האמת שלא הבנתי אותך כ"כ, שהדברים מתבשלים אצלי בראש זמן רב, ובכ"ז אין ברירות מלאה

אולי, אני לא מכיר את הסגנון

יש כאלה! קוראים להם חרדים ציונים. הרב שלי הוא כזה, הולך עם כיפה שחורה בלי כובע וחליפה, שולח את הבנים שלו למוסדות חרדים בהתחלה ואח"כ למוסדות ציונים חרדים בישיבה קטנה (שלום בניך..) בישיבה גדולה זה כבר לא בעיה להסתדר.. (היום כולם הרהמורניקים..)

אז.. אל דאגה אחי היקר, אם אתה שואל אז הוא לא היחיד. יש משפחות רבות כאלה. אפילו יש חוברת של חרדים אמיתיים שקוראים לה אולי דורשי ציון או משהו כזה, (חוברת שלענ"ד מאוד ידועה בציבור החרדי) של אנשים שמבינים שהמדינה היא התחלתא דגאולה ומצד שני עדיין חרדים.. כלומר, יש משפחות כאלה. להגיד לך איפה הם נמצאות? אני לא כ"כ יודע. אולי בפרטי בהזדמנות אנסה לברר, אבל באופן כללי אתה די מסודר...

ושוב אז, אני מקוה בשבילך שבעז"ה תמצא את האחת היחידה שלך ותמצה בה את כל טובך.

ולא חרד"לי או הר המור?

מעניין אותי לפי מה קבעת,

מה ההבדל בעצם?

"נגיד חלק מתושבי הרובע היהודי, זילברמן וכו'."

איך ידעת שלזה התכוונתי?

מעניין אותי אם אנחנו מכירים...

אם בא לך בא לפרטי..

חרדלני"ק זה אומר במילים אחרות כיפה סרוגה - דוס.

והר המור אומר כיפה סרוגה - סגור, קצת יותר חרדי.

חרדי ציוני אומר כיפה שחורה - קצת פתוח... (בקטע הטוב, לא הכוונה מתקלקל..)

באמת קשה לי להסביר יותר מפורט.. זה עולם שלם..

הם מאוד ממלכתיים, היחס ליום העצמאות שונה בינינו, לא מורים שלא להתגייס כמחאה אפילו שיש דריסה על הצרכים הדתיים של החיילים ורבים נופלים.

הייתי פרק זמן בהר המור, מאוד התחברתי לסגנון של האנשים, אנחנו דומים בלבוש בסגנון. אבל לא התחברתי לשיעורים מחשבה והשקפה, לא הבנתי איך כולם מרותקים ואני לא מוצא בהם טעם... בלי כוונה לפגוע ברבנים הענקים, קטונתי, רק חוויה אישית.

ולגבי הפיסקה ה-21 מה שמיחד אותי זה לא השקפה של הזדהות עם המדינה... ובד"כ חרדים 'אמיתיים' רוצים מגבעת וחליפה.

אשמח שתברר לי אם בכ"ז יש כיוון שמתאים למה שאתה יודע עליי

ברוך תהיה

מסגנון משפחתי שהוא פחות במינסטרים,

ושגרות בערים יותר מעורבות,

פחות יעניין אותן כובע וחליפה,

והן יוכלו להכיל יותר מורכבות והשקפות אחרות.

נסה לחפש בכיוון הזה.

הבעיה שגם השדכנים/ות פחות מכירים אותן.

אם אפשר להעיר לך קצת, אולי להאיר לך את העיניים..

גם בציבור החרדלני"ק יש את רוב רובם של הדברים שציינת. החל במסירות נפש על התורה גם לאורך שנים רבות, אברכיות שרוצות שבעליהן ישארו הרבה שנים אין רק אצל החרדים. נקודה. גם יש ילודה גבוהה, הפרדה מלאה, תלוי באיזה ציבור אתה בדיוק נמצא, אבל בציבור בחורי הישיבות הגבוהות (מרכז, הר המור ועוד) אתה תמצא גם כן הפרדה מלאה(!) בחתונות.

אז החזרה בתשובה כזו כמו של החרדים אתה לא תמצא, כי (לפי מה שאני יודע..) אנחנו לא מאמינים בצורה בה הם חוזרים. לא שיש לנו ביקרות עליהם ח"ו, אבל בן אדם לא צריך לחזור בתשובה ולחשוב כל היום על יראת העונש.

אצל ציבור החרד"ל אתה תמצא גרעינים תורניים, שיעורי תורה כבר כמעט בכל מקום בארץ, ב"ה הציבור גדל אט אט ואיתו האברכים שיוצאים להקים גרעין תורני. כמובן שעוד לא ברמה של החרדים, אבל בכל זאת יש הרבה.

לגבי גמחי"ם אני מסכים. אין מספר גמחי"ם יותר גבוה ומגוון כמו של החרדים. אם על זה אתה הולך אז נצחת.

מקוה בשבילך בכל אופן שיהיה הרבה הצלחה בכל, שתברר מה שצריך ותגיע למסקנות שה' ייעד לך מראשית יצירתך, ותעשה נחת רוח לפניו.

רוב חזק ואמץ!

אך עיני רואות שלמצוא אברכים בגיל 30 זה נדיר. אני לא מרגיש שיש מספיק עידוד ותמיכה לזה.

לדעתי בשביל להגשים את האידיאל הזה אי אפשר (קשה מאוד) לעשות את זה כבודדים\יוצאים מהכלל. כדי לעשות זאת ולהצליח להיות חלק מקבוצה שזו השאיפה שלה, לקחת את התורה כמשימת חיים, זה הרבה יותר מבטיח את המימוש של האידיאל. וזה הדבר העיקרי שחסר לי בציבור הסרוג...

אשריך ברכת ה'

תוכלי לספר באישי איך נפגשתם?

N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">אחד מגדולי התלמידים פנה לסבא מנובהרדוק ואמר לו שיש בעיה באמונהN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">.

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">אמר לו הסבא שילך להתחתןN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">.

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">אמר התלמיד 'אני להתחתן ? אני יש לי הרהורי כפירה , אני מפקפק בעיקר העיקרים ואתה שולח אותי להקים בית בישראל? '

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">ענה לו הסבא 'זו הבעיה של הגאוותנים שלא נאה להם להיות בעלי תאווה פשוטים, אז הם מרמים את עצמם ואומרים שחוסר השלווה שלהם נובע ממחסור באמונהN-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language:HE">.N-US;mso-bidi-language:HE">'
N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">

קרדיט לשפיפול

גם מרכז ובית אל ממלכתיים

הר המור פשוט עוד יותר ממלכתיים..

תחשוב על זה שזכית להכיר כמה וכמה ציבורים שונים ולקחת מהם מה שטוב לך

בדקת מה מתאים לך, מה נכון לך, ובנית לך עולם פנימי רוחני.

אתה משלב בין העולמות, לוקח מהטוב של כולם.

יש לך מסירות נפש לתורה ולצניעות.

ועכשיו אתה מפקפק ביכולת של הקב"ה למצוא לך כלה מתאימה?

יש בנות בסגנון שאתה מתאר, שמתחברות לזרם החרדי בדברים שתיארת, וגם להשקפה של אתחלתא דגאולה   

אח"כ שמתחתנים זה כבר יותר פשוט להחליט לאיזה מוסדות שולחים את הילדים.. 

ב"ה אני רחוק מלפקפק בזה שאמצא מישהי מתאימה בס"ד... ביומיום אני ממש באופטימיות ושמחה ומרגיש שאשתי היקרה משפיעה לי על החיים כבר עכשיו.

אני באמת מנסה לברר באופן פרקטי באיזו צורה היא התגשמה כאן בעולם ואיפה היא.

אז לאיפה לפנות כדי למצוא בנות בסגנון שהזכרת?

מה שאני עושה זה שאני לא מחפשת ממקום ספציפי ולא סוגרת את עצמי .. 

כי באמת אין לדעת מאיפה זה יבוא

זאת יכולה להיות מישהי שלמדה במקום שהכי לא מתאים למה שאתה מייצג, אבל היא עברה תהליך שכן יתאים לך.. 

אז אני פשוט מחפשת במקומות הרגילים.. כמו כולם.. 

ומקווה לקב"ה שיישלח אותו.. 

למרות שהסגנון באופן כללי נשמע בכיוון, ההצעות משם היו לא שייכות... מוזר

והסחבת שם מתישה

לא ממליץ לך "להתחרד" סופית, כי גם אתה וגם הילדים שלך יהיו סוג ב' בקרב הציבור החרדי. מאידך, לא חסרות בנות המשתייכות לחרד"ל או כאלה הנמצאת בתווך בין הציונות הדתית לבין חסידות כזאת או אחרת. הן בהחלט יכולות להתאים לך.

אמנם כן יש נקודות פה ושם שלדעתי חסר להם דגש בהן.

משום מה מרגיש שחוזרת בתשובה פחות תתאים, אבל אולי אני לא מכיר מספיק.

ובאמת נשמע שמתחרדת זה כיוון טוב, אמנם זה אומר שאין סיכוי שהיא תהיה בת תלמיד חכם? אני מאוד רוצה גם לקיים את המצוה הזו (להדבק בת"ח, מצות עשה ברמב"ם). 

המסלול שאתה עשית בערך..

שמעתי מחברה על כמה כאלה ממדרשת נווה ירושלים..

אני חושבת שאתה די צריך להחליט אם אתה רוצה לגור בסביבה חרדית ולהשתייך לציבור הזה עם כל החסרונות שבו- העדתיות, השבלוניות וכו'

 או להשתייך לציבור החרדליניקי- (דתי לאומי תורני) עם החסרונות שבו בשבילך- ממלכתיים, יום העצמאות וכו'..

הרי בשניהם יש חסרונות. אין ציבור מושלם.

והשאלה אם אתה מעדיף את החרדי עם החסרונות שלו או את הדת"ל תורני עם החסרונות שלו..

כשתהיה יותר החלטי ויותר מבורר בעצמך, יהיה לך בע"ה יותר קל לחפש במקומות הנכונים ובע"ה למצוא!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?