נר, תקווה וגעגוע.
מוזמנים לעקוב אחרי השרשור ולקרוא את השירים שנשלחו אלינו,
כל השירים מתפרסמים גם בדף הפייסבוק של פסיפס.
נזכור.
פורום פרוזה וכתיבה חופשית
בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
#שיר_זיכרון - כותבים וזוכרים בפסיפספסיפס
זיכרון \ אנה דורפסיפס
הם נופלים ממני
בעת צפירה קורעת את עור התוף
נושרים ומתמזגים באלפי הרוחות הנופלות מאנשים בודדים סביב.
כולם ב
יחד.
לבד עד כלות.
נופלים ממני כמו תפוחים רקובים על אדמה פוריה.
כאבים ישנים ומגלידים חבוקים באלו טריים ומדממים.
מפרים אותי,
אולי.
קמתי אני לפתוח לדודי
כי חשקתי אליו, וכאבי הרקיעו נפש עיפה
עד
לכת הנשימה.
ודודי חמק עבר.
כמו טיפות הם נופלים
כמו גשם.
כמו מבול.
חללים
חללים
וכל הביחד הלבדי מתרוקן עד אפס
באחדות הלבבות.
.
מתנה יתומה \ פיצוחיתפסיפס
היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.
ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.
איפה אבא?
אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה
לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.
היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב
ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה
היא תלך לשים אבן
על מצבה
שבתוכה קבור אביה.
איזהו גיבור \ ברוך השםפסיפס
גִּבּוֹר, אוֹתוֹ אָדָם נְטוּל פָּנִים.
גִּבּוֹר, שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה כֻּלָּם זוֹכְרִים.
גִּבּוֹר,שֶׁאֶת חֲלוֹם אֲבוֹתָיו הִגְשִׁים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ חַיִּים.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה חָזָק וְאַל תִּשָּׁבֵר.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר.
גִּבּוֹר,אָל תִּפְחַד וְאָל תִּירָא.
גִּבּוֹר, אָסוּר לְךָ לְהִכָּנַע.
גִּבּוֹר, מֻתָּר לְךָ לִבְכּוֹת.
גִּבּוֹר, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא פָּחוֹת.
גִּבּוֹר, לִהְיוֹת חַלָּשׁ זוֹ לֹא חֻלְשָׁה.
גִּבּוֹר,
מִי יַצִּילְךָ מִמְךָ?
גִּבּוֹר, שֶׁבּוֹחֵר לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכְּאֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁלֹּא בּוֹרֵחַ בִּשְׂדֵה אוֹיֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁאֶת כָּל רוֹאָיו הִקְסִים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לָנוּ חַיִּים.
.
זיכרון 2 \ אנה דורפסיפס
ומי ישיר "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון"
מלאך עליון כעת
זהו אתה
עטוף וכרוך בטלית
בדגל
מדינת היהודים.
וילדך ימלמלו סביב שולחן השבת
צאתכם לשלום
ויעשו קרע
ואשה
קוברת בעל נעוריה.
במותך נתת
לעולם
את האהבה.
שלום כבר לא יהיה.
אחרי שאתה אינך
מה יועיל עלה קמל של זית
ויונה הרוגה.
האהבה, בליבנו היא.
למלאכי העליון הקטופים.
החזיקו חרב וחנית.
הגנו עלינו
מלמעלה.
.
כאב של לוחמים \ חייל שריוןפסיפסאחרונה
כואב לי עכשיו,
ואני חושב עמוק,
כי עוד מעט אפסיק לחשוב.
ומה מרגיש לי עכשיו ברגע הזה?
לא יודע להסביר לכם,
מן כאב עוטף כזה.
ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,
זה כאב מסוג אחר,
כאב של לוחמים.
אני כואב את החיים שהיו לי,
ועוד רגע אינם.
כואב את ילדיי שלי,
שלא יהיו מעולם.
כואב את מבטה של אמא,
שתבין שזו מציאות.
כואב את כאבו של אבא,
על--- על שאין לי המשכיות.
ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,
זה כאב מסוג אחר,
כאב של לוחמים.
