ואין מי שיתפוס אותי.
אני דקה מלקרוס לתוך עצמי
זה יהיה הרסני אם כן
אלוהים אני לא יכולה עם הלבד יותר
בתוך כל הדבר הזה
אני ככ בודדה
וזה רק מדגעש את זה היציאות האלה
אני לא מצליחה להכיל את זה עוד
את עצמי
הכל שורף לי
אני פה
מרחק של אלפי קילומטרים משם
ולא הלכתי עדיין
או כי רחוק
או כי עצוב
או כי כועס
אולי
גם לי מותר לכעוס
גם לי מותר לכאוב את החוסר שייכות הזה לעולם
גם לי מותר
גם
לי
לעזאזל איתי)

