לפעמים אני רוצה הריון רק כדי שנהיה מותרים עוד ועוד ועוד.
כל פעם שאני מקבלת מחזור,
זה כמו לאבד שוב את ההריון הזה.
זה לא לאבד את ההריון הבא, כי לקחנו לנו פסק זמן לנשום.
אבל זה כן לאבד את ההריון ההוא.
זה שוב להיות אסורים, במקום להיות מותרים ברצף. במקום להיות עם בטן שהולכת ויוצאת עוד ועוד.
ואני עוד לא יועדת איך אני נראית בהריון, כי עוד לא הגעתי לשלב הזה.
ואבדתי את כל החשבון, הכל הסתבך לי,
ואני לא מצליחה לחשב באיזה שבוע ובאיזה חודש הייתי אמורה להיות עכשיו.
וכשאני מגלה שאני לא מצליחה לחשב, אני שוב מאבדת את ההריון הזה.
ושוב בוכה את עצמי לדעת.
ולמה אני נכנסת לפורום הזה.
האם אני מזוכיסטית.
היא סיפרה לי על ההריון בסוף חודש חמישי,
וגם זה רק כי נפגשנו, והיא לא רצתה שאני אראה אותה עם בטן.
וכל פעם לחשוב על זה, זה לבכות.
ולמה היא לא מבינה שזה מכאיב הרבה יותר.
לפעמים אני רוצה להגיד לה, שלהתחשב בי זה כן לספר.
אבל אז אני חושבת שאולי בעצם בקשה כזאת זה לא להתחשב בה. כי אולי לה בעצמה קל יותר ככה.
לפעמים אני רוצה לכתוב כאן מהניק שלי, המוכר כ"כ.
כן, שכולם ידעו.
לפעמים אני רוצה לספר לחברה שאני פוגשת, או שכנה, או בת דודה.
ואז אני שותקת.
לפעמים אני לא מבינה למה עדיין כואב לי ולמה אני זוכרת.
כמה בלגן בפריקה אחת.
לא נורא.
נראה לי שזה המקום.
ועזר לי לנקז קצת. ולנקות.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 