אוף קשהההה לימקווה לשינוי
קצת רקע על עצמי, אני גיליתי על עצמי אחרי שהתחתנתי ואחרי שהתחלנו עם הזוגיות להתקדם שאני קנאית בעיקר זה יושב על הפער ביני לבין בעלי בעניין של יחסים עם בני המין השני, כשהוא פתוח וזורם עם נשים ואני מאוד עניינית וקרירה עם גברים .
בכל אופן לאחרונה אני בתהליך של לעבוד על עצמי ועל הביטחון שלי ולהבין שההתנהלות שלו עם אנשים לא אמורה לאיים עליי ולא סותרת את מה שיש ביני לבינו ואת האהבה שלנו.
ביחד עם זה ההתנהלות שלו היא לפעמים עדיין מוציאה את זה ממני ומרגישה לי מוגזמת. ככה למשל בשבת האחרונה היינו אצל ההורים שלי פשוט הרגשתי שלושת רבעי מהשבט הוא מדבר עם אחותי. אומנם זה היה בנושא שהוא עוסק בו והתעניינה בזה שקשור לעבודה אבל הוא מדבר איתה על זה כבר מיום רביעי בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם וזה קורה כמעט כל יום ובנוסף הוא דיבר איתה על זה גם חלק גדול מאוד מאוד מהשבת. הרגשתי שהוא מצא נושא לשיחה נושא משותף איתה והוא מנצל את זה לכמה שיותר לשוחח איתה. במשך השבת וכל הימים האלה שהיא מדברים על זה כבר מיום רביעי הייתי בסדר עם זה אבל בשלב מסוים בסוף השבת זה כבר היה מוגזם הרגשתי שאני כבר נחנקת מזה. כלומר בצורה אובייקטיבית בלי לערב את הרגש האישי שלי קשה ישבתי וחשבתי עם עצמי זה כבר היה נראה לי מוגזם.
אני לא רוצה לפתוח את זה מולו כי נמאס לי לצאת קטנה וקנאית לא רוצה לתת לו תחושה של חנק ולא רוצה להעכיר את האווירה בינינו אבל מצד שני זה כבר באמת היה מעצבן וכשניסיתי להירגע ולחשוב על זה בצורה אובייקטיבית זה עדיין היה נראה כאילו הוא מתעניין בה ומחפש לדבר איתה בכל הזדמנות.
ניסיתי להיזכר במה שיש בינינו ניסיתי להיזכר בדברים טובים שהיו בינינו השבת ובהתייחסות דומה אליי ולא כל כך מצאתי. יכול להיות שאני קצת מוחקת את מה שיש בינינו כי זה מאוד מערער אותי אבל גם כשאני מנסה לחשוב אוביקטיבית אני עדיין מטילה ספק במה שקורה כאן וזה עושה לי להרגיש מאוד לא טוב
קודם כל תרגישי סבבה עם עצמך.סוסה אדומה
דבר שני, מותר לך להיות קנאית. זה לא שלילי.
דבר שלישי, אישה לא מקנאה סתם.

הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו מרגישות קטנות בגלל שאנחנו אנושיות, ויותר מזה, הקנאה לא נבראה סתם.

תקשיבי לקולות שבך, את אישה.
ובעיניי, אם את מרגישה שזה מוגזם אפילו בלי ששמעתי את הנימוקים, אני מאמינה לך. למה? קודם כל כי את אישה, ודבר שני כי את לא נשמעת סתם חיה בסרט.

בעיניי, גברים מרשים לעצמם ברגע שאישה מאפשרת להם את זה.
את לא מגבילה אותו, הנישואים מגבילים אותו. ואלו התנאים שלך...
תזכרי שתכלס, מותר לך כל רגע לבחור שאת לא עניינית עם גברים אחרים. את בוחרת להיות קורקטית כי את בוחרת בזה... לא כי את מפחדת ממשהו. ואשרייך.
אבל האיש שלך צריך לדעת שהקשר בינכם הוא הדדי.
ושבדברים האלה את לא פראיירית ולא מסכנה.

בסה"כ, תזכרי, אם הוא לא נאמן, זה לא באשמתך.
את בזכות עצמך, ואת אישה מושלמת כפי שאת.
יש הרבה גברים לא נאמנים בעולם... אחריותנו להראות להם שאין בזה הנחות מבחינתנו.