לשיר המלא ותגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34767
999333סוידריגאילוב
יש איש שחור מתחת לרצפה
שאומר פרקי תהלים שאף אחד לא מכיר
ובוכה בלילה ומפריע לישון
מקצה העולם ועד קצהו
(יש לו מתחת לסנטר מורסה כבדה הוא צובר שם את הגלות ומקנח)
הדמעות שלו מרטיבות לי את הכרית
אני חושב שהוא מטייל לי על הקירות
בלילות הוא מצפין בכתלים חטאים
בכייה לדורות
(יש לו נכדים באמריקה. הוא עדיין חולם על בירקנאו ושווייץ בסיוטים)
הוא מתפלל על קברי צדיקים
ומצא את מסתור העורלות
הוא מתגלח בבין המיצרים כשאסור
מגולל בעפרו תפוח בדבש
(יש לו שיניים שחורות ועיניים מזכוכית. הוא קורא בספרים אסורים)
מצאתי בכיס כרטיס לרופא
כתוב באותיות רועדות של מכונה גוש בצק
התהלים יוציאו אותי מדעתי
השאגות
(בלילות הוא כופה זדונות לזכויות)
עבדסוידריגאילוב
לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות
הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק
הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל
כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות
äàéù äâãåìסוידריגאילוב
מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה
הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים
הבטחנו לו שיהיה בסדר
בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה
הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה
הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה
עצמותיו משתברות לריסוק נבואות
הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה
החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות
אני חושב לתת לו כדורים
לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם
דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני
החיות מסתכלות גם עלי
ךךףסוידריגאילוב
על גב העכביש להחזיק בשערות
גם מכאן אפשר לשאת תפילה
ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר
תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה
חפש אותי באבן הטוען
תנקה אותי מהקורים
עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים
שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש
הזיהצדיק יסוד עלום
גן עדןסוידריגאילובאחרונה
הבאתי איתי לגן עדן מזוודה
אספתי כל חיי אבנים
שחורות מפוחמות
זרקו הכל הלבישו אותי לבן
קשרו אותי למיטה שם לצרוח
להודות ולהלל
אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן
הילדים מדקלמים אלהי נשמה
משרפות
תתחיל לכתוב שירים רכיםעיניים טובות
תַּתְחִיל לִכְתֹּב שִׁירִים רַכִּים
תָּמִיד אַתָּה צוֹעֵק
מֵקִיא אֶת הַנְּשָׁמָה
אוּלַי תִּלְחַשׁ בַּעֲדִינוּת
בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה
אוּלַי תַּפְסִיק לִהְיוֹת אָמָּן
תַּפְסִיק לִהְיוֹת קָרוּעַ
נִמְאַס כְּבָר שֶׁהַדֶּלֶק שְׁ'ךָ
זֶה נֵטוֹ גַּעֲגוּעַ
אִם לֹא הָיִיתִי מֵתָה
עַל מָה הָיִיתָ כּוֹתֵב?
אֵיךְ הָיִיתָ חַי
אִם לֹא הָיָה לָךְ כּוֹאֵב?
אוּלַי תַּתְחִיל לִהְיוֹת פָּשׁוּט
אוּלַי תַּפְסִיק לְהִזָּרֵק
מֵהַגְּבָהִים לַתְּהוֹמוֹת
רַק כִּי הַלֵּב שֶׁלְּךָ דּוֹפֵק
תַּפְסִיק לִשְׁאֹל בְּלִי סוֹף
תַּתְחִיל לִמְצֹא מָנוֹחַ
נִסִּיתָ קְצָת לִשְׁאֹף?
נִסִּיתָ קְצָת לִבְרֹוחַ?
אוּלַי אִם תִּתְאַמֵּץ
לְהַכְחִישׁ אֶת עַצְמְךָ
בַּסּוֹף זֶה יַעֲבֹד
וּתְזַיֵּף לְךָ שִׂמְחָה
חזקזיויק
וואו, שיר חזקמתואמתאחרונה
יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.
שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...
סקלוני נאימח שם עראפת
עוד שנה עברה, ורחוקה מהכרעה
שוב במטאפורת שדה הקטל הדמיוני,
הלוחמים כפר עייפים לא תוקעים תקיעה,
שותקים השופרות הצועקים מתוך גרוני
המלך בשדה מתרוצץ והוא עירום
גלימותיו שסועות קרועות ביד כל משרתיו
האם בכלל קיים, הטוב הוא או איום?
ואיך נדע את האמת, מה נעשה עכשיו?
מניפים הלוחמים חרבות שבורות,
היש אלהים אם אין? היכן ממליך המלכים?
בסיבוב אגודל פלדה מתיזים ניצוצות,
משליכים חרבותם בצל העצים ונחים.
עצים שכאלה, עץ הדעת ועץ החיים,
פירותיהם בוסר, גבוהים ענפיהם,
אם ישנו מלך, בצמרתם מסתתר, בשמיים.
אך נדמה שרק ציפרים בצמרת, ואין מנחם.
כל אדם סוקל את עצמונקדימון
המצוי הראשון. מיכאל אברהם.
אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.
מה הכוונה לא תרגיש את אלוהים?קעלעברימבאר
הנה, אני מרגיש אותו
אתה ימח-שם-עראפת?נקדימון
מאיפה קביעתך שהוא לא ירגיש את אלוהים *לעולם*?קעלעברימבאר
ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?
חמוד שלי. אתה ימח-שם-ערפאת?נקדימון
חמוד שלי, חזרת בזמןקעלעברימבאר
לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?
מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?
כןנקדימון
נשמע שאתה הופך את אלוהים למושג לוגי קר וטכניקעלעברימבאר
שניכם טיפשיםימח שם עראפת
ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי
נעים לי לקרוא את זה (
)צדיק יסוד עלום
ימח שם עראפתאחרונה
לך מפה יצר הרע לך
...רחל יהודייה בדם
חופש.
חופש מחיפוש. חופש מחשוף.
ערגה. חופש מלהרוג. להרוג את הערגה.
הערגה שהורגת.
הורגת את החופש.
הורגת את הערגה. לקודש.
קודש זה טוהר.קודש זה בוסר.
קודש זה הילד הזה שאף פעם לא התבגר.
נעלם. קודש זה היעלם.
לכן הקדושים נעלמים.
לכן קודש הקודשים איננו כאן.
כי העולם הזה הורג לחופש והנעלם לא יכול להיות
בחופש.
שנה טובהזיויקאחרונה
שה' ימלא כל משאלותייך לטובה
יש פה ביקוש לסיפור שהוא בעצמו פיצול של סיפור אחרמשה
שפורסם במקום אחר?
מה הכוונה?אריק מהדרום
סיפורי משה רטמשה
אני עדיין לא מבין מה הכוונהאריק מהדרוםאחרונה
שר - האורותצמר-ארד
היי לכולם זה סגנון קצט שונה ובכ"ז
הם רכבו על אופנועים בעמק הטרשי
מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן
גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו
בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו
ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר
היה זה ערב ראש השנה וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש
"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"
לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה
"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה
ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה
סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים
אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד
שותים משקה שחור עם גרגירים
מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"
"זאת ישיבת הספר ואדורס הקודש שמה", אמר גנדלף
"וראש הישיבה תאודן בן תימה שמו
ריש מתיבתת ארץ הספר שוכן בו כבוד
בעלות השחר מגיעים אנחנו
ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה
עלינו לנקוט במשנה זהירות משום
שבמלחמה על הבית הם נתונים
על כן הישמרו לבל יישלוף
אף אחד מכם את הספרים.."
המשך יבוא
געוואלדיקעימח שם עראפת
מחכה להמשך
כן?צמר-ארד
מה אהבת?
את הרפרנסיםימח שם עראפת
את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור
חחח...צמר-ארד
רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה
או ליתר דיוק עד העמצה
חיחי, לא קראתי בכלל, רק ראיתי תסרטים מזמןימח שם עראפת
לצערי..צמר-ארד
לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות
ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה
חחח, דונט וורי אני אתאזר בסבלנותימח שם עראפתאחרונה
בינינוצמר-ארד
זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי
אין מצב שאני אהיה האדם היחיד שנהנה מזהסופר צעיר
מזעזע 😀צדיק יסוד עלוםאחרונה
והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆
...רחל יהודייה בדם
בעולם הנעלמים רק הפחד אינו נעלם
הפחד מלהימצא. הפחד מלהפסיק להתקיים.
אנשים חושבים שיעשו להם טובה אם יגאלו אותם
וישחררו אותם לחופש.
אבל החופש הורג.
בעולם הנעלמים יש פחד.
פחד מזה שישבור את הנעלם לנעלמים קטנים שקטנים מדי בשביל להתקבל לממלכה.
נעלמים מדי אפילו בשבילה.
בעולם הנעלמים כשהם רוקדים בחן את ריקוד הסולו שלהם
הריקוד מהוסס מעט.
איה זה שיהרוס את הריקוד ויצטוות לנעלם ויגרום לנעלם לחשוב שהוא לא צריך עוד לרקוד לבד.
שהוא יכול לעזוב את הממלכה ביחד. ולהישאר נעלם ביחד.
שייתן לו את החירות להיעלם.
וואוכְּקֶדֶם
התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס
נעלמיםמשה
אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.
לא נראלי שזו כוונת המשוררתכְּקֶדֶם
נקרא לנערה ונשאל את פיהמשה
כנלכְּקֶדֶם
להיות מוגדרxmasterx
על דרך ההיעלמות ולא הגילוי
הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות
מה פירוש נעלם?
פירושו: הלך לכל הרוחות
כמו השיר
"אני אף אחד מי אתם
האם גם אתם אף אחד
אם כך יש שניים מאיתנו
אל תגלו"
מעניין 🧐צמר-ארד
שיר מעניין
מסתורי משו
השפעה פנימית נסתרת