יש מישהו שקרא ויכול לפרט קצת יותר מהתיאור הרשמי?

  אם אתה רוצה יורם יובל מדבר על ג'ון גוטמן 

 ג'ון גוטמן חקר את הזוגיות במשך עשורים שלמים, במסגרת המחקר שלו הוא היה מסתכל על זוג 15 דקות - ואפילו בירח הדבש שלהם, והיה יודע לנבא בדיוק של 91%! אם הזוג יתגרש או ימשיך, ואיך.

הספר כתוב בצורה ממש ברורה,  אני אסקור ממעוף הציפור -

בהתחלה יש הקדמות יפות חשובות מאוד. 

העיקרון הראשון מלמד על איך לשפר את ההיכרות לעומק (גם אחרי שנים ביחד)

העיקרון השני מלמד על איך ליצור רגעי חיבה (דלק לאהבה)

העיקרון השלישי מלמד איך להיות\לתת מה שהאחר זקוק (ולא ההפך)

העיקרון הרביעי מלמד איך במאבקי כוח האלטרנטיבה לניצחון איננה כניעה אלא שיתוף ושוויון. (מדהים ביותר) 

העיקרון החמישי מלמד איך לפתור קונפליקטים פתירים.

העיקרון השישי מלמד איך לפתור קונפליקטים בלתי פתירים. 

העיקרון השביעי מלמד איך ליצור גורל משותף וחזון משותף.

ישר כח על ההשקעה.

קניתי!

בהצלחה! 

(כמעט) כל ספר שאת קוראת של "יהודים" מגייר (גם\הרבה) מספרים ומתובנות של אנשים שחקרו בנושא (והם גויים). 

בלי קשר לזה שג'ון מרדכי גוטמן הוא יהודי והוא דתי.  ובלי קשר לזה ש"בספר שלנו" (למה התכוונת?) לא תמצאי שום דבר דומה (אלא אם כן את "מגיירת" מתובנות שלך\שלמדת - - ומלבישה על הכתוב).  

גם אם אפשר לומר שאני חולק עליה בצורה מסויימת. אם טוב לך להסתמך על אמירות של חז"ל, מדרשים, הנהגות של צדיקים מכל הדורות, ואמירות של צדיקים גדולים וחכמים בתורה על הנושא - אז זה מה שנכון לך. פשוט לדעתי יש עולם שלם מעבר. בשבילך העולם השלם הזה לא נמצא מעבר - אלא מתחת. בכל מקרה, בסופו של יום זה לא משנה - הכי חשוב זה שיש כוונה פנימית ורצון לטוב ולשיפור. האסטרטגיה לשיפור משתנה ויכולה להשתנות תמיד. 

זו היתה רק המלצה. 

אני מבין שלא התרשמת - אני חייב לומר שגם אני לא היתי מתרשם אם הייתי מרפרף בלי לקרוא גם אם זה היה הספר הכי מענייין בעולם. היתי נכנס איתך לדיון על תורה חזל "יהדות" - ופסיכותרפיה וזוגיות - אבל זה לא כזה משנה כאן. 

סבא שלי חי בדור שבו לא היה מצוי מבחינה חברתית להתגרש, כמו גם להחליף עבודה. וקצת לפני הדור של סבא שלי, אם היית רוצה לכתוב משהו (לפני תקופת ההשכלה בכל שפה ולאחריה בעברית) - לא היית יכולה כי את אשה - ואין לך מושג איך לכתוב. בלי קשר לזה שאין לך דעה. ואני מסכים איתך שיש דברים שבהם הדור הולך ופוחת (מספיק שע"ע רשתות חברתיות), אבל יש דברים שהדור מתקדם, ובהרבה מאוד מישורים (מבחינה מציאותית בכל תחום (כמעט) אנחנו מעל הדורות הקודמים, מבחינה תודעתית אנחנו הרבה פחות - כי עודף המידע הזמין לכולם בתקשורת וברשת גורם להרגשה הזו). 

הכוונה שאת רואה את העולם הזה מתחת לאמירות של חז"ל, מדרשים, הנהגות של צדיקים מכל הדורות, ואמירות של צדיקים גדולים וחכמים בתורה על הנושא. כי הכל נמצא כבר שם. אני רואה את העולם המחקרי הזה מעבר לכל זה ולא כלול בתוך זה.

(את יכולה לצפות מדקה 5:14 בסרטון למעלה על ההסבר עליו) ג'ון מרדכי גוטמן הקדיש את חייו (35 שנה) של תצפיות ומחקר בנושא, הוא הגיע ליכולת ניבוי של 91% בתוך צפייה של 15 דקות אם זוג ימשיך או לא- כל מה שאני אומר זה ששווה לשמוע מה יש לו לומר.  לא חייבים לקבל. תודה רבה  

 זה לא כזה חכמה -ואפשר לראות בזה אכזריות. רק מתקן - הוא היה מנבא בדיוק של 94% לא מתוך זה שהוא צופה בבעיה בזוגיות - אלא אפילו שהוא צופה בירח הדבש שלהם - כשהאינטרקציה עדיין בשלב טוב - והוא לא היה אומר לזוג את הדברים הללו - אלא מחכה (35 שנה) - כי אז הוא רצה להבין ולהוכיח את מה שהוא טוען (ולהעזר בידע). והוא פועל כל דקה מחייו לעשות שלום בית. הוא האדם הכי משפיע בנושא היום.   גם אם את לא תרוצי לקנות את הספר בהזדמנות הראשונה שתהיה לך, וגם אם ההמלצה שלי על הספר לא תזכה להתייחסות מעבר לתגובה של למה יש אחרים שמבינים יותר, עדיין הכי חשוב זה הרצון להשתפר. בהצלחה! 

הספר שאני מדבר עליו מדבר על 7 עקרונות של תפקוד בזוגיות מתוך המחקר בין ה40 השנים. ה5 כללים זה לא קשור לספר שהמלצתי זה מספר אחר, למרות שהם גם כללים יפים. הבאתי את הלינק רק כדי להסביר מי הדמות.

אצל היהודים גברים כולם ידעו קרוא וכתוב, והנשים לא ידעו בכלל. גם למי שלהוריו לא היה כסף, כי הלימוד של הילדים היה על חשבון הקהילה. 

אני מסכים איתך לגבי הקונפליקט בין אהבה לקריירה. ולגבי דיכאון בגלל קריירה. אבל מה שאני רוצה להוסיף שזה גם אצל גברים. בחברה הקרייריסטית שלנו לא רק נשים מדוכאות מהפער בין הרצוי לדימוי העצמי התרבותי שהצגת, גם גברים (אפילו שאצל נשים זה מרכזי יותר כי יש גם דימוי עצמי של אמא בצד השני). תרבות הקרייריזם והשפעותיה לא תוקפת רק מגדר מסויים היא תוקפת את כל מי שחי בתרבות הזו ובחברה כזו, ואת כל מי שההשפעה הבלתי נראית של התרבות חלה עליו. אני לא אמרתי שאין השפעות שליליות לתרבות שלנו, יש, פשוט זה לא היה הדיון שלנו. הדיון שלנו היה על כך שלאישה לא היה דעה בכלל, תפתחי ספרי היסטוריה לדוגמא - ותראי שעד המאה ה19 אין אפילו שם אחד של מישהי - הכל גברים. הסדר המדיני, החברתי, והמשפחתי היה נתון לשלטון הגבר, ולאשה אין זכות דיבור או ביטוי. כל מה שאמרתי זה שלקחת דוגמה מסדר משפחתי פטריאכלי שהדו שיח מקבל (לרוב) טון פטריאכלי והאשה מקבלת את מקומה כלפי הסדר הזה  - זה לא משהו שאפשר ללמוד לדור שלנו.

פעם האשה ריצתה את העולם הפטריאכלי, היום היא מרצה (לא כולן) את העולם הקרייריסטי, אני מאמין שאיפה שהוא איכשהוא יש איזה שהוא איזון. 

כל הספר שלו בנוי על איך לעשות את זה (כלשוןנך "עבודת מידות") - ולא בתוצאות. ובספר שלו יש גם דיבור מאוד חשוב על המשמעות ומטרה המשותפת. זה לא הסרטון כמו שכבר אמרתי.  

 הרבה יותר חשוב הרצון להשתפר מאשר הכללים עצמם.

אסטרטגיות משתנות עם החיים והסיטואציות - אבל הרצון הפנימי להיות, להשתפר, חייב להיות שם כדי שמשהו יעבוד.

הוא לא אמר בית קפה, והאסוציאציה שלך בין בית קפה לבגידה לא חייבת לקרות. עם כל המודעות שיש לי לעולם הבגידות. בנוסף, ג'ון מרדכי גודמן הוא שומר הלכה ככה שאם את רואה איום מהכללים שלו על התורה - את יכולה להרגיש עם זה טוב, לפחות כמו שהוא מרגיש עם הכללים שלו טוב. בנוסף אולי אני אנסה לגרום לך להרגיש טוב (למרות שזה עדיין נחשב "מתחת" מבחינתך) אם אומר לך שהמחקר בפסיכולוגיה גילה - שהחוויה של משהו שאנחנו אוהבים ועושים עם הפרשי זמן - הרבה יותר טובה מאשר אם אנחנו מגוונים. 

לגבי כעס (לדעתי הקלה והפשוטה) יש הרבה עצות מספרי מידות שלא יעזרו לו. ואם הוא לא רוצה להשתנות אז גם עצות שיכולות לעזור לו לא יוכלו לעזור לו.

למה את חושבת שהיא לא מדוייקת? יהודים ידעו קרוא וכתוב כי לימדו אותם - את כולם (ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל - אבל זו הכללה נכונה כי היוצא מן הכלל באמת זניח) וזה התחיל מהמהפכה של ר' יהושע בן גמלא. גויים למדו רק האצולה שיכלו ללמוד - רובם, האיכרים הפשוטים לא ידעו. 

הגלגל הפמיניסטי לא התחיל להתגלגל בארץ מגוריו של ג'ון, אלא בארץ מגוריה של מרי וולסטונקראפט. סיפורי צדיקים זה דבר טוב ויפה, אבל יש רק בעיה אחת - זה פשוט מושלם מדאי לעולם של בני אדם סופיים, חסרים, פגיעים, טועים. מה לעשות שהצלילים של דוד שאומר חטאתי וצלילי יהודה שאומר צדקה ממני - הרבה יותר נעימים לי והרבה יותר מתחברים לי מצלילי המושלמות ההרואית של מספרי (ולפעמים מעצבי) הסיפורים. (אין כאן זלזול יש כאן ראליה שבה מספרי סיפורים מציגים את הטוב ומהדירים אותו ולא מדברים על הפחות טוב -ברור שאפשר ללמוד מהכל.)

פעם, העולם היה פטריאכלי, וגם בעולם היהודי זה היה. האשה היתה תלותית והדו שיח המשפחתי היה בעל טון פטריאכלי, גם אם היה שם כבוד, זה יחס ונקודת מוצא שונות, וגם ההסתכלות על החיים היתה שונה במישורים אחרים.  

ובאופן כללי אני מסכים איתך שיש נקודת פלוס ענקית ליהדות בנקודת הרצון בכל מה שקשור למחוייבות ושייכות בעולם אינדוודואלי.

הוא מדבר על זה --

הספר כתוב בצורה ממש ברורה,  אני אסקור ממעוף הציפור -

בהתחלה יש הקדמות יפות חשובות מאוד. 

העיקרון הראשון מלמד על איך לשפר את ההיכרות לעומק (גם אחרי שנים ביחד)

העיקרון השני מלמד על איך ליצור רגעי חיבה (דלק לאהבה)

העיקרון השלישי מלמד איך להיות\לתת מה שהאחר זקוק (ולא ההפך)

העיקרון הרביעי מלמד איך במאבקי כוח האלטרנטיבה לניצחון איננה כניעה אלא שיתוף ושוויון. (מדהים ביותר) 

העיקרון החמישי מלמד איך לפתור קונפליקטים פתירים.

העיקרון השישי מלמד איך לפתור קונפליקטים בלתי פתירים. 

העיקרון השביעי מלמד איך ליצור גורל משותף וחזון משותף.

והאיבחון שלו היה כתוצאה מהסתכלות באינטרקציה חד פעמית.

לא יודע אם הוא חקר שומרי מצוות. אבל הוא בעצמו כזה. 

העיקרון השלישי מדבר על שימת לב והבנה של הצרכים הרגשיים של האחר כמו בכאב בחרדה או בכעס - ולא להיות בחוסר תשומת לב . הוא קורא לעיקרון הזה "בואו זה לקראת זה ואל תפנו עורף" (זה מלווה בהסברים יפים והסברים מדהימים)

כמו שכתבתי למעלה, אם ספרים המבוססים מהספרות היהודית מבחינתך הרבה יותר מדוייקים ועוזרים ועובדים - זו הדרך הכי טובה לך (ואני בטוח שיש נסיון חיים וחוויות ותובנות שלך מתוך אותו עולם ואותה תפיסה שגם הם עוזרות וטובות).

בכל מקרה לדעתי לעבוד על המידות זה קשה לא בגלל שזה קשה - אלא בגלל שזה לא נכון, אי אפשר "לעבוד" על משהו שלא קיים. והרצון להיות ולהשתפר והאמונה ביכולת הזו לא כתובה רק בתורה או בהלכה, זה כתוב בתוך הלב של האדם, כל אדם, כל אדם שנברא בצלם, גם אם הוא לא מכיר את קונו. גם הם יכולים ורוצים להיות ולהשתפר כבני אדם אל בני אדם, גם הם בני אדם בצלם אלוהים. אבל אולי את חולקת על כך שהרצון הזה קיים. 

אני חושב שזה לא הם טועים - אלא יש טועים. זה יש ויש, כמו בכל מקום (גם בתוך עולמה של יהדות). 

אבל את שואלת שתי שאלות שהם שונות לגמרי.

השאלה הראשונה היא שאלה תכליתית (מהי משימתינו - לאן אנו הולכים?)

השאלה השניה היא שאלה סיבתית (למה נוצרנו - מה הסיבה להיווצרותינו?)

על השאלה הראשונה אני אענה שלכל אדם יש שביל משלו ודרך משלו לפרוט את מנגינת חייו על נימי נפשו - משהו שמבטא אותו ביצירה ומשמעות. שתואמת לערכים הפנימיים (!) ולרצון הפנימי (!) של האדם. לכל אדם יש תשובה אחרת לשאלה - לאן אני הולך איך ואיפה ומה. 

על השאלה השניה אני יאמר שאף אדם ביהדות ומחוצה לה לא ענה או יכול לענות לזה תשובה לכתחילה - משום שכדי לענות תשובה לזה צריך להיות מחוץ למערכת, צריך להיות הקב"ה. (התשובה של הרבה זרמים ביהדות היא ככה ה' רצה. היתי נכנס לדיון על החסידות כטוענת שה' יצר את האדם כדי ליצור ממלכה למלך, עם יכולת בחירה והתבטלות. אבל זה לא לכתחילה) 

אני לא יודע מה היה מה היה להיטלר - לא קראתי וחקרתי לעומק - אבל ערך פנימי זה לא. (היתי מרחיב לגבי חזון וערכים אבל זה הרבה יותר קשה לכתוב על זה מאשר להראות את זה בהדגמה. )

2. מסכים בצורה מסויימת. (היתי כותב כאן את הדרשה החסידית האהובה עלי על "לך לך")

ולגבי ההפתעה,

זה לא פרטני זה כללי. זה בדיוק כמו להוציא סרטון יוטיוב - ואנשים יראו אותו בשבת. (גם ספרי יהודים חילוני לא שומר טהרת המשפה יכול לקרוא אז אסור?)

לגבי טיפול פרטני (ללא יעוץ ישיר על מינונים שנוגדים את ההלכה כמו בסרטון) - זה לא איסור תלמודי מחז"ל.

המקור של הדין הזה זה מהבנה שנלמדה כתוצאה מתשובה של הרא"ש לגבי כפייה של בית דין לפירוק הזוגיות של זוג (שאנחנו מבינים שהוא) חי ללא טהרת המשפחה. 

מהתשובה שלו לומדים פוסקים אחריו שאין לסייע לזוג כזה להיות ביחד.

הרא"ש דיבר על על כפייה של בני אדם דתיים שומרי מצוות - שעושים משהו אסור על פי ההלכה ובמסגרת ההלכה שהם רוצים לקיים רק כאן תקפם יצרם -  כופין אותם שלא יעשו. בדיוק כמו שהרמב"ם אומר (גירושין כ)  avid;"> "מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו"   כופים את הישראל כי ההנחה הבסיסית שהוא רוצה לקיים את התורה "מאחר שהוא מישראל" - מאמין רוצה ומקיים שאת שאר המצוות.

אבל בימינו אין טעם לסברה של הכפייה וההתערבות מהבחינה הלכתית כי הם לא רוצים (או מודעים) מלכתחילה ולכן אין לנו חובת כפייה מבחינה הלכתית כמו שאין לנו איסור סיוע מבחינה הלכתית - כי אנחנו לא משפיעים עליהם מבחינה הלכתית. הם (רצונם) לא קיים מבחינה הלכתית - אז אין לנו השפעה עליו מהבחינה ההלכתית. עייני גם כאן

אני לא פוסק. ואישית גם אני הרגשתי פחות נוח מהסרטון מהבחינה הלכתית, אבל אני מניח שזה נאמר לגויים, ואין לי מושג מה גון גוטמן בעצמו אומר כי זה נמצא בספר אחר שלו שלא קראתי, ואני מאמין שזה עבר עיבוד מסוייםעל ידי יורם יובל. בנוסף אני מאמין שיש לגון גוטמן התבטאות חיובית בנושא טהרת המשפחה שהוא עצמו שומר. אני מסכים איתך שזה הרבה יותר בעייתי ליעץ לזוג חילוני בצורה ספציפית כזו שמנוגדת להלכה. אני לא פוסק אבל זה נראה שזה אסור. כי אם יעוץ רגיל שמנותק מהוראה על מינונים כאלה יכול להיות דומה לאדם דתי שמוכר לאדם חילוני דלק לנסיעה במכונית ביום חמישי - כשהוא יודע שהוא יסע בשבת. יעוץ כזה זה כמו לתת לו דלק בשבת עצמה, יש כאן התערבות שמנוגדת להלכה. 

שבת שלום. 

אני לא חוקר שואה ולא חקרתי לעומק, ואני לא מאמין שמקריאה בספר היסטוריה אני יכול להבין את המניעים לעומק. אבל אני כן יכול לומר שזה לא ערך פנימי - זה יותר ערך שמיוסד על פחד.  

הדיון על מוסר והלכה הוא ארוך עמוק וחשוב והיתי כותב על זה אם היה אפשר.

כמו שאמרתי זה לא נחשב לקלקל מבחינה הלכתית. למה? כי אנחנו לא כופים עליהם לצאת משום שהם ללא רצון לקיים מצוות - לכן - הם לא בתחום האחריות ההלכתית שלנו. ואם הם לא בתחום האחריות ההלכתית שלנו - ההלכה נטרלית לגבי הסולידריות שלנו כלפי טהרת המשפחה שלהם מבחינתינו. אנחנו יכולים לייעץ להם מבחינה זוגית - זה בדיוק כמו אדם דתי שמוכר דלק ביום חמישי שישי לחלוני שבטוח יסע שבשבת.  אבל מה שמקלקל מבחינה הלכתיתזה לומר כמו בסרטון הוראה ספציפית לאינטימיות במינון שנוגד את ההלכה משום שזה דומה כמו לתת לו דלק בשבת עצמה - כי יש כאן התערבות שמנוגדת להלכה. עייני גם כאן.

מכיר, חלקם עלעלתי בצורה מהירה, וחלקם עלעלתי בצורה מהירה פחות - לגבי הספרים של הרב זמיר תראי את ההערות שם שהוא לוקח את הדברים שלו מהחוקרת לואן בריזנדיין - הוא פשוט מגייר את דבריה לציבור שומעיו.

גון גוטמן הבין "טיפה" בנישואים. הוא אחד מהחוקרים הגדולים של הזוגיות בעולם, והאדם המשפיע ביותר בתחום. כשאני קורא את התגובה שלך זה מרגיש לי מאוד שיטחי (ואולי מזלזל?) ופספוס בהכרות של האדם ועבודתו הנחוצה והמונומטלית.

ושוב, אולי זה היה טעות לעלות לכאן את הסרטון, גם בגלל התוכן בסוף, אבל יותר מזה זה בגלל הבלבול שזה יצר. כי אין קשר בין הכללים שראית שם לספר שבעת העקרונות לנישואים מאושרים. אין קשר. זה 7 עקרונות אחרים. הם בנויים על הבנה ועבודה. אם היית מעלעלת בספר - היית מסכימה איתי. העלתי את הסרטון רק בשביל דקה 5, כדי להסביר מי זה גון גוטמן ומהי עבודתו.

אני אצטט מספרו הנל את טענתו על שבעת העקרונות: (עמ' 52)

"רק לאחר מחקר של מאות זוגות, נחשפו סודותיהם של בעלי האינטליגנציה הרגשית. אין שתי מערכות יחסים זהות, אבל ככל שצוות המחקר שלי ואני בחנו לעומק יותר זוגות הנשואים באושר, התברר שכל הנישואים המאושרים דומים זה לזה בשבע דרכים מובחנות. זוגות הנשואים באושר אולי פשוט אינם מודעים לעובדה שהם חיים על פי שבעת העקרונות הללו ,אבל כולם עושים זאת. זוגות שאינם נשואים באושר תמיד נכשלים לפחות באחד משבעת התחומים האלה - ובדרך כלל בכמה מהם. אם תשלטו בשבעת העקרונות הללו תוכלו להבטיח שהנישואים שלכם ישגשגו" 

רציתי להוסיף, כאקורד סיום להמלצה שלי - את הציטוט הבא:  (שם 362)

"הגעתי למסקנה שכותבים רבים בעלי תובנות טובות בתחום מערכות יחסים למעשה צודקים. אני מקווה שהתרומה שלי מכבדת את כולם, מוסיפה מעט דיוק ואינטגרציה למאבק להבין בזכות מה מערכות יחסים קרובות מצליחות.

בהצלחה ותודה על הדיון. @Orit39

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.