ'רים השכבות החזקות יותר יקבלו נקודת פתיחה חזקה יותר - הם ישקיעו בשיעורים פרטיים ויוכלו ללמד את הילדים שלהם בעצמם את החומר אם ירצו). 

תמיד אפשר להגיד בנוגע לרווחה "מה עם ניצולי השואה שלא מקבלים רנטה?"

אבל מדובר על בודדים וחריגים שלא יהיו קיימים בעוד כמה שנים. 

כנ"ל לגבי ילדים להורים שעלו מאתיופיה. 

לבסס מדיניות על מקרי קצה, זה אומר לדפוק 99.999% מהאנשים במקום להתייחס בצורה פרטנית למקרי קצה בצורה יעילה.

ובשל הטבע הם הולכים ונעלמים לצערנו.

אולם אוכלוסיית מצוקה (גדולה) שאינה מטופלת,

אינה נעלמת אלא ממשיכה לגדול ולטפוח.

אז פחות ילדים שגדלו להורים שהגיעו מאתיופיה,

אבל תמיד יהיו משפחות עניות, ילדי אימהות חד הוריות,

ילדי מכורים שונים...

יהודים חדשים שיתגלו באיזשהו אי עלום בגלובוס ונחליט להעלותם

וכו...

אין לי מושג למה אתה חושב שהיחס המספרי בינם לאוכלוסיה ה'נורמטיבית' הוא כ"כ אפסי.

מה זה משפחות עניות? מתי נולד ילד שלא היה לו אבא? 

את עדיין מדברת על מקרי קצה מטורפים. 

אנשים שלא יודעים את השפה ולא מסוגלים ללכת לאסיפת הורים?  שלא מסוגלים לקרוא את התעודה של הילד שלהם?

כן, זה מקרה קצה. 

יש הרבה הורים שזה לא מעניין אותם - ואז באסה לאותם ילדים - אבל אי אפשר לחיות בחברה שבה כל הורה יכול לזרוק את האחריות על הילדים שלו על אנשים אחרים. 

דיברת על חוסר יכולת של ההורים לפקח על איכות החינוך = זה לגמרי מקרה קצה. 

הרבה מאוד אנשים שמפעילים דוכני חמוצים בשוק לא חיים בעוני בכלל.

זה גם יזמות, לא פחות מלימודים. 

גם לדעת איך לפתוח דוכן פיצוחים בבניין של חברת הייטק זה דבר שצריך לדעת, ואפשר להתעשר מזה לא רע.

זה בטוח עדיף מאשר עוד אחד שילמד עריכת דין וילך להיות מובטל כי יש יותר מדי כאלה.

בשולי הדברים אני אגיד משהו קצת גזעני:

היהודים שגרו תחת שלטון הכיבוש הצרפתי בצפון אפריקה התחלקו בחלוקה גסה לשניים.

האליטה שלהם

עם ישראל הפשוט (כלומר אנשים לא משכילים ועם התרבות שאתה מתאר)

הראשונים היגרו לצרפת. האחרונים עם המנטליות שלהם עלו ארצה.

זה במידה רבה קיבע את התדמית שלהם פה בארץ. זה לא "מרוקאי סכין", זה שהדוד שלו העשיר היגר לצרפת והתעשר שם.

האם היה דם כחול בקרב יהודים אלו??

התשובה לכך היסטורית ופשוטה:

אליטות נוצרו באזורים בהם  חלו שינויים במעמד החוקי והמשפטי של היהודים,

התרבות הצרפתית המערבית שלטה בארצות אלו והיהודים קיבלו שיוויון זכויות ברמה חלקית או מלאה.

זו עוד הוכחה להשפעה התרבותית, החברתית והסביבתית על התוצאה.

היה בדיוק אותו דבר באירופה.

עיין ערך אהבתם הגלויה והסמויה של יהודי מערב אירופה המשכילים והנאורים,

ליהודי מזרחה.

זה נכון עד היום. 

אין אף אוניברסיטה ערבית ברשימת 500 האונברסיטאות המובילות בעולם. 

הפיתוח המשמעותי האחרון שיצא ממדינות ערב היה האלגברה - ומאז עברו כבר כ-800 שנים. 

אבל זו לא אשמת מדינת ישראל והאנשים שעלו אולי לא היו מסוגלים להשתחרר מהתרבות הזאת - אבל הייתי מצפה שאחרי שלוש דורות, זה כבר לא יהווה יותר תירוץ. 

