חסדי היםהדעה הכי מקלה לאשכנזים מחייבת שתיים, ולספרדים אחת. היא לא היחידה.
כן, לא לא שכל דין דרבנן אפשר ללכת בשיטה הכי מקלה, אפילו שהיא דעת יחיד.
לרוב הדעות, גם ספרדיות חייבות כאשכנזיות.
אאלט זמן ברכות שמע הוא עד ארבע שעות.
זה בערך עשר. תשע זה סוף זמן ק"ש.
לכל הפוסקים האשכנזים נשים חייבות בשחרית ומנחה, ולפי רוב הפוסקים הספרדים.
יש מקלים לספרדיות בבקשה, לא ראיתי מישהן שמחייב בתפילה אחת.
מאגרת ר' יונה משמע שחייבות.
לפי הצל"ח חייבות.
מערוך השולחן משמע שחייבות.
הרב קנייבסקי פסק שחייבות.
וגם מסברא, אפשר לומר שכיוון שגברים קיבלו, זה מחייב גם נשים.
גם באחרונים יש שחייבו בערבית: ע.י. - צעירים מעל עשרים.
אבל-
גברים חייבים בערבית כי הם קיבלו עליהם.
האם לדעתך היה דור שבו רוב הנשים התפללו ערבית, והתייחסו לזה כחובה? מתי זה היה?
ככלל, נשים בעבר פחות ידעו להתפלל את נוסח התפילה הקבוע, [בגלל שהשפה המדוברת לא הייתה עברית, ובניגוד לגברים הם לא הכירו את העברי מלימוד תורה, וכן שלפעמים גם הן לא ידעו לקרוא] והיה להם הרבה פחות זמן לזה, בגלל עומס עבודות הבית וגידול הילדים.
לכן, אני נוטה לחשוב שלא היה מצב שהנשים קיבלו על עצמן להתפלל ערבית.
וגם הגברים קיבלו עליהם רק אח"כ.
הנשים שלא ידעו להתפלל ערבית, לא ידעו להתפלל גם שחרית ומנחה, אבל הן היו פטורות מחמת אונס, זה לא פטור לנשים שיודעות להתפלל.
לעומת זאת, לגבי ערבית, אם הן לא התפללו בפועל, איך אפשר לומר שהן קיבלו עליהן ערבית?
[היו עדות שלימות, שבהן, עד לפני דורות בודדים, הנשים לא ידעו להתפלל].
בנוסף, כתבתי גם סיבה נוספת, שהיא העומס שהיה על הנשים. מובן, שגם נשים שהצליחו למצוא קצת זמן לתפילה, העדיפו להתפלל את התפילות שהן חייבות.
"ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרי' מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה.." מג"א סי' קו.
"ומנהגא רהיט שאין נשים מתפללות בכל יום זולת הצנועות ביותר או הזקינות" נימוקי או"ח סי' מ"ז
ויותר מזה ראה בשו"ת שמ"ש ח"ב או"ח עב.
ולגבי זה שהנשים לא ידעו עברית - "ונשים צריך עיון אם יוצאות בברכת הזימון של אנשים מאחר שאין מבינות... דשאני בור שמבין בלשון הקדש ויודע קצת מאי קאמר אבל אינו יודע לברך אבל נשים שאינן מבינות כלל מצי למימר דלא נפקי"
תוס' ברכות מה ב.
וכבר בתקופת המשנה, השפה המדוברת לא הייתה עברית אלא ארמית. סביר בעיני, שהידע של הנשים בעברית באותה תקופה, דמה לידע שלהן בתקופה בה דיברו אידיש או ערבית. [אם כי, אין לי הוכחה לזה].
צריך שבפועל הן יתפללו ערבית, לפחות בדור שבו הן קיבלו על עצמן?
הבאתי את המקורות כדי להראות את המציאות, שנשים באותן דורות ומקומות לא התפללו את התפילות הקבועות, כל שכן שלא קיבלו עליהן עוד את ערבית.
שהיא איננה חובה, גם לא מכח קבלה.
ולכן, נראה לומר שהקבלה הייתה אח"כ.
וכבר מתקופת התנאים השפה המדוברת העיקרית לא הייתה עברית. [וגם גברים בחלקם לא ידעו להתפלל, ויצאו בתפילת הש"ץ].
וגם אז היה עומס של עבודות בית, שהוטלו בעיקר על האישה, ולכן מסתבר בעיני שהמצב שמוכר מתקופות אחרות היה נכון גם אז.
אז למה ר' יונה מחייב נשים בערבית?
אלה הנשים שלא התפללו כלל. ויש מקום לומר שמנהגן לא נחשב (כמו שלא תגיד שמנהג רוב האשכנזים היום לאכול קיטניות).
הנשים שומרות המצוות, תחייב את כלל ציבור הנשים [שאולי בכלל לא היה יכול לעמוד במנהג כזה].
ובפרט, שגם הנשים שהקלו יותר היה להן על מה לסמוך.
הנשים שהקלו יותר, בהחלט לא היה להן על מה לסמוך, ולכן מנהגן הוא שלא נחשב.
ולמה אתה חושב שהן היו קבוצת מיעוט?
ככל הנראה בתקופת חז"ל נשים דווקא ידעו עברית, אחרת, למה חייבו אותן בקריאת התורה, אם אינן מבינות?
שחייבו נשים בקריאת התורה.
אבל בימי המשנה והגמרא, היה תרגום לארמית בקריאת התורה, כך שגם מי שלא הבין עברית יכל להבין.
מג"א סי' רפב ס"ק ו בשם מסכת סופרים.
נכון, שכחתי את זה. אבל אפשר להתפלל גם בכל לשון, ואאלט בעברית גם אם לא מבין.
מהמג"א בסי' רצט משמע שהנשים שהתפללו התפללו ערבית במהלך השבוע, ורק במוצאי שבת לא נהגו ופטורות ממנה.
[ולכן גם לא כ"כ נראה לי שזו כוונת המג"א].
כך הבינו הפמ"ג ועוד אחרונים.
יש הרבה סיבות. כמו שכתוב באותו עניין, הן היו עסוקות בלהכין הבדלה וצרכי מוצ"ש.
בשבילי ספציפית תפילה במניין זה ממש סבל. לפעמים אני הולך למנחה או ערבית.
בשבת אני נוהג להתפלל בלובי של בית הכנסת, יחד עם העלונים ולפעמים גם לפטפט עם מישהו, ועדיין לענות לקדיש וקדושה.
ואין מה לעשות עםזה?
שבור ת'צמך
תתאמץ כדי שזה יפסק.
אל תכתוב את זה לכל העולם כאילו זה איזה..
תתאמץ בשביל זה.
כמו שכולנו צריכים להתאמץ.
הרבה מאלו שמקפידים בשוטף היום, לא בהכרח יקפידו בעוד 10 שנים, או אלו שהיום לא מקפידים כי העבודה טורדת אותם פתאום יתחילו להקפיד בפנסיה כי יש להם חברים בבית הכנסת.
אני בעבד הקפדתי יותר.
בגלל החולשה שלך? ואיך הגעת למצב לא להתפלל? רק אם לא מפריע לך לענות? אולי בשיחה אישית? אני מאוד מתעניין לשמוע
אתה לא חושב שמה שאמרת עכשיו נכנס בגדר של מגלה פנים בתורה שלא כהלכה? ממש אבל?
אתה לא חושב שזה מוזר להתפלל סמוך למקום המקדש אבל 3 תפילות לא?
אתה לא חושב שאם הבעל לא מתפלל, לפחות שיעודד את אשתו?
אתה לא חושב שלכתוב כאן את החולשות שלך בפומבי זה קצת להשלים איתן ולהתייחס אליהן כנתון וכאילו אי אפשר לשנות את זה ולהשתפר ולהשתנות?
אחי, תתחיל לחשוב על שיפור.
שיהיה בהצלחה
אבל מי אמר שזה סותר?
גם אני בעת צרה הולך לבית כנסת ובוכה. ו?
מה עם 3 תפילות שגם הן חובה לא משנה מאיזו סיבה??
ברגע שאתה אומר "כן, אני הולך למקום המקדש. מתפלל שם" או יו יויי. קודם תעשה מה שמוטל עליך. לאמשנה איפה. לא משנה איך. תעשה 3 תפילות. תבקש בתוכן/שלא בתוכן עוד דברים נו. ניחא. אבל זה קצת סדר עדיפויות עקום ללכת למקום המקדש אבל 3 תפילות ביום לא.
שוב, כל מצוה יקרה בעיני ה'. אבל ממש נשמע סדר עדיפויות עקום. ממש.
כי זה לא סותר. ואתה איכשהו מציג שאצלך בחיים זה רק התפילה במקדש. אז תהפוך את זה! ואז אחכ תעשה שניהם לאיודע ווטאבר מה שתחליט.
יזווגו לאדם לפי מעשיו
ולא נכון. אתה צריך לגרום לאשתך לקיים את ההלכה לא משנה מה. נקודה. אין מה להתפלסף.
ואם אתה בעצמך לא טוב?
אז אל תצדיק תצמך, תתחיל לעבוד על עצמך. כנל היא לא תצדיק תצמה, תתחיל לעבוד על עצמה וזהו
זה הכל.
אל תגיד "אני לא טוב אז לא יכול להעיר לה שתהיה היא לא טובה". תתאמץ להשתפר, היא תראה אותך מתאמץ ותעשה את זה גם בלי שתגיד לה מילה.
אז אל תדבר מלכתחילה כדי לא לצאת צבוע
קצת בושה
באמת
חשוב לך לציין שנשים חייבות שלוש תפילות ביום בשם המחויבות להלכה, אבל אתה לא מתפלל כלל?
מה?
קצת פחות נפוץ בפורומים של בשבע
ואני לא במקום בכלל לשפוט. רק הבעתי תהייה.
כולם מתפללים במניין 3 תפילות.
בכולופן כשהם בבית.
גיסי גם.
הגענו ל8 אנשים
כל שאר האנשים מסביבי, אינלי מושג לגביהם...
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
אני גנב לא חכם. מה רע?!
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....
ואין בחירה חופשית. אין.
יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית
אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?
אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת להיות.
וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.
התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?
אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.
וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.
אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה
אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה
