יהושע עמד בהר הזיתים וראה את העשן והאש שיצאו מהבית הקדוש. הוא ראה את החילים שנכנסו ללעיר, הם פרצו את העיר והרסו את החומה ,הם לקחו תינוקות מהוריהם ושברו את ראשיהם על החומה באכזריות,הם בעטו בנשים הרות עם מבט של רצח בעינים ,כל זה יהושע הקטן ראה כשהוציאו אותו ואת משפחתו מביתם והורידו לאביו את הכיפה ותלשו את זקנו,ואח"כ רצחו את משפחתו לעיניו.
רק אותו השאירו בשביל שיעבוד אצל המלך נבוכדנצאר. ואז,אחרי כמה שעות שהחזיקו בו הוא שם לב שלא משגיחים עליו והלך בשקט בשקט בלי ששמו לב ועכשיו הוא עומד בהר הזיתים ,בוכה,ולא יודע מה לעשות,ורואה הכל. לפתע מגיח חיל מאחור ותופס את יהושע,יהושע מתחנן אליו "בבקשה אל תפגע בי" אך החיל לא שועה לתחנוניו ושופך את דמו הטהור של ילד יהודי, והולך
ומשאיר אחריו שלולית-שלולית של דם יהודי.
בשמים המלאכים מתחננים לפני הקב"ה "רחם על עמך ישראל,לכבוד שמך הגדול והקדוש אם לא למענם" והקב"ה אומר;הזהרתי אותם,שלחתי להם נביאים ולא שבו מדרכיהם הרעים-איני יכול לסלוח
אך כשרחל מגיעה ואומרת;רבונו של עולם,גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני ועבד בשבילי לאבא שבע שנים,וכשהגיע זמן נשואינו אחרי שבע שנים יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי,ולא קנאתי באחותי ולא הוצאתיה לחרפה.ומה אם אני,בשר ודם,עפר ואפר לא קנאתי בצרה שלי-אתה,מלך חי וקים ורחמן מפני מה קנאת בע"ז שאין בה ממש והגלית את בני? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר;בשבילך,רחל אני מחזיר את ישראל למקומם