אישה מפרשת לא נכון...חייב שינוי

שלום לכולם

יש לי בעיה והיא שאשתי מפרשת כל מעשה שלי בצורה לא נכונה

לדוגמא

היא באופן קבוע חושבת שיש לי רצון לפגוע בה ולעשות לה רע לא משנה מה אני יגיד היא תפרש את זה כרצון לפגוע בה

ולכן גם תמיד התגובה שלה תהיה תוקפנית .

היינו מאוד קרובים לגירושין וכדי להציל את המשפחה החלטתי לשנות דברים אצלי כדי שתהיה לנו זוגיות סבירה

אבל הפרוש שלה (היא אומרת את זה) זה שהיא עושה לי טובה שהיא נשארת איתי...

אני בן להורים גרושים ואני יודע מה זה לגדול להורים גרושים ולכן אני יעשה הכל כדי שהילדים שלי לא יגיעו לזה...

אבל שוב הפרוש שלה הוא שאני מפחד...ושהיא עושה לי טובה...

אשמח לכמה שיותר תגובות ותובנות איך לנסות להסביר לה שהיא באמת חשובה לי ושאני רוצה שיהיה לה טוב...

רואים שאין לך ראש של אישהOrit39
כל מה שהיא אומרת בתוקפנות שלה הוא: תמשיך להתאמץ לשמח אותי ותתעלם מהתגובות הלא נעימות שלי. אישה שומרת בקנאות פגיעות של הבעל וכל פגיעונת קטנטונת מעלה את כל הפגיעות הקודמות לסדר היום. היא אומרת שהיא עושה לך טובה שלא התגרשה ממך אבל זה רק בשביל שתעריך אותה יותר! אישה (בייחוד עם ילדים) ממש לא מעוניינת בגירושין. תתעלם. תקנה לה פרחים / תכשיט ותאמר לה שהיא התכשיט של חייך ותראה איך כל המשקעים יורדים למטה.....
איך אפשר????חייב שינוי

אני יושב בלילה ובוכה..

כי אני מרגיש נואש ואומר לעצמי תוותר היא לא רוצה להישאר נשואה...

כמה אפשר לקבל סכינים ללב ולהמשיך ללכת קדימה?

איך אפשר לחיות שגם דבר שקרה לפני עשר שנים שוב צף??

תנסו ללכת לטיפולים...


ראשית כלאבי הדרומי

אחזק אותך ואת אשתך ובטוחני שבעזרת ה', תמצאו פתרון להציל ולתקן את התא משפחתי שלכם.

אני אומנם לא בן גילך, וככה"נ ותק שנות נישואיי אינו קרוב לשלך, אך למדתי בזמן הקצר עם אישתי היקרה, שלעיתים חובה לעצור הכל, לשבת בבית/לצאת להליכה, ולהקשיב אחד לשני ולנסות באמת להבין את הצד השני.

 

אדם קרוב אצל עצמו נאמר במקורותינו.

הכי קל לנו לשכנע עצמנו שהצד השני לא מבין, חושב ומגיב בתוקפנות, ואינו רואה את הטובה המתכוננת עבורו..

נסו לשבת ולנהל שיחה אמיתית וכנה, ולא 5 דק לפני שהולכים לישון - זה לא שווה כלום ברוב במקרים.

 

אני בן להורים גרושים, וכך גם אישתי היקרה, והנזקים שספגנו ממערכות היחסים הקלוקלות של הורינו איימו להותיר את חותמם גם בנו הילדים. אך אני ואישתי התחייבנו אחד לשני, לא ליפול בדרכים שנפלו הורינו, להשתדל להקשיב אחד לשני, גם אם דעת השני שונה ב180 מעלות משלי - אנחנו מקשיבים, מדברים, ובסוף מסכימים ובוחרים יחד את הטוב עבורנו.

 

מאחל לך הצלחה רבה אח יקר.

