הדעה הכי מקלה לאשכנזים מחייבת שתיים, ולספרדים אחת. היא לא היחידה.

כן, לא לא שכל דין דרבנן אפשר ללכת בשיטה הכי מקלה, אפילו שהיא דעת יחיד.

לרוב הדעות, גם ספרדיות חייבות כאשכנזיות.

אאלט זמן ברכות שמע הוא עד ארבע שעות.

זה בערך עשר. תשע זה סוף זמן ק"ש.

לכל הפוסקים האשכנזים נשים חייבות בשחרית ומנחה, ולפי רוב הפוסקים הספרדים.

יש מקלים לספרדיות בבקשה, לא ראיתי מישהן שמחייב בתפילה אחת.

מאגרת ר' יונה משמע שחייבות.

לפי הצל"ח חייבות.

מערוך השולחן משמע שחייבות.

הרב קנייבסקי פסק שחייבות.

וגם מסברא, אפשר לומר שכיוון שגברים קיבלו, זה מחייב גם נשים.

גם באחרונים יש שחייבו בערבית: ע.י. - צעירים מעל עשרים.

אבל-

גברים חייבים בערבית כי הם קיבלו עליהם.

האם לדעתך היה דור שבו רוב הנשים התפללו ערבית, והתייחסו לזה כחובה? מתי זה היה?

ככלל, נשים בעבר פחות ידעו להתפלל את נוסח התפילה הקבוע, [בגלל שהשפה המדוברת לא הייתה עברית, ובניגוד לגברים הם לא הכירו את העברי מלימוד תורה, וכן שלפעמים גם הן לא ידעו לקרוא] והיה להם הרבה פחות זמן לזה, בגלל עומס עבודות הבית וגידול הילדים.

לכן, אני נוטה לחשוב שלא היה מצב שהנשים קיבלו על עצמן להתפלל ערבית.

וגם הגברים קיבלו עליהם רק אח"כ.

הנשים שלא ידעו להתפלל ערבית, לא ידעו להתפלל גם שחרית ומנחה, אבל הן היו פטורות מחמת אונס, זה לא פטור לנשים שיודעות להתפלל.

לעומת זאת, לגבי ערבית, אם הן לא התפללו בפועל, איך אפשר לומר שהן קיבלו עליהן ערבית?

[היו עדות שלימות, שבהן, עד לפני דורות בודדים, הנשים לא ידעו להתפלל].

בנוסף, כתבתי גם סיבה נוספת, שהיא העומס שהיה על הנשים. מובן, שגם נשים שהצליחו למצוא קצת זמן לתפילה, העדיפו להתפלל את התפילות שהן חייבות.

"ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרי' מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה.." מג"א סי' קו.

"ומנהגא רהיט שאין נשים מתפללות בכל יום זולת הצנועות ביותר או הזקינות"   נימוקי או"ח סי' מ"ז

ויותר מזה ראה בשו"ת שמ"ש ח"ב או"ח עב.

ולגבי זה שהנשים לא ידעו עברית - "ונשים צריך עיון אם יוצאות בברכת הזימון של אנשים מאחר שאין מבינות... דשאני בור שמבין בלשון הקדש ויודע קצת מאי קאמר אבל אינו יודע לברך אבל נשים שאינן מבינות כלל מצי למימר דלא נפקי"

תוס' ברכות מה ב.

וכבר בתקופת המשנה, השפה המדוברת לא הייתה עברית אלא ארמית. סביר בעיני, שהידע של הנשים בעברית באותה תקופה, דמה לידע שלהן בתקופה בה דיברו אידיש או ערבית. [אם כי, אין לי הוכחה לזה].

צריך שבפועל הן יתפללו ערבית, לפחות בדור שבו הן קיבלו על עצמן?

הבאתי את המקורות כדי להראות את המציאות, שנשים באותן דורות ומקומות לא התפללו את התפילות הקבועות, כל שכן שלא קיבלו עליהן עוד את ערבית.

שהיא איננה חובה, גם לא מכח קבלה.

ולכן, נראה לומר שהקבלה הייתה אח"כ.

וכבר מתקופת התנאים השפה המדוברת העיקרית לא הייתה עברית. [וגם גברים בחלקם לא ידעו להתפלל, ויצאו בתפילת הש"ץ]. 

וגם אז היה עומס של עבודות בית, שהוטלו בעיקר על האישה, ולכן מסתבר בעיני שהמצב שמוכר מתקופות אחרות היה נכון גם אז.

אז למה ר' יונה מחייב נשים בערבית?

באיגרת לר' יונה, לא זוכר בדיוק.

אולי @חסדי הים יודע.

אלה הנשים שלא התפללו כלל. ויש מקום לומר שמנהגן לא נחשב (כמו שלא תגיד שמנהג רוב האשכנזים היום לאכול קיטניות).

הנשים שומרות המצוות, תחייב את כלל ציבור הנשים [שאולי בכלל לא היה יכול לעמוד במנהג כזה].

ובפרט, שגם הנשים שהקלו יותר היה להן על מה לסמוך.

הנשים שהקלו יותר, בהחלט לא היה להן על מה לסמוך, ולכן מנהגן הוא שלא נחשב.

ולמה אתה חושב שהן היו קבוצת מיעוט?

ככל הנראה בתקופת חז"ל נשים דווקא ידעו עברית, אחרת, למה חייבו אותן בקריאת התורה, אם אינן מבינות?

שחייבו נשים בקריאת התורה.

אבל בימי המשנה והגמרא, היה תרגום לארמית בקריאת התורה, כך שגם מי שלא הבין עברית יכל להבין.

מג"א סי' רפב ס"ק ו בשם מסכת סופרים.

נכון, שכחתי את זה. אבל אפשר להתפלל גם בכל לשון, ואאלט בעברית גם אם לא מבין.

מהמג"א בסי' רצט משמע שהנשים שהתפללו התפללו ערבית במהלך השבוע, ורק במוצאי שבת לא נהגו ופטורות ממנה.

[ולכן גם לא כ"כ נראה לי שזו כוונת המג"א].

כך הבינו הפמ"ג ועוד אחרונים.

יש הרבה סיבות. כמו שכתוב באותו עניין, הן היו עסוקות בלהכין הבדלה וצרכי מוצ"ש.

בשבילי ספציפית תפילה במניין זה ממש סבל. לפעמים אני הולך למנחה או ערבית.

בשבת אני נוהג להתפלל בלובי של בית הכנסת, יחד עם העלונים ולפעמים גם לפטפט עם מישהו, ועדיין לענות לקדיש וקדושה.

ואין מה לעשות עםזה?

שבור ת'צמך

תתאמץ כדי שזה יפסק.

אל תכתוב את זה לכל העולם כאילו זה איזה..

תתאמץ בשביל זה.

כמו שכולנו צריכים להתאמץ.

הרבה מאלו שמקפידים בשוטף היום, לא בהכרח יקפידו בעוד 10 שנים, או אלו שהיום לא מקפידים כי העבודה טורדת אותם פתאום יתחילו להקפיד בפנסיה כי יש להם חברים בבית הכנסת.

אני בעבד הקפדתי יותר.

בגלל החולשה שלך? ואיך הגעת למצב לא להתפלל? רק אם לא מפריע לך לענות? אולי בשיחה אישית? אני מאוד מתעניין לשמוע

אתה לא חושב שמה שאמרת עכשיו נכנס בגדר של מגלה פנים בתורה שלא כהלכה? ממש אבל?

אתה לא חושב שזה מוזר להתפלל סמוך למקום המקדש אבל 3 תפילות לא?

אתה לא חושב שאם הבעל לא מתפלל, לפחות שיעודד את אשתו?

אתה לא חושב שלכתוב כאן את החולשות שלך בפומבי זה קצת להשלים איתן ולהתייחס אליהן כנתון וכאילו אי אפשר לשנות את זה ולהשתפר ולהשתנות?

אחי, תתחיל לחשוב על שיפור.

שיהיה בהצלחה

אבל מי אמר שזה סותר?

גם אני בעת צרה הולך לבית כנסת ובוכה. ו?

מה עם 3 תפילות שגם הן חובה לא משנה מאיזו סיבה??

ברגע שאתה אומר "כן, אני הולך למקום המקדש. מתפלל שם" או יו יויי. קודם תעשה מה שמוטל עליך. לאמשנה איפה. לא משנה איך. תעשה 3 תפילות. תבקש בתוכן/שלא בתוכן עוד דברים נו. ניחא. אבל זה קצת סדר עדיפויות עקום ללכת למקום המקדש אבל 3 תפילות ביום לא.

שוב, כל מצוה יקרה בעיני ה'. אבל ממש נשמע סדר עדיפויות עקום. ממש.

כי זה לא סותר. ואתה איכשהו מציג שאצלך בחיים זה רק התפילה במקדש. אז תהפוך את זה! ואז אחכ תעשה שניהם לאיודע ווטאבר מה שתחליט.

יזווגו לאדם לפי מעשיו

ולא נכון. אתה צריך לגרום לאשתך לקיים את ההלכה לא משנה מה. נקודה. אין מה להתפלסף.

ואם אתה בעצמך לא טוב?

אז אל תצדיק תצמך, תתחיל לעבוד על עצמך. כנל היא לא תצדיק תצמה, תתחיל לעבוד על עצמה וזהו

זה הכל.

אל תגיד "אני לא טוב אז לא יכול להעיר לה שתהיה היא לא טובה". תתאמץ להשתפר, היא תראה אותך מתאמץ ותעשה את זה גם בלי שתגיד לה מילה.

אז אל תדבר מלכתחילה כדי לא לצאת צבוע

קצת בושה

באמת

אבל עם המצב של @חסדי הים אני פשוט לא יודע מהו

ו.. אין לי זכות לשפוט

רק הסגנון כתיבה

זה הכל.

מעיר כן, אבל לא שופט.

@חסדי

אם הבנת שאני שופט אותך סליחה.

חשוב לך לציין שנשים חייבות שלוש תפילות ביום בשם המחויבות להלכה, אבל אתה לא מתפלל כלל?

מה?

קצת פחות נפוץ בפורומים של בשבע

ואני לא במקום בכלל לשפוט. רק הבעתי תהייה.

כולם מתפללים במניין 3 תפילות.

בכולופן כשהם בבית.

גיסי גם.

הגענו ל8 אנשים

כל שאר האנשים מסביבי, אינלי מושג לגביהם...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז