בטבע יש תהליכים אקראיים, ואחת הדוגמאות המובהקות לכך היא מכניקת הקוונטים, המתארת את המצב של מערכות בקנה מידה קטן מאוד – אטומי ותת-אטומי. בשונה מהפיזיקה הקלאסית, הדטרמיניסטית לחלוטין, הפיזיקה הקוונטית מבוססת על הסתברות.

בפיזיקה הקלאסית אנו יכולים לחשב בדיוק היכן ומתי יפגע כדור שנזרק בזווית מסוימת ובעוצמה מסוימת. לעומת זאת, איננו יכולים לצפות מראש היכן יהיה אלקטרון בזמן מסוים, אלא רק את ההסתברות שיימצא בכל נקודה ונקודה. שימוש במערכות קוונטיות מאפשר לנו להפיק מספרים אקראיים אמיתיים. אפשר, למשל, למדוד מתי אטום רדיואקטיבי מתפרק או מתי פוטון (חלקיק אור) מגיע לנקודה מסוימת.

מסיבה זו בדיוק התקשה אלברט איינשטיין לקבל את תורת הקוונטים, ושלל אותה בנימוק שהפך לאחד מציטוטיו המפורסמים ביותר: "אלוהים אינו משחק בקוביות".

(יש לי דוגמאות; מחר אם יהיה לי כוח)

בוא נהיה אופטימיים

אפקט צופה הוא מופע אחד של עקרון אי הוודאות

הקטע הוא להפוך למישהו שכן מבין בזה 

אבל לא צריך את המדע בשביל לדעת את זה.

הקיום ממילא נמצא בתודעה.

אני חושבת על דברים אחרים רוב הזמן

די לשמרנות!

אני אפסיק

יש לי תשובה יותר מסובכת, לא לעכשיו ואני גם לא בטוחה מהי כרגע

באופן כללי אני לא גמרי עומדת מאחורי הדעה הזאת שלי שאני מציגה פה

פשוט הפסקת להיות פרובוקטור ומישהו מוכרח למלא את החלל

חשיבות לא נקבעת על פי כמות או איכות ההשלכות המעשיות

בדוגמה השנייה סדר העניינים יהיה כזה:

1. הבנאדם יראה 2 כיסאות, ויתלבט באיזה לשבת

2. פוטנציאל חשמלי יתעורר במוח

3. הוא יגיד 'החלטתי, אני בוחר בכיסא Y'

אבל זה לא הוא בחר אלא הפ.החשמלי, וכולם חגגו היי היי תראו, בחירה חופשית היא פיקציה.

אבל הוא מתעורר רק במקמות שאין נ"מ אם תבחר Y או Z

ועכשיו יש לי שאלה לגבי זה אבל אין לי כוח (או אפשרות נוחה) לבדוק אותה, אז נקווה שלא תשאלו  

תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה? | מהות החיים

העולם הוא דטרמניסטי לגמרי למעט יוצא מהכלל אחד - רצון, שיוצר בחירה.

את שואלת אותי על מצב נתון. למה שלא יקפוץ? כי לא קופץ, עובדה מדעית.

וכשקראתי את המחקר מחדש עניתי לעצמי עליה.

אם הבנתי את השאלה שלך, אתה אומר בעצם שלכל פעולה יש השתקפות נוירולוגית (ולא משמעות נוירולוגית, הבדל דק אבל חשוב; אם כבר להיפך).

ברשותך אני אתעלם מהמשפט האחרון, זה דיון קצת אחר.

בכל מקרה העניין במחקר הוא שאנשים הרגישו שהם בחרו אחרי שלמעשה שהמוח בחר בשבילם; העניין פה היה רצף הזמנים.

משום שאי אפשר לחקור את התודעה. את הסובייקט, את האני, זה נקרא  הבעיה הפסיכופיזית. 

פרופסור ישעיהו ליבוביץ, (ישעיהו השלישי ) כתב על זה כמה ספרים - (כאן כאן כאן) והוא טען שהאדם לא יוכל לעולם לתת הסבר לבעייה הפסיכופיזית ולתודעה האנושית, משום שהקשר בין הפיזי לפסיכי לא ניתן להבנה אובייקטיבית, רק להרגשה סובייקטיבית.

אבל יש דברים שהמחקר במדעי המוח כן מלמד אותנו, ואפילו הרבה יותר מכל דבר אחר.

יש ליברטריאנים שטוענים שלאדם יש בחירה כל הזמן בכל פעולה, הם טועים. רב הבחירות שלנו הם בחירות שהמוח הלא מודע שלנו (אנחנו) בוחר על פי מסלולים שחווטו במוח (שמגיבים לתוצרים נסיבתיים). וכל הבחירות הלא חשובות שלנו עוברות למסלול כזה, המסלול האוטומטי.

כתבתי רוב, (למרות שיש אנשים שאצלם כל כל הבחירות הן אוטומטיות) - כי יש ישנה אפשרות לשנות את החיווט במוח על ידי התודעה, התהליך הזה הוא תהליך פשוט אבל לא אינטואיטיבי .