ואנשים שמוצאם ממדינות ערב נוהרים ללימודי השכלה גבוהה,

גם אם בתארים שנחשבים לקלים והומניים יותר.

וככל שיהיו בסביבתם יותר אנשים עם תארים יותר ריאליים,

כך יותר מהם ילכו למקצועות הללו.

אנשים בסוף די דומים לסביבתם החברתית,

לכן תהליכים קורים באיטיות...

הבערות שהאסלאם הנחיל, באמת מעניינת.

וסתם הערה:

המשפט: והאנשים שעלו אולי לא היו מסוגלים.." לא מריח משהו...

התארים ההומניים והקלים יותר לא באמת שווים שום דבר מבחינת תעסוקה או אפילו השכלה. (ובמחילה אם מישהו נעלב - אבל רוב רובם של התארים הם ההיפך מהשכלה). 

מה גם, שבפריפריה, אפילו את התארים הללו לומדים פחות. 

כמי שגדל בפריפריה, אני לא זיהיתי שום תהליך חיובי במהלך שני העשורים שגדלתי בה. 

וזה לגיטימי לכתוב לשאנשים לא מסוגלים להשתחרר מהתרבות שהם התרגלו אליה במשך עשורים או אפילו דורות. 

זה משהו מאוד מאוד לא פשוט. ודאי שלא לדור הראשון שעלה ארצה. 

ומה לא?

בכל אופן, אני גדלתי במקום מעט פריפריאלי,

ורואה שינוי, מעט איטי אבל קיים וקבוע.

זה המצב כיום של אנשים מסביבי( צעירים 20-30).

זה נשמע כייחוס אי השחרור למוצאם ותרבותם,

וכידיעה של מה נכון עבורם, והתרבות ה'נכונה',

ולכן לא אהבתי את זה.

כמובן שישנה השכלה אחרת - כל דבר שאדם לומד משכיל אותו, אבל אני מדבר על רכישת מקצוע כיוון שניתוח אוליבר טוויסט לאור מסכת בבא-בתרא, לא באמת תורמת לעונין. 

אני גדלתי במקום מאוד פריפריאלי. שום דבר לא ישתנה שם גם במאה השנים הקרובות. 

לאנשים שהתרגלו לתרבות מסוימת, קשה לשחרר. במיוחד אם הם מבוגרים. 

זה נכון לגבי כל עדה. 

אין נכון ולא נכון ואני לא מתיימר להגיד לאחרים מה נכון להם בחיים - כל זמן שזה לא בא על חשבון אחרים. (בדמות אפליה מתקנת, תקציבים וכו'). 

אבל צעירים לאט לאט נוטים לכיוון המרכז.

ולכן זה תהליך ארוווווך.

אבל קורה בפועל.

אם הבדואיות ממלאות מכללות שונות כיום,

למה שהילדים שלהן לא ינסו להתקבל למקומות יותר נחשבים?

נכון שיש העדפה מתקנת, אבל זו דוגמא לתהליכים שמתחוללים גם באוכלוסייה היהודית שגרה שם.

החברים שלי מהיסודי הם כבר דור שלישי לעליה לפחות - לא ראיתי שמשהו שם משתנה. 

יש לי חבר אחד -הגאון של החבורה - שלמד הנדסה (ולא אחת מהנחשבות ביותר) באוניברסיטה ומצא עבודה די בינונית בתחום.. 

אני לא חושב שאפילו אחד הלך לתואר מתקדם (שזה די הגיוני לאור העובדה שכמעט אף אחד לא למד באוניברסיטה תואר ראשון...).

אין מהנדסים, אין רופאים, אין מדענים, אין אנשי עסקים ממולחים. פשוט אין. 

זה המצב.  

העדפה מתקנה היא אחת הסיבות שמנציחות את הבעיה - אבל גם בלעדיה, זה משהו שצריך להתחיל בבית. 

אם אבא ואמא לא אומרים לילד: "לימודים זה חשוב, תשקיע בהם" - שום דבר לא יעזור, וזה בדיוק מה שקורה. 

במרכז, יש "חנונים" גאים. כאלה שהולכים לחוג שחמט, לוקחים שיעורי תיגבור במתמטיקה ועושים תואר ראשון תוך כדי התיכון.

בפריפריה, להיות חנון או לקבל ציונים טובים זה אומר שאתה תהיה ילד כאפות בודד ומסכן. 

מה שחשוב זה איזה מותגים אתה לובש ואם אתה טוב בכדורגל. 

הלוואי שזה לא היה המצב, אבל זה מה שקורה. 

ואגב, ברגע שמישהו כן מחליט לקחת את עצמו בידיים למרות החברה שבה הוא גדל - הדבר הראשון שהוא יעשה, יהיה לברוח למרכז. 

את אותם מתי מעט מכל שכבות הגיל שאיתם היתה לי אינטראקציה - אני רואה מדי פעם במקום העבודה או המגורים שלי. 

אף אחד שיצא משם, לא רוצה לגדל שם את הילדים שלו. 

כמו שאמרתי לאשתי: הגיהנום יכול לקפוא, אבל אין כח בעולם שיחזיר אותי לשם ואין שום סיכוי שאני אגדל שם ילדים. 

מעדיף לעשות את זה בגיהנום הקפוא.  

ואם תלמיד תיכון יוציא בגרות טובה, הוא יוכל לבחור האם להקים דוכן חמוצים או ללכת לתכנן חלליות בשביל נאס"א.

ברגע שאבא אומר את זה לבן המתבגר שלו - גורלו נחרץ. הוא לקח לו את הבחירה. 

הבעיה היא שרוב האנשים האלה הולכים ללמוד מדעי המדינה והחברה, או משפטים, ואז הם שרפו 4 שנים ומצבם הכלכלי גרוע משל אותו מוכר חמוצים בשוק שעבד מגיל 16 ועם קצת שכל ושליטה על היצרים יש לו הון עצמי קטן.

הרבה מדי פעמים הם לא הולכים ללמוד הנדסה, למשל.

כי המדינה מסבסדת. 

לולא הסיבסוד של המדינה, אנשים היו חושבים עשר פעמים אם להיכנס לחובות כדי ללמוד מקצוע שבסופו של דבר לא יספק פרנסה. 

אני לא מזלזל במוכר החמוצים חלילה. אני רק אומר שנער בתיכון עדיין לא נמצא במצב להחליט מה לעשות בחיים - וזה נורא חבל שהורה אומר לו משפט וסוגר לו את האופציות. 

ולגבי התיכון - אם נער ממוצע בגיל 17 לא יודע מה לעשות בחיים זה אומר שהמערכת הזו נכשלה כישלון חרוץ.

אבל זה לא חדשות בשום צורה שהיא.

מה היית אומר לו?

אבל בגדול הייתי שולח אותו לחפש עבודה שקרובה למשהו שהוא אוהב. לטעום קצת מהעולם הזה.

גם בארה"ב, למשל, ששם מתחילים קולג' בגיל 18, יש כמה שנים של לימודים כלליים ורק אח"כ הסטודנטים בוחרים מה ללמוד. 

אני לא ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים עד גיל הרבה יותר מאוחר... 

אני אומר שיש שלושה סוגים של סוציאליסטים:

1. אנשים שלא חשבו על זה לעומק. 

2. אנשים שחושבים שהם מרוויחים מזה - כמו עובדים מדינה ומונופולים ממשלתיים. 

3. אנשים שמעדיפים לעשות משהו שיגרום להם להרגיש טוב מאשר משהו שבאמת עובד. 

אפשר בעיקרון להגיד שכולם שייכים לקבוצה הראשונה. 

לגבי פיקוח - הוא תמיד יוצר מצב הפוך ממה שהמחוקק התכוון. הדוגמא העדכנית ביותר היא המחסור בחמאה. 

המחוקק החכם רצה שכולם ייהנו מחמאה במחיר מפוקח והתומאה היא מחסור בחמאה בכל רחבי המדינה. 

קוראים לזה "אפקט הקוברה" - כשמחוקקים חוק שגורם לתוצאות הפוכות מהכווונה שלו. 

זה קורה הרבה. 

המדינה אחראית על גביית המסים, כמובן. 

אבל:

1. זה לא שהמסים הולכים לא לאן שאני רוצה - אלא שהם הולכים למקומבנים שגוזרים קופון על האדם שעובד ומייצר ערך. 

2. גביית המסים היא מעוותת ויוצרת מצב שרוב מוחלט של הציבור הוא למעשה אבן ריחיים על צווארם של האנשים היצרנים. 

הכל צריך להיות יעיל. יש ערכים וגם אותם יש לטפח ביעילות. כמו כן, חשוב להבין שערך שחשוב לך לא חשוב לאחר ולהיפך - אז למה שאת לא תממני את הערכים שחשובים לך ואחרים את הערכים שחשובים להם? 

