הדעה הכי מקלה לאשכנזים מחייבת שתיים, ולספרדים אחת. היא לא היחידה.

כן, לא לא שכל דין דרבנן אפשר ללכת בשיטה הכי מקלה, אפילו שהיא דעת יחיד.

לרוב הדעות, גם ספרדיות חייבות כאשכנזיות.

אאלט זמן ברכות שמע הוא עד ארבע שעות.

זה בערך עשר. תשע זה סוף זמן ק"ש.

לכל הפוסקים האשכנזים נשים חייבות בשחרית ומנחה, ולפי רוב הפוסקים הספרדים.

יש מקלים לספרדיות בבקשה, לא ראיתי מישהן שמחייב בתפילה אחת.

מאגרת ר' יונה משמע שחייבות.

לפי הצל"ח חייבות.

מערוך השולחן משמע שחייבות.

הרב קנייבסקי פסק שחייבות.

וגם מסברא, אפשר לומר שכיוון שגברים קיבלו, זה מחייב גם נשים.

גם באחרונים יש שחייבו בערבית: ע.י. - צעירים מעל עשרים.

אבל-

גברים חייבים בערבית כי הם קיבלו עליהם.

האם לדעתך היה דור שבו רוב הנשים התפללו ערבית, והתייחסו לזה כחובה? מתי זה היה?

ככלל, נשים בעבר פחות ידעו להתפלל את נוסח התפילה הקבוע, [בגלל שהשפה המדוברת לא הייתה עברית, ובניגוד לגברים הם לא הכירו את העברי מלימוד תורה, וכן שלפעמים גם הן לא ידעו לקרוא] והיה להם הרבה פחות זמן לזה, בגלל עומס עבודות הבית וגידול הילדים.

לכן, אני נוטה לחשוב שלא היה מצב שהנשים קיבלו על עצמן להתפלל ערבית.

וגם הגברים קיבלו עליהם רק אח"כ.

הנשים שלא ידעו להתפלל ערבית, לא ידעו להתפלל גם שחרית ומנחה, אבל הן היו פטורות מחמת אונס, זה לא פטור לנשים שיודעות להתפלל.

לעומת זאת, לגבי ערבית, אם הן לא התפללו בפועל, איך אפשר לומר שהן קיבלו עליהן ערבית?

[היו עדות שלימות, שבהן, עד לפני דורות בודדים, הנשים לא ידעו להתפלל].

בנוסף, כתבתי גם סיבה נוספת, שהיא העומס שהיה על הנשים. מובן, שגם נשים שהצליחו למצוא קצת זמן לתפילה, העדיפו להתפלל את התפילות שהן חייבות.

"ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרי' מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה.." מג"א סי' קו.

"ומנהגא רהיט שאין נשים מתפללות בכל יום זולת הצנועות ביותר או הזקינות"   נימוקי או"ח סי' מ"ז

ויותר מזה ראה בשו"ת שמ"ש ח"ב או"ח עב.

ולגבי זה שהנשים לא ידעו עברית - "ונשים צריך עיון אם יוצאות בברכת הזימון של אנשים מאחר שאין מבינות... דשאני בור שמבין בלשון הקדש ויודע קצת מאי קאמר אבל אינו יודע לברך אבל נשים שאינן מבינות כלל מצי למימר דלא נפקי"

תוס' ברכות מה ב.

וכבר בתקופת המשנה, השפה המדוברת לא הייתה עברית אלא ארמית. סביר בעיני, שהידע של הנשים בעברית באותה תקופה, דמה לידע שלהן בתקופה בה דיברו אידיש או ערבית. [אם כי, אין לי הוכחה לזה].

צריך שבפועל הן יתפללו ערבית, לפחות בדור שבו הן קיבלו על עצמן?

הבאתי את המקורות כדי להראות את המציאות, שנשים באותן דורות ומקומות לא התפללו את התפילות הקבועות, כל שכן שלא קיבלו עליהן עוד את ערבית.

שהיא איננה חובה, גם לא מכח קבלה.

ולכן, נראה לומר שהקבלה הייתה אח"כ.

וכבר מתקופת התנאים השפה המדוברת העיקרית לא הייתה עברית. [וגם גברים בחלקם לא ידעו להתפלל, ויצאו בתפילת הש"ץ]. 

וגם אז היה עומס של עבודות בית, שהוטלו בעיקר על האישה, ולכן מסתבר בעיני שהמצב שמוכר מתקופות אחרות היה נכון גם אז.

אז למה ר' יונה מחייב נשים בערבית?

באיגרת לר' יונה, לא זוכר בדיוק.

אולי @חסדי הים יודע.

אלה הנשים שלא התפללו כלל. ויש מקום לומר שמנהגן לא נחשב (כמו שלא תגיד שמנהג רוב האשכנזים היום לאכול קיטניות).

הנשים שומרות המצוות, תחייב את כלל ציבור הנשים [שאולי בכלל לא היה יכול לעמוד במנהג כזה].

ובפרט, שגם הנשים שהקלו יותר היה להן על מה לסמוך.

הנשים שהקלו יותר, בהחלט לא היה להן על מה לסמוך, ולכן מנהגן הוא שלא נחשב.

ולמה אתה חושב שהן היו קבוצת מיעוט?