בברכת שבוע טוב ומבורך

קטונתי להכנס לעניינים כ"כ סבוכים...Orit39
ובכל זאת.... בגלל שאתה שואל (ואני מחזקת את כל מי ששולח אותך לייעוץ. ואם לא ייעוץ לפחות שמיעה שלך ושלה של הרצאות בנושאי זוגיות). אומר לך שהדמיון שלנו והעצבות שלנו היא המכשול העיקרי שלנו להתגבר על מכשולים. תנסה בכל זאת מה שהצעתי. זה נשמע דבילי! אני יודעת! מה, מתנה קטנה יכולה להשכיח מאישתי שהיא רוצה להתגרש?? כן! כמו שכתבתי פה בהקשר לדאלה אחרת לגמרי: אישתך רוצה את הלב שלך, וברגע שתביע את הערכתך אליה במילים טובות ובהשקעה קטנטנה היא תקבל את האמירה הברורה שאתה לא איתה כברירת מחדל כי יש לכם ילדים וכולי וכולי - אלא שאתה אוהב אותה וזהו. וכן, רוב הסיכויים שזה לא נגמר ושוב יצופו בה הבלבולים והקשיים וגם בך, בשביל זה התחתנתם, שבע ייפול צדיק וקם! כל קטיעה כזו של משבר ועוד אחד ועם העבודה האישית של שניכם יחד בלימוד והתמודדות עם יצרים ומידות לא טובות תוך שמיעה לעיצות של רבנים שיודעים בנושא - כך אתם קושרים שוב את החבל שנקרע מה שגורם לקירוב יותר גדול ביניכם. אם אישתך לא התגרשה ממך עדיין סימן שהיא מחכה למשהו, יש לה עוד תקווה מהקשר שלכם אז את תאמר נואש! תתחילו לעבוד, לחייך ולנסות לשים את המשבר האחרון מאחוריכם... שה' יהיה בעזרכם!!!
לפי מה שאתה מתאר - אתה אכן צודק..ד.

אתה לא אמור לספוג פגיעות בקביעות. אף אחד לא.

 

הכי טוב לכאורה- ואולי כבר עשית את זה - לשבת לשיחה נינוחה. אולי אפילו באיזה בית קפה.

 

להסביר לה בפשטות לגמרי, עובדתית ובלי להתאמץ "לשכנע": א. שאין לך כל כוונה לפגוע בה ולהרע לה. להיפך, אתה רוצה שיהיה לשניכם טוב. לא מאיזשהו "פחד", אלא כי כך אמיתי ונכון..  ב. שלא נכון שהיא "עושה לך טובה" שהיא נשארת איתך.. אף אחד לא עושה טובה לשני - וגם היא לא היתה רוצה לשמוע דבר כזה.  אתה תשמח שתמשיכו להיות נשואים, גם בשביל עצמכם, גם בשביל ילדיכם. זהו.

 

וגם תוסיף, שחבל להעלות כל פעם תקלות שהיו אי פעם. באמת שאין לך כל רצון להרע לה, לא למפרע ולא לעתיד. 

 

תאמר לה, שאם מקובל עליה - יופי. אם לא - כלומר, שהיא עדיין חושבת שעושה טובה, או שיש לך כוונה לפגוע בה, אז את המציע שתלכו לייעוץ שיעזור לשניכם להרגיש טוב יותר אחד עם השני, וגם יעזור לילדיכם.

 

הצלחה רבה. כל הכבוד על המאמץ.

אתה אוהב אותה?אורח כלשהו

נשמע שכן.
אתה רוצה אותה? נשמע שכן.
באמת שאני קטן מידי כדי להגיב, אבל אני חושב מה יקרה אם תשב איתה, כאיש שלה, יציב וחזק, ועם כל היציבות הזאת תבכה כמו תינוק את כמה שאתה אוהב אותה, כמה שהיא חסרה לך כל לילה, כמה שחסר לך הטוב איתה כל יום. כמה שאתה רוצה באמת להיות איתה ולא רוצה את כל הרע הזה ואת הטעויות שעשיתם. כמה שאת מוכן לקבל כל עזרה כדי שיהיה לכם טוב כמו שמגיע לכם. כי לא סתם בחרתם אותה ואתה כן רואה בה את המעלות שלה.
ותבקש וסוג של תתחנן. תבכה את הכאב איתה ולא רק לבד, תבכה ותראה את האכפתיות ביחד ולא רק לבד. תראה את האהבה המוסתרת בבושה כואבת לצערינו.
כואב איתך מאוד, אוהב ומתפלל שיהיה לכם טוב- כמו שאתם ראויים אליו.
ותנסה לזכור, עם כל הכאב העצום הזה, שכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
אוהב, באהבת אחים, אהבת ישראל.

או שכן, או שבדיוק ההיפך...ד.

ואז - כמה שינהג כך, היא מעצים את ההתנהלות הפוגענית.

בפורום לא יעזרו לך. אתם צריכים יעוץ זוגי.אניוהוא
אני יודע שאפשר לפנות לטיפול\ייעוץ וכד'חייב שינוי

אם פניתי לפורום כנראה שזה מה שמתאים לי לשמוע

כמו התגובה הראשונה של ORIT39 

מי שיכול לתת תובנות והצעות בלי לפנות לטיפול אודה לו\לה...

כרגע טיפול לא רלוונטי וכדי שיהיה סיכוי שיהיה רלוונטי בעתיד פניתי לפורום

תודה

לדעתי (מנסיון כמדריך ומהכרות עם הפורום...) אתה עושה טעות.אניוהוא
עכ'פ
מקווה תצליחו!
אישתך רוצה ממך יותר ויותר חיזוקים.כלה נאה
אתה אומר שהיא חושבת שאתה מפחד ל תגרש. ושהיא עושה לך טובה.
ואתה אומר שאתה תעשה הכל לא לההתגרש כי אתה יודע מזה להיות ילד להורים גרושים. ולכן תעשה הכל.