אין שום צורך באיזון - במקום שהמדינה תנסה לחנך אותנו לערכים, המדינה צריכה להבין שזה לא מתפקידה לחנך. 

זו הדרך ליצור פילוג ושנאה. 

כפיה. 

מאיפה הבאתי את הנתון? מהלמ"ס. חפשי בגוגל תשלום מסים לפי רבעונים. 

זה לא נתון סודי. 

מה שכתבת על ה-12 ילדים קצת יותר מורכב (פשוט כי נעזור לה בשמחה באופן פרטי), אבל בנקודת המבט של המדינה אתה לגמרי צודק.

תעזרו בשמחה באופן פרטי??

איך זה יעבוד??

אפשר לממן שלוש נשים חולות, ועוד ישאר עודף.

כולנו נהיה עשירים יותר, ואני חושב שלא תהיה בעייה גדולה לארגון כמו "יד שרה" ואחרים אם יכפילו להם את התרומות (או את ערכן הריאלי).

אגב, יש עוד אפשרות

אפשר לעשות ביטוח חובה נגד קטסטרופות אמיתיות. כמו שכופים על ביטוח רכב נניח.

לחייב כל אזרח בביטוח נגד סיטואציות קיצוניות כדי שלא יפול לנטל על החברה.

זה לא יעזור לאישה עם 12 ילדים, אבל כן יעזור בסיטואציות אחרות.

אבל לא ישים במציאות, לדעתי.

מכירה יותר מידי עשירים שלא יוציאו שקל, אם הם לא חייבים.

מה שיקרה זה שעדיין יישאר ש20% מהאוכלוסייה תממן 80% נצרכים.

רק שכעת אותם 20% שיפתחו את ליבם מרצון יהיו אלה שכמעט צריכים תמיכה בעצמם.

והשאר יוציאו את כספם מרצון ( אם בכלל) לכל מיני מונומנטים עשוי זהב ואבן שיפארו את שמם.

עשירים לא מבזבזים את כספם. הם משקיעים אותו. הכסף הזה מממן עובדים ומוצרים חדשים.

גם כשהם מבזבזים את כספם, הם קונים מותרות יקרות ובכסף הזה אפשר לממן את הפיתוח של מוצרים חדשים.

עולם הרכב למשל - מוצר שמתחיל כפינוק למאיון העליון מגיע תוך כ-5-10 שנים למכוניות שעולות 50-120 אלף שקל, כלומר לכולם.

רוב המוצרים שמצילי חיים בכביש התחילו כפינוק לעשירים, ואחרי שכבר פותחו ירד מחירם בשביל כולם.

בטווח הארוך זה גם עוזר לחלשים, שיכולים לקנות מוצרים טובים יותר וזולים יותר כשמישהו אחר מימן את הפיתוח. בטווח הקצר זה באמת אתגר.

כדי לקרוא להם רעים.

אבל ההסבר לעיל לא מראה כיצד הם גם מנתבים את כספם לעזרה.

לכסף ממש למי שצריך. יותר מה500 שמפריש בדחק השכן הכמעט עני של העני.

מה יעשה מישהו שלא יכול, כלל וכלל, לעבוד

כי ככה הוא נולד, ואמא שלו מתה

ואבא שלו לא ידוע...

מאיפה הוא יפריש לביטוח.

ותראה לי חברת ביטוח (שהן לדעתי העושקות הגדולות )

שתסכים לבטח אדם כזה.

בכל תוכנית שהיא נמצא אנשים שיפלו מתחת לכיסאות או מתחת לאדמה,

ואני רוצה לחיות בחברה שדואגת גם להם.

אבל עם מנגנון יעיל ככל האפשר.

הן גרועות פחות מביטוח לאומי, וזהו בעצם.

תמיד יהיו אנשים שיפלו מתחת לכיסאות, ותמיד צריך יהיה לעזור להם.

אחרי שנתקן את מה שצריך, נוכל לטפל במרי קצה כאלה בצורה פרטנית.

לקבוע מדיניות כוללת שדופקת את כולם בגלל פרומיל מהאוכלוסיה זה חסר הגיון.

מישהו צריך לנהל את זה בצורה ארצית.

שיהיה מישהו שידאג, ויהיה אפשר לבוא אליו בטענות,

אם זה לא קרה.

כי סביר להניח שהמון פעמים זה לא יקרה.