ככל הנראה בתקופת חז"ל נשים דווקא ידעו עברית, אחרת, למה חייבו אותן בקריאת התורה, אם אינן מבינות?

שחייבו נשים בקריאת התורה.

אבל בימי המשנה והגמרא, היה תרגום לארמית בקריאת התורה, כך שגם מי שלא הבין עברית יכל להבין.

מג"א סי' רפב ס"ק ו בשם מסכת סופרים.

נכון, שכחתי את זה. אבל אפשר להתפלל גם בכל לשון, ואאלט בעברית גם אם לא מבין.

מהמג"א בסי' רצט משמע שהנשים שהתפללו התפללו ערבית במהלך השבוע, ורק במוצאי שבת לא נהגו ופטורות ממנה.

[ולכן גם לא כ"כ נראה לי שזו כוונת המג"א].

כך הבינו הפמ"ג ועוד אחרונים.

יש הרבה סיבות. כמו שכתוב באותו עניין, הן היו עסוקות בלהכין הבדלה וצרכי מוצ"ש.

בשבילי ספציפית תפילה במניין זה ממש סבל. לפעמים אני הולך למנחה או ערבית.

בשבת אני נוהג להתפלל בלובי של בית הכנסת, יחד עם העלונים ולפעמים גם לפטפט עם מישהו, ועדיין לענות לקדיש וקדושה.

ואין מה לעשות עםזה?

שבור ת'צמך

תתאמץ כדי שזה יפסק.

אל תכתוב את זה לכל העולם כאילו זה איזה..

תתאמץ בשביל זה.

כמו שכולנו צריכים להתאמץ.

הרבה מאלו שמקפידים בשוטף היום, לא בהכרח יקפידו בעוד 10 שנים, או אלו שהיום לא מקפידים כי העבודה טורדת אותם פתאום יתחילו להקפיד בפנסיה כי יש להם חברים בבית הכנסת.

אני בעבד הקפדתי יותר.

בגלל החולשה שלך? ואיך הגעת למצב לא להתפלל? רק אם לא מפריע לך לענות? אולי בשיחה אישית? אני מאוד מתעניין לשמוע

אתה לא חושב שמה שאמרת עכשיו נכנס בגדר של מגלה פנים בתורה שלא כהלכה? ממש אבל?

אתה לא חושב שזה מוזר להתפלל סמוך למקום המקדש אבל 3 תפילות לא?

אתה לא חושב שאם הבעל לא מתפלל, לפחות שיעודד את אשתו?

אתה לא חושב שלכתוב כאן את החולשות שלך בפומבי זה קצת להשלים איתן ולהתייחס אליהן כנתון וכאילו אי אפשר לשנות את זה ולהשתפר ולהשתנות?

אחי, תתחיל לחשוב על שיפור.

שיהיה בהצלחה

אבל מי אמר שזה סותר?

גם אני בעת צרה הולך לבית כנסת ובוכה. ו?

מה עם 3 תפילות שגם הן חובה לא משנה מאיזו סיבה??

ברגע שאתה אומר "כן, אני הולך למקום המקדש. מתפלל שם" או יו יויי. קודם תעשה מה שמוטל עליך. לאמשנה איפה. לא משנה איך. תעשה 3 תפילות. תבקש בתוכן/שלא בתוכן עוד דברים נו. ניחא. אבל זה קצת סדר עדיפויות עקום ללכת למקום המקדש אבל 3 תפילות ביום לא.

שוב, כל מצוה יקרה בעיני ה'. אבל ממש נשמע סדר עדיפויות עקום. ממש.

כי זה לא סותר. ואתה איכשהו מציג שאצלך בחיים זה רק התפילה במקדש. אז תהפוך את זה! ואז אחכ תעשה שניהם לאיודע ווטאבר מה שתחליט.

יזווגו לאדם לפי מעשיו

ולא נכון. אתה צריך לגרום לאשתך לקיים את ההלכה לא משנה מה. נקודה. אין מה להתפלסף.

ואם אתה בעצמך לא טוב?

אז אל תצדיק תצמך, תתחיל לעבוד על עצמך. כנל היא לא תצדיק תצמה, תתחיל לעבוד על עצמה וזהו

זה הכל.

אל תגיד "אני לא טוב אז לא יכול להעיר לה שתהיה היא לא טובה". תתאמץ להשתפר, היא תראה אותך מתאמץ ותעשה את זה גם בלי שתגיד לה מילה.

אז אל תדבר מלכתחילה כדי לא לצאת צבוע

קצת בושה

באמת

אבל עם המצב של @חסדי הים אני פשוט לא יודע מהו

ו.. אין לי זכות לשפוט

רק הסגנון כתיבה

זה הכל.

מעיר כן, אבל לא שופט.

@חסדי

אם הבנת שאני שופט אותך סליחה.

חשוב לך לציין שנשים חייבות שלוש תפילות ביום בשם המחויבות להלכה, אבל אתה לא מתפלל כלל?

מה?

קצת פחות נפוץ בפורומים של בשבע

ואני לא במקום בכלל לשפוט. רק הבעתי תהייה.

כולם מתפללים במניין 3 תפילות.

בכולופן כשהם בבית.

גיסי גם.

הגענו ל8 אנשים

כל שאר האנשים מסביבי, אינלי מושג לגביהם...

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!