בכל אופן לאחרונה אני בתהליך של לעבוד על עצמי ועל הביטחון שלי ולהבין שההתנהלות שלו עם אנשים לא אמורה לאיים עליי ולא סותרת את מה שיש ביני לבינו ואת האהבה שלנו.
ביחד עם זה ההתנהלות שלו היא לפעמים עדיין מוציאה את זה ממני ומרגישה לי מוגזמת. ככה למשל בשבת האחרונה היינו אצל ההורים שלי פשוט הרגשתי שלושת רבעי מהשבט הוא מדבר עם אחותי. אומנם זה היה בנושא שהוא עוסק בו והתעניינה בזה שקשור לעבודה אבל הוא מדבר איתה על זה כבר מיום רביעי בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם וזה קורה כמעט כל יום ובנוסף הוא דיבר איתה על זה גם חלק גדול מאוד מאוד מהשבת. הרגשתי שהוא מצא נושא לשיחה נושא משותף איתה והוא מנצל את זה לכמה שיותר לשוחח איתה. במשך השבת וכל הימים האלה שהיא מדברים על זה כבר מיום רביעי הייתי בסדר עם זה אבל בשלב מסוים בסוף השבת זה כבר היה מוגזם הרגשתי שאני כבר נחנקת מזה. כלומר בצורה אובייקטיבית בלי לערב את הרגש האישי שלי קשה ישבתי וחשבתי עם עצמי זה כבר היה נראה לי מוגזם.
אני לא רוצה לפתוח את זה מולו כי נמאס לי לצאת קטנה וקנאית לא רוצה לתת לו תחושה של חנק ולא רוצה להעכיר את האווירה בינינו אבל מצד שני זה כבר באמת היה מעצבן וכשניסיתי להירגע ולחשוב על זה בצורה אובייקטיבית זה עדיין היה נראה כאילו הוא מתעניין בה ומחפש לדבר איתה בכל הזדמנות.
ניסיתי להיזכר במה שיש בינינו ניסיתי להיזכר בדברים טובים שהיו בינינו השבת ובהתייחסות דומה אליי ולא כל כך מצאתי. יכול להיות שאני קצת מוחקת את מה שיש בינינו כי זה מאוד מערער אותי אבל גם כשאני מנסה לחשוב אוביקטיבית אני עדיין מטילה ספק במה שקורה כאן וזה עושה לי להרגיש מאוד לא טוב