וסתם ככה, שיטוט קצר ברחובות המוזנחים בהם מלאה ארצנו,

יגלה המון אנשים שלא באמת מעניינים מישהו אם הוא לא חייב ע"פ חוק.

שמחייב את חברות הביטוח לטפל באותם מקרי קצה בודדים.

ואפשר לחוקק חוק ביטוחי בדיוק כמו זה שקיים בביטוחי הבריאות והרכב: 

חובה על כל אחד להיות מבוטח בשוק הפרטי.

יש שירות פרטי ואפשר להתחרות בו.

הוא דיבר על הנתח שהן תופסות.

שיש הרבה יותר מוצרים של חברות מסוימות מאשר של חברות אחרות.

בסוף מנהל הסופר מביא את מה שיש לו ביקוש..

רוב עם ישראל בוחר שלא, וזו זכותם.

לא רק בגלל שהצרכנים בוחרים לא לקנות מהחברות הקטנות, 

אלא כי לחברות היותר קטנות זה לא משתלם לייצר או לייבא (בעיקר לייבא מוצרים נחשבים מחו"ל)

זה נכון שישראלים אוהבים מותגים (בדיוק היום ראיתי סרטון על מכולת בעיר אמריקאית מלאה ישראלים שנראית כמו מכולת שכונתית בישראל - הכל מיובא מפה).

אבל הבעיה הגדולה היא עלויות התקנים והרגולציה. אחרת אפשר היה לייצר  בקטן ולהרוויח בקטן (שזה לא מושלם, אבל לא רע), או לחילופין לייבא מוצר מחו"ל.

אם יסגרו את מכון התקנים וקצת יתעללו ברבנות הראשית (שבמקרה הזה משחקת את אותו תפקיד), יהיה אפשר לייבא לפה מוצרים בזול. ע"ע רפורמת הקונפלקס.

רוצה דוגמא? גגלי על פרשת רמדיה ועל ההשלכות שלה על שוק המזון לתינוקות.

נכון, תינוקות לא מתים יותר, אבל  מאז לא אושר אפילו לא מתחרה חדש אחד בתחום והמחירים של מטרנה גרמו למשפחות לפשוט רגל.

אתה מסוגל לעשות את זה??

אם יודעים שיש עלויות גבוהות לתקנים ורגולציה יש למצוא דרך להפחית ולהקל.

אבל שיח של לסגור הוא לא רציני, לדעתי...

קודם כל - כמעט כל מה שמיובא, מגיע לכאן עם תקן אירופי או אמריקאי. אם זה מספיק טוב בעבורם, אין סיבה שזה לא יהיה מספיק טוב בעבורנו. 

שנית, אפשר לסגור את מכון התקנים ולאפשר למכונים פרטיים לתת תו תקן ולהתחרות ביניהם. 

רוב מוצרי הייצוא גם ככה עובדים עם אירופה או אמריקה. אם זה טוב לגרמניה זה טוב גם לשדרות.

האם זה כסף שתוסיפי לזה מדי תקופה או חד פעמי?

האם קריטי לך שהכסף יהיה זמין אם תצטרכי תוך זמן מסוים?

אם חשוב לך לא לאבד ושיהיה זמין, ממליץ על הכיוון של פיקדונות או קרן כספית (הפקדונות הכי טובים שראיתי היו בבנק ירושלים או מזרחי טפחות, לא צריך חשבון עו"ש שם, אבל ככלל בפקדונות הללו ישלמו לך יותר אם לא תוכלי להוציא בתקופה ספציפית)

אם זה כסף שתרצי להרוויח עליו יותר ולא קריטי לך אם יהיו ירידות, אז קופת גמל להשקעה אולי תתאים. לא יודע על רמת הזמינות שם, כדאי לבדוק.

קופת גמל להשקעה זה לתת למישהו אחר לנהל את חשבון המסחר שלך בלי ללמוד איך עושים זאת בעצמך ולשלם לו יותר וחבל, כמה דקות עד שעות ביוטיוב ואת לומדת לעשות את זה מעולה.

אם את רוצה לתת למישהו אחר לנהל את תיק המסחר שלך ולהיות בראש שקט בהפקדה חודשית אפשר אבל בעיני חבל.

איפה עובר הגבול מבחינת ההגדרה כסוחר או כחוסך? כמה פעולות? כמה כסף?

החשש שלי הוא שפתאום אני אסתבך עם מס הכנסה בגלל חשבון מסחר עצמאי (כרגע אני גם בתקופה שאני לא עובד בדיוק).