אז נשמע שאתה לא מתגרש בשביל הילדים. ולא בשביל שהיא כל עולמך.
וזה בעצם מה שהיא אומרת לך.

וממה שאשתך כתבה כבר זה שיש לה בעיה עם הביטחון העצמי שלה. והיא עובדת על עצמה.
אז תעזור לה להרגיש טובה שווה יפה.... עם חיזוקים ומחמאות. ואל תתיחס לזה שהיא תשלול את מה שאמרת. יקח לה קצת זמן להאמין שהיא באמת שווה.

אם אתה לא רוצה ללכת ליעוץ אז אני שולחת לך באישי שם של ספר שיכול לעזור לך להבין את הראש של אישתך.
פשוט אתה צריך לדעת איך ראש של אישה עובד וזה יפתור לך בע"ה הרבה בעיות.
תודה על התגובה..חייב שינוי

בגדול זה יותר נראה כרצון להשפיל אותי...

שהיא תפגע ותתייחס מגעיל ואני כל הזמן ינסה לרצות אותה..

היא באמת חושבת שאם היא תפגע בי אני יגרום לה להרגיש יותר שווה??

לא. נשמע שהיא מחכה למשהו אחר ממך.כלה נאה
צריך לשמוע אותה.
אבל לא ניראה לי שאישה נורמלית הכייף שלה להשפיל את בעלה.
למה?
יש פה בעיה.. השאלה מה היא מזכירה לך כבר 10 שנים?
אולי לא ישבתם לפטור את הבעיה ההיא. ואתה בעצם לא מבין למה היא מזכירה לך אותה?
דברים לא נעלמים לבד. הם רק יחמירו.

אתה כותב שבלילה אתה בוכה..היא יודעת כמה צער היא עושה לך?
או שאתה מראה לה שאתה חזק ולא שם עליה?
אולי שהיא תדע מה עובר עליך היא תבין שבאמת כואב לך ואתה אוהב אותה?
חבל.. כדאי יעוץ או אפילו שתים שלוש שיחות עם רב שמבין בשלום בית שיכוון אותך.
לא מצליחים לדבר...חייב שינוי

בגלל שהיא חושבת שאני רוצה לעשות לה רע היא כל הזמן תוקפנית ומזלזלת בי..

כתוצאה מזה אני מגיב אותו דבר...

ונהיה פיצוץ..

יכול להיות הכל בסדר  ודבר הכי קטן ידליק אותה בצורה מטורפת... מ0 ל 100 בשניות...

 

אתה חייב יעוץ. לפעמים מהיעוץ שולחים לטיפול אם צריך.כלה נאה
אני מקווה בשבילך שהבעיה היא רק חוסר תקשורת. שאז יעוץ עוזר.
יש מצבים שזה נפשי. וצריך משהו מעבר.
וחבל לא לטפל.
אתם חייבים צד ניטרלי שירגיע את שניכם ויוציא ממנה את הדברים לOrit39
אין מנוס..... בהידברות יש מחלקת שלום בית, הם יכולים להפנות אותך ליועץ נישואים מתאים באיזור מגוריכם. לפני כן תאמר לה שזה רצונך כדי שהבית יתנהל על מי מנוחות. בטוחה שהיא תסכים איתך.
למה לא טיפול זוגי???בוזי נוזי
אם זה עניין כלכלי יש עמותה שמסבסדת טיפולים.
ובכל אופן יותר כלכלי לשלם למטפל זוגי ולהציל את הנישואים מאשר מריבות שעולות כסף ובוודאי בוודאי גירושין שזה עסק יקר ביותר מכל הבחינות.
הרי בשכל אתה והיא יודעים מה בסדר לעשות ומה לא, ועדיין בפועל קשה לכם. זה עניין רגשי, ולפיכך כדאי מאוד!!!! לפנות למטפל זוגי מוסמך!!! לקבל עזרה מקצועית מועילה בסיעתא דישמיא. בנתיים ממליצה לכם על הספר לבסוף מוצאים אהבה של הנדריקס. יש בו גם הסבר וגם תרגילים.תבשרנו בשורות טובות
לענ"דאסטרו
אחרי די הרבה משברים האמון של אישתך בקשר בניקוד פתח ואולי גם בקשר בניקוד שווא, נשבר.
אתה אומר שהשתנית. לה אין דרך לראות את זה או לשעת עד כמה זה אמיתי. רק אם היא תדחוף אותך כל פעם שתנסה להתקרב, תפגע בך יותר או פחות, ועדיין תמשיך להתקרב היא לבסוף תאלץ להאמין שהשינוי אמיתי. אל תהיה סמרטוט ומאידך אל תוותר. תהיה עקבי בשינוי שעשית. אל תקח ללב במידת האפשר. אינך יכול לשלוט בהתנהגות שלה, אבל בידך לשלוט בשלך.
יעוץ יכול גם להכווין וגם להיות מקום פריקה, ושניהם כנראה נחוצים
בהצלחה!
גם אצלנו ככהשיש19
כמה שהבלגתי, האלימות המילולית רק גברה.
גם אצלנו זה משבר מתגלגל של כעשר שנים, והמון אלימות מילולית. הלכנו לטיפול, אך היא לא הסכימה לעשות דברים שהמטפל אמרה.
אני כבר נשברתי. אני רוצה חיים בלי הרפתקאות מילוליות ומעלה. אז אנחנו מתגרשים, אבל גם את זה היא לא רוצה לעשות יפה, אלא מתוך מריבה, לצערי.

