במה שגיתי.אנונימי (פותח)
ההפסד הוא לא שלי,
לא בעייתי
קצת ניפגעתי וזה בסדר. הכי בעולם
אניאנונימי (פותח)
אני שרופה עליה.
לא ידעתי להעריך אז, עכשיו אני יודעת

זה קורה כשמגיעים להבנה הזאת שאת לא לבד. שאף פעם לא היית לבד. פשוט אף פעם לא הבנת ש.
אף אחד לא צריך לשלוח לך הודעה או להגיד לך שהוא כאן בשבילך. את רוצה שיהיה מישהו? רוצה אנשים? זוהי עבודה שלך. אף אחד לא יעשה את זה במקומך בזמן שתיהי במיטה ותבכי שאת לבד. בסופו של דבר אנשים רוצים בטובתך. רוצים להקשיב, לעזור. ניסית? לא. עברת על האנשי קשר בטלפון. לא ככה מחפשים. לא ככה! קומי תנשמי, תראי כמה אנשים יש לך שירצו להקשיב. רק תנסי לדבר, לפתוח, לצחוק. לרכוש ידידים. זה לא קורה בשנייה אבל זה גם לא יקרה אם לא תתחילי. זה לא יקרה אם תמשיכי כל יום להגיד שאת לבד במקום לפקוח את העיניים לעצור ולהסתכל רגע על כמות האנשים שמוכנים להיות שם בשבילך. לא ניסית, אל תשללי את הדברים.
אני לא ניסיתי. והייתי קלועה בבדידותי הנוראה המון זמן. והבנתי, פשוט הבנתי שאלו החיים שלי ואף אחד לא יעשה את העבודה במקומי. לא יעזור שאחכה כל היום וכל הלילה שכבר יהיה טוב אם אני לא עושה בשביל זה שום דבר. למען האמת זה די טיפשי.
אז קמתי. וברגע ראיתי את כמות האנשים.
אני עשיתי את זה. עכשיו תורך.
אתם יודעיםאנונימי (פותח)


בבוקר יצאתי בהצהרה שאני לא לומדת ודי
אבל לה לא אכפת מההצהרות שלי, בואי אלי אני מחכה ונתחיל ללמוד. וגם סמיילי מעודד אחרי ששלחתי שלא באלי ללמוד בכלל אז הקלטה, יאללה יהיה לנו כיף בואי
טוב. אז אני באה.
ללמוד
ללמוד
ללמוד
היא מחזיקה אותי חזק בתוך החומר, לא נותנת לי לחלום ולא להקשיב. בשלב מסוים זה ניהיה מעניין ולמדתי כי זה באמת עיניין אותי
ולמדנו
עוד
עוד
עוד
עוברות 10 שעות.


אתם יודעים מה זה סיפוק? אבל סיפוק אמיתי אמיתי
שממלא אותך בהכל
בהכל

אני יודעת את החומר למחר למתכונת.
בזכותה והיא אומרת שזה בכלל בזכותי

אני הולכת להראות למורות האלו שאמרו לאבא באסיפת הורים שאין לי סיכוי להוציא תעודת בגרות. אני הולכת להוציא תעודת בגרות מתחת לאף שלהן, לנופף להן בניצחון. להראות להן שאני יכולה
שהצלחתי.

היא מסתכלת לי בעיניים למרות שאני שונאת את זה
את מסוגלת. את יכולה. את כל-כך טובה.
חם לי ואני עייפהאנונימי (פותח)אחרונה
ידעתי שלא צריך לנסוע ולמרות זאת עשיתי את זה.
שבוע הבא זה יהיה לא נורמאלי כמות הנסיעות, לא רוצה בכלל
הייתי צריכה להישאר כאן ולא לנסוע.
הייתי צריכה פשוט לנוח במיטה
לא חכם בכלל לנסוע, בכלל לא

את הנעשה אי אפשר להשיב
אז עכשיו מקלחת, להתרענן וכנראה שבוע הבא פשוט לא לנסוע
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך