ירדתי במנוסה מהמדרגות הותרתי אותו לבד
בנסיעתי לעבודה לא הבטתי בנייד כהרגלי לא בקודש.
אפשרתי לנהג להוביל אותי לעבודתי.
עת לילה אכן איחרתי את המועד כשנכנסתי אלייך ראיתייך ישן מזגן דולק חלון פתוח לרווחה...היית מאוכזב כנראה ציפית שאיזשהו משב רוח מרענן ישתחל לו פנימה.
כוס מלאה על השידה כנראה הרהרת הרבה.
סגרתי כמעה החלון ושלפתי מהמדף השמיכה האהובה עלייך וכיסיתי אותך ולא במילים.
נותנת לעצמי גם להתנתק איזה קור במטבח לילות טבת הגיעו במנוסה עכשיו לי קר לא אוהבת החושך והלבד הזה.
לא רוצה להעיר אותו:"אל תשכחי! את זו שטרקת את הדלת..." קראתי והמשכתי לקרוא נשכבתי בספה חלצתי את נעליי אך לא הצלחתי לחלץ מנפשי את הפגיעה בעינייך. כנראה שנרדמתי בשעה לא צפוייה ראשי כבד עליי רחש קל בבית, אולי מפתחת משהו? ראיתי אותו מגיע במנוסה מהחדר הפנימי מדליק התאורה בסלון ומכבה בשקט מביא מהחדר את השמיכה האהובה עליי ומכסה אותי סוגר החלון.
מנתק לי הנייד ומטעינו.
ובמקביל ממלא את ליבי באהבה.