סליחה שפרקתי לתוך השרשור שלך, אבל בלי מחוייבות לטיפול זה לא ילך
אני יכתוב דבר שאולי יעצבן קצת את ציבור הנשים היקריוניס

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

הרבה פעמים זה גם מתקשר לביתלמה לא123

איך היתה הזוגיות שלה והורים,איך אמא התנהלה?!

יכול להיות שאת צודקת...........יוניס


לגבי מה שכתבת קודםלמה לא123

יש גם הפוך,בעלים שלא רואים את האישה שלהם בכלל.

זה נכוןנחמה ו
אישה רואה את הגבר לפעמים כערמומי
(אישה יכולה להיות קצת כזאת אז היא חושבת שככה השני)
אבל באמת הרבה פעמים הרצון שלו טוב
והוא ממש לא מודד את הנתינה
כמה תובנות...חייב שינוי

לאחר שיחה מאוד קשה שהייתה לנו  הבנתי ממנה שהיא בכל ויכוח הכי קטן זה מציף לה את הפגיעות הקודמות.

מה שטוב שזה הבנתי את הנפש והמגבלות שלה...

מה שרע שגם בעתיד היא אומרת שזה יימשך ככה..

שבעצם כל ריב הכי קטן יהיה פיצוץ בגלל העבר...

מקווה לטוב תודה לעונים

היא צריכה טיפול רגשי. לפתוח דף חלק.אניוהוא
תיראה..יש משקעים שלא יעברו בלי טיפול רגשי או פסיכולוגיכלה נאה
כמו למשל בגידה או משבר אמון בלא יודעת מה.
אין לי מושג מה עבר ביניכם. רק מחובתך זה ללכת איתה ליועץ זוגי קודם כל. בשביל לעזור לה להתגבר על הפגיעה שמקשה עליה.
אתה חייב להראות לה שאתה מוכן לעשות ה כ ל כדי לעזור לה שתשתחרר.
הזדהיתי עם מה שרשמתמשהו מיוחד

לא קל עם אישה עם יד קלה על ההדק, מניסיון..

לא ניתן לצפות את ההתפרצות הבאה ואתה עוסק רק בכיבוי שריפות. מתיש.

שיהיה המון בהצלחה ואם יש לך פתרון או רעיון אשמח לשמוע

היא מפרשת לא נכון?קוד אבל פתוח
אתה מספר שאתה מפחד מגירושים בגלל הילדים, והיא מפרשת שאתה מפחד. איפה היא טועה?
אתה מנסה להסביר לה שאתה רוצה שיהיה לה טוב, אבל זה באמת נכון? או שאתה רוצה את זה רק בשביל שלא יהיו לילדים שלך הורים גרושים?

לא אני ולא אף אחד כאן יודע מה קורה אצלכם, חוץ ממך שלא אובייקטיבי. ואני מתבסס רק על הפרשנות שלך, יכול מאוד להיות שאני טועה. אבל כדאי שתענה לעצמך על השאלות האלה.

אמרת שטיפול זו לא אפשרות, למה לא? מה הסיבה?
תנסה להיכנס לראש שלה, למה היא אומרת את מה שהיא אומרת?


שלא יובן חלילה מדברי שאני מאשים אותך, פשוט אתה זה שאני פונה אליו. ואם זו הייתה היא כנראה הייתי מייעץ לה גם לבדוק את עצמה.
ממה שהצלחתי להבין האמון בנינו מרוסק..חייב שינוי

שאלה לנשים בעיקר..

איך אני יכול להחזיר את האמון

אשמח להצעות פרקטיות.