אל תרגישי לא בנח להגביל אותו עם הסטנדרטים שלך.
תגידי לו בלי להתנצל שאת מרגישה שהדיבור עם אחותך היה מוגזם השבת, ואל תתנצלי ואל תטילי אף ספק בחששות שלך. ושאת לא רוצה לראות עוד משהו כזה ושדומה לזה.
תגידי לו שאת לא אומרת לו את זה כדי לשמוע אם זה נכון, כי זה לא מעניין אותך. את פשוט לא מוכנה לזה יותר. אלו הסטנדרטים שלך. ואם הוא יגיד לך שאת מגבילה אותו, תגידי לו שזה מה יש...
הברית בינכם היא הדדית. ויש לך סטנדרטים בברית הזאת... יכול להיות שהוא רואה את זה כאילו כמוגזם, אבל זה לא מלחיץ אותך.

את לא תצליחי לראות את מה שיש בינכם, כשיש מישהי אחרת בתמונה.
אל תוותרי.

אני חדה בנושא הזה, כי ראיתי גברים שבוגדים בנשים שלהם. ואני חושבת שהאחריות מוטלת עלינו.
גברים היום ילמדו שלכל דבר יש מחיר.
הברית שלנו היא דו כיוונית, ולא חד צדדית.
ואם היא מופרת, היא מופרת משני הכיוונים, ובהסכמה... אחרת, יש לזה מחיר שהוא לא רוצה להיחשף אליו.

קיצור, תסירי מעצמך רגשות אשמה, תגידי לו מהם הסטנדרטים שלך, בלי להיכנס לאם הוא בןגד ברמה כלשהי או לא.
תאמיני בעצמך, ובזה שאת עושה את הדבר הנכון.
תאמיני שאת לא צריכה את הטובות שלו, אם כבר, הוא את שלך עכשיו.

ואם זה לא עובד, תחשבי על טקטיקה חדשה... את לא חסרת אונים.




ועכשיו אני אסייג,
לדעתי צריך להיות מוסכם בינכם, איזה וכמה דיבור צריך להיות עם בני המין השני, תוך התחשבות באופי של כל אחד.

מה שאמרתי זה בהנחה שהוא באמת הגזים.
לפעמים מרוב שאישה חושבת שהיא קנאית, היא לא שמה לב לזה שלפעמים זה פשוט בצדק.
לא הכל קשור לביטחון העצמי שלנו, לפעמים יש דברים בגו.
אבל אסור לנו להאכיל את זה, כי זה שתראי לו שאת מקנאה ומאמינה שאת חסרת ביטחון וזאת הסיבה, יגרום לו לפזול יותר.
את חזקה, ואם הוא פוזל, זה כי הוא צריך לעבוד על עצמו.
סוסה אדומה את "חדה כי נחשפת לבגידות"?דור רביעי
למה להכניס אותה לסרטים?
הוא מדבר שלושת רבעי שעה עם האחות?
צריך להגיד לו שלא מסכימה.
בוגד היה מנסה להסתיר קשר, לא להבליט אותו כל כך.
העצבים של הפותחת מתוחים, לא צריך סתם להמציא דברים כשלא יודעים
כן, אני חדה ביחס לנושא הזה כי נחשפתי לבגידות.סוסה אדומה
לא מכניסה אותה לסרטים, היא בסרטים משל עצמה.
ואני חושבת שכל אחת צריכה להיות ערנית ולהעמיד גבר שמגזים במקום שלו גם אם עוד לא הגיע לשם.
אני חושבת שאת צריכה להיות יותר זהירהדור רביעי
בהחלט לשים גבולות
גם לבעל
וגם לסרטים שאוכלת.

בהצלחה, הפותחת. את אשה טובה ואני בטוחה שבעלך יודע שהוא זכה, למרות המעידות הפטפטניות שתיארת.
לא שלושת רבעי שעהחנה מור יוסף
אלא שלושת רבעי מהשבת. הבנאדם מפתח שיחות, אחת אחרי השניה במהלך כל השבת. מה שהכי מרתיח זה שבהשוואה לשיחות או האינטראקציה איתי, שמים לארץ. איתי מדבר בדרך הלוך ובדרך חזור ועוד טיפה מסביב ואיתה כמעט בכל זמן שהיתה בסביבה
ואחר כך אומר לי "מה? לא דיברתי איתך בדרך? לא עניתי לך כשפנית אלי תוך כדי שיחה?"
חחח וואי, תודה שהתייחסת גם אלי תוך כדי...
עניתי בטעות מהניק השניחנה מור יוסף
למה שלא תלכו לסדנת תקשורת?מופאסה
יש שיטה נפלאה הנקראת אימגו ועושה פלאים.
לא יודעת אם זה עניין של תקשורתחנה מור יוסף
האמון שלי בו הרוס מאוד
תמיד חשבתי שזה סתם אני בלי שום סיבה הגיונית ושיש לי בעיית אמון כללית, בלי קשר אליו
אבל אני מתחילה לחשוב שזה ממש לא סתם בעקבות השרשור שעלה פה כרגע על מצב דומה בין אישה, בעלה וגיסתה
אני חוששמופאסה
שהתייעצות כאן יהפוך אותך לפסיכוטית עוד יותר.

את האמון משקמים ע''י תקשורת טובה וכנה.
חצוף!רפואה שלמה
שלא תעז לכנות כאן פסיכוטית אף אחת שמתייעצת.

האשה מתארת מצב בלתי תקין בעליל.

מנהלים, אם יש תגובה שהיא בלתי הולמת בפורום, זו זו של מופאסה שמעלי
רפואה שלמהמופאסה
אני חושבת שהבנתי מה הבעיה שלך...רפואה שלמה
אני אסבירמופאסה
שהקול הנשי כאן קיצוני בצורה כזאת שלו הייתי מאמין לה הייתי חושב שהנני כסוס שאין לו רסן וכל זבוב נקבה תגרום לי למתח מיני.

הכוונה היא, שאני חושש שלא יכנסו בה דמיונות שיחריפו את המצב.
גם אני אסביררפואה שלמה
לגבי הקול הנשי- אתה צודק לחלוטין. מודה.
אבל הפותחת, בעלה הופך אותה ל"קנאית קטנה" כשהוא חורג מכל מוסכמה תרבותית.

מתי דיברת עם גיסה, יפה ככל שתהיה, שלושת רבעי שבת?

אשה כזאת אל תכנה פסיכוטית. וגם לא אחרות. דווקא את בוחן המציאות התקין שלהם - מנסים להשתיק. יש כאן קולות נשיים לא בטוחים, שצריך לעודד.
ממש כמו שיש כאן, מדי פעם, פוסטים של גברים שהנשים שלהן - צר לי- פשוט רעות.

שבת שלום!
קבלתימופאסה
השתמשתי את זה כביטוי מושאל לאנשים שנכנסים לדמיונות.
מקבל את ההארה שזה לא ראוי.
וואו... תרגע.סוסה אדומה
בשרשור השני יש מעורבת גיסה עם הפרעת אישיותרפואה שלמה
קשה. להפרעות אישיות יש נטיה להציק. אולי גם לבעל יש- לפעמים לאנשים כאלה יש תקשורת יותר טובה עם מישהו שדומה להם.
בכל אופן גם שם, על פניו, זו התנהגות לא הולמת, אבל לא בגידה.
מי קבע שלא צריך לקנא לבעל? יש גברים שגורמים לזה!כלה נאה
או מחוסר טאקט או חוסר רגישות או מעופפים
או שבאמת לא סופרים את האישה שלהם.
והתפקיד שלה זה לא לחנך רק את עצמה לא לקנא.
אלא לדבר איתו על זה. שיבין שאת רואה. ושזה מפריע לך. ולא נח לך עם זה.. ואת מבקשת ש..
בלי להרגיש קנאית ומסכנה.

לי נשמע יותר שבעלך מעופף ולא בקטע לרדוף אחרי אחותך. הראש שלו במשהו והוא חושב רק עליו.
אבל כן. הוא צריך לדעת גבולות.
ושלך זה מפריע...

ולמה באמצע השבת לא פנית אליו ש..ניראה לי שזה מוגזם..
למה לחכות עד שאת מתפוצצת??
אני בעד לדבר ולא לשמור רגשות שהורסים מבפנים.
למה את מתביישת לקנא?
זה בעלך!
אולי הוא צריך להתבייש שהוא מגזים?

לא לפחד לדבר. לדון ולהגיע להבנות בניכם.
רק כך בונים זוגיות טובה.




תבקשי מרבOrit39
שהוא מקבל שיבהיר לו שמה שהוא עושה דורס את ההלכה ברגל גסה. אל תרבה שיחה עם האישה כל שכן עם אשת חברך. שלום שלום ובזה נגמר הסיפור. שיפגע כל העולם - שאת לא תפגעי. ואת צריכה לייצר כמה שפחות מפגשים כאלה עם כל הקושי שבדבר. מקווה שיש לו מספיק ייראת שמיים לקבל את העובדה שברגע שקידש אותך אין אף אישה בעולם מלבדך. ענייני עבודה? הוא לא עובד עם אחותך, ואם השיחה נמשכת שעות סימן שזה עובר את הגדר הענייני.
ואם הוא יירא שמיים אמיתיOrit39
תני לו לקרוא מה אומר שולחן ערוך בעניינים אלו. בזה סגרת את הסיפור.
יקירתי,חדשה ישנה
אין לך שום בעיה. להיות קנאית לבעלך זה חשוב וטבעי. וזה מה שמחזיק את חיי הזוגיות שלכם.
בגלל שאת 'עובדת על עצמך לא להיות קנאית', את מאפשרת לדברים לקרות . את לא צריכה לעבוד על עצמך לא להיות קנאית, את צריכה לדבר עם בעלך מה נעים לך ומה מרגיש לך קצת מוגזם.
לא, את לא צריכה להתנצל!
מתנצלים על דברים רעים שעשינו, לא על זה שקשה לך שבעלך זורם עם נשים.

ובאמת רב השבת לדבר עם הגיסה מרגיש לי פוגע מאוד. עם כל הכבוד לנושא שיחה החשוב.
את לא צריכה להתבייש להגיד לו- 'ממש לא נעים לי שהרגשתי כל השבת מודחקת לפינה שאתה מדבר ומדהר עם שושנה. כאילו הבנתי שאתה רוצה לעזור לה, אבל יש גבול! זה לא מקובל עלי'.
כן, להיות אסרטיבית. לא להתנצל על מה שמגיע לך ויותר מכך- לא להתנצל על מה שמגיע ל*זוגיות* שלכם. זה לא רק לטובתך. זה לטובת הביחד שלכם!
תתייעצי עם רב ורבנית שאת מכירה מסומכת עליהםיהלומ
אני מניח שבעלך היה מציג את זה שאת סתם מחפשת אותו והכל טוב.

לכן את חייבת לקבל חוות דעת אמיתית(הכי נכון - יחד איתו) מזוג שמבין עניין(המלצתי, בלשון המעטה, לא מבנות בפורום כאן), עדיף שיהיה דמות רבנית. בנוסף, את מקווה שתלכו יחד, אבל אם לא, את חייבת לחשוב איך את אומרת את הדברים בצורה אמיתית ולא מניפולטיבית, כי זה הטבע שלנו.

ו... כל הכבוד על הרצון לשמירה על התא המשפחתי הכ"כ יקר לעם שלנו.
התחושות שלך בריאות. את בסדר גמור.אנננ

יש לך תחושות בריאות ואינך צריכה להתבייש בהן או להדחיק אותן.

 

אין טעם להגיד לעצמך "תפסיקי להיות קטנונית" כי זה לא נכון (וזה גם לא עובד...)

 

העובדות כרגע הן שיש ביניכם פערים בתחום מסוים (שבמקרה שלך גם מאוד רגיש ומהותי).

 

טובתו הגדולה ביותר היא שתהיי "קנאית".

 

אני יודע שהאינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שהתבלבלתי, אבל גם אני, כמו כל גבר אחר, יודע את האמת.

 

גבר חייב שיגידו לו את זה. אבל שיגידו לו את זה בצורה ברורה וישירה. בלי להתבלבל.

 

תאמיני שה' שידך ביניכן לא כדי שתחנקי עם הצפרדע בגרון. ממש לא זו מטרת הנישואין.

 

המטרה היא לאזן אחד את השני וליצור זוגיות בריאה שבאה מתוך חיים בריאים.

 

הדילמה (הכלל לא פשוטה) שניצבת לפתחך כעת היא שאלת ה"איך" (אך לא שאלת "האם").

 

אם תפנימי את מה שנאמר בשורה האחרונה - אני מאמין שיוקל לך במקצת.

 

לגבי שאלת ה"איך?":

 

הדרך הטובה והבטוחה ביותר - לדבר.

