אוף קשהההה לימקווה לשינוי
קצת רקע על עצמי, אני גיליתי על עצמי אחרי שהתחתנתי ואחרי שהתחלנו עם הזוגיות להתקדם שאני קנאית בעיקר זה יושב על הפער ביני לבין בעלי בעניין של יחסים עם בני המין השני, כשהוא פתוח וזורם עם נשים ואני מאוד עניינית וקרירה עם גברים .
בכל אופן לאחרונה אני בתהליך של לעבוד על עצמי ועל הביטחון שלי ולהבין שההתנהלות שלו עם אנשים לא אמורה לאיים עליי ולא סותרת את מה שיש ביני לבינו ואת האהבה שלנו.
ביחד עם זה ההתנהלות שלו היא לפעמים עדיין מוציאה את זה ממני ומרגישה לי מוגזמת. ככה למשל בשבת האחרונה היינו אצל ההורים שלי פשוט הרגשתי שלושת רבעי מהשבט הוא מדבר עם אחותי. אומנם זה היה בנושא שהוא עוסק בו והתעניינה בזה שקשור לעבודה אבל הוא מדבר איתה על זה כבר מיום רביעי בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם וזה קורה כמעט כל יום ובנוסף הוא דיבר איתה על זה גם חלק גדול מאוד מאוד מהשבת. הרגשתי שהוא מצא נושא לשיחה נושא משותף איתה והוא מנצל את זה לכמה שיותר לשוחח איתה. במשך השבת וכל הימים האלה שהיא מדברים על זה כבר מיום רביעי הייתי בסדר עם זה אבל בשלב מסוים בסוף השבת זה כבר היה מוגזם הרגשתי שאני כבר נחנקת מזה. כלומר בצורה אובייקטיבית בלי לערב את הרגש האישי שלי קשה ישבתי וחשבתי עם עצמי זה כבר היה נראה לי מוגזם.
אני לא רוצה לפתוח את זה מולו כי נמאס לי לצאת קטנה וקנאית לא רוצה לתת לו תחושה של חנק ולא רוצה להעכיר את האווירה בינינו אבל מצד שני זה כבר באמת היה מעצבן וכשניסיתי להירגע ולחשוב על זה בצורה אובייקטיבית זה עדיין היה נראה כאילו הוא מתעניין בה ומחפש לדבר איתה בכל הזדמנות.
ניסיתי להיזכר במה שיש בינינו ניסיתי להיזכר בדברים טובים שהיו בינינו השבת ובהתייחסות דומה אליי ולא כל כך מצאתי. יכול להיות שאני קצת מוחקת את מה שיש בינינו כי זה מאוד מערער אותי אבל גם כשאני מנסה לחשוב אוביקטיבית אני עדיין מטילה ספק במה שקורה כאן וזה עושה לי להרגיש מאוד לא טוב
קודם כל תרגישי סבבה עם עצמך.סוסה אדומה
דבר שני, מותר לך להיות קנאית. זה לא שלילי.
דבר שלישי, אישה לא מקנאה סתם.

הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו מרגישות קטנות בגלל שאנחנו אנושיות, ויותר מזה, הקנאה לא נבראה סתם.

תקשיבי לקולות שבך, את אישה.
ובעיניי, אם את מרגישה שזה מוגזם אפילו בלי ששמעתי את הנימוקים, אני מאמינה לך. למה? קודם כל כי את אישה, ודבר שני כי את לא נשמעת סתם חיה בסרט.

בעיניי, גברים מרשים לעצמם ברגע שאישה מאפשרת להם את זה.
את לא מגבילה אותו, הנישואים מגבילים אותו. ואלו התנאים שלך...
תזכרי שתכלס, מותר לך כל רגע לבחור שאת לא עניינית עם גברים אחרים. את בוחרת להיות קורקטית כי את בוחרת בזה... לא כי את מפחדת ממשהו. ואשרייך.
אבל האיש שלך צריך לדעת שהקשר בינכם הוא הדדי.
ושבדברים האלה את לא פראיירית ולא מסכנה.

בסה"כ, תזכרי, אם הוא לא נאמן, זה לא באשמתך.
את בזכות עצמך, ואת אישה מושלמת כפי שאת.
יש הרבה גברים לא נאמנים בעולם... אחריותנו להראות להם שאין בזה הנחות מבחינתנו.

אל תרגישי לא בנח להגביל אותו עם הסטנדרטים שלך.
תגידי לו בלי להתנצל שאת מרגישה שהדיבור עם אחותך היה מוגזם השבת, ואל תתנצלי ואל תטילי אף ספק בחששות שלך. ושאת לא רוצה לראות עוד משהו כזה ושדומה לזה.
תגידי לו שאת לא אומרת לו את זה כדי לשמוע אם זה נכון, כי זה לא מעניין אותך. את פשוט לא מוכנה לזה יותר. אלו הסטנדרטים שלך. ואם הוא יגיד לך שאת מגבילה אותו, תגידי לו שזה מה יש...
הברית בינכם היא הדדית. ויש לך סטנדרטים בברית הזאת... יכול להיות שהוא רואה את זה כאילו כמוגזם, אבל זה לא מלחיץ אותך.

את לא תצליחי לראות את מה שיש בינכם, כשיש מישהי אחרת בתמונה.
אל תוותרי.

אני חדה בנושא הזה, כי ראיתי גברים שבוגדים בנשים שלהם. ואני חושבת שהאחריות מוטלת עלינו.
גברים היום ילמדו שלכל דבר יש מחיר.
הברית שלנו היא דו כיוונית, ולא חד צדדית.
ואם היא מופרת, היא מופרת משני הכיוונים, ובהסכמה... אחרת, יש לזה מחיר שהוא לא רוצה להיחשף אליו.

קיצור, תסירי מעצמך רגשות אשמה, תגידי לו מהם הסטנדרטים שלך, בלי להיכנס לאם הוא בןגד ברמה כלשהי או לא.
תאמיני בעצמך, ובזה שאת עושה את הדבר הנכון.
תאמיני שאת לא צריכה את הטובות שלו, אם כבר, הוא את שלך עכשיו.

ואם זה לא עובד, תחשבי על טקטיקה חדשה... את לא חסרת אונים.




ועכשיו אני אסייג,
לדעתי צריך להיות מוסכם בינכם, איזה וכמה דיבור צריך להיות עם בני המין השני, תוך התחשבות באופי של כל אחד.

מה שאמרתי זה בהנחה שהוא באמת הגזים.
לפעמים מרוב שאישה חושבת שהיא קנאית, היא לא שמה לב לזה שלפעמים זה פשוט בצדק.
לא הכל קשור לביטחון העצמי שלנו, לפעמים יש דברים בגו.
אבל אסור לנו להאכיל את זה, כי זה שתראי לו שאת מקנאה ומאמינה שאת חסרת ביטחון וזאת הסיבה, יגרום לו לפזול יותר.
את חזקה, ואם הוא פוזל, זה כי הוא צריך לעבוד על עצמו.
סוסה אדומה את "חדה כי נחשפת לבגידות"?דור רביעי
למה להכניס אותה לסרטים?
הוא מדבר שלושת רבעי שעה עם האחות?
צריך להגיד לו שלא מסכימה.
בוגד היה מנסה להסתיר קשר, לא להבליט אותו כל כך.
העצבים של הפותחת מתוחים, לא צריך סתם להמציא דברים כשלא יודעים
כן, אני חדה ביחס לנושא הזה כי נחשפתי לבגידות.סוסה אדומה
לא מכניסה אותה לסרטים, היא בסרטים משל עצמה.
ואני חושבת שכל אחת צריכה להיות ערנית ולהעמיד גבר שמגזים במקום שלו גם אם עוד לא הגיע לשם.
אני חושבת שאת צריכה להיות יותר זהירהדור רביעי
בהחלט לשים גבולות
גם לבעל
וגם לסרטים שאוכלת.

בהצלחה, הפותחת. את אשה טובה ואני בטוחה שבעלך יודע שהוא זכה, למרות המעידות הפטפטניות שתיארת.
לא שלושת רבעי שעהחנה מור יוסף
אלא שלושת רבעי מהשבת. הבנאדם מפתח שיחות, אחת אחרי השניה במהלך כל השבת. מה שהכי מרתיח זה שבהשוואה לשיחות או האינטראקציה איתי, שמים לארץ. איתי מדבר בדרך הלוך ובדרך חזור ועוד טיפה מסביב ואיתה כמעט בכל זמן שהיתה בסביבה
ואחר כך אומר לי "מה? לא דיברתי איתך בדרך? לא עניתי לך כשפנית אלי תוך כדי שיחה?"
חחח וואי, תודה שהתייחסת גם אלי תוך כדי...
עניתי בטעות מהניק השניחנה מור יוסף
למה שלא תלכו לסדנת תקשורת?מופאסה
יש שיטה נפלאה הנקראת אימגו ועושה פלאים.
לא יודעת אם זה עניין של תקשורתחנה מור יוסף
האמון שלי בו הרוס מאוד
תמיד חשבתי שזה סתם אני בלי שום סיבה הגיונית ושיש לי בעיית אמון כללית, בלי קשר אליו
אבל אני מתחילה לחשוב שזה ממש לא סתם בעקבות השרשור שעלה פה כרגע על מצב דומה בין אישה, בעלה וגיסתה
אני חוששמופאסה
שהתייעצות כאן יהפוך אותך לפסיכוטית עוד יותר.

את האמון משקמים ע''י תקשורת טובה וכנה.
חצוף!רפואה שלמה
שלא תעז לכנות כאן פסיכוטית אף אחת שמתייעצת.

האשה מתארת מצב בלתי תקין בעליל.

מנהלים, אם יש תגובה שהיא בלתי הולמת בפורום, זו זו של מופאסה שמעלי
רפואה שלמהמופאסה
אני חושבת שהבנתי מה הבעיה שלך...רפואה שלמה
אני אסבירמופאסה
שהקול הנשי כאן קיצוני בצורה כזאת שלו הייתי מאמין לה הייתי חושב שהנני כסוס שאין לו רסן וכל זבוב נקבה תגרום לי למתח מיני.

הכוונה היא, שאני חושש שלא יכנסו בה דמיונות שיחריפו את המצב.
גם אני אסביררפואה שלמה
לגבי הקול הנשי- אתה צודק לחלוטין. מודה.
אבל הפותחת, בעלה הופך אותה ל"קנאית קטנה" כשהוא חורג מכל מוסכמה תרבותית.

מתי דיברת עם גיסה, יפה ככל שתהיה, שלושת רבעי שבת?

אשה כזאת אל תכנה פסיכוטית. וגם לא אחרות. דווקא את בוחן המציאות התקין שלהם - מנסים להשתיק. יש כאן קולות נשיים לא בטוחים, שצריך לעודד.
ממש כמו שיש כאן, מדי פעם, פוסטים של גברים שהנשים שלהן - צר לי- פשוט רעות.

שבת שלום!
קבלתימופאסה
השתמשתי את זה כביטוי מושאל לאנשים שנכנסים לדמיונות.
מקבל את ההארה שזה לא ראוי.
וואו... תרגע.סוסה אדומה
בשרשור השני יש מעורבת גיסה עם הפרעת אישיותרפואה שלמה
קשה. להפרעות אישיות יש נטיה להציק. אולי גם לבעל יש- לפעמים לאנשים כאלה יש תקשורת יותר טובה עם מישהו שדומה להם.
בכל אופן גם שם, על פניו, זו התנהגות לא הולמת, אבל לא בגידה.
מי קבע שלא צריך לקנא לבעל? יש גברים שגורמים לזה!כלה נאה
או מחוסר טאקט או חוסר רגישות או מעופפים
או שבאמת לא סופרים את האישה שלהם.
והתפקיד שלה זה לא לחנך רק את עצמה לא לקנא.
אלא לדבר איתו על זה. שיבין שאת רואה. ושזה מפריע לך. ולא נח לך עם זה.. ואת מבקשת ש..
בלי להרגיש קנאית ומסכנה.

לי נשמע יותר שבעלך מעופף ולא בקטע לרדוף אחרי אחותך. הראש שלו במשהו והוא חושב רק עליו.
אבל כן. הוא צריך לדעת גבולות.
ושלך זה מפריע...

ולמה באמצע השבת לא פנית אליו ש..ניראה לי שזה מוגזם..
למה לחכות עד שאת מתפוצצת??
אני בעד לדבר ולא לשמור רגשות שהורסים מבפנים.
למה את מתביישת לקנא?
זה בעלך!
אולי הוא צריך להתבייש שהוא מגזים?

לא לפחד לדבר. לדון ולהגיע להבנות בניכם.
רק כך בונים זוגיות טובה.




תבקשי מרבOrit39
שהוא מקבל שיבהיר לו שמה שהוא עושה דורס את ההלכה ברגל גסה. אל תרבה שיחה עם האישה כל שכן עם אשת חברך. שלום שלום ובזה נגמר הסיפור. שיפגע כל העולם - שאת לא תפגעי. ואת צריכה לייצר כמה שפחות מפגשים כאלה עם כל הקושי שבדבר. מקווה שיש לו מספיק ייראת שמיים לקבל את העובדה שברגע שקידש אותך אין אף אישה בעולם מלבדך. ענייני עבודה? הוא לא עובד עם אחותך, ואם השיחה נמשכת שעות סימן שזה עובר את הגדר הענייני.
ואם הוא יירא שמיים אמיתיOrit39
תני לו לקרוא מה אומר שולחן ערוך בעניינים אלו. בזה סגרת את הסיפור.
יקירתי,חדשה ישנה
אין לך שום בעיה. להיות קנאית לבעלך זה חשוב וטבעי. וזה מה שמחזיק את חיי הזוגיות שלכם.
בגלל שאת 'עובדת על עצמך לא להיות קנאית', את מאפשרת לדברים לקרות . את לא צריכה לעבוד על עצמך לא להיות קנאית, את צריכה לדבר עם בעלך מה נעים לך ומה מרגיש לך קצת מוגזם.
לא, את לא צריכה להתנצל!
מתנצלים על דברים רעים שעשינו, לא על זה שקשה לך שבעלך זורם עם נשים.

ובאמת רב השבת לדבר עם הגיסה מרגיש לי פוגע מאוד. עם כל הכבוד לנושא שיחה החשוב.
את לא צריכה להתבייש להגיד לו- 'ממש לא נעים לי שהרגשתי כל השבת מודחקת לפינה שאתה מדבר ומדהר עם שושנה. כאילו הבנתי שאתה רוצה לעזור לה, אבל יש גבול! זה לא מקובל עלי'.
כן, להיות אסרטיבית. לא להתנצל על מה שמגיע לך ויותר מכך- לא להתנצל על מה שמגיע ל*זוגיות* שלכם. זה לא רק לטובתך. זה לטובת הביחד שלכם!
תתייעצי עם רב ורבנית שאת מכירה מסומכת עליהםיהלומ
אני מניח שבעלך היה מציג את זה שאת סתם מחפשת אותו והכל טוב.

לכן את חייבת לקבל חוות דעת אמיתית(הכי נכון - יחד איתו) מזוג שמבין עניין(המלצתי, בלשון המעטה, לא מבנות בפורום כאן), עדיף שיהיה דמות רבנית. בנוסף, את מקווה שתלכו יחד, אבל אם לא, את חייבת לחשוב איך את אומרת את הדברים בצורה אמיתית ולא מניפולטיבית, כי זה הטבע שלנו.

ו... כל הכבוד על הרצון לשמירה על התא המשפחתי הכ"כ יקר לעם שלנו.
התחושות שלך בריאות. את בסדר גמור.אנננ

יש לך תחושות בריאות ואינך צריכה להתבייש בהן או להדחיק אותן.

 

אין טעם להגיד לעצמך "תפסיקי להיות קטנונית" כי זה לא נכון (וזה גם לא עובד...)

 

העובדות כרגע הן שיש ביניכם פערים בתחום מסוים (שבמקרה שלך גם מאוד רגיש ומהותי).

 

טובתו הגדולה ביותר היא שתהיי "קנאית".

 

אני יודע שהאינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שהתבלבלתי, אבל גם אני, כמו כל גבר אחר, יודע את האמת.

 

גבר חייב שיגידו לו את זה. אבל שיגידו לו את זה בצורה ברורה וישירה. בלי להתבלבל.

 

תאמיני שה' שידך ביניכן לא כדי שתחנקי עם הצפרדע בגרון. ממש לא זו מטרת הנישואין.

 

המטרה היא לאזן אחד את השני וליצור זוגיות בריאה שבאה מתוך חיים בריאים.

 

הדילמה (הכלל לא פשוטה) שניצבת לפתחך כעת היא שאלת ה"איך" (אך לא שאלת "האם").

 

אם תפנימי את מה שנאמר בשורה האחרונה - אני מאמין שיוקל לך במקצת.

 

לגבי שאלת ה"איך?":

 

הדרך הטובה והבטוחה ביותר - לדבר.

 

ה' נתן לנו את הדיבור ככלי מדהים, שבלעדיו היינו מתוסכלים וחסרי אונים כשהיינו רוצים להעביר מסרים (מי אמר תינוק?)

 

אין סודות ואין ברירות. חייבים לדבר.

 

זה לא קל לפתוח את הפצע העמוק, וזה אפילו כואב.

 

אבל כמו בניתוח, כשאין ברירה - עושים!

 

אגב, גם ניתוח יכול לא להצליח, וייתכן שתצטרכו לבצע סדרת "ניתוחים" (שחנ"שים).

 

אבל כמו בניתוח, הרבה מההצלחה תלויה באופטימיות, באמונה שלמה בהצלחתו, וכמובן - תפילות.

וואו זו תגובה מפתיעהמקווה לשינוי
ועוד מגבר..
אני תמיד מרגישה שבתוך תוכו הוא כן מבין שיש משהו במה שאני אומרת אך לא מוכן להעמיק בתוך עצמו או להיות מספיק כמה עם עצמו
אבל בגלל שאני רואה. שבעולם באמת דברים מתנהלים כך ואין פה בדיוק על מה לשים את האצבע- היכן כבר עבר הגבול, אז אני חוזרת אל הספק..
משגע. כבר אין לי כח לחשוב על זה
מודה לך על התגובה ועל הכנות!
מספיק כנה*מקווה לשינוי
לנשים זו אכן תגובה מפתיעהאנננאחרונה

אבל כל גבר יודע את זה בתוך תוכו.

 

ולעצם תגובתך:

 

את אשתו. את לא ויקיפדיה שלו.

 

אינך חייבת לתת לו הגדרה מדויקת בעלת 150 תווים של מה בדיוק שמפריע לך.

 

אינך חייבת לשים אצבע על נקודה, וזה גם כמעט לא אפשרי כיון שהעולם אינו שחור-לבן.

 

אני לא יודע היכן עובר הגבול וגם לא בטוח שיש כזה.

 

חז"ל בכוונה אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה" כהגדרה מאוד כללית ומעורפלת בדיוק מההבנה שזה לא דבר שניתן למדוד במילימטרים.

 

זה נקרא "פרדוקס הערימה" (יש על כך אפילו ערך בויקיפדיה).

 

באפשרותך לספר לו על תחושות כלליות שלך.

 

מבלי להתפלפל ולהכנס להגדרות. אינך גבר.

 

אם זה נאמר בצורה ישירה וברורה - זה מספיק.

 

כמה שפחות התנצלויות - יותר טוב.

 

"אולי אני דוסית מדי בשבילך" "אולי באנו מבתים בעלי אורח חיים שונה" - זה אולי נכון עובדתית, אך לא נכון עבורכם לשיחה.

 

זו הדחקה בוטה של הרגש שלך, הפסד גדול של בעלך, והכי גרוע - יוצא שכנראה השדכן (ה') לא כ"כ מוצלח.

 

ואוסיף בע"ה עוד דבר:

 

כשפונים אל בן הזוג בנושא זה, חשוב שזה יהיה "מה אני מרגישה" ולא "מה אתה עשית".

 

לדבר על הכאב ולא על העוול.

 

להבהיר ולהעביר שזה מתוך רצון "להתקרב" ולא "להתרחק" או "לנקום".

 

וכפי שנאמר לעיל, כל אמירה שכלית, לוגית, ואפילו הלכתית - מקומה מחוץ לשיחה. ממש מוקצה!

 

אחרת, זו יכולה להיות תחילתה של התנצחות לא נגמרת. וכמובן - לא יעילה.

 

"הוא" - לא חפיפניק.

ו"את" - לא חשוכה.

 

השיחה היא שיחה של רגש, כאב, ובע"ה - קירבה גדולה.

 

בהצלחה!

תגובה מעולה! (בעיקר עד החלק של ה"איך")סוסה אדומה
(לפעמים לדבר לא מספיק, וגם כשמדברים, לפעמים אישה צריכה להשתמש בתבונתה כדי לדעת מה בדיוק לומר...)

וכיף לקרוא הודעה כזאת של גבר.
לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופהאחרונה

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

נכון. זה פורום נשואים. ויש פה לא מעט מוריםלאחדשה

כאן וברחבי הפורום באופן כללי.

אני האמת לא בקיאה בסכסוכים ובליקויים לכן לא חושבת שיכולה להביע דעה. רק שאלתי מה יותר משתלם💁🏻‍♀️

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

ההתחלה שלך קצת גורפת ומכלילהקל"ת

ולא בהכרח נכונה. יש אנשים שבמזג שלהם הם יותר שמרנים ונוקשים ללא קשר לגיל הנישואין.

עם שאר דברייך מסכימה בהחלט!

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך