לא בא לי לטבול.נביעה
פגועה ממנו.
ונמאס לי שכמה שאני משקיעה הוא לא מעריך. רק עסוק בכמה אני לא.
גם הטיפול הזוגי לא ממש עוזר, בעיקר במה לפרוק- והלוך וחזור בדרך עצבניים.
ברור לי שהערב הוא יהיה מדהים, אוהב, מכיל, מדבר דיבורי אהבה, מלטף, מחבק,
לעזאזל. (דמעות חנוקות) כמה זה חסר לי.
והחוסר ביטויי אהבה שלו בנידות- וזה חוזר על עצמו שנים לא משנה כמה אני אומרת- פוגעעעע
א-נ-י צריכה להגיד לו,בבוקר,שאם הוא לא אומר לי שהוא מתגעגע,אני לא טובלת.
אז הוא אומר.
וואו. שמחה וששון. ואל תגידו לי להעריך את זה.
הוא אונר שגם הוא עבר שבועיים קשים- הוא נפגע ממני, בלה בלה בלה, הוא הרגיש שאני לא אוהבת אותו כי אני רוצה אולי לעבור דירה, ולו- כאן זה הגשמת חלום.
אני כועסת.
ומרגישה שנמאס לי.
נמאס לי שהערב, אפתח את ליבי, וארגיש שוב אהובה, ואחכ- בום. שוב הדלת תסגר בפניי.
בקשיי הזוגיות שאנחנו עובדים עליהם יום יום.
אווווווף😤😪

חודש שעבר-נביעה
ליל טבילה היה קסום.
גם כן הגיע מקושי זוגי,
אחכ פיוס והיה מדהים ברמות שלא חזרו אחכ..
.
אז למה יש לי את היצר הרע הזה. הקושי הפנימי לא לרצות לטבול.
מנסה לעודדהמקורית
במקרה שלנו כל ערב טבילה היה מלווה בפיצוץ והייתי טובלת בכל זאת כדי לא לדחות אבל עדיין הרגשה מגעילה כמו שאת מתארת
עד שלמדתי 'לתפוס את הרגע לפני' כלומר יכול להיות שהויכוח יגיע אותו יום או בימים סמוכים לכך והייתי נערכת נפשית למצב מפויס וסלחני מתוך הבנה שיש פה באמת הרבה יצר הרע ולא משנה מי צודק - הקטע של לא לקיים את המצווה או לא לרצות לקיים אותה או לקיים את המצוה בעצבות היא חלקו של היצר הרע, ואני לא נותנת לו את זה.
אחר כך היינו מלבנים את הדברים. זוגיות זה ממש פרויקט לכל החיים אבל הרגעים האלה של ליל טבילה הם ממש מנוף להרמה גם לענייין של עבודה עצמית וזה מכריח אותי לעבוד על עצמי לטובת הקשר.
אוסיף כי את אומרת שהשבועיים עוברים גם עליו קשה - כנראה הריחוק משפיע גם עליו ולכן את מרגישה חוסר אהבה מצדו. אולי הוא לא יודע לבטא חיבה במילים כמו שקל לו לעשות זאת דרך מגע.
אתם עובדים על עצמכם והולכים לטיפול אז יש סיבה לאופטימיות. אל תחשבי על אחרכך שיבואו עוד ריבים זה סתם מייאש אותך מראש.
כתבת כל כך יפה שלא נותר לי אלא להוסיף חיבוק גדול 3>מיואשת******


שיתוףתחיה רדלר- דולהאחרונה

אמנם זה לא התחום הראשי שלי, אבל למדתי גם הדרכת כלות, ומשתפת בעיקר מתוך חוויות אישיות בחיים הפרטיים שלי ובזוגיות שלי.

קודם כל, ממש מעריכה אותך שהלכת בכל זאת לטבול, זה לא פשוט, אבל בכל זאת הסכמת לתת הזדמנות.

הרבה זוגות, אם לא כולם, חווים בעיקר בתחילת הדרך קשיים, מריבות, תסכול מהקשר הזוגי. זה לא סתם, זה לא כי לא הצלחנו, כי אנחנו לא מתאימים, כי אין בניינו אהבה, להפך ממש שומעים ממה שכתבת שיש רצון למפגש ויש תסכול מזה שאין.

זה לא סתם, זה בדווקא כי לזוגיות יש מטרה- מטרה לעלות עוד קומות בבניין האישיות, הקב"ה לא סתם ברא אותנו הפכים, הוא ברא אותנו הפכים וקבע שההפך הזה- זה עזר כנגדו- למולו, דרך כל הסיטואציות שהן לכאורה הפוכות, סותרות, ויוצרות מריבות אפשר להגיע לקרבה גדולה. אבל צריך רצון וצריך כלים, וכלים ניתן לרכוש, ועוד יותר טוב- לרכוש אותם יחד.

לנו באופן אישי השתנו החיים אחרי קורס אימגו שעשינו יחד ולמדנו איך לדבר על מה שעובר עלינו בצורה מקרבת במקום בצורה מרחיקה. ממליצה בחום- אנחנו עשינו אצל יהונתן סגל, אני יודעת שיש עוד טובים.

היום מאוד הולך קורס של תקשורת מקרבת, ממליצה לכם לבדוק גם אותו.

 

תחפשו מה טוב לכם, מה נכון לכם.

מניסיון, לפעמים טיפול מסויים נכון לזמן מסויים, ואם רואים שנתקע, אפשר לנסות משהו אחר.

 

מאחלת לכם הצלחה וברכה.

ממש מבינה אותךתוהה לי
נשמע שאת פשוט מגינה על עצמך מפגיעה נוספת. קשה מאד לנפש לעמוד בפני פגיעות חוזרות. ולטבול ולהיות מוכנה לאהבה זו פגיעות גדולה שצריך עבורה חוסן וביטחון.
וכרגע נשמע שאין הרבה ביטחון ויציבות באהבה.
מאחלת לך שהטיפול יתקדם ויישא פירות ושהאהבה ביניכם תהיה מורגשת לאורך החודש כולו. כך שתוכלי לטבול מתוך רצון וביטחון.
כל כך מבינה אותך!באר מרים
אצלנו זה קורה גם בלי ליל טבילה (אני בהריון)
סוג של משבר אחרי החגים..
וקורה כל שנה מחדש בתשרי ובניסן..
הוא שוקע עמוק במצוות שלו ושוכח אותי..לא היינו ביחד ואפילו לא ישבנו לשוחח יותר מחודש! (באלול אני כבר מכריזה בדמעות כל שנה ביחד עם תחילת הסליחות שמתגרשים עד אחרי שמחת תורה.. אז אותו דבר בניסן, אפילו בחול המועד הוא לא מצא משבצת לזוגיות.. ואני בקושי סוחבת בין ההריון, הנקיונות, הבישול לחג והילדים..)
מתנה לחג כל פעם מחדש היא מוקש מעורר דמעות.. (ועדיף לא לספר מה היה הפעם כי זו ממש בדיחה עצובה.. שעדיין מעלה לי דמעות רק מלחשוב על זה..) ואפילו שמותרים הוא לא מראה סימני התקרבות במשך יותר מחודש!!! ובכלל לא נראה שמפריע לו שחיים באותו בית כמו שני זרים.. (ברגע של שבירה אמרתי לו שאם לא הייתי יודעת ובטוחה כמה הוא דוס ושומר על עצמו בתחום הייתי בטוחה שיש לו מישהי מהצד.. כמובן שהוא ממש נפגע.. אבל זה עזר לו להבין שהוא הגזים)

אז גם אצלי השבוע הגיע רגע שבירה, ובכיתי ועשיתי קצת בלאגן.. ואז כמובן שהוא פתאום בקטע של להתפייס, וכמובן שמבחינתו הפיוס מתחיל במיטה ומבחינתי ממש ההפך.. קודם משולחים ורק אחרי יש חיבור נפשי מתאים לי מגע..
אבל חייבת לומר שעכשיו, כמה ימים אחרי. ופתאום הוא מתחיל להשקיע ו''לפצות'' על כל התקופה.. ואני ממש חייבת להתגבר על הרצון להתחשבן על כל התקופה, ולזרום עם הקצב שלו.. ופתאום היתה שבת מעולה ביחד כמו שלא היה חודשים רבים, וביוזמתו, והערב רוצה שנצא.. ואצלי בלב עדיין משהו פגוע ויש לי צורך בשיחה רצינית ובהתנצלות מצידו, אבל מבינה בשכל שמה שנכון זה לזרום איתו ולבנות מכאן ולהבא ולא להמשיך לחפור במה שהיה ובמי אשם..

אז מאחלת לך שבאמת יהיה היפוך בליל טבילה ושממנו תצליחו לשקם ולהיבנות.. ''חכמת נשים בנתה ביתה''. עוקבת אחריך בפורום כבר הרבה זמן, גם לפני שנה פלוס כשהיית כאן יותר, ומאוד מעריכה אותך ואת האישיות שלך ובטוחה שיש לך את הכוחות להרים את הקשר ולהיבנות מתוך הקושי. אחרי שתרימו את הביחד, תוכחו לשוחח בנחת על הקושי שקשור לבית החדש ולצורך שלך בשינוי...
בהצלחה רבה.. סומכת עליך..


תודה רבה! בסוף היינו ממש גמורים אז נרדמנו...נביעה
וואי נשמע שאת עוברת תקופה.. בע"ה זה יהיה רק גל שחולףבעזרת ה
את נסערת, עם בטן מלאה כעס, וגם עצובה מאיך שהחיים שלך תקועים.קרן-הפוך
ובאופן טבעי, מפילה את הכעס על מי שנמצא זמין לידך.
(כולנו לפעמים חוטאים בזה - פורקים כעסים על מי שנוח, לאו דווקא הוא האשם...)

את מרבה לשתף ולכתוב על החיים שלך. אנו לא יודעים את נקודת המבט שלו על החיים והזוגיות שלכם.

אנו יודעים שאת ממש לא מרוצה ממקום המגורים שלכם. סיימתם לבנות בית - אך את מצה לעוף מהמקום.

נידה ושמירת טהרת המשפחה נופלת בעיקר על האישה. כל אי הנוחות סביב המחזור החודשי, הבדיקות בשבעה נקיים, הטבילה והמבוכה - על האישה.
נכון ששני בני הזוג סובלים מההרחקה בימים האסורים - אך בעוד לגבר ״רק״ זה ״העונש״ בתקופת הנידה, על האישה מוטלים עוד כמה וכמה חובות בתקופה זו.
אמצעי מניעה - על האישה. (היתה לך בעיה עם בנובהרינג לאחרונה, והגבתי לך).

נשים רוצות להרגיש נחשקות.
אוהבות לקבל מחמאות וביטויי חיבה ואהבה.

המוח הגברי עובד אחרת.
הוא לא מבין מדוע הוא צריך לבטא במילים שהוא מתגעגע לחזור ולהיות איתך ביחד.
כי הוא גבר, הוא חושב על המעשה - ולא על ביטויי הרגש שהכרחיים כדי להרגיש נאהבת.

הוא לא מחזר אחריך !
וצריך להזכיר לו שתקופת החיזורים לא הסתיימה ברגע שהתחתנתם.



מה לעשות כדי לצאת מהפלונטר?

את התסכול על מעבר דירה, קצת מסובך וקצת יקר, לפתור בזמן הקרוב.

אבל את היחס הרגשי כלפיך, את ההבנה מה אישה רוצה ומצפה - לדעתי אפשר לקדם.
הוא איש ספר, יכול למצוא את הזמן והחשק לקרוא ספרים על זוגיות?

הייתי ממליצה לרכוש מספר ספרים בנושא שיפור הזוגיות, ספרים שמציגים את הזווית הנשית ואת הזווית הגברית בנישואים, ושניכם ביחד תקדישו זמן ללמוד מהספרים הללו.
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

נראה לי זה לא חוקישיח סוד

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקיתאחרונה

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11אחרונה
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקיתאחרונה

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש

הוא בן 1.7

אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות

בשבילי הוא חמוד ככה

אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח

הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?

אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
אפשר לטפטף קצת לשמפו ולחפוף לו
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

לסרק את מה שישרק טוב!
קראתי פעם שהסירוק (גם במברשת רכה זה טוב) ממריץ את התאים ומעודד צמיחה. לילדים שניסינו את זה צמח יותר שיער.


אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.


וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.


אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

תודה למגיבותפרח חדש

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

 

גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
עם מברשת רכה כדי לא להכאיב. 
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפוראחרונה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקיתאחרונה

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור
אוניברסיטה וטרמפולינה לתינוקחולמת להצליח

יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.

יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?

בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?

תודה 

מקפיצהחולמת להצליח
ממש אשמח להמלצות
באוניברסיטה אני לא חושבת שצריך המלצותיעל מהדרום

לק"י


זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

קניתי מעלי אקספרס במבצעי נובמבר בזול ונחמדפלפלונת

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

התכוונתי לאוניברסיטהפלפלונת
תודה! פשוט ממש התאכזבתיחולמת להצליח
מהטרמפולינה שקיבלנו במתנה ואני רוצה לקנות חדשה שאפשר לשים מנגינות.
בטרמפולינה אני לא מבינה. התייחסתי רק לאוניברסיטהיעל מהדרום
נראה לטייני לאב יש משהו עם מנגינותהשקט הזה
שגם יש לו כמה מצבי שכיבה ככה שמתאים גם לתינוקות די קטנים
אנחנו ממש אוהבים את של טייני לאבאור מאיר
חח אני לא סבלתי אותה! עד שהעפתי אותהאמא לאוצר❤

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

חחח כנראה בעיני המתבונןאור מאיר

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

גוגל הראה לי שהיא הרבה יותר יקרה ממה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אכן.. רק יש המוןן ביד 2אור מאיר
מקפיצה שוב, אולי מישהי מכירה טרמפולינה טובה? 🙏חולמת להצליח
לי יש נדנדההתלבטות טובה

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...


לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

יש אוניברסיטה שזה בלי משטח בכלליעל מהדרום
לק"י


ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

וואי זה באמת מעולה.. יש לחמותי כזה וזה נוחהשקט הזה
שוקלת להתחדש לזה בילד הבא בעז"ה😅 (גם תופס פחות מקום)
האמת שלנו יש עם משטח מבד, זה גם מתקפליעל מהדרום
יש לי כזאתהשם שליאחרונה

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

אוניברסיטה ב180 שקל באתר ניגון טויספה לקצת
מצרפת תמונה, זה ממש נחמד וזול.פלפלונת

אני גם הזמנתי כזו, אחלה אוניברסיטה..התייעצות הריון
אחרי כמה ילדים שלא השתמשתי בטרמפולינהרק טוב!

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)


אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?



ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

אצלי השימוש הוא בעיקרחולמת להצליח

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

אולי יעניין אותך