כרגע אין אפשרות לטיפול \ייעוץ

הצעה פרקטית*פשטות*
שלום לך
קראתי את כל מה שכתבת
וקודם כל חשוב לי לאמר לך כל הכבוד על הרצון לשפר ולהשתנות.זו תכונה נפלאה שבעז"ה תראה תוצאות.
לגופו של עניין, אני מציעה שתיזום פגישה (תפנה כמה שעות טובות רק לך ולה).תאמר לה מראש על הפגישה,שאתה מעוניין לשבת איתה ולהקשיב לכל מה שיושב לה על הלב. תבוא ממקום שמוכן לשמוע ביקורת(תסביר לעצמך שהיא פורקת את הכאב שלה ואולי היא מקצינה, אבל אם היא משתפת אותך זה מראה על האהבה שלה דווקא אליך והציפיה להבנה דווקא ממך).בפגישה עצמה תעברו על כל הפגיעות שתמיד עולות לה ותקשיב לכל אחת מהן כאשר תשאל אותה ממה היא נפגעה ובלי להגיד את הצד שלך, בלי לתקוף בחזרה,בלי לשפוט אלא רק להיכנס רגע לנעליים שלה.(זה לא אומר שאתה מסכים לכל מה שהיא אומרת אלא רק שאתה מזדהה עם הכאב שלה ועם מה שפגע בה,גם אם היא ממש לא צודקת).אחרי שהיא תשתף אותך בכל מה שפגע בה תביע אמפטיה ותאמר מילים חמות ואוהבות ושאתה תשתדל להבין אותה יותר.ברגע שהיא תשתף אותך בכאב שלה ואתה תבין אותו זה יוכל לשחרר אותה מלהציף את זה בכל פעם. לגבי מיקום הפגישה: מקום שתוכלו להיות בו רק שניכם בשקט שלכם.
אני מציעה את זה כי יכול להיות שהיא חוזרת ומזכירה את הפגיעות שוב ושוב כי מבחינתה היא לא "סגרה" את הטיפול בהם.(למשל: מחכה לסליחה, רוצה לשתף ברגשות וכדו')
אשה(במידה שונה מגבר) אוהבת לשתף במצוקות שלה ולקבל הבנה מהבעל.

בהצלחה ומעל כל ההמלצות פשוט להתפלל על שלום בית ביומיום ולבקש מהשם שישרה את שכינתו ביניכם.
יפה כתבת, גם אני אשתדל ליישם משהו מיוחד


כדאי לקבוע יום ושעה לשיחה שבועית. ואז מחכים לשיחה כדי לברר,ארלט

להסביר, להרגיע. זה יכול לתת תקווה כשיש מריבה, או לאפשר התאפקות- כי יודעים שבקרוב תהיה השיחה השבועית, על כוס קפה ועוד פינוקים.

מחזקת את התגובה החכמהג'סיקה

אם היא עדיין מזכירה את הפגיעות מהעבר - זה ממש כמו לולאה פתוחה בשבילה.

כל לולאה תיסגר ברגע שהיא תהיה בטוחה שאתה הבנת ב-ד-י-ו-ק מה היה לא בסדר וכמה זה פגע בה.

תגיד מאה פעמים שאתה לגמרי מבין (תסגור את הלולאה הכי חזק שאתה יכול... )

זה בהחלט אמור להוריד את הכובד של זה. ככה אני מרגישה על עצמי.

ועוד נקודה חשובה - כשהיא מספרת לך ומדברת איתך, תן לה הרגשה שכל הזמן שבעולם עומד לרשותה לדבר איתך, ואל תגיד "הבנתי" לפני שהיא סיימה מעצמה את המשפט.

לפעמים קורה שהבעל בא עם נכונות להקשיב לאישה אחרי שהוא מבין שזה הפתרון - אבל אז כל המאמץ שלו יורד לטמיון בגלל צורת ההקשבה (הגברית והטבעית) שלו.

זאת הקרבה, אני יודעת, אבל אסור שהיא תרגיש שהיא מתישה אותך בדיבוריה.

 

תזכור - שאם רוצים, מצליחים! וכל דבר זה ניסיון משמים. אתה נמצא במצב שממש מלטש לך את המידות! (בסכינים...כמו שהזכרת).

בהצלחה!!

אמון.. זה המשבר הכי קשה בנישואים! קשה לצאת ממנו לבדכלה נאה
כדאי שתיפנה אתה לבד ליעוץ. אפילו אצל הרב שלך. או רב שמבין בשלום בית.

למה לא בא בחשבון יעוץ?
ואם זה מה שיעזור לך לצאת מהבוץ??

להחזיר אמון שאבד..
הרבה חרטה הרבה אהבה וסבלנות!
ולדבר ולדבר ולדבר על מה שכואב לה. אפילו שלך זה נמאס!!
כמה שהיא תדבר על זה יותר ותיהיה הבנה מצדך זה ילך ויפחת.
אתה רוצה לשכוח מזה. היה וניגמר.
לא. היא עוד תקועה שם. אפילו שעבר 10 שנים.
לא ניקיתם את המוגלה כמו שצריך.

לטובתך. במקום לבכות כל לילה ולחיות בגהנום
תלך להתיעץ איך לעשות את זה.







כמה נקודות למחשבה-פלאפל

קודם כל, ליבי איתך. קשה מאד... מקווה שיהיו בשורות טובות...

אבל מה הסיבה לכך שטיפול לא רלוונטי?

תקציב מוגבל? יש טיפולים מצויינים וללא עלות (או בעלות סמלית) דרך הרווחה, דרך התחנה לבריאות הנפש במקום המגורים, דרך עמותות שונות. נסה לחפש. זה שווה המון!!! אל תתייחס לסטיגמות! תחשוב שזה כמו אדם חולה קשה שלא ילך לטיפול רפואי. 

אשתך מתנגדת? לך לבד לטיפול. קודם כל זה ייתן לך כוחות נפש להמשיך להתמודד. ובנוסף זה יעזור לך לעבוד בעצמך. בזוג יש שניים. ובדיעבד, גם שינוי אצל אחד מבני הזוג יכול להוביל לשינוי בזוגיות (למשל אם יש לה רווח משני מהפגיעות שאתה חווה, כי אז היא מקבלת יחס ממך, אז אם תעבוד ותצליח להישאר רגוע ומווסת בזמנים כאלו, זה כבר יגרום לשינוי בהתנהגות שלה. כמובן שזו רק דוגמא לסבר את האוזן כי אינני יודעת מה קורה ביניכם). בנוסף, יכול להיות שהדרך שבה אתה מבקש ללכת לטיפול מעוררת אצלה התנגדות? (אולי אתה אומר לה שצריך ללכת לטיפול כי היא פוגענית- ובכך היא חווה ממך אשמה וזה מרתיע אותה מטיפול) אם תלך בעצמך, זה יעביר את המסר שאתה לוקח חלק באחריות על מה שקורה ביניכם ולא רק מאשים אותה.

יש בעיה אחרת עם הגעה לטיפול? אנא כתוב פה ואולי אנשים יוכלו לייעץ לך איך להגיע בכל זאת לטיפול.

נקודה נוספת, שאולי תגרום להתנגדות... אני לא יודעת איך לכתוב את הדברים בעדינות ומקווה שתקבל אותם בטוב, כי זו נקודה חשובה בעיני... יכול להיות שאני טועה ואז אל תתייחס להמשך הדברים.

פשוט אני קוראת את הטון שבו כתבת את הדברים, והוא נראה לי אולי קצת קורבני? אולי שווה לך לבדוק את המקום הזה בתוך הנפש שלך? יש מקרים שבהם אנשים שקיבלו יחס בילדותם רק כשהיו מסכנים או כשפגעו בהם, מתרגלים לתפקיד הזה ובתת מודע ממשיכים להיות הקרבן למרות שזה פועל לרעתם... זה קורה הרבה אצל אנשים שמוצאים את עצמם במקום הזה בחיים... 

כמובן שזה לא מוריד מהאחריות של הפוגע. אדם צריך להתנהג בצורה מכובדת ויפה ולא לפגוע באחרבכל מקרה. אבל אם אתה רוצה שינוי, אז זה צריך להיות אחרי עבודה ושינוי של שניכם ולא רק שלה. (אני פונה כאן אליך כי אתה זה שקורא פה את הדברים).

מקווה שאתה מבין... 

בהצלחה רבה!

הבעיה אצל רוב הגברים ש "לא לכבודם ללכת לטיפול"כלה נאה
קשה להם לחשוף דברים אישיים בפני אחרים.
ולדבר על רגשות בכלל.

וזה נישמע לך נורמלי שעל כל מריבה או ויכוח אישה מתפרצת בגלל מה שהיה ליפני 10 שנים??

לי זה נשמע משהוא מאוד עמוק וחמור שהשפיע עליה. כמו טראומה שצפה. משהוא שלא סגרו אותו כמו שצריך.

את ממש צודקת שאפילו ילך לבדל טיפול ומשם ידע איך לעבוד עם אישתו או לצרף בהמשך אותה.
אל תשכחי שאנחנו שומעים את הדברים מהזוית שלובנחת...
ויכול להיות שהוא חווה את זה בעוצמה וכך מתאר, אבל זה כן מצב נורמלי בסה"כ, של רגשות שלא טופלו נכון.
במילים פשוטות זה חוסר תקשורתאנונימית לרגע1
אתה "אומר" משהו (בהתנהגות או בדיבור)
והיא מפרשת הפוך.

ממליצה לגשת לטיפול מקצועי.
יכול להיות שאשתך מכשפה. אבל כנראה שלאRaheli
אחרת לא היית מתחתן איתה
זה מקסים שאתה מוכן להשתנות
ואני חושבת שהמסר שלך כלפי עצמך וכלפיה צריך להיות שאתה בחרת בנישואין האלה עם כל הקשיים. וכל פעם שיש קושי להזכיר את זה לעצמך.
את הבחירה שלה היא צריכה לעשות, ולא תמיד זה תלוי במה שאתה תעשה.
ללא קריאת הכלהעני ממעש
פזמ נישואין
ב. מה פירוש 'קרוב לגירושין'
תשבו תדברו על הכל בשקט שתבינו שניכם אחדadar
את השני
בהצלחה
כל הכבוד לך! הנה עצה מעשיתנעמה א12

בס"ד

 

ראשית,

הרצון שלך לשמור על הזוגיות גם אם זה כרוך במאמץ משמעותי מעורר כבוד והשראה. 

המשך כך ויהי רצון שתראה פירות בעמלך.

 

ולמעשה,

אני ממליצה לך מאוד לפרגן לה על כל הדברים הטובים שהיא עושה בבית,

להעריך את הבישולים, סדר, ניקיון, טיפול בילדים, 

אפילו זה שהיא ילדה את הילדים וסבלה הריון + לידה.

לקנות לה מתנות, אפילו קטנות, ולכתוב לה פתקים שמביעים את הערכתך.

גם אם היא תקבל אותם לא יפה- אל תתייאש. תרפה, תשחרר. 

תגיד לעצמך- עכשיו אני עסוק רק בטוב, רק בלשמח אותה, לעורר בה את האמון בי, שאני באמת רוצה בטובתה.

צריך לשמוע יותר, אבל על פניו זה נשמע שקשה לה מאוד עם עצמה, מאוד מאוד.

 

זה קשה מאוד מאוד לעצום את העיניים ולסגור את הלב לכל מיני הערות מאוד מרגיזות שיש מצידה, 

שיכול להיות שלפעמים בא לך ממש לצעוק עליה, אבל במקום זה אני מציעה לפרגן...

 

זו גבורה אמיתית, ועבודת המידות רצינית,

התוצאות גם לא יגיעו תוך זמן קצר, וזו תהיה תקופה ארוכה מצידך,

 

אבל אם תקפיד לחשוב ולהתמקד בטוב שהיא כן עושה בשבילך,

איך היא עוזרת בפרנסת המשפחה, איך היא מניקה את הילדים, איך היא מבשלת,

 

 

אם תבחר בדרך הטובה הזו, גם אם זה ידרוש גבורה, וסבלנות,

 

אני חושבת שזו הדרך האמיתית ביותר לשקם את המצב, ולהביא אתכם לנישואין לא רק סבירים אלא מאושרים.

 

אני יודעת שלא הצלחתי להבהיר את עצמי מאה אחוז בקצרה כאן בכתב,

 

אשמח לעזור ללא תשלום להסביר לך בטלפון או במייל טוב יותר.

 

נעמה אורלן

058-4449145

naama.orlan@gmail.com

https://ayelet-chen.ravpage.co.il/naama-orlan

ודבר אחרון- לא בטוח שמה שמתאים כאן זה ייעוץ זוגינעמה א12

בס"ד

 

אני לא בטוחה שכדאי ללכת לייעוץ זוגי ביחד בסיפור הזה.

הבעיה כאן יושבת על נקודה קצת אחרת, שלשבת עם כל אחד בנפרד יכול להיות הרבה יותר מתאים.

כדי לשמור על האינטימיות והכבוד של שניכם ועל הקשר.

נועם בכורנחמה ו
יש בנאדם מקסים בשם נועם בכור
הוא ממש טוב
ממש!
יורד לעומק הדברים
מבין מה מכל דבר נובע
ומכניס מודעות חזקה לבנאדם. ממליצה בחום בחום
מטפל זוגינחמה ו
הוא מטפל
זוגי ואישי
אפשר למצוא אותו בפייסבוק
לא יקרן!נחמה ו
ומלא באמפטיהנחמה ו
רצון לפגוע כן או לארגשית

בס"ד

 רוצה להזדהות עם הצד של האשה קצת. כפי שזה הוצג היה נשמע  שאשתך  היא אישה פרנואידית שמדמיינת שרוצים לפגוע בה. האמת היא שיש סיכוי טוב שבאמת ההתנהגות שלך היא פוגעת בה. ואתה עם הכוונות הכי מדהימות בעולם. בעלים לא מוכנים לפעמים להכיר בזה שהם פוגעים מאוד מאוד, באופן עקבי . הם רוצים להיטיב, אבל בפועל, חוסר רגישות, חוסר מוכנות להקשיב, ניסיון להעלים מריבות מקום לדון בהם, עלולים ליצור מציאות רגשית של יאוש וזעם איום ונורא של האשה. לא רק שהבעל פוגע הנורא מכל שהוא מכחיש. ולמה? כי הוא פועל מתוך כוונות טובות. הרעיון של זוגיות הוא כמו ריקוד סלוני, צריך להיות מאוד מאוד מותאמים וקשובים אחד לשני כדי לא לדרוך על הרגלים. וזה אומר שמתאימים את הצעדים לאישה. את הקצב. ואם צריך להודות שעשית משהו שהוא לא לקח בחשבון את הצרכים שלה עד הסוף, אז להודות בזה! להתנצל על זה! לתת לזה מקום. ולא לנסות להרוג את התלונה כאילו היא איזה מקק. המחשבה הבלתי נסבלת שיאישמו אותך היא צריכה להתחלף  . זה נסבל. אני אולי עשיתי טעות . ואני יוכל להשתנות בשביל שיהיה לנו טוב ביחד. אני מציעה לך לקרוא את הספר של הרב ארוש. עשה פלאים לבעלי שהיה סובל מבעית הכחשה קשה. ומאחלת לך טוב  

במקום כל התגובות הלא מעשיות שכתבו פה חלקshuliya

ממש ממליצה לכם , בעבר היה התכתבות על נעמי וולפסון ושם היה קישור לסוג של קורס מקוון איתה, שלדעתי יכול לעשות גם לכם הרבה  טוב.

ככה גם יהיה לך יותר קל להביא את אשתך לזה, אנחנו כאילו קובעים "סרט " בשביל זה...

וגם ניתן להיות אעם נעמי בקשר לא מקוון אחרי זה,...

זה גם לא יקר  כי זה מקוון.

נראה לי שעוד הרבה פה ימליצו,אבל לא משנה מה תעשו ,רק מברכת אתכם בכל הטוב ואהבה ביחד, אני מכירה את הסיטואציה הזאת מקרוב, ויותר מהצד של אשתך וחייבת לומר שגם לה לא קל בכלל.

ש ה יברך אתכם באהבה ואחווה ושלום ורעות. ואת כל עם ישראל.

בהצלחה

 מצרפת את ההתכתבות שהייתה אז אשמח ביותר פרטים - נשואים טרייםה

גם אני מאוד ממליצה על נעמי וולפסון,אבל אם לא היא אז כל מטפלshu290אחרונה

יש קישור אליה פה, אשמח ביותר פרטים - נשואים טריים ....

בנוסף אולי כדאי לכם לברר על דר חוה אנקור

עצה טובה ויעילה מאד!!!meirko20
בס"ד

שלום וברכה!

שמי: מאיר. אני ורעייתי היקרה נמצאים במהלך השנתיים האחרונות בטיפול זוגי וגם פרטני, לסירוגין, אצל יהודי מומחה מאד לענייני פתרון בעיות/ קשיים בזוגיות, בשלום-בית וכד'...!

לפי הכירותי האישית הרבה עם אותו יועץ זוגי מעולה שהוא גם יהודי ירא-שמים ומאד מכבד כל אדם! מאד!!! והתרשמותי המאד חיובית מהמפגשים איתו, אני ממליץ לך שתתקשרו אליו ותתאמו איתו פגישה!
שם היועץ הזוגי המאד מוצלח (לפחות, לטעמי), הוא:

אריה אשדת,

הוא מקבל גם בקליניקה בירושלים וגם בקליניקה בבאר שבע! את מס' הטל' הנייד שלו אשלח לך ולכל המעוניינים בכך בע"ה בתגובתי הבאה!

בברכת הצלחה מרובה ובשורות טובות בע"ה!
מאיר
בהמשך לתגובתי הקודמת - כנס/ו, בבקשהmeirko20
בס"ד

בהמשך לתגובתי הקודמת, הנה - לתועלת כל הזקוקים לכך - פרטי יצירת קשר עם אריה אשדת, היועץ הזוגי המומלץ מאד לטיפול בקשיים זוגיים למיניהם (דרך אגב, לאריה אשדת ישנם גם תחומי התמחות מקצועית נוספים, כגון: טיפולי CBT, ננחיית הורים ועוד...:

* יש להקליד ב Google את המילים: אריה אשדת - וללחוץ בגוגל על התוצאה הראשונה (יש גם תמונה שלו) ואז נכנסים, למעשה לאתר של אריה וניתן לקרוא, להתרשם ולקבל החלטה בנדון! מומלץ מאד)!!!

** מס' הטל' הנייד של אריה אשדת, הוא:
054-453-3450

בהצלחה רבה בעזהי"ת!
מאיר
על חוקי השריעה שמעת?רועה יונות
מה עם יעוץ זוגי?shindov


בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשןאחרונה

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לבאחרונה

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!