רוב האנשים מדחיקים רגשות או מצייתים להן, שתי האסטרטגיות הללו  לא מאפשרות לתודעה להגיב, וכך רוב האנשים ברוב המקרים נמצאים במצב של טייס אוטומטי. הדרך לערב את התודעה היא לחוות. את יכולה לקרוא גם כאן כאן .

יש שינויים בחיווט של המוח שמקורם בתהליך של השפעות נסיבתיות. חוויה מסויימת שקרתה שמלמדת את האדם בצורה אינטואיטיבית לקח, וממנה האדם משתפר. (ככה זה כל תהליך לימודי אגב, ככה המוח עובד. אגב, זו הסיבה למה היכולת להתבונן בטעויות שלנו וללמוד להבא היא המנבא הגדול ביותר להצלחה במתמטיקה לדוגמא). חשוב להדגיש שכאן אדם לא "רוצה" לשנות אקטיבית אלא המוח משנה מאליו. 

אבל יש שינויים במוח (לפחות ברמת הפוטנציאל) שהמקור שלהם הוא אישי ולא נסיבתי, ואפילו ההפך מנסיבתי. 

ברגע שרגש עולה לנו, הרגש הוא מסר מסויים שמכיל סכמה של מחשבות, (רגש של דחייה ממישהו למשל מכיל ומקפל את הזיכרונות של החוויות הלא נעימות איתו, האמונות על אותו אדם, ומתרגם את כל הזכרונות המחשבות והאמונות לרגש דחייה, רגש של השתוקקות למשהו מכיל\חייב להכיל בין השאר את האמונה שזה יביא אושר), הרגש זה הנסיבות שלי - זה החיווט שלי - זה האמונות והמחשבות שלי - ולכן הרגש הזה עלה. אבל את לא חייבת לציית לנסיבות הללו ולרגש הזה, את פשוט יכולה לחוות את הרגש בלי לציית או להדחיק. רק לחוות, להבין, ולמסגר מחדש אמונות ומחשבות טובות ונכונות יותר. (יש המון דרכים ושיטות למסגר). כשאת ממסגרת מחדש, את לא פועלת על ידי נסיבות, אלא דווקא אחרת (לפעמים הפוך) מהנסיבות, באמצעות התודעה והאונה הקדם מצחית. 

אם את מדברת על המצב הבסיסי שלנו כבני אדם שמושפעים באמונות שלנו מהעולם שמסביבינו וזה מה שנקרא בשבילך נסיבתיות, ולכן כל דבר הוא נסיבתי במובן של מושפע מגורם חיצוני - אז זה לא אומר שאין בחירה, זה אומר שיש בחירה בין שני דברים שאחד מהם הוא תוצר של חיווט במוח, והשני הוא תוצר של מסגור מחדש של אמונה שלא מחוייבת לחיווט הזה. כלומר יש כאן בחירה. זה שנתנו לי לבחור מתוך 10 מספרים מוגבלים (נסיבתיות של גורמים חיצוניים) ולא מתוך אין סוף מספרים לא אומר שאין יכולת בחירה פוטנציאלית בין ה10 מספרים (דטרמיניזם). 

אנחנו לא יכולים לבחור לעוף, אנחנו לא יכולים לבחור לרוץ 60 קמ"ש, אנחנו לא יכולים לבחור לשמוע עם 3 אוזניים, ולראות עם 4 עניים. גם הבחירה והאמונות שלנו שאותן אנחנו ממסגרים - זה על פי מה שיכלנו להגיע באותו רגע, על פי ההבנה שהיתה לנו. הם מגיעות מנסיבות?? כל דבר מוגבל הוא קשור לנסיבות, זה לא אמור להטריד את הרעיון הפוטנציאלי של בחירה.

אבל אני אומר לך עוד משהו -  השיפוט האתי שלנו שמבוסס על מצפון (חוקרים קוראים לזה "המוח המוסרי") לא מושפע (רק) מנסיבות אלא עומד בפני עצמו (חוץ מפסיכופתים), וניתן לחשיבה, לדיון, לשיפוט, ולהכרעה. והשיפוט האינטלקטואלי האינטואיטיבי שלנו לא מבוסס על נסיבות אלא על הכרה אינטואיטיבית שגם היא ניתנת לשיפוט, לחשיבה, לדיון, ולהכרה.  

ה"רצון" (?) שלנו או במילים אחרות - יכולת שינוי האמונות שלנו היא בחירה שלנו מתוך סך אפשרויות מוגבלות שעומדות לרשותינו, האמונות הללו הן לא תמיד תוצאה נסיבתית של השפעה מבחוץ, הן יכולות לפעמים להיות מתוך בחינה של האמונות מבפנים (כלומר ללא קשר מושפע מנסיבות חיצוניות, אבל ברור שיש את המגבלות שלנו כיצוריים סופיים) הן במישור הפסיכולוגי, והן במישור האינטלקטואלי.

@מקדוניה שום

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה