המסקנה הזו עצובה כי פעם הייתה לי הערכה כלפיכן.
סופריקה
נ''ב
נכתב במקור בפורום אחר.
סביוןוכמו רוב הפריקות העמומות שלי זה לא מדבר על דבר מסוים אחד.
א. כמו שהגבתי לסמטאות - לא יודע אם אין אנשים רעים, אני יודע שיש אנשים שעוקצים ודוקרים ורומסים במודע. בין אם בכוונה כדי לפגוע (במקרה אחד) ובין אם מחוסר אכפתיות (במקרה השני).
ב. לא תמיד אפשר לדבר עם הצד השני - לפעמים אין בזה טעם כי הוא לא מוכן לשמוע, לפעמים זה לא אפשרי טכנית ולפעמים פשוט כי אני לא צד אלא רואה את העוול מהצד. ולפעמים כל התשובות נכונות.
תודה.

לגבי אין אנשים רעים אני לא יודע, גם אני חשבתי ככה פעם (אפילו היטלר ימ''ש עשה מה שעשה מכוונות טובות בסה''כ, לטובת הגזע שלו והאנושות להציל אותם מהרשע היהודי). אבל זה דיון פילוסופי ולא רלוונטי לעניין.
כן יש אנשים שמרעים בכוונה, שדוקרים ורומסים ועוקצים, ולא לתועלת אלא כדי להכאיב ולפגוע או לפרוק תסכול או לצחוק על חשבון האחר - כי הם כועסים, כי האחר שונה מהם ולא בא להם טוב בעין או אפילו כי הוא היה לא בסדר. ובמקרה הטוב זה לא בכוונה לפגוע אלא סתם כי פשוט לא אכפת להם. אז לא יודע איך להגדיר אותם וזה לא ממש משנה לי, המעשים האלה הם רעים, גם אם הם כביכול התחילו מכוונות טובות או בצחוק "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת... וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי".
אני יעשה ניסוי כלים
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה