הם נופלים ממני
בעת צפירה קורעת את עור התוף
נושרים ומתמזגים באלפי הרוחות הנופלות מאנשים בודדים סביב.
כולם ב
יחד.

לבד עד כלות.

נופלים ממני כמו תפוחים רקובים על אדמה פוריה.
כאבים ישנים ומגלידים חבוקים באלו טריים ומדממים.
מפרים אותי, 
אולי.

קמתי אני לפתוח לדודי
כי חשקתי אליו, וכאבי הרקיעו נפש עיפה
עד
לכת הנשימה.

ודודי חמק עבר.

כמו טיפות הם נופלים
כמו גשם.
כמו מבול.
חללים
חללים
וכל הביחד הלבדי מתרוקן עד אפס 
באחדות הלבבות.

.

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34763

היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.

ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.

איפה אבא?

אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה 

לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.

היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב

ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה

היא תלך לשים אבן
על מצבה
שבתוכה קבור אביה.

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34765

גִּבּוֹר, אוֹתוֹ אָדָם נְטוּל פָּנִים.
גִּבּוֹר, שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה כֻּלָּם זוֹכְרִים.
גִּבּוֹר,שֶׁאֶת חֲלוֹם אֲבוֹתָיו הִגְשִׁים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

גִּבּוֹר, תִּהְיֶה חָזָק וְאַל תִּשָּׁבֵר.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר.
גִּבּוֹר,אָל תִּפְחַד וְאָל תִּירָא.
גִּבּוֹר, אָסוּר לְךָ לְהִכָּנַע.

גִּבּוֹר, מֻתָּר לְךָ לִבְכּוֹת.
גִּבּוֹר, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא פָּחוֹת.
גִּבּוֹר, לִהְיוֹת חַלָּשׁ זוֹ לֹא חֻלְשָׁה.
גִּבּוֹר,
מִי יַצִּילְךָ מִמְךָ?

גִּבּוֹר, שֶׁבּוֹחֵר לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכְּאֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁלֹּא בּוֹרֵחַ בִּשְׂדֵה אוֹיֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁאֶת כָּל רוֹאָיו הִקְסִים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34766

ומי ישיר "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון"
מלאך עליון כעת
זהו אתה
עטוף וכרוך בטלית
בדגל
מדינת היהודים.

וילדך ימלמלו סביב שולחן השבת
צאתכם לשלום
ויעשו קרע
ואשה
קוברת בעל נעוריה.

במותך נתת
לעולם
את האהבה.

שלום כבר לא יהיה.
אחרי שאתה אינך

מה יועיל עלה קמל של זית
ויונה הרוגה.

האהבה, בליבנו היא.
למלאכי העליון הקטופים.

החזיקו חרב וחנית. 
הגנו עלינו
מלמעלה.

.

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34764

כואב לי עכשיו,

ואני חושב עמוק,

כי עוד מעט אפסיק לחשוב.

ומה מרגיש לי עכשיו ברגע הזה?

לא יודע להסביר לכם,

מן כאב עוטף כזה.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

אני כואב את החיים שהיו לי,

ועוד רגע אינם.

כואב את ילדיי שלי,

שלא יהיו מעולם.

כואב את מבטה של אמא,

שתבין שזו מציאות.

כואב את כאבו של אבא,

על--- על שאין לי המשכיות.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

לשיר המלא ולתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34767

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....