נערך

מעדיפה לבחור בין 2 אופציות טובות ולהחליט מה טובה יותר, ולא ההיפך.

ואי אפשר לדעת מה כל אחד יחליט עד שהוא יגיע לרגע האמת (במקרה הזה שלא נגיע)

אבל יהודי אם גויה זה מוות בטוח ושוב כתבתי כבר למטה אין מה להתעסק בשאלה המטופשת הזאת (הסבר למה היא מטופשת גם למטה), אם אתה מעוניין להתחתן אם גויה אל תיהיה חוצפן כדי לבוא ולומר שזה רצון השם

הדרך לחיות זה עם יהודיה אם גויה אין את מה שאתה מגדיר "חיים"

בתור מי שעלה מבריה"מ, אני יכול לספר על קרובי המשפחה שלי שחיפשו בנות יהודיות בנרות ולבסוף מצאו, מבלי "להתפשר" על הגויה הנאה והחסודה שלמדה איתם באוניברסיטה

סתם

סתם

סתם

סתם!!!!

(באמת האמנתם?)

אתה חושב שאם תתחתן אם גויה אז יתמלא לך חוסר שהקב"ה נתן בך, אז שכח מיזה להתחתן אם גויה סתם ימלא לך תאווה ובשלב מסוים ימאס לך, הקב"ה נתן לנו קשיים ובעיות וברא להם פתרונות לנסות לפתור בעיה בבעיה הרבה יותר גדולה לא נראה לי שיביא פתרון אלה רק ייצור בעיות הרבה יותר גדולות .

חוץ מזה שזאת שאלה מטופשת כי אין לה שום בסיס במציאות אז למה לשאול שאלות שהדבר היחיד שהן עושות זה להכניס לקונפליקטים שאין בהם שום מטרה חוץ מלטמטם את עצמך.

זה כמו לשאול "מה הייתם מעדיפים, לגווע ברעב או לאכול חזיר?" אנחנו לא במדבר, במכולת ממוצעת יש עשרות מוצרים, כשרים וטעימים  גם יחד.

כנ"ל אין את ה"אחד והיחיד" שבלעדיו אי אפשר לבנות משפחה מאושרת. מדינת ישראל מספיק גדולה כדי שיימצאו בה יהודים כשרים וחמודים להתחתן איתם.

אם ניקח גבר נשוי ומצוי שיצא לדייטים עם X בחורות ונשאל אותו: "אם לא היית פוגש את אשתך, האם היית מסוגל להתחתן עם אחת המדויטות, תוך עשיית ויתורים לא גדולים מדי?" אני מניח שברוב המקרים נקבל תשובה חיובית. לכל סיר יש כמה וכמה מכסים.

"ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני" (סוטה דף ב עמוד א)

כך שלא נראה לי שזה נכון.. יכול להיות שבהרבה בנות אחרות אדם רואה תכונות שאפשר להסתדר איתם ואפילו מתאימות לו, אבל בתכל'ס יש רק אחת בשבילו והיא הכי טובה בעולם..

עובדה שאנשים מחפשים בני זוג, מתחתנים, מתגרשים וכן הלאה.

חוץ מזה, איך זה שבדורות הקודמים הפלוני והפלונית ב-90% מהמקרים היו בני אותה העיירה, ואילו היום בעידן האינטרנט לא חסרים נישואים חוצי מדינות ויבשות? הבת קול החליטה לגוון? 

הגמרא זה לא סיפורי אגדות לפני השינה, כן הגמרא זה הלכה פסוקה שבאה להדריך את חיינו, גם הסיפורים שבה... 

2. זאת לא עובדה זאת מציאות עגומה

3. הקב"ה מחליט מי יתחתן אם מי והבת קול מכריזה על ההחלטה, ואם מפריע לך שהקב"ה "מגוון" אתה מוזמן להגיד לו את זה.

פרשנות למשנה, חידושי הלכות, סיפורי צדיקים, אמונות שחלקן טפלות (שדים ורוחות... נו שוין, עכשיו יספרו לי שזאת הייתה מציאות ממשית, ואילו הבעל שם טוב או מישהו אחר גרם לביטולה), פולקלור וכו' וכו'

אז רבי יהודה אמר שארבעים ים לפני יצירת הוולד וגו'. הוא הביא מקור הלכתי כלשהו? הסתמך על איזה פסוק? המשקל של המימרא הוא כמו של "האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג". כלומר, אימרה נחמדה שאין מאחוריה כלום. כמו "שליחי מצווה אינם ניזוקים" - שנספור כמה חובשי כיפות נהרגו/נרצחו/נפצעו בדרך לקיום טקס כלשהו?

חז"ל והמפרשים כל הדורות התייחסו למימרות האלו ברצינות.

שלוחי מצווה אינם ניזוקים רק היכא דלא שכיח הזיקא.

אחרת במקום אנטיביוטיקה היינו מסתמכים על כל מיני קמעות וסגולות, אח"כ תוהים מדוע הן לא עוזרות, אח"כ מתרצים זאת בכך שהמציאות השתנתה ואין להרהר אחר הרופא.

טוב, אם ככה היחס שלך לחז"ל, אין מה לדון בכלל.

שאתה מנסה להבין את התורה על פי היגיון שלך ואם משהו בתורה לא מסתדר עם היגיון שלך כנראה שהוא לא נכון,

אנחנו לעומת זאת מנסים להבין את החיים והיגיון שלנו על פי התורה ואם משהו בחיים או בהיגיון שלנו לא מסתדר עם התורה כנראה שהוא לא נכון. 

(התורה קדמה לחיים שלנו ויודעת "קצת" יותר ממנו בלשון המעטה, אפשר להשוות השווה מאוד מאוד שטחית! לאדם מבוגר שאומר לילד לא לרוץ לכביש שהילד מצידו לא מבין מה הבעיה)

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yahas-2.htm

שלהגיד שאנשים היום מתחתנים ומתגרשים וככה זה בנוהל זה טיפשות

וכאישה שלא גודעת את השרשרת, האופציה הזאת קלה מעט יותר...

בעולם התיאורטי, בו אלו שתי האפשרויות הבלעדיות, אז איני יכולה להצהיר שבלי צל של ספק אעמוד בניסיון.

בעולמנו? זה לא בגדר ניסיון.

גם בי נוזפים לפעמים על שאלות חסרות אחיזה במציאות, אבל אני עדיין משתעשעת בהן מפעם לפעם. 

למה ואיך היו מתחתנים פעם? כי הגבר היה עובד בשדה/מפעל מצאת החמה עד צאת הנשמה. הוא היה זקוק למישהי שתתחזק את הבית, אחרת יגווע ברעב פשוטו כמשמעו (אי אפשר להזמין פיצה, אין מכבסות וגם לא מים זורמים). אז לחיימק'ה הסנדלר יש בת שנראית בריאה ויודעת לבשל ולכבס, מי צריך יותר טוב מזה? יאללה, חתונה.

היום, ב"ה, בני הזוג הם לא סַפּקי השירותים השונים, אלא גם ידידים ובני שיח. מה שגרם לעיוות בכיוון השני: "אני מחפש את האחת והיחידה שתשדר איתי על אותו גל, תקרא את הספרים שאני קורא, תאזין למוזיקה שאני אוהב, ולא אתפשר על פחות מכך".

מאשר רווקים. ובסוף כשההתאהבות חולפת לחיות עם מישהו שחושב בצורה כל כך שונה ממך ולא מאמין בדבר הכי חשוב לך, זה הרבה יותר מתסכל וכואב מאשר להיות לבד. בעיניי לפחות זה נראה ככה אבל קטונתי..

לבד.

חיים עם גוי זה חיים ריקית, בלי תוכן ומשמעות, והרי מטרת החיים שלנו זה להגיע לעוה''ב, והעולם הזה זה המזדרון לעוה''ב, ואיך אפשר להגיע לתכלית האמיתית עם גוי?? שזהו לא רצון ה' יתברך

ואז מטהר את השרץ בק"ן טעמים. "אוי אוי אוי, הבן אדם זקוק לאוכל טעים ומזין, לא לשמירת הכשרות, בואו ונאכל שרימפס".

להזכירך, אנשים מקימים משפחות גם בגיל 50. מי שמתפשר על גויה כי יש לו פרפרים בבטן, צריך לזכור שהפרפרים האלה יברחו תוך שנה-שנתיים, כי מדובר בתהליך הורמונלי שסופו להסתיים.

מאחל לך רפואה שלמה בגוף ובנפש.

נראה לי נשאר לבד אבל באמת קשה להיות לבד. כמה זה אסור להתחתן עם הגויה שתארת כאן? אבא יהודי או קטע כזה

בשלב הבירורים מבררים אם היא רוצה ילדים -

אם כן אפשר לעשות הערמה - בהתחלה להוליד ילד (דרך זנות - בתקווה שיהיה ילד)- או בטיפולים רפואיים. 

ואז להתנזר ממיניות ולחיות ביחד (שאת זה התורה לא אסרה, וגם יחוד לזנות אין כאן).

או לקחת מישהי שמראש מתנזרת ממיניות ואלהורית. (מרגיש כומר בכנסיה )

מעשית - לי זאת היתה בעיה

 נאחזתי בקרני ההלכה רק כדי לא לענות ברור שלא......... (בכל זאת צריך להרגיש מיוחד )

שוקל לראות סרט אימה כדי להפיג את הפחד....

אם יש שם ערפדים אז לא.. כי אז הם יאכלו אותנו ולא יהיה מקום לדברים האחרים.....

חתונה עם גויה "מפחד" שתישאר לבד- זה חילול השם.

תפנה לקדוש ברוך הוא הוא מאכיל טריליוני אנשים מדי יום, דואג לכל אחד ואחת, מה זה בשביל השם יתברך למצוא לך אישה???

אתה סתם מחפש לעשות לעצמך הנחות במקום להקים משפחה עם יהודייה ולתת למישהי צאנס להיות אשת איש ואמא!

לא ליפול ברשת הסקסיות והמשיכה והיחס הטוב שהגויה נותנת כרגע... אגב זה סתם בשביל להפיל ברשת ואח"כ היא תהפוך לרעה וקשה וככה אתה תשלם על הטעות שלך

אל תיפול בעניין זה סתם יצר הרע

ממליצה לך לעיין בספר "רוחות מספרות" של הקדוש הרבי פתייה יהיה לך מאוד מעניין ומפחיד כמה הולכים לתת את הדין בעולם הבא על כל דבר ודבר וחוזרים לעולם הזה בכף הקלע או אבנים או עצים או חיות שמובלות לשחיטה...

להלן קישור- http://www.pray.co.il/download1/105.pdf

אגב הספר טוב גם למי שחושב לבגוד... 

אגב גבר שהולך עם גויה חוזר ככלב!

רק משתף בקטנה שבתהיות

מדוע חלק באופן ענייני נתנו תשובות

אך אחרים בצורה שלא מכבדת את עצמם טרחו להתבטאות

שאלות כאן צפות ימים כלילות

על נושאים שיותר וגם כאלו שפחות

ופרצופיהם שונים ולא אצל כולם שווים הכוחות

ומכאן הגיוון במענה ובצחות הלשונות

אבל מעבר לכל החרוזים והחריזות-

למה, פשוט למה להתבטא כך..

הצלוחה

בדיוק בגלל הסיבה הזאת

שהיה בסקר הזה מן טעם לוואי ליהדות..

קצת התרסה, או פרובוקטיביות...

וחיכיתי לראות את התגובה שלך. וראיתי. אז הבנתי.

הרבה זמן לא הרגשתי ככה סיפוק מתגובה שמתארת את מה שחשבתי... 

תודה.. ואולי הייתי קצת עדינה @אורות הכתובה אבל ברור שהשרשור שלך מקומם, והתגובה שלך עוד יותר

מה נעשה ואנחנו חושבים את עצמינו לאוהבי ה'.. מה נעשה?!... 

ושאנחנו קוראים את זה הדם שלנו עולה לראש, כי אז זה הנשמה שלנו מדברת זה אפילו לא אנחנו.

והנשמה שלנו כנראה לא סובלת את המחשבה, את הרעיון על זה בכלל.. 

ואתה בא ונותן תשובה כזאת "מהלב" אפילו לא ברור למה.. מאיזה מקום זה נובע.. באמת לצורך עמוק יותר? להוכיח לנו משהו? מה אתה רוצה להוכיח לנו? וממתי זה ניהיה אנחנו ואתה?.. 

בקיצור.. ממש כאב לי לראות את התגובה שלך, באמת... 

ו@ארצ'יבלד תודה תודה, לא רוצה להתיימר להיות כזאת.. הלוואי.. 

אה, אז כנראה הבנתי אותך לא נכון.. טוב לא משנה.. העיקר הכוונה  

אני חושבת שהוא פירש אותך כמישהו שמזלזל באלה שבצורה נחרצת כל כך יגידו שהם יעדיפו להשאר בודדים..

כי כאילו הם לא מייחסים מספיק חשיבות לתחושות הקשות של הרגשת הבדידות

ולעומת זאת שהייתה מישהי שאמרה חצי בצחוק שברור שלהתחתן.. התלהבת כביכול מהתגובה שלה.. ואפילו אמרת תודה על הכנות. והתגובות האחרות לא היו כנות כי? כי זה לא הגיוני לבחור את הקב"ה על פני בדידות? או כי זה צבוע לענות ככה "בקלילות" שנעדיף את ה' על פני.. ? 

אני חושבת שאפשר לפרש אותך לא נכון, יש לך כתיבה פיוטית ואפשר לפרש אותה כקצת מזלזלת.. 

שלפי מה שאני רואה זה פוגע בך שחושבים שאתה מזלזל.. 

ולצורך העניין אוסיף על ארי, זה באמת תלוי בניסוח. כתבת כאן שזאת נקודה שבאמת גרמה לך לתהות.

עכשיו כנראה ניסית ל"הקליל" את האווירה, לא יודעת, אולי שוב סגנון כתיבה.. 

אבל יש משהו בתגובות שלך שיצרו כאן (אצל חלקינו לפחות, לפי מה שאני קוראת) תחושה של זלזול .. שכאילו לא ענינו באמת מהלב, אלא מתוך מה ששיננו לנו שנכון. ופה אני באה להגיד, לא.. התשובה יכולה להיות גם מהלב וגם מהשכל, אפילו שהיא קשה מאוד.

בכל אופן, אם היית בא ופותח את הלב ממקום כנה לדוג' "לאחרונה עולות בי תהיות רבות. מה אם לדוג' יש לך אפשרות לבחור בין להתחתן עם גויה לבין להשאר בודד כל חייך. אני מבין שבוודאי התשובות שלכם יהיו להשאר בודד, אבל קשה לי עם זה, קשה לי עם הדבר הזה ש..." אז זה בוודאי היה מתפרש אחרת לחלוטין. היינו רואים את המקום הכנה, את הלב שלך בעצם.. 

אתה בקיצור בעזרת משחקי מילים יוצר תחושה שזה משהו בקטנה, שלמעשה רק לאחרי תגובה שלך לארי מבינים שזה יושב על נקודה עמוקה ביותר. ומניין לנו?... 

אז לכן הגיבו איך שהגיבו.

תרצה לענות עליה (מתחום אחר) - אז נראה אם תצליח לענות עליה,..

אתה במצב שעומד מולך רוצח עם אקדח טעון, ובן שלך ובת שלך (בגרסה אחרת אפשר גם בן ואישה, או אימא ואח, וכן הלאה...) צמודים אליו והוא מכוון לשניהם את האקדח. הוא אומר לך לבחור את מי הוא יהרוג. נניח שאתה יודע בוודאות שברגע שהוא יהרוג אחד (או אחת) הוא יעזוב את שניכם (אותך ואת הנותר בחיים) וילך לו לדרכו. עכשיו - אם אתה תסרב לבחור, הוא יהרוג את שניהם. אותך בכל מקרה הוא לא יהרוג. 

מה תענה על שאלה כזאת? האם תגיד לרוצח את מי לרצוח, ואם כן את מי, או שתעדיף שהוא ירצח את שניהם העיקר שלא אתה תקבע מי ימות?

כאמור - השאלה ששאלתי עכשיו היא שאלה שאמור להיות יותר קל לענות עליה. האם תהיה מסוגל לענות עליה? 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

מזכיר לי את השיר הנחמד הזה (באנגלית)

וכמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם