זה בין הצלילים, בין המילים ומעל הכוכבים.
וגם נמצא קרוב אלי עמוק בלב
קורא לי אליו,
לבחור בחיים.
לא לשכוח,
לא להסתיר
כך שלפני שהשמש תשקע
אולי אור חדש יאיר.
אולי עוד נשנה.
איך שמילים יכולות לנחם, זה מדהים
אולי אור חדש יאיר?
אמן בע"ה.
צריך כמויות של כוח.
אני נותן הכל לפני הסוף מתעייף.
עייפות של סוף, כזאת מהסוג הנורא שמורידה את עבודת ה' ואת הנפש והמידות והרצון.
איבוד כיוון.
להזכר בכוחחח. לשים שיר ולרקוד.
ה', לא מפסיקים איתך אהבה באמצע.
הו, תן לי כוח.
מחרבת, מוסיפה תבן על המדורה
מפטמת את המוח והלב בכל מה שהוא חוץ מהאני.
ואז מתפלאת למה.
למה?
אם רק היה ניתן לחדור עמוק יותר, אם היה לך מבט יותר פנימי
היית נוכחת לדעת כמה אור וטוב יש בנו
כמה זה שולי כל ההערות המיותרות האלה.
הפסדת.
בלי משים לב זה בורח ומתרופף
ונוזל מבין הידיים.
התנתקות, התנכרות
עד שלא תכירי בכלל.
נסתרות דרכי ה'.
כמה שאנחנו פשוט לא יודעים כלום.
זה נראה כ"כ מדויק, וזה משעשע אותי במיוחד
מעניין מה זה אומר לגבי.
זה מרגיש נורא, חסר אונים, כאילו לקחו את הקרקע הכי יציבה
חפרו בה בור עמוק והטביעו אותי בתוכו.
הדמות היחידה שהייתה לי בעולם
שבעדינות וסבלנות הייתה שם. וראתה בי מה שבחיים לא ראו בי.
האדם היחיד שהיה לי לדוגמה אישית
ואיננה.
הפחד הזה-
להיות שוב מוקפת במחנכים מלומדים שמסתכלים בחיצוניות.
שמסיחים דעה מהאני.
עלק מחנכים.
והיא בכלל, לא מבינה שאני המראה שלה,
לא מבינה שדוגמה אישית זה בסיס, שמה שהיא עושה עובר אוטומטית אלי.
ואז מתפלא- למה?
ואני בחסדך בטחתי?
תחושה של איזה טוב ה'.
היה מורכב כל השבוע, אבל בעיקר טוב עצום
טוב שחשים בנקודות הקטנות, בשקט, בנחת.
אתמול בערב היה מדהים לגמרי.
הבנתי מה היה חסר לי
אורייתא.
מדהים איך שהיא מלהיטה את הנשמה
ומצד שני מעדנת ומנחמת ומרפא.
מה אמא לגבך?
איילת אהבים ויעלת חן.
איזה טוב ה'.
תמיד זה נע בין מקום של
'למען ה' איך נכנסתי לזה' 'למה הייתה צריכה את זה'
לבין ההבנה העמוקה של כמה זה עצום וחשוב
תמיד נעים בין המקומות האלו
בין הקטנות, העייפות וחוסר הביטחון
לבין הגדלות והכוחות והשליחות, אמונה
בי
בו.
כשנזכיר לעצמנו את גודל הזכות
כך נוכל לשאת באחריות.
שוב מוצ"ש, הפעם כזה שבחיים לא יצא לי להכיר.
לא יודעת להסביר את הנקודה הזו.
אני פשוט מצליחה למצוא אושר בכל הפעולות הביתיות הפשוטות האלה,
בלי שהתכוונתי, ככה בפשטות
סיר פתיתים על הגז, לחם שנאפה לא מזמן
ועוד מכונת כביסה, ג'ל כביסה כדי לסור מרע
מרכך כדי לעשות טוב.
עוד מכונה לקפל, מסתבר שיש לה ריח שלי
להרגיש אחריות, להרגיש לבד, לדמיין אותי ככה בעוד כמה שנים
עושה את זה בתוך הבית שלי, הפרטי
משעשע אותי כל העניין. אפילו מרגש, כרגיל.
ובעיקר נקודות קטנות של טוב, מתפשטות בנחת.
תודה!
עייפות.
הרבה זמן לא הרגשתי עייפות כזו.
היה כל כך מוזר ומורכב להיות שם
לראות אנשים מפורקים מתפרקים עוד יותר.
נאחזים בערך (?)
לא יודעת אם יצאתי מהורהרת יותר
או מחוזקת יותר
או לא יודעת מה. העיקר יצאתי.
אני אלופה בלהיות נתונה בעומס
ולא להספיק להתכונן כמו שצריך
בתוספת מאורעות חיים לא צפויים.
לפחות הייתה תפילה טובה ב"ה.
האם החיים האלה שלי, האם אני בורח מעצמי
חסר זהות עקור או נטוע
לא שייך מעופף בחלל, מבקש מקום שלי אמתי
פרחים בגינה מפעיל מכונה
האם תסכים להתפעל ממעט, להיפתח אל היופי
כניסה אל האהבה עולה הרבה
האם אתה מוכן?
כן אני מוכן.
הו אני כאן, הו אני עף, נפתח
הו אני כאן, הו אני עף , נפתח
האם מותר לי להאמין בעצמי, האם מותר לי להיות אני
בלי מאמץ, בלי להוסיף
האם מותר לי להיות יפה, האם מותר לי לטעות, מותר לי לראות
האם שומרים עליי, האם אני מוגן
האם תסכים ליפול ולקום להיפתח אל הדרך
כניסה אל האהבה עולה הרבה
האם אתה מוכן?
כן אני מוכן
אני כאן אני עף אני נפתח
הו אני כאן, הו אני עף, נפתח
אהבה, אהבה, אהבה(!)
אהבהההההה.
--
התגעגעתי לשיר הזה ממש.
מצחיק לאמר את זה אבל אפילו התגעגעתי להתמודדות הזו,
זה אומר שמשהו עמוק מאוד נבנה. ברוך ה'.
נראה שדברים הרבה פחות פרטיים
וגם כן ההתמודדויות. כלליות יותר.
ב"ה יותר טוב
לצערי הבעיות עדין לא נעלמו, אבל חלקן התמעטו.
אבל יותר מזה אני מרגיש יותר קרוב אליך, וזה נותן לי כוחות להתמודד
ב"ה היה ראש השנה מרומם.
תודה לך השם על הכל!!!
על כל הטוב בחיים שלי, וב"ה יש הרבה.
תודה על הקשיים ואתגרים
תודה על העומס המבורך
תודה על שלא תמיד הולך כמו שהייתי רוצה
אני מאמין באמונה שלמה שאתה עושה הכל בהשגחה פרטית ומדויקת
תודה על הכל אבא 
שתיה לך ולכם שנה טובה ומוצלחת, כתיבה וחתימה טובה
להתארח ולארח
לחייך
אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל
כמה אנרגיות
השופר מנענע את המחשבות
מתי תגיע התשובה
אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום
אכפר על כל החטאים
איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים
יש במה לקנא
כנראה על משקל GAZA
לא מבין מה רוצים מהם
זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח
איזה ילדי כאפות
חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.
הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום
למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?
מדכא איפה האדום הצהוב
יש לה פוטנציאל חבל מאוד
הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה
איך מהר הכל חזר למסלול
מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)
איך השמש זורחת בכלל
איך העולם מתקיים
איפה אלוהים
ומה לא
הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע
העולם חרא אין אפס חח
איזה ביוב מבעבע זה
והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך
חחח
אני מבקש סליחה על זה שיהודי רצח את רבין
דמות מופת גלילית: רחל רבין, אחותו של יצחק רבין, הלכה לעולמה בגיל 101 - וואלה חדשות
באמצע סתם יום מקרי
דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.
בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.
העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה
שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.
מה הדבר האחרון
הפרט הכי קטן ואקראי
משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך
משהו שעליו הכל נשען
משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת
שלא משנה מה עוברים הוא נשאר
וישאר
תמיד
שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא
דבר שממנו תצמח מחדש
כולך תיוולד מחדש ממנו
חי בשביל להילחם ביום אחר
כנראה
שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב
כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה
מפסיד בקרב
וחי
וחוזר להילחם ביום אחר
כנראה שאין ברירה.
די פחדני האמת
כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו
הוא יישאר באותה דעה בדיוק.
כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.
הלב דופק
אני כאן אבל לא באמת כאן
לכל יום ההתמודדויות שלו
למה היצר הרע כל כך רע
למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר
זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים
ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע
רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו
