גם אצלנו היו לא מעט אנשים שנעצרו לידינו כשגילו שמדובר בתאומים ("סלחנו" רק לאנשים מבוגרים - ולהורים לתאומים גם הם. אבל היום אני משתדלת לא להיעצר ליד כל עגלת תאומים שאני רואה, למרות שיש לי "זכות" לכאורה).
והייתה פעם שמישהו אמר: "זה הבן וזו הבת?" למרות שהם זהים, ולבשו בגדי בנים מובהקים... (דווקא זה שהיה נראה לו בן - כיום יש לו משהו "נשי" באופי
).
או פעם אחת שהלכתי עם שניהם בעגלה, ועם שני הגדולים שלי לצד העגלה (בת ובן, דומים מעט, בהפרש של שנה וחצי, הבת נמוכה יחסית, אז באותו גובה של הבן) - ומישהי שאלה אותי אם גם הם תאומים...
כיום ב"ה זה לא בולט מיד שהם תאומים, אם כי עדיין אנחנו מקבלים לפעמים את השאלה הזו, המשלבת פליאה והערכה: "הם תאומים??"