נראה לי שאתה מבין בדברים האלה. תוכל לשתף? או להפנות למקור טוב?

נ.ב. אני לא הניק הפותח.

לא חיסכון חודשי,

אני חושב שסיכוי סביר שקופת גמל להשקעה יותר זולה מהשקעה עצמאית.

(תחשוב על העלות של דמי ניהול חודשיים לעומת דמי הניהול כאחוז)

האופציה הקלה (בעיניי) זה פשוט קרן כספית שקלית

את פותחת חשבון מסחר באפליקציה של הבנק שלך(או לפעמים צריך להוריד אפליקציית מסחר של הבנק)

מאשרת את כל הטופסולוגיה... יפחידו אותך עם כל מיני עמלות שבפועל אם את קונה קרן כספית שקלית את לא צריכה לשלם כלום

ברגע שיש לך חשבון מסחר את כותבת בחיפוש ניירות ערך "כספית שקלית" או "כספית שקלית כשרה" (אין לי מושג אם זה באמת נצרך הלכתית לכל הדעות, אני העדפתי בכל מקרה לקחת את הכשרה)

מחפשת את זאת שנראית לך שתרוויח הכי הרבה (זה לא באמת מדע מדויק והפערים די קטנים, אמור להיות כתוב לך כמה כל קרן מרוויחה הזמן האחרון)

ואת פשוט קונה לפי כמות הכסף שאת רוצה לחסוך

כשאת רוצה להוציא את פשוט מוכרת

יתרונות:

את לא צריכה עכשיו לטייל בין בנקים למצוא את הבנק שייתן לך את הריבית הכי גבוהה

זה חיסכון שלא מוגבל בזמן, כלומר אם אחרי שנה את עדיין לא צריכה את הכסף את לא צריכה להכניס אותו שוב לפיקדון

אלא הוא פשוט נשאר שם גודל לאט לאט עד שתוציאי אותו

וכמובן שהכל נזיל לך כל הזמן בטווח של יום עסקים הכסף יהיה אצלך בחשבון

החיסרון הוא שבבנקים אם משקיעים אפשר למצוא מסלולים שאולי יהיו יותר טובים

והכל משתנה טיפה לפי תנאי השוק (אינפלציה וריבית בנק ישראל)

אופציה שנייה אם יש לך כוח להשקיע ואת יכולה לסגור את הכסף לפחות שנה

להתחיל לחפש בבנקים למי יש פיקדון עם הריבית הכי גבוהה (לפחות 4.6)

ואז לנסות לחשב (אפשר כמובן עם AI) האם זה יוצא לך יותר משתלם באמת מבחינת המיסוי (מיסוי של פיקדון כנראה יהיה יותר גבוה, תלוי באינפלציה)

יתרונות:

תיאורטית את יכולה למצוא מסלול שירויח יותר

ואת יודעת בדיוק כמה את תקבלי בסוף תקופת הפיקדון... אין שום משתנים

חסרונות

את צריכה לחפש יותר כדי למצוא משהו באמת שווה

זה מוגבל בזמן ואחרי סוף הזמן את צריכה למצוא פיקדון חדש

וכמובן שזה לא נזיל

עכשיו לשים בחסכון 5 אלף ובהמשך להוסיף ~1000 בחודש. זה מה שנראה לי יהיה בשנה- שנתיים- שלוש הקרובות.

אבל אני צריכה שזה יהיה משהו גמיש שאם בחודש מסויים אין לי כסף להוסיף אז אני יכולה בקלות להסתדר עם זה. (זה יהיה לי הכי נוח כל חודש בנפרד להעביר לפי הסכום שמתאים לי באותו זמן).

בעקרון אני אשמח להרוויח על זה קצת אבל אני מניחה שבכל מקרה בסכומים האלה זה לא יהיה רווח משמעותי כי רוב הסיכויים שאשתמש בחלק או כל הכסף בשנים הקרובות. הכיוון כרגע הוא לא השקעה אלא בעיקר חסכון. אבל בכל מקרה אני מוכנה לקחת קצת סיכון שהכסף ירד.

האם מבחינת עמלות משתלם לפתוח קרן כספית שקלית יותר מקופת גמל?

אם אני בכיוון של קרן כספית שקלית, לפתוח חשבון מסחר בבנק שלי (מזרחי טפחות) או בבית השקעות אחר?

תודה רבה לכם על המענה המפורט!

אין עמלות בכלל בבנקים, בבתי ההשקעות דווקא יש

אז פשוט לפתוח בבנק הקיים חשבון מסחר ולקנות

אם את מתכוונת להשקיע באופן קבוע 1000 שח בשלב מסויים יהיה לך כרית ביטחון מספיק גדולה (בדרך כלל מדברים על בין 3 ל6 חודשי מחייה) ותוכלי לחשוב על אפיקי השקעה קצת יותר מסוכנים לשאר הכסף שאת ממשיכה לחסוך.

ומה את מוכשרת ורוצה לעשות.

1. שיעורים פרטיים (לבגרויות/מוזיקה) זה קלאסי

2. סדנאות

3. אם את גרה בישוב שסומכים על הכשרות שלך אפשר ליצור אוכל ולמכור

4. קורס גרפיקה בסיסית או צילום או אומנות באינטרנט יכול אולי גם להניב קצת.

5. תכנות ברמות שונות גם ניתן ללמוד מהרשת, כנל שירטוט, מנהלים לרוב ידרשו הספקים מהירים כך שעבודה צדדית אולי פחות מתאים אבל אולי תמצאי משהו.

6. פעם דובר על מתמללים שזו עבודה צדדית טובה, אני לא מכיר מישהו שעסק בזה והצליח אבל כיום בכל מקרה  AI מתמלל ברמה סבירה כמו תרגום.

7. לעשות קורס עיסוי שבדי ולפתוח קליניקה, כנ"ל אימונים אישיים, מנטורים.

אני מנהל של פורום עצמאים סגור אבל אין מה להכנס אליו כי ההודעה האחרונה בו נכתבה בט"ז תשרי תשפ"ב וההודעה הקודמת לה גם כן בערך אותו מספר שנים, עדיף להצטרף לקבוצות פייסבוק או ווצאפ רגילות של עצמאיים ולהתמרמר ביחד, תכף 31 לדצמבר וצריך להגיש דוחות 😫

השקעות לעצלנים

עלילות זיק

ידע שווה כסף

האופטימית

עמית עשת

צביקה ברגמן

ציפור פיננסית

בהצלחה

שאפשר באמת ללמוד בהם הרבה

אני גם לא איזה מבין גדול בתחום (ובאמת אשמח שאנשים שכן מבינים יעירו אם טעיתי פה במשהו)

אבל מהטיפה שלמדתי יש לי 2 נקודות

א. לטווח קצר של השנה שנתיים הקרובות שציינת בגדול קרן כספית שקלית זה הפתרון הכי בטוח וטוב

מסוכן מידי להשקיע במניות או מדדים בטווח כזה קצר שיכול להיות שהם בדיוק יפלו

אז התשואה בקרן כספית שקלית באמת לא גבוהה אבל זה השקעה בטוחה שאת תוכלי למשוך את הכסף שלך ברווח כשאת צריכה

ב. לגבי טווח ארוך, אז קרן השתלמות זה כלי השקעה מטורף מבחינת מס, וכמה שיותר שאת יכולה להשקיע איתו במסגרת הפטור עדיף לך, כי אחרי 6 שנים יש עליו פטור מלא ממס, שזה משהו שאין בשום כלי אחר

מה שמעבר לקרן השתלמות נראלי הכי מקובל זה לפתוח קופת גמל, את צריכה לעשות חקר שוק ולבדוק מי יציע לך את התנאים הכי טובים *לך* (כי לכל אופי השקעה מתאים ומשתלם יותר תנאים אחרים)

אבל יש פה משהו שלא התייחסת אליו והוא חשוב, וזה במה את משקיעה בקרן השתלמות שלך (והקופת גמל שאולי תפתחי)?

פה באמת יש הרבה שיטות מה הכי כדאי

ואני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא מספיק מבין

מה שכן, אם אין לך כוח ללמוד אז הכי קלאסי זה להשקיע בקרן מחקת מדד s&p500

למרות שבזמן האחרון דווקא הבורסה פה בישראל רשמה עליות מרשימות, ואני מכיר אנשים שמתוך אידאל שחשוב דווקא להשקיע בארץ או שבארץ יש ברכת השם או אמונה שבסוף עם הגאולה אנחנו נהיה הכלכלה המובילה בעולם אז שווה כבר מעכשיו להשקיע, אז הם כן משקיעים במדדים של הבורסה בתל אביב

אבל בעיניים חילוניות באמת הכי קלאסי זה s&p500

שיהיה המון בהצלחה

וזה באמת נושא שממש חשוב ללמוד אותו

היה פה פעם מדריך כזה מפורט של @פשוט אני.. 

אם אמצא אותו אנסה לתת קישור

אז ככה, בגדול אני רוצה לחלק את הכסף בין טווח ארוך לקצר.

פשוט אני מקווה להתחתן בשנתיים הקרובות בעז"ה ואז הגיוני ואצטרך למשוך חלק מהכסף.

כרגע מנצלת את מלא המסגרת של הפטור ממס, זה קרוב ל1800 בחודש, ואני על זה כבר שנתיים

קופות גמל באמת לא מכירה, אבדוק את הנושא לעומק.

ונראה לי שזורם לי להשקיע בs&p500 אחרי חקר שוק מעמיק איך בדיוק עושים את זה.

אז שוב תודה🙏

פתחתי עוסק פטור זעיר וכתבתי שההכנסות המשוערות שלי לשנה זו זה 0 ש"ח או 1 ש"ח אני כבר לא זוכרת.

גם אם הרווח הוא 0. את בטוחה שכדאי לפעול בצורה הזאת? צריך להגיש דוחות שנתיים על העסק וכו'.  אני גם לא בטוח שמס הכנסה לא יחשוד בהעלמת הכנסות או משהו

הגשתי דוח שנתי.

לא זוכרת כבר מה ואיך אבל הכל חוקי. בדקתי.

זה אולי לנצל קצת את החוק לטובתי אבל לא משהו לא חוקי😉

בגדול זה מוצר יקר אז שווה לחשוב אם אפשר לפתוח חשבון מסחר אישי 

תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי - מורה נבוכים שיקח אתכם מ-zero ל-hero

יכול לאפשר הבנה מסוימת,

פאנדר טוב להשוואת דברים בארץ.

http://www.etfrc.com טוב מאוד לתעודות סל בארה"ב.

פשוט לראות מושגים ולחפש עליהם.

חשוב מאוד ובהצלחה רבה!

חכה 3 חודשים ותפתח חשבון בנק. אני לא זוכר מה הכללים לגבי תיק ניירות ערך לפני גיל 18.

רוב הסיכויים שהוא פשוט העביר אותך מחברה א' לחברה ב' כד לגזור מזה את האחוזים שלו. אולי זה לטובתך ואולי לא אבל רוב הסיכויים שלא רימה אותך ישירות.

הוא מציע לך לעבור מספק א' לספק ב' שמשלם לו עמלה. זכותו. זכותך לסרב.

שהם עובדים הרבה ב"שיטת מצליח", משיגים מספרי טלפון ומנסים לדוג כמה שיותר לקוחות. כך שיש סיכוי שמדובר באדם ישר אך מבולבל, שפשוט שכח לבצע את אותה העברה שהבטיח לך

בכל מקרה הייתי עושה בירורים מול חברת האשראי, כי יש סיכוי שמדובר בנוכל, ולנוכלות יש פנים ושיטות רבות... (יתכן שהוא חייב אותך לא דרך חברת ביטוח אלא סתם לחשבון בנק של דודה שלו)

בדקתי כמה חודשים אחורה ולא ראיתי חיוב לא מוכר. 

מקווה כל כך שזו באמת הסיטואציה...

בשביל השקט הנפשי, גם אם קיים סוכן כזה באינטרנט (וכפי שאמרת, זה לא אומר שזה אמין), לכי תדעי אם זה באמת הוא.. אם אין קומוניקציה ואין ראיות, עדיף אקסטרה זהירות. זה ה-2 שקל שלי..

אני אישית לא משתף אותם בכלום ואם מכריחים אותי - נותן להם אישור לחודש ושיחפשו את החברים שלהם. 

גם כשרוצים לשכור בית, בעל הבית יבקש לראות את דירוג האשראי לפני שהוא מתקדם עם החוזה

לא משנה לך כלום האם אתה 985 או 922.

אבל למי שלא כמוך, זה מהווה זרז מצויין לראות את הבעיות שלו, ואיפה הוא צריך לתקן את ההתנהלות (למרות שלדעתי את הסיבות לדירוג נמוך הוציאו לגרסת הפרימיום בקפטן)

אבל אתה לא יודע מתי ואם תרצה לקחת הלוואה ולמה.

(זה כולל מימון מכל סוג שהוא כולל משכנתא וכו)

לכן זה טוב לשמור על דירוג טוב. בכללי. גם כהתנהלות כללית נכונה.