 

ה' נתן לנו את הדיבור ככלי מדהים, שבלעדיו היינו מתוסכלים וחסרי אונים כשהיינו רוצים להעביר מסרים (מי אמר תינוק?)

 

אין סודות ואין ברירות. חייבים לדבר.

 

זה לא קל לפתוח את הפצע העמוק, וזה אפילו כואב.

 

אבל כמו בניתוח, כשאין ברירה - עושים!

 

אגב, גם ניתוח יכול לא להצליח, וייתכן שתצטרכו לבצע סדרת "ניתוחים" (שחנ"שים).

 

אבל כמו בניתוח, הרבה מההצלחה תלויה באופטימיות, באמונה שלמה בהצלחתו, וכמובן - תפילות.

וואו זו תגובה מפתיעהמקווה לשינוי
ועוד מגבר..
אני תמיד מרגישה שבתוך תוכו הוא כן מבין שיש משהו במה שאני אומרת אך לא מוכן להעמיק בתוך עצמו או להיות מספיק כמה עם עצמו
אבל בגלל שאני רואה. שבעולם באמת דברים מתנהלים כך ואין פה בדיוק על מה לשים את האצבע- היכן כבר עבר הגבול, אז אני חוזרת אל הספק..
משגע. כבר אין לי כח לחשוב על זה
מודה לך על התגובה ועל הכנות!
מספיק כנה*מקווה לשינוי
לנשים זו אכן תגובה מפתיעהאנננאחרונה

אבל כל גבר יודע את זה בתוך תוכו.

 

ולעצם תגובתך:

 

את אשתו. את לא ויקיפדיה שלו.

 

אינך חייבת לתת לו הגדרה מדויקת בעלת 150 תווים של מה בדיוק שמפריע לך.

 

אינך חייבת לשים אצבע על נקודה, וזה גם כמעט לא אפשרי כיון שהעולם אינו שחור-לבן.

 

אני לא יודע היכן עובר הגבול וגם לא בטוח שיש כזה.

 

חז"ל בכוונה אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה" כהגדרה מאוד כללית ומעורפלת בדיוק מההבנה שזה לא דבר שניתן למדוד במילימטרים.

 

זה נקרא "פרדוקס הערימה" (יש על כך אפילו ערך בויקיפדיה).

 

באפשרותך לספר לו על תחושות כלליות שלך.

 

מבלי להתפלפל ולהכנס להגדרות. אינך גבר.

 

אם זה נאמר בצורה ישירה וברורה - זה מספיק.

 

כמה שפחות התנצלויות - יותר טוב.

 

"אולי אני דוסית מדי בשבילך" "אולי באנו מבתים בעלי אורח חיים שונה" - זה אולי נכון עובדתית, אך לא נכון עבורכם לשיחה.

 

זו הדחקה בוטה של הרגש שלך, הפסד גדול של בעלך, והכי גרוע - יוצא שכנראה השדכן (ה') לא כ"כ מוצלח.

 

ואוסיף בע"ה עוד דבר:

 

כשפונים אל בן הזוג בנושא זה, חשוב שזה יהיה "מה אני מרגישה" ולא "מה אתה עשית".

 

לדבר על הכאב ולא על העוול.

 

להבהיר ולהעביר שזה מתוך רצון "להתקרב" ולא "להתרחק" או "לנקום".

 

וכפי שנאמר לעיל, כל אמירה שכלית, לוגית, ואפילו הלכתית - מקומה מחוץ לשיחה. ממש מוקצה!

 

אחרת, זו יכולה להיות תחילתה של התנצחות לא נגמרת. וכמובן - לא יעילה.

 

"הוא" - לא חפיפניק.

ו"את" - לא חשוכה.

 

השיחה היא שיחה של רגש, כאב, ובע"ה - קירבה גדולה.

 

בהצלחה!

תגובה מעולה! (בעיקר עד החלק של ה"איך")סוסה אדומה
(לפעמים לדבר לא מספיק, וגם כשמדברים, לפעמים אישה צריכה להשתמש בתבונתה כדי לדעת מה בדיוק לומר...)

וכיף לקרוא הודעה כזאת של גבר.
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעתאחרונה
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזראחרונה
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

קראתי חלק מהתגובותלאחדשהאחרונה

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחחחחחחחחחלאחדשה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אולי יעניין אותך