זה עוד שיר שכתבת בשבילי?

למה שאני אכעס?
שיהיה לך מלא בהצלחה עם הגבר שיותר טוב ממני, גדול ואדיר יותר. וגם זועם יותר.
זה נהיה מוזר מרגע לרגע, רק אומר.

נראלי

שאני כותב לך פירורים

אה סבבה, אבל אני קראתי לך במובן הרגיל של המילה, משוגעת
אז נראלי שאני צריך להתנצל? את לא משוגעת!

וואי זה לגמרי נכוןןן אנשים שאנחנו אוהבים אז אנחנו הרבה יותר כועסים עליהם, אבל זה נטו כי אכפת לנו מהם!!!!

(האמת שהבנתי את הסוגריים ביחס לשורות חח)

אני הבנתי את הסרטון אז זבשך!!!

הוא ממש מטורף!!

ושבת שלום!

המפלצות האלו יצאו

זה ישאיר אותי יותר מבולבל

זה לא היה קשור אלייך,

פוף החלום מתפוצץ

למה את מקנאה בה?
ועל מה תחשבי? לכתוב שיר על אמא שלי?

סבבה אני אשב מחר ואכתוב שיר

הם שואלים אותי אם אני מרגיש טוב

הם שואלים אם אני מרגיש נורמלי
האם הם שואלים כי הם סקרנים לשמוע על החרא שאכלתי כשאני גדלתי?
או שאולי אני קצת במצב רוח רע כי
באמת להם אכפת! , 'לולי'
רוב חיי זה היה תמיד אני ואת!
ואני ממשיך
כל הזמן לבהות בתמונות שלך יפה שלי
ולא אמרתי מספיק שאני אוהב אותך, כמו שרציתי
אבל אני כן
כן

אני אומר את זה עכשיו כשאת לא יכולה לשמוע אותי
אבל מה לעזאזל טוב זה עושה לי עכשיו?? ואיכשהו
אני יודע שאת רואה אותי

מסתכלת מלמעלה מחייךאותך וזה עושה לי שמח
ומשום מה שכחתי לספר לך
שלחתי מתנות מייד אחרי פסח, לפני הזרייה החוזרת של מלח
והוספתי מעטפה עם השם שלך
לילדים הקטנים היפים שלך, לנסות להקל עליהם
להמתיק מעט את מצב הרוח, מהזכרונות שתוקפות
אפילו אם זה עוזר רק טיפה
ולא תאמיני מה קרה, התפייסנו ואני מדבר שוב פעם איתו ואיתה

אבל כולנו בבית מנסים עדיין לאסוף מהרצפה, את השברים ולא מבינים, איך הצלחת לגעת בכולנו בכל כך הרבה חיים
אבל השארת אותנו כל כך קטנים לבד

בעולם כזה רע
ואומרים שלתלונות יש דרך להשפיע עלינו לא טובה אבל בחייך 'לולי'
אם זה באמת נכון? כי עברו כבר שנתיים

איך לעזאזל אי פעם אני אתגבר פה עלייך??
תחזרי בחזרה לחיים כי מישהואים מחכה לך בבית









"לולי"
ככה קראתי, לך ואת לי
אני לא יודע מאיפה זה הגיע
אבל מאז שאני זוכר את עצמי, כי את היית לי כמו 'אחי'
ומעולם לא הסתכלתי עלייך כאמא את היית יותר חברה, וזוכרת, שהלכנו יום אחד על החוף בקיץ והיה רותח אש מהשמש?
זה היה בערך אלף מעלות וחטפתי בפרצוף
ובכתפיים כוויה
אז הלכתי מתחת לשמשיות לתת לי קצת נחמה
אני התלוננתי שאני רוצה לחזור הביתה והסתובבתי אחורה, ואת היית בלי החולצה
ואני כולי בלחץ ''השמש יטגן אותך לקציצה לולי'', ואת כזה בסבבה ''מר דרמה!
על מה ולמה הדאגה?!
אני שזופה לולי טיפשוני! ואנשים כהים כמוני לא נשרפים",
ובנתיים, כשאת מסבירה הפנים שלי בוערים
ואני מרגיש שאני עולה באש וכל הדרך הביתה את צוחקת עלי, ומצליפה בי
עם החולצה שלך חח ממזרת
ואני עדיין מתכוון להחזיר לך על זה

ואגב,
בנקיונות השנה אני מצאתי את השרשרת,
ואת העגילים שהחרא גנב, ועלאק מכר כי היינו "צריכים" את הכסף, בשביל הוא קרא לזה חמאה,

בטח הוא השתמש בזה להרשים עוד בחורה צעירה
בשביל עוד דקה במיטה, עוד בגידה על הגב שלך
מצאתי את זה אצלו בחדר

התלבטתי אם אשמור לעתיד ואתן את זה אם אמצא לי כלה,
כי אני יודע שזה מה שאת היית רוצה

אבל בנתיים פתחתי את הבור והכנסתי עמוק אל תוך הקב- אעההה

ואני כבר לא יורד כל לילה לדבר איתך וזה כואב הפסקתי לדבר עם המצבה ששמתי לך בגינה

אבל מוכן להתערב
שאת המורשת שלך לא אשכח, אני נשבע לא משנה מה
ואת תיהי גאה,
היי לולי

אני מת מגעגוע












וזה אולי ישמע לכם מוזר, אבל אני אכתוב את זה
לולי כבר סיפרתי לך את זה
מצאתי חצאית שלך בבית חולים, כנראה שכחת איתך למעלה לקחת את זה
הצמדתי לאף והרחתי
עטפתי מסביב לצוואר יומיים עד שנפרדתי,
כיסיתי בשקית והכנסתי לארון למזכרת

ופעם בחודש אני לוקח הפסקה מסמים
ובמקום, אני שוכב במיטה עם החצאית על הפנים
ובאשר לכולנו פה בבית אנחנו מרגישים כמו חרא על החיים
זה מרגיש כאילו המפקדת שלנו מתה בחיקנו, כשהיינו רק טירונים

כל לילה מכבים את האורות, והתריסים אוטמים חלונות
הם מבקשים ממני כי אני הכי גדול לנעול את כל הדלתות
הקטנים פוחדים מרוחות, כן הילדים שלך זה הזוי אני יודע

ואני יודע שזה מרגיש כאילו החלומות שלנו מתו איתך
אבל האמת היא שהם עדיין כאן
אבל את לא, וזה כואב ושורף ממש
אבל אנחנו ממשיכים לשמוע אותך אומרת תמשיכו להלחם ולחיות
לעולם אל תוותרו על החלומות ילדים שלי,
נתתי לכם מספיק אהבה, נתתי ערמות בכמויות
וזה כל כך כל כך נכון אבל רוצים עוד

ולולי,
זה נכון שאת הבאת אנשים פה ביחד,
שמעולם לא היו נמצאים באותו חדר אם זה לא היה בשבילך
את היית עושה השלום לולי
ואני יודע שהיית במצב של מלחמה עם החרא, אבל ויתרת לו

אז גם אנחנו ויתרנו למענך
כי את שנאת את העימותים,
ותעבת ממש! את הפיודים


אבל אם זה היה צריך לקרות, אז זה היה צריך לקרות
ואני זוכר את אותו היום כמו היום
כולנו יחד בבית קברות
אני את ו.. מה השם שלו? שכחתי את השם של הבן זונה !
בושה שהוא אפילו הגיע להלוויה שלך
הוא בגד במשפחה
ואם אני אראה אותו שוב, אני אפוצץ לו תפרצוף
זה יהיה נקמה
בשם שלי ואחי, אחותי ובשם שלך
אבל כל פעם שהוא עולה לי בראש, הדם עולה וזה הורס לי את הקצב, סליחה לולי


בחג העצמאות ישבתי עם אחי בלילה ובכינו בלי הפסקה
ואני יודע שזה מוזר,
אבל התכסתי, בחצאית שלך כמו שמיכה
ושמנו בבוקסה עידן עמדי, ושרנו שירי נשמה
אבל הקטנה העדיפה להשאר לבד לבכות במיטה
מסכנה, היא הכי רגישה ואנחנו באמת שופכים עליה בליסטופ אהבה
וקניתי את הליקר
הליקר שאת כל כך אוהבת, ושתינו כולנו
גם הקטנטונת היא ממש טורפת
אבל לא כי זה טעים לה, האמת
נראה לי שזה מגעיל לה, אבל זה המשקה לולי
ככה היא מרגישה מחוברת

ואחרי שסיימנו, יצאנו שלושתינו מהבית
אבל לפני שנכנסנו לרכב, הלכתי קודם לקבר
והוצאתי את התפילין והכיפה,
כי זאת האמת לולי
כן ככה את תמיד היית אומרת
ונכנסנו למכונית
כדי לראות אותך שוב
אמא, זה קשה לי כל כך

די איזו חמודה חח אבל יש פה נראלי מלא אנשים טובים

והשיר שכתבת ממש ממש ממש יפה. יש שם מלא שורות שכל כך נעים לקריאה וגם כל כך נכונים

מתלבט אם לצטט לך את השורות.

האמת, שהיה לי קשה ממש לכתוב את זה, ואני לא רואה את עצמי כותב אחד חזרה אבל יונברנאו



וואלה??? אני מכיר את השיר "לולה", מעניין למה זה הזכיר לך

בהצלחה איתה...🙄

(אני לא יודעת אם מותר לי להגיב.
אתה כותב כל כך טוב.
והיא נשמעת בן אדם כל כך טוב.
אמן שיהיה לכם כוחות לחיות עם זה.)

שאפו על הכנות

ותודה אחי על הפרגון והאיחול

זה אולי ישמע קילשאתי אבל אין לי מילים. הזדעזעתי מזה והרגשתי קצת את הלב שלי לכמה שניות, זה כאב.
ממש ממש ממש כאב.
תהיה חזק.

עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

(כתבתי לך בפרטי)