מי קבע שאישה צריכה להגעל מג'וקים והגבר צריך להציל אותה ממנו?..

באמת שלפעמים כבר קצת נמאס לי מכל הסטיגמות האלה על מה צריך להיות אישה. ומה נקרא אישה.

סתם לדוג' אני ממש לא נגעלת מגו'קים, ואחראית בבית אם צריך להוציא אותם

לא נותנת חיבוקים מוזרים, אבל יכולה להיות מאוד רגשנית אבל גם מאוד צינית.

אז מי אני לפי דעתך?

כאילו באמת...

בני אדם זה לא תבניות. זה מורכבות של מכלול של דברים. 

ותאמיני לי שגם בך יש צדדים עדינים ויש צדדים פחות.

ואני מאמינה שהגבר שלך יימצא אותם אם תתני לו. 

בעקבות שמיעת כל מיני דעות וביקורות בנושא (שלא לקחתי ללב ולא הסכמתי איתם.. אני בסדר גמור עם עצמי)  מעניין אותי לשמוע מה יש לקהל פה בפורום להגיד בנושא, כי זאת פלטפורמה לשמוע את הצד השני

בזכות מי שאת ושלום על ישראל

שואלת פה כי זה מעניין לדעת את הדעות השונות בנושא משתי הצדדים, אבל תודה על החיזוק!

את עושה סקר? עבודת מחקר?

למה חשוב לך העמדה של גולשי הפורום? יש שיאהבו ויש שפחות, כמו כל דבר

אני בעיקרון הרבה יותר מתחבר לסוג הבנות הזה (כולל החלק הציני) ובשאיפה למישהי כזאת

אז אל חשש נראה לי שיש עוד כמוני שדווקה יאהבו את זה..

יצא לי כבר לראות הרמת גבה על כל מיני התנהגיויות שלא מוגדרות כעדינות... 

(בפעם הראשונה שסיפרתי למשהו שאני יודעת לפרק עוף היו בשוק! כאילו... הלו? תשאירי לאבא שלך .)

או להרגיש כמו הברווזון המכוער ליד פרינססות... 

אומנם אני מאלו שדופקות צרחה על ג'וק ונותנת חיבוקים על ימין ועל שמאל. ומצד שני ממש אוהבת להשתולל, ואולי קצת קצת צינית לעיתים.. 

בסופו של דבר, אני זו אני, עדינה או לא, סך הכל מכלול תכונות. 

(לא מתפרנס ממנה כרגע...

אבל בסוף ליל הסדר לוקח קרדיטים)

אפשר להיות גם וגם וגם. במינונים שונים. ציניות יכולה להיות אצל כל אחד. ללא הבדל דת גזע ומין. כנל לגבי חיבוקים מוזרים כל היום (רוב הבנות שאני מכירה לא עושות את זה.. לא חבל להשמיץ מגזר שלם?)

לצרוח מג'וק לא מעיד על עדינות. יש גם גברים שלא היית מאמינה עליהם שצורחים מג'וקים.

וסתם להגיד מהצד שלי. אני לא מפחדת מג'וקים. אני פשוט נגעלת מהם ולא רוצה אותם בסביבתי. לא חושבת שזה משהו שמעיד על העדינות שלי או לא.. סתם מעיד על הרצון שלא יהיו לידי יצורים מעופפים/מוזרים. 

אל תחשבי אם זה מרתיע או לא. תיהי מי שאת (ואם זה מתריע...תשתני כדי שמישהו יאהב את מי שאת לא? איזו מין זוגיות זו?)

את תמצאי את הבחור שיאהב אותך בדיוק כמו שאת. עם המיוחדות שבך והשילוב של הכול מהכול

שלדעתי הרבה פעמים מזויפת או שהיא בגלל החברה

מה שכתבת בתור סימפטומים של "עדינה"... זה כנראה באמת ראש של בת.

בחור שמחפש בחורה עדינה - אינו מחפש דווקא פחדנית.. "ג'וק", "נגעלת", "חיבוקים מוזרים לחברות", "מתרגשת עד דמעות"... וגם לא קשור דווקא ל"יפה ומטופחת"..

אלו דברים חיצוניים. לא קשורים לעדינות.

עדינות היא תכונה פנימית. תכונה טובה. שיש בה רגישות, ושימת לב, וטוב לב, ואיכפתיות וכו'.

נכון שלא תמיד זה הולך עם ציניות או עם "אוהבת להשתולל".. אבל גם לא חייב לסתור.

תלוי פשוט אם היא עדינה....

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?