החומות עם טיפה ירוק
כשהן מביטות בי בשקט
כל כך מרגיעות
טיפות טיפות של אהבה
המבט שלך
לעולם קירבה
אין בך שנאה
אין בך קינאה
כולך יפה רעייתי
מי יתנך אחות לי
אשקך ואף אחד
לא יבוז לי
חלמתי אותך עומדת רחוקה
כל כך גבוהה
כולך שתיקה
פרשת את ידייך וחיכית שאבוא
רצתי אלייך לחפש מחבוא
רצתי על הדשא
תיזזתי בין כל ההמון
ואת הסתכלת
רק עליי
אחוזת השיגעון
טיפסתי אלייך את נשענת על החומה
עמדת בסוף המדרגות
באמצע ההמון שהגיע לכותל
את היית כל כך גבוהה וגדולה ואת נישקת אותי
וחיבקת
והרעפת עליי אהבה
וכשהתעוררתי לא מצאתי אותך
חיפשתי וחיפשתי
ואינך אישה
ואת היית לי נשמתי התאומה
ממרחקים שעברו וגדלתי לאישה
אני מתבוננת בראי ורואה אותך
ואת ניצבת מולי
גבוהה ואיתנה
וחזקה
ובליבי אהבה
אני מוצאת אותך
בין קבצני תהומות
את מאכילה ומלבישה ומחממת לבבות
ובכל פעם שאני
רצה אלייך
מתפוגגת את בין ההמון
ובכל פעם שאת נדמית בעיניי
לעיניי
כל מבט עמוק ברכבת סתמית
או בין תזוזת ההמון
אני רודפת אחרייך ואת מתפוגגת
בחיוך מתנצל מסתירה את פנייך
נבלעת
רק מה זה אוטולוגי?
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.