האמת שלא הבנתי אותך כ"כ, שהדברים מתבשלים אצלי בראש זמן רב, ובכ"ז אין ברירות מלאה

אולי, אני לא מכיר את הסגנון

יש כאלה! קוראים להם חרדים ציונים. הרב שלי הוא כזה, הולך עם כיפה שחורה בלי כובע וחליפה, שולח את הבנים שלו למוסדות חרדים בהתחלה ואח"כ למוסדות ציונים חרדים בישיבה קטנה (שלום בניך..) בישיבה גדולה זה כבר לא בעיה להסתדר.. (היום כולם הרהמורניקים..)

אז.. אל דאגה אחי היקר, אם אתה שואל אז הוא לא היחיד. יש משפחות רבות כאלה. אפילו יש חוברת של חרדים אמיתיים שקוראים לה אולי דורשי ציון או משהו כזה, (חוברת שלענ"ד מאוד ידועה בציבור החרדי) של אנשים שמבינים שהמדינה היא התחלתא דגאולה ומצד שני עדיין חרדים.. כלומר, יש משפחות כאלה. להגיד לך איפה הם נמצאות? אני לא כ"כ יודע. אולי בפרטי בהזדמנות אנסה לברר, אבל באופן כללי אתה די מסודר...

ושוב אז, אני מקוה בשבילך שבעז"ה תמצא את האחת היחידה שלך ותמצה בה את כל טובך.

ולא חרד"לי או הר המור?

מעניין אותי לפי מה קבעת,

מה ההבדל בעצם?

"נגיד חלק מתושבי הרובע היהודי, זילברמן וכו'."

איך ידעת שלזה התכוונתי?

מעניין אותי אם אנחנו מכירים...

אם בא לך בא לפרטי..

חרדלני"ק זה אומר במילים אחרות כיפה סרוגה - דוס.

והר המור אומר כיפה סרוגה - סגור, קצת יותר חרדי.

חרדי ציוני אומר כיפה שחורה - קצת פתוח... (בקטע הטוב, לא הכוונה מתקלקל..)

באמת קשה לי להסביר יותר מפורט.. זה עולם שלם..

הם מאוד ממלכתיים, היחס ליום העצמאות שונה בינינו, לא מורים שלא להתגייס כמחאה אפילו שיש דריסה על הצרכים הדתיים של החיילים ורבים נופלים.

הייתי פרק זמן בהר המור, מאוד התחברתי לסגנון של האנשים, אנחנו דומים בלבוש בסגנון. אבל לא התחברתי לשיעורים מחשבה והשקפה, לא הבנתי איך כולם מרותקים ואני לא מוצא בהם טעם... בלי כוונה לפגוע ברבנים הענקים, קטונתי, רק חוויה אישית.

ולגבי הפיסקה ה-21 מה שמיחד אותי זה לא השקפה של הזדהות עם המדינה... ובד"כ חרדים 'אמיתיים' רוצים מגבעת וחליפה.

אשמח שתברר לי אם בכ"ז יש כיוון שמתאים למה שאתה יודע עליי

ברוך תהיה

מסגנון משפחתי שהוא פחות במינסטרים,

ושגרות בערים יותר מעורבות,

פחות יעניין אותן כובע וחליפה,

והן יוכלו להכיל יותר מורכבות והשקפות אחרות.

נסה לחפש בכיוון הזה.

הבעיה שגם השדכנים/ות פחות מכירים אותן.

אם אפשר להעיר לך קצת, אולי להאיר לך את העיניים..

גם בציבור החרדלני"ק יש את רוב רובם של הדברים שציינת. החל במסירות נפש על התורה גם לאורך שנים רבות, אברכיות שרוצות שבעליהן ישארו הרבה שנים אין רק אצל החרדים. נקודה. גם יש ילודה גבוהה, הפרדה מלאה, תלוי באיזה ציבור אתה בדיוק נמצא, אבל בציבור בחורי הישיבות הגבוהות (מרכז, הר המור ועוד) אתה תמצא גם כן הפרדה מלאה(!) בחתונות.

אז החזרה בתשובה כזו כמו של החרדים אתה לא תמצא, כי (לפי מה שאני יודע..) אנחנו לא מאמינים בצורה בה הם חוזרים. לא שיש לנו ביקרות עליהם ח"ו, אבל בן אדם לא צריך לחזור בתשובה ולחשוב כל היום על יראת העונש.

אצל ציבור החרד"ל אתה תמצא גרעינים תורניים, שיעורי תורה כבר כמעט בכל מקום בארץ, ב"ה הציבור גדל אט אט ואיתו האברכים שיוצאים להקים גרעין תורני. כמובן שעוד לא ברמה של החרדים, אבל בכל זאת יש הרבה.

לגבי גמחי"ם אני מסכים. אין מספר גמחי"ם יותר גבוה ומגוון כמו של החרדים. אם על זה אתה הולך אז נצחת.

מקוה בשבילך בכל אופן שיהיה הרבה הצלחה בכל, שתברר מה שצריך ותגיע למסקנות שה' ייעד לך מראשית יצירתך, ותעשה נחת רוח לפניו.

רוב חזק ואמץ!

אך עיני רואות שלמצוא אברכים בגיל 30 זה נדיר. אני לא מרגיש שיש מספיק עידוד ותמיכה לזה.

לדעתי בשביל להגשים את האידיאל הזה אי אפשר (קשה מאוד) לעשות את זה כבודדים\יוצאים מהכלל. כדי לעשות זאת ולהצליח להיות חלק מקבוצה שזו השאיפה שלה, לקחת את התורה כמשימת חיים, זה הרבה יותר מבטיח את המימוש של האידיאל. וזה הדבר העיקרי שחסר לי בציבור הסרוג...

אשריך ברכת ה'

תוכלי לספר באישי איך נפגשתם?

N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">אחד מגדולי התלמידים פנה לסבא מנובהרדוק ואמר לו שיש בעיה באמונהN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">.

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">אמר לו הסבא שילך להתחתןN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">.

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">אמר התלמיד 'אני להתחתן ? אני יש לי הרהורי כפירה , אני מפקפק בעיקר העיקרים ואתה שולח אותי להקים בית בישראל? '

N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language: HE">ענה לו הסבא 'זו הבעיה של הגאוותנים שלא נאה להם להיות בעלי תאווה פשוטים, אז הם מרמים את עצמם ואומרים שחוסר השלווה שלהם נובע ממחסור באמונהN-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language:HE">.N-US;mso-bidi-language:HE">'
N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">

קרדיט לשפיפול

גם מרכז ובית אל ממלכתיים

הר המור פשוט עוד יותר ממלכתיים..

תחשוב על זה שזכית להכיר כמה וכמה ציבורים שונים ולקחת מהם מה שטוב לך

בדקת מה מתאים לך, מה נכון לך, ובנית לך עולם פנימי רוחני.

אתה משלב בין העולמות, לוקח מהטוב של כולם.

יש לך מסירות נפש לתורה ולצניעות.

ועכשיו אתה מפקפק ביכולת של הקב"ה למצוא לך כלה מתאימה?

יש בנות בסגנון שאתה מתאר, שמתחברות לזרם החרדי בדברים שתיארת, וגם להשקפה של אתחלתא דגאולה   

אח"כ שמתחתנים זה כבר יותר פשוט להחליט לאיזה מוסדות שולחים את הילדים.. 

ב"ה אני רחוק מלפקפק בזה שאמצא מישהי מתאימה בס"ד... ביומיום אני ממש באופטימיות ושמחה ומרגיש שאשתי היקרה משפיעה לי על החיים כבר עכשיו.

אני באמת מנסה לברר באופן פרקטי באיזו צורה היא התגשמה כאן בעולם ואיפה היא.

אז לאיפה לפנות כדי למצוא בנות בסגנון שהזכרת?

מה שאני עושה זה שאני לא מחפשת ממקום ספציפי ולא סוגרת את עצמי .. 

כי באמת אין לדעת מאיפה זה יבוא

זאת יכולה להיות מישהי שלמדה במקום שהכי לא מתאים למה שאתה מייצג, אבל היא עברה תהליך שכן יתאים לך.. 

אז אני פשוט מחפשת במקומות הרגילים.. כמו כולם.. 

ומקווה לקב"ה שיישלח אותו.. 

למרות שהסגנון באופן כללי נשמע בכיוון, ההצעות משם היו לא שייכות... מוזר

והסחבת שם מתישה

לא ממליץ לך "להתחרד" סופית, כי גם אתה וגם הילדים שלך יהיו סוג ב' בקרב הציבור החרדי. מאידך, לא חסרות בנות המשתייכות לחרד"ל או כאלה הנמצאת בתווך בין הציונות הדתית לבין חסידות כזאת או אחרת. הן בהחלט יכולות להתאים לך.

אמנם כן יש נקודות פה ושם שלדעתי חסר להם דגש בהן.

משום מה מרגיש שחוזרת בתשובה פחות תתאים, אבל אולי אני לא מכיר מספיק.

ובאמת נשמע שמתחרדת זה כיוון טוב, אמנם זה אומר שאין סיכוי שהיא תהיה בת תלמיד חכם? אני מאוד רוצה גם לקיים את המצוה הזו (להדבק בת"ח, מצות עשה ברמב"ם). 

המסלול שאתה עשית בערך..

שמעתי מחברה על כמה כאלה ממדרשת נווה ירושלים..

אני חושבת שאתה די צריך להחליט אם אתה רוצה לגור בסביבה חרדית ולהשתייך לציבור הזה עם כל החסרונות שבו- העדתיות, השבלוניות וכו'

 או להשתייך לציבור החרדליניקי- (דתי לאומי תורני) עם החסרונות שבו בשבילך- ממלכתיים, יום העצמאות וכו'..

הרי בשניהם יש חסרונות. אין ציבור מושלם.

והשאלה אם אתה מעדיף את החרדי עם החסרונות שלו או את הדת"ל תורני עם החסרונות שלו..

כשתהיה יותר החלטי ויותר מבורר בעצמך, יהיה לך בע"ה יותר קל לחפש במקומות הנכונים ובע"ה למצוא